מדוע ציפורים יוצרים להקות - מליסה מינץ - 08-18-2020
מדוע ציפורים יוצרים להקות / מליסה מינץ
כיצד עופות עוזרים (ולעתים פוגעים) בציפורים
מדוע עופות נוהרים להתקבץ אלה לאלה?
ההבנה מדוע ציפורים מתקבצות יחדיו יכולים לעזור לנו להבין טוב יותר את התנהגות הציפורים וכיצד להקת ציפורים יכולה לנצח במאבק ההישרדות שכל העופות מתמודדים איתם.
על להקות ציפורים
מיני ציפורים רבים הם קטנים ובודדים ויחדיו הם יוצרים להקות גדולות ומסיביות שונות.
להקות עשויות להיות בגדלים שונים, מופיעות בעונות שונות, ואף עשויות להיות מורכבות ממינים שונים שיכולים להתקיים טוב יחד בקבוצה.
תמיד יש לזה יתרונות רבים וגם לא מעט חסרונות לציפורים הבודדות שמרכיבות את הלהקה.
עובדה מעניינת
להקות שכיחות כל כך בכמה מינים של ציפורים, עד שלקבוצות ציפורים אלה יש שמות מיוחדים, כמו רפסודה של ברווזים, קסם של פינקים, להקת עורבים, ושמות נופים של להקות ציפורים.
היתרונות של להקות ציפורים
ציפורים לא עושות דבר שלא עוזר להישרדותן בדרך כלשהי. ישנן שיטות רבות להגדלת סיכויי ההישרדות, כולל:
- התקבצות למטרת השגת מזון
ציפורים בדרך כלל יוצרות להקות תוך כדי תעופה, מה שמאפשר לציפורים רבות לנצל את אותם מקורות המזון. האכילה בקבוצה מעניקה ליותר ציפורים הזדמנות להשתמש במקורות מזון שציפור אחת כבר מצאה. להקות מזון אחרות מורכבות לרוב מינים מעורבים שעשויים לאכול ממזונות דומים אך בדרכים לא מתחרות. לדוגמה, חומוס, חרקים שנמצאים בעלים ובמקווי מים שנמצאים לרוב וניזונים מאותם המקורות.
- הגנה
לקבוצה גדולה יותר של ציפורים יש סיכוי טוב יותר להבחין בטורף או איום פוטנציאלי אחר מאשר לציפור אחת. יתרה מזאת, קבוצת ציפורים עשויה להיות מסוגלת לבלבל או להציף טורף באמצעות הובלות או טיסה זריזת. שהייה בלהקה מציגה לטורף מטרות אפשריות רבות, מה שמוריד את הסכנה הכוללת לכל ציפור בודדת.
- רבייה, חיזור והזדווגות
חלק ממיני הציפורים, ובמיוחד העופות המחזרים, יוצרים להקות רבייה באזורים המכונים אזורי תמיכה שבהם הזכרים מראים את נוצות החיזור ואת התנהגות החיזור שלהם בניסיון למשוך בת זוג.
על ידי הופעה בלהקה, ציפורים אלה הופכות את עצמן לראויות יותר למספר גדול יותר של נקבות, ומגדילות את סיכוייהן להזדווגות מוצלחת.
פלמינגואים , עדניים (ציפורי גן עדן), מנאקיניים ועוד כמה סוגים אחרים של ציפורים משתמשים גם בסימני אהדה או בהתנהגות נהירה כחלק מתהליך החיזור למטרה הרבייה.
- שיתוף פעולה בין הדוגרות
סוגים שונים של ציפורים יוצרות להקות משותפות בשטחי קינון המכונים מושבות קינון.
אומנם, כל קן מטופח באופן אישי על ידי זוג ההורים המטפלים בצעירים, אך הקנים עשויים להיות קרובים זה לזה מאוד. מה מאפשר לקבוצת הציפורים לנצל את יתרונות הלהקה נגד טורפים כדי לטפל בצאצאים הפגיעים שלהם.
ציפורים שאינן משתמשות במושבות קינון כאלה עלולות להיווצר בעיות של הגנה על הצאצאים.
קיימים מקרים של שיתוף פעולה בין הזוגות השונים בטיפול והדאגה לצאצאים (למשל: מושבת קינון של קוויקרים, כפי שרואים בתמונה לעיל).
- אוירודינמיקה
כאשר ציפורים עפות בלהקות, הן לרוב מסדרות את עצמן בצורות או בתצורות ספציפיות. תצורות אלו מנצלות את משבי הרוח המשתנים וזרימת האוויר על בסיס מספר הציפורים בלהקה וכיצד כנפי כל ציפור יוצרות זרמים שונים.
זה מאפשר לציפורים מעופפות להשתמש באוויר שמסביב בצורה היעילה ביותר באנרגיה. זה יכול להגדיל את המרחק שציפורים יכולות לעוף ללא מנוחה, וזה חיוני במיוחד במהלך הנדידה.
- שמירה על חום הגוף
בחורף, להקות הציפורים יכולים לחלוק את היתרון של החום הקהילתי בכדי לשרוד טמפרטורות קרות וקשות.
ציפורים קטנות רבות כמו נחליאלים, זרזירים וציפורים נודדות נוספות, יחלקו את אותו שטח הגג הזעיר בכדי לשמור על חום הסביבה, לעיתים קרובות בתיבות קינון של ציפור, עצים חלולים או חללים דומים אחרים שיכולים לעזור להם לשמור על חום.
להקות גדולות עשויות להתאסף בעץ יחיד כדי לחלוק גם את חום גופן.
חסרונות של הִתְלַהֲקוּת ציפורים
אמנם ישנם יתרונות רבים להתנהגות של התקבצות הציפורים ללהקה, אך הן גם עומדות בפני כמה סיכונים כאשר הן מתכנסות בקבוצות גדולות.
הבעיות עם הלהקות כוללות
- נראות
ככל שיש יותר ציפורים בלהקה, כך היא מרעישה יותר ופעילה יותר מבחינה תנועתית, והיא עלולה להיות חשופה יותר לטורפים. טורפים עלולים להסתובב עם להקות שמחפשות את החברים החלשים ביותר, ולא פעם נמשכים מספר טורפים לאותה הלהקה, מה שגורם לאיום מתמיד על הציפורים.
- תחרות
להקות גדולות יותר צריכות כמויות מזון גדולות יותר ויש להן יותר תחרות להשגת בני הזוג, מה שמקשה על כל ציפור בלהקה למצוא מספיק אוכל או בן זוג מתאים.
חברי הלהקה החלשים והאטיים יותר עלולים לסבול כאשר אספקת המזון מוגבלת והם יתקשו להתמודד גם כדי להשיג את המשאבים הדרושים להם כדי לשרוד.
- הידבקות במחלות
כאשר ציפורים רבות מתאספות יחד בצפיפות, הסיכון להתפשטות מחלות עולה באופן דרמטי.
מחלות עופות רבות מתפשטות באמצעות מגע ישיר או דרך הצואה, וללהקה גדולה יותר יש פוטנציאל רב יותר למחלה שעלולה לחסל אוכלוסיה מקומית שלמה של מין ציפורים מסוים.
לעתים קרובות ניתן לראות זאת בלהקות בחצר האחורית עם מחלת עיניים פינקית או אבעבועות רוח.
למרות הסיכונים, היתרונות של התקהלות גדולים מספיק בכדי שסוגים רבים של עופות שונים יתקבצו בקבוצות קטנות, בינוניות וגדולות מסיבות שמניתי לעיל.
החל מלהקה מקריות וזמניות ועד לקבוצת אווזים גדולות שנודדת באופן מדהים למרחקים גדולים, להקות עופות יכולים להוות מראה מדהים עבור הצפרים שמאוד ייהנו מהן.
הנאה זו יכולה להיות מספקת עוד יותר כאשר הצפרים מבינים עד כמה חשובה ההתקהלות הזו להישרדות הציפורים וכמה שיתוף פעולה קבוצתי בניהם יכול להיות חכם, מעשי ויעיל.
קרדיט: the spruce pets
|