צמחים מותרים וצמחים רעילים

                

               

 

              

     

 

        

 

         

 

                 

 

         

       
       
    
  
                


תסמינים

נרקיס: גורם לגירויים בבטן, הקאות חמורות ובמקרים אחדים - מוות.
עיקר הרעלים נמצאים בבצל, ובעבר ייחסו לו גם סגולות רפואיות, אם כגורם להקאה, אם לטיפול בעור ואם לשימושים מגוונים נוספים.
בסוג נרקיס יש כ-60 מינים, הנפוצים ממרכז אירופה ועד קצה מזרח אסיה. בארץ רק 2 מינים. בתרבות פותחו 100 זנים, רבים מהם מקובלים מאוד.
אבוקדו - בעוד שאנשים יכולים לאכול אבוקדו בבטחה, ציפורים לא יכולות.
אבוקדו מכיל פרסין, רעלן שעלול לגרום לתוכי שלך להיות חולה מאוד או אפילו להרוג אותו.
זן האבוקדו הגואטמלי, שהוא הנפוץ ביותר שנמכר בחנויות, רעיל במיוחד.
אלוורה - הקאות, שלשולים, רעידות, דכאון וירידה במשקל.
 ביגוניה - תחושת צריבה באזור הפה, ריור יתר, קושי בבליעה והקאות.
אזליאה - בעיות עיכול חמורות, שלשולים חריפים, חולשה, אובדן תיאבון, שיתוק ובמקרים קיצוניים - מוות.
האזליה היא סוג של צמח שהוא רעיל לחיות מחמד. האזליאה משמשת בדרך כלל כצמחי גבול, במיוחד בגנים יפניים, אך אם יש לכם חיות מחמד זהו צמח שצריך להיפטר ממנו באופן מידי.
בליעה של כמה עלים בלבד יכולה לגרום לחיית המחמד למצוקות עיכול, שיתוק, אובדן תיאבון וירידות ריר. במקרים מסוימים זה יכול להוביל לתרדמת או למוות.
 אזליה סינית - בעיות עיכול חמורות, שלשולים חריפים, חולשה, אובדן תיאבון, שיתוק ובמקרים קיצוניים - מוות.
 ציפור גן עדן - צמח רעיל, זרעי פרחים מכילים טאנינים רעילים והעלים יכולים להכיל חומצה הידרוציאנית. סימני הרעלה יכללו נשימה מאומצת, הפרשות עיניים ואי נוחות במערכת העיכול. הצמח נחשב לרעיל יחסית, אך עדיין התקשר לווטרינר מיד אם אתה חושד שחיית המחמד שלך בלע אותו.
חציל - ישנם מומחים שסבורים כי חצילים אינם מומלצים ביותר עבור תוכים מכיוון שהם מכילים סולנין, דבר שעלול לגרום לתוכי שלך לקלקול קיבה. אחרים יטענו שתוכים יכולים לאכול חצילים בלי שום בעיה, עם זאת, חצילים, יחד עם פלפלים, עגבניות ותפוחי אדמה, שייכים למשפחת הסולניים שהם בגדול נחשבים רעילים.
לכן, בעוד שהפירות עשויים להיות בטוחים עבור התוכי, הרי שכל חלקי הצמח האחרים עלולים להיות רעילים לתוכי. 
אם בכל זאת, תחליט לתת לתוכי חצילים חשוב להסיר את כל החלקים הירוקים מהחציל לפני שמאכילים איתו את התוכי שלך. 
להלן הסימפטומים של הרעלת הסולניים: רגישות לאור, אישונים מורחבים, אובדן איזון, כְּאֵב רֹאשׁ, הזיות, עוויתות, עצירת שתן, יובש בגרון ובפה. 
 לפת - אנשים רבים מצפים שהלפת, כמו ירקות אחרים, בריאים לציפורים. עם זאת, בעוד שלירקות יש יתרונות בין אם הם מוזנים גולמיים או מבושלים, הם רעילים לבעלי חיים רבים, כולל ציפורים, חתולים וכלבים. 
בדומה לבצל, הלפת מכיל תרכובות גופרית שעלולות לגרות את רירית הפה של הציפור, הוושט או המעיים ולגרום לכיבים ועלולות לגרום לקרע בתאי הדם האדומים וכתוצאה מכך אנמיה. 
הלפת מכילה אליצין, חומר כימי נוסף העלול לגרום לאנמיה וחולשה אצל ציפורים. 
 איריס - מכיל חומרים שעלולים לגרום לבעיות עיכול חמורות, שלשולים חריפים, חולשה, אובדן תיאבון, שיתוק ובמקרים קיצוניים - מוות.
 קנביס (מריחואנה) - סימנים קליניים להרעלת מריחואנה אצל חיות מחמד יכולים להתרחש תוך דקות עד שעות מחשיפה ולהימשך מספר שעות עד מספר ימים. הסימפטומים כוללים: עיניים מזוגגות / אישונים מורחבים, אובדן תיאום ואיזון, אֲדִישׁוּת, אובדן תיאבון, דופק איטי או דופק מהיר, היפותרמיה, הֲקָאָה, בריחת שתן / כדרור בשתן, התרגשות או תסיסה (בכ- 25% מחיות המחמד), רעידות, התקפים, תרדמת, מוות.
דבקון - הזרעים לא נעכלים, קשיים בהטלת הלשלשת, עצירות, עלול לגרום להקאות, לשלשולים, להתקפים ואף למוות.
אצל יונקים, במקרים מסוימים עלול לגרום לטשטוש ראייה, הקאות, פעימות לב מואטות ואפילו התקפים. 
ערער גלעיני - עניין הרעילות אצל ציפורים לא ברור (ליונקים הוא רעיל). איננו יודעים אילו ממיני התוכים שאינם ילידי אזורים בהם צומח הערער, רגישים לרעילות של הערער,​או אם עלולה להיות בעיה באותם מינים. לכן, וליתר ביטחון, לא מומלץ לתת לתוכים.
 יקינתונית מעורקת - מכילים לקטונים אלרגניים או אלקלואידים דומים. העיקרון הרעיל של הצמח הזה מרוכז מאוד בפרי, בפקעת ובשורש (לעומת העלה או הפרח), וכאשר הוא נבלע בכמויות גדולות, עלול לגרום לסימנים קליניים חמורים. 
כאשר חלקי הצמח או הפקעת נלעסים או נבלעים, זה עלול לגרום לגירוי רקמות בפה ובוושט. הסימנים האופייניים כוללים ריריות נרחבות, הקאות או אפילו שלשולים, תלוי בכמות הנצרכת. 
אם נבלעה כמות גדולה ניתן לראות תסמינים חמורים יותר כמו עלייה בקצב הלב, שינויים בנשימה וקשיי נשימה.
שושנת יריחו - כמו כל טחבי הדוקרנים, שושנת יריחו, עלולה להיות רעילה לתוכים, ולכן עדיף להשתמש בה בצורה בטוחה. שמור על שושנת יריחו שלך מחוץ להישג ידם של התוכים.
 אלונים למיניהם - האלון מכיל כמות גבוהה של טאנינים המסוכנים לתוכים. 
עם זאת, נראה שתכולת הטאנין נמצאת בעיקר בקליפה, בעלים ובבלוטים, תלוי במין ובאופן הטיפול בו, העץ יכול להיות בטוח, אבל בהתחשב בדיווחים שהתקבלו עדיף להימנע מכך לחלוטין.
הרדוף הנחלים - שיח נפוץ בנחלים ושאר מאגרי מים, פרחיו ורדרדים ועדינים והוא נפוץ מאוד בארץ בגינות נוי ובפארקים.
ברגע שחלק מהצמח נפצע הוא מפריש שרף רעיל ביותר, גבעוליו ועליו רעילים למערכת העיכול במיוחד במקרה בו הם נאכלים.
כל חלקי הצמח מפרישים בהיפצעם שרף חלבי רעיל מאוד. משתמשים באבקה העשויה מענפים מיובשים של הרדוף להרעלת מזיקים.
הגבעול והעלים מכילים נוזל שקוף, המכיל את גליקוזיד הלב "אולאנדרין" המסוכן והרעיל.
נודעו מקרים של הרעלות לאחר שימוש בענף הצמח כשיפוד למנגל. אפילו דבש העשוי מצוף הצמח מסוכן.
ערביי הארץ והמזרח התיכון משתמשים בתכונות הרעילות שלו להרחקת חרקים ומזיקים. על אף רעילותו משמש הצמח לנוי בגינות פרטיות וציבוריות.
 פרחי האקליפטוס - למעשה, ענפי אקליפטוס ועלים, יכולים להיות מסופקים לתוכים שלך על בסיס קבוע. כשהוא בצורתו הטבעית. האקליפטוס אינו מזיק לתוכים ומחזיק בתכונות אנטי בקטריאליות שיכולות להועיל לבריאותם ולרווחתם. תוכים רבים נהנים ללעוס את ענפי האקליפטוס. לעומת זאת, הפרחים והפירות עלולים להיות רעילים בגלל השמן האתרי שיש בו ולכן הוא בלתי אכיל ורעיל ואסור לשיהיה בסביבת התוכים.
 יקינתון תרבותי - צמחי היקינתון רעילים, הם מכילים חומצה אוקסלית. אכילת צמח היקינתון עלול לגרום לגירוי קל בעור.
  פילודנדרון - הוא מכיל קריסטלים מסוג "קלציום אוקסלאט" הידועים כרעילים לבני אדם ובעלי חיים.
בבני אדם בליעת הצמח גורמת להרעלה הכוללת דלקת עור, נפיחות של הפה, כאבי בטן, הקאות, או שלשולים.
במקרים קשים עלול הצמח לגרום למוות בבעלי חיים.
 צמח תפו"א - התוכים יכולות לאכול עגבניות ירוקות, תפוחי אדמה, פלפלים וחצילים; עם זאת הצמח עצמו הם כולם בני משפחת הסולניום, והמשמעות היא שהפירות בטוחים לאכילה, אך הצמחים עצמם רעילים.
מומלץ להתרחק גם מהפירות מחשש שחלקי הצמח עדיין לא נתלשו ממנו.
 תפוחי אדמה - ציפורים יכולות לאכול עגבניות ירוקות, תפוחי אדמה, פלפלים וחצילים; עם זאת הצמחים האלה הם כולם בני משפחת הסולניום. 
המשמעות היא שהפירות בטוחים לאכילה, אך הצמחים עצמם רעילים.
באותה מידה, העלים של צמח תפוח האדמה מכילים גבישי אוקסלט, העלולים לגרום לבעיות בכליות.
 שיח הטבק - ציפורי מחמד שנחשפים לאדי טבק יסבלו מבעיות עור ונוצות, ובסופו של דבר נזק ללב ולמערכת הנשימה.
כמו כן, לא רצוי שהתוכים יזדמנו לצמח הטבק.
 הטבק עצמו - תוכים שנחשפים לאדי טבק יסבלו מבעיות עור ונוצות, ובסופו של דבר נזק ללב ולמערכת הנשימה.
כמו כן, אסור שהתוכים יזדמנו לטבק עצמו.
 יקינתון מזרחי - פרחי היקינתון רעילים לתוכים הם מכילים חומצה אוקסלית. נגיעה בפרח היקינתון עלול לגרום לגירוי קל בעור. 
מומלץ להשתמש בכפפות מגן.
 צמח האפונה - זרעי האפונה הריחנית וחלקי הצמח האחרים, הם רעילים קלות, מכילים ליתרוגנים שאם נבלעים בכמויות גדולות עלולים לגרום למצב הנקרא לטירוס. 
הסימפטומים של לטירוס הם שיתוק, נשימה מאומצת ועוויתות.
 קפה - משקאות המכילים קפאין כמו קפה, קוקה קולה, תה וסודה רעילים לתוכי,  אפילו כמה לגימות ממשקאות אלו עלולות להיות מסוכנות ביותר לתוכי שלך. 
גם במינונים קטנים קפה יכול להוביל להתנהגות תוקפנית בתוכים, נוסף על כך, יותר מדי קפאין הוא מסוכן מאוד עבור תוכים ויכול לגרום לרעד, פרכוסים או התקף לב ואפילו מוות.
קפאין עלול לגרום לדופק מוגבר, להפרעות קצב, להיפראקטיביות ואף לדום לב אצל ציפור.
 עץ התפוח - ישנן דעות שונות בעניין הזה ולכן, ליתר זהירות וביטחון, שמתי אותו ברשימת העצים הרעילים.
 פטרוזיליה - פטרוזיליה דווחה לעיתים קרובות כרעילה עבור עופות, אך הוכח כי היא רעילה רק לברווזים ויענים והיא גורמת לרגישות לשמש. 
לא קיימות עדויות שהמראות השפעה זו אצל ציפורי המחמד, ודיאטות רבות מכילות כמויות קטנות ללא השפעות מזיקות.
 עגבניה - גורמת לבעיות עיכול חמורות, אובדן תיאבון, ריור יתר, שלשולים, חולשה וקצב לב מואט.
 דיפנבכיה - צמח נוסף רעיל לציפורים הוא צמח הבית הנפוץ, פילודנדרון ו/או דיפנבכיה (הידוע גם בשם "קנה מטומטם").
לאחר שנבלע, הדיפנבכיה עלול לגרום לצריבה כואבת של לשון התוכי, וכן לנפיחות מקומית של הלשון. כמו כן הפרשות לא סדירות, וכתוצאה מכך קשיי אכילה ונשימה.
 אחירותם החורש - מלבלב בשטחים פתוחים ויש לו פרחים צהובים שמזכירים נרקיס.
החומרים הרעילים שהוא מכיל יכולים לגרום לחולשה, שינויים בדופק הלב, ירידה בלחץ הדם, קוצר נשימה ואף חנק. 
 דלעת הנחש הסורי - "דלעת - הנחש" שייך למשפחת הדלועיים. יש ציפורים, כולל התוכים, שאוכלות את פירות דלעת הנחש מה שמזרז את פעולת המעיים. הזהרת רעילות נובעת מחלקים רעילים שיש בצמח ולייתר בטחון רצוי לא לגעת!
תסמינים יכולים להיות אלרגיות תפרחות ובעיות במעיים ועוד.
יש בסוג מינים ששורשיהם מכילים רעל מסוכן, ונעשה בהם שימוש ברפואה הומיאופתית.
 בוצין מפורץ - עלי הצמח השעירים עלולים לגרום לדלקות ואף לעיוורון (מכאן השם הערבי עוורון). זרעי הצמח אף הם רעילים.
 אטרופה בלדונה - זהו צמח עשבוני שנעשה שימוש בו בקוסמטיקה במדע וברפואה.
הצמח זה גדל באזורים פתוחים. כל חלקי הצמח, משורשו ועד עלי הכותרת, רעילים ביותר.
אכילת 2-5 מפרותיו השחורים והקטנים שנראים "טעימים", עלולה לגרום למוות. 
 קיקיון מצוי - הקאות, שלשולים, חולשה, אובדן תיאבון, כאבי בטן עזים, התייבשות, עוויתות, התקפים ובמקרים קיצוניים - מוות.
 אצבעונית ארגמנית - צמח נוי אסייתי, המתנשא לגובה, בגווני ורוד מרשימים.
ברפואה הוא משמש לבעיות לב, אולם נטילת הצמח כפי שהוא עלולה לגרום לכיווץ שרירי הלב, מה שיכול להוביל לדום לב מהיר.
 אקוניטון (ברדס הנזיר) - צמח נוי, מתנשא לגובה 1.5 מטר בממוצע ובעל אשכולות פרחים סגולים כהים.
החומר המסוכן שבאקוניטון נספג גם במגע עם העור ולא רק באכילה והוא מסוכן מאוד, השפעתו מהירה ובמינונים גבוהים הוא עלול לגרום למוות.
 דורבנית סגולה - צמח לא גבוה במיוחד ממשפחת הנוריתיים, פרחיו בצבע סגול וצורתם המיוחדת מושכת את העין.
במגע עם הפרח הזה נגרם גירוי בעור, ואם אוכלים אותו, יש לו השפעה רעילה.
 עץ הדובדבן - אל תשתמש בשום חלק מעצי הפרי האלה, כגון משמש, דובדבן, נקטרינה, אפרסק או שזיף משום שהם מכילים גליקוזידים ציאנוגניים המשחררים ציאניד בעת בליעתם.
 דטורה - צמח חד שנתי המתנשא לגובה 2 מטרים. פרחיו לבנים, צורתם צורת משפך, ופירותיו קוצניים.
כל חלקי הצמח רעילים והוא יכול לגרום לפרכוסים, הזיות, חום, בעיות בתפקוד הלב וקוצר נשימה.
 סולנום זיתני - מקורו של הסולנום הזיתני מארצות הברית ומקסיקו וגם הוא נמצא ברשימת הצמחים הפולשניים של משרד הבריאות.
גבעוליו ועלי הכותרת שלו מכוסים פרווה דקיקה המשווה לו מראה של פרפר.
פרחיו סגלגלים וכל חלקי צמח זה רעילים ועלולים לגרום למוות.
 פוטוס - צמח ביתי יפהפה בעל עלים בצורת "לב", שמלבד מראהו נודע גם ביכולת טיהור האוויר, בעיקר בזכות הפוטוסינתזה היעילה שלו.
הצמח רעיל ביותר, גם בחשיפה לכמויות קטנות.
בבני אדם עלול הצמח לגרום לתחושת צריבה בפה ובעור, נפיחות של השפתיים, הלשון, הקאות, שלשולים, וחנק.
בחתולים וכלבים ההרעלה גורמת לריור, חנק, נפיחות בפה ובלשון, קשיי נשימה וכאבי בטן.
הצמח עלול לגרום גם לכשל כלייתי ומוות.
 רובינה בת השיטה - כל חלקי העץ רעילים מאוד. אבל, הרעל מתפרק בחום גבוה, כאשר מבשלים את פרותיו ניתן אפילו לאכול אותם.
 דורנטה מצויה - שיח רב שנתי שמקורו בדרום אמריקה, ופרותיו הכתומים/צהובים רעילים ביותר.
גם העלים רעילים ותועדו מקרים של ילדים שאכלו ממנו בשוגג ומתו מהרעלה קשה.
  גיפסנית - כל חלקי הצמח רעילים.
           תסמינים: הקאות ושלשולים.
 אמרליס יפיפיה - הקאות, שלשולים, כאבים פנימיים, ריור יתר, רעידות, הורדה במשקל ודכאון.
 ציפורן - בעיות עיכול קלות ופריחה על העור.
 חרצית - קאות, שלשולים, ריור יתר ופריחה בעור.
 רקפת - עיקר הרעילות היא בפקעת ובשורשים אך דווחו על מקרי מוות לאחר שחיות מחמד אכלו רקפות. גורמת  להקאות עזות ואי נוחות. 
 סיפן - ריור יתר, שלשולים, הקאות ותשישות.
 הוסטה - הקאות, שלשולים ודכאון.
שושן -  כשל כלייתי בחתולים בלבד.
 חלבלוב - הקאות, חולשה, ירידה במשקל, שלשולים ודכאון עמוק.
במקרים מסוימים יכולה ההרעלה לגרום גם לכשל בכליות ובכבד ואף למוות.
 לופית - בעיות עיכול, עצבנות, רעידות, בלבול ועוויתות.
 צבעוני - בעיות עיכול קשות, אובדן תיאבון, דיכוי מערכת העצבים המרכזית, עוויתות והפרעות בקצב הלב.

 זרעי קיקיון - רעילותם של הזרעים היא גבוהה, ויכולה להמית גם בני אדם.
 איזדרכת - כל חלקי העץ הם רעילים מאוד לציפורים לאדם וליונקים אחרים. ריכוז הרעל הגבוה ביותר הוא בפרות.
עם זאת, עטלפי פרי ומספר מיני ציפורים (כמו דררות) מסוגלים לאכול את הפרות, והם מפיצים את הזרעים בהפרשותיהם.

 דיפנבכיה מנוקדת - צמח נוי ביתי מצוי. הדיפנבכיה מכילה גבישי סידן, ואנזימים שגורמים להרגשת צריבה בפה ועלולים לגרום להתנפחות    בלשון ולחסימת מעברי הנשימה.
הרעלה היא אמנם לא קשה אך בכל זאת מומלץ להרחיק את הצמח מהתוכים וסקרנים אחרים.
  לנטנה ססגונית - שיח ירוק עד שמקורו במרכז אמריקה.
השיח נפוץ מאוד בישראל וקצב התפשטותו זיכה אותו בתואר צמח פולשני על ידי המשרד להגנת הסביבה.
פרחיו בעלי שלל צבעים ופרותיו הקטנטנים רעילים מאוד כשהם בגוון ירוק.
  רוביניה בת השיטה - הרוביניה היא עץ נוי שיכול להגיע לגובה של כמה מטרים.
פרחיו לבנים וריחם מזכיר פרות הדר. כל חלקי העץ רעילים מאוד, אך הרעל אינו שורד בחום רב וכאשר מבשלים את פרותיו ניתן אפילו לאכול אותם.
רוש עקוד - מקורו של הרוש העקוד הוא מאירופה ואגן הים התיכון.
פרחיו קטנים וצבעם לבן. בתרבויות עתיקות, הרוש העקוד מוצה לכדי תרכיז שהשימוש בו נוצל להוצאות להורג, זאת מפני שרעלו עלול לגרום          לדיכוי מערכת הנשימה ולהוביל למוות.
קיקיון מצוי - מקורו של הקיקיון המצוי באפריקה, והוא יכול להתנשא לגובה של עד 5 מטרים.
עליו פרושים בצורת כף יד וצבעם ורוד-ירוק עד אדום עמוק.
קליפות הזרע ופרותיו של הקיקיון הם בעלי ריכוז רב של ריצין, חלבון רעיל ומסוכן מאוד שצריכתו עלולה לגרום למוות.

 שושנת שלום (ספטיפיליום) - הצמח עלול להיות רעיל מאוד, ולגרום לתגובות אלרגיות קשות הכוללות, צריבה, נפיחות בחלל הפה, תופעות במערכת העיכול ובמקרים קשים גם לקשיי נשימה. בבעלי החיים ההרעלה גורמת לתופעות דומות, ובנוסף לסכנת אי ספיקת כליות.
 לשון החותנת - שמו המדעי "כידונן תלת פסי".
הצמח בעל רעילות בינונית, ועלול לגרום לכאבים בפה, ריור, ובחילות.
במקרים נדירים קיימים דיווחים שהצמח עלול לגרום לתגובות עוריות, אולם מרבית מקרי ההרעלה הקשים נגרמים רק לאחר הבליעה.
 קיסוס - צמח מטפס או זוחל שנפוץ בבתים רבים. העלווה רעילה יותר מהזרעים. גורם להקאות, כאבי בטן, ריר ושלשולים.
עלול לגרום לגירוי חמור בעור.
בליעתו גורמת לצריבה בפה ובגרון, עד לאיבוד הכרה, פרכוסים, עליית חום ופריחה.
לרוב תסמינים אלה מופיעים רק לאחר בליעה של כמויות גדולות מהצמח.
בבעלי חיים הצמח עלול לגרום להיפראקטיביות, שלשולים, קוצר נשימה, חולשה, רעד והקאות.
 קיסוסית קוצנית - נחשבת ברפואה העממית כתרופה לסכרת, להרעלה, לעגבת, לזיהום בדרכי העיכול, לשלשול, להתקפי עצבים, לפצעי עור, לחום ולכאבי גרון.
פרי הקיסוסית דומה לענב קטן בצבע אדום וגדל באשכול של גרגרים הבולטים בצבע אדום בוהק. 
פירות הקיסוסית מכילים חומר רעיל ולא ראויים לאכילה.
  קלדיום - עלים ירוקים או צבעוניים, עליהם לעתים מופיעים מגוון של כתמים או "ורידים".
הקלדיום עלול לגרום להרעלה קשה, אם הוא נאכל.
התסמינים דומים לתסמיני אלרגיה ובהם נפיחות של חלל הפה, קוצר נשימה, ובמקרים קשים גם חסימת הלוע ומוות.
אצל בעלי חיים אכילת הצמח עלולה לגרום לבחילות, הקאות, פרכוסים, ריור וחנק.
 קלנצ'ו - הפרחים מגיעים במגוון צבעים עליזים, ולכן תכונה זו הופכת אותם לאטרקטיביים במיוחד עבור חיות המחמד. 
בנוסף, הפרחים הזעירים נובלים ונופלים מהצמח ויוצרים סיכון נוסף לחיות המחמד.
 חבצלת - חבצלות עלולות לגרום לאי ספיקת כליות אצל חיות המחמד גם כאשר מתעכלים מנות קטנות.  בליעה אפילו של אבקת הפרחים עלול לגרום למצב חירום רפואי.
 דקל סאגו - דקל הסאגו רעיל במיוחד לחיות מחמד, משום שלצמח יש טעם טוב. הם נמכרים בדרך כלל ללא אזהרה, כך שהרעלות חיות מחמד מצמח הסאגו הולכות וגוברות. הזרעים מכילים את הכמות הגבוהה ביותר של רעלן ולצערנו נראים כמו פינוקים לחיות המחמד לאחר שהתנתקו מהצמח.
 הולי - מינים מסוימים של צמח ההולי הם רעילים. אך הרעילות שלהם אינה קטלנית לבני אדם, לעומת זאת, לציפורים הם - רעילים. 
הרעלים המסונתזים הם טירמין ופורטוקסין. אם הם בולעים רעלים אלה, בני אדם מפתחים תסמינים כמו בחילות, שלשולים, הקאות וראייה מטושטשת וציפורים עלולים למות מהם.
 העלים והגרגרים שלו רעילים לציפורים, מכיוון שהגרגרים עשויים להיראות כארוחת ביניים טעימה עבור ציפורים רבות.
 תהילת בוקר - תהילות בוקר פורחות בחוץ. הפרחים היפים של המטפס הפופולרי הזה נעימים למראה, אך הם מהווים איום חמור על בריאות התוכים שלך. היזהר במיוחד אם רוכשים זרעי תהילת בוקר לשתילה, מכיוון שהם מכילים כימיקל מסוכן הדומה ל- LSD
 פוינסטיה - צמחים יפים אלה הם לעתים קרובות מרכז חגיגות החג. אבל אם אתה הבעלים של תוכים, כדאי לך לבחור בקישוט בטוח יותר. הפוינסטיה לא רק רעילות לציפורים - היא גורמות לבעיות במערכת העיכול, גירוי בעור ובעיות בריאותיות חמורות אחרות - אלא שהן יכולות להיות מסוכנים גם לחיות מחמד אחרות וגם לבני אדם. 
 תלתן - אתה עשוי לחשוב שיש צמח ירוק שיכניס קצת את הטבע לביתך - אבל לא עבור הציפור שלך. צמחי בית אלה רעילים מאוד לציפורים, יחד עם חתולים, כלבים ובעלי חיים אחרים. הם עלולים לגרום לרעידות וליחות יתר, בין בעיות בריאות אחרות. 


 מה לעשות במקרה שהתוכי (או האדם) אכל מהצמחים האלה ונפגע (חש ברע)?
יש לאסוף בזהירות חלק מהצמח לתוך שקית ולפנות לטיפול רפואי.
ברגע שהצמח בידכם, הצוות הרפואי יוכל לקבוע במהירות את סוג הצמח ולהחליט על דרך הטיפול הטובה והיעילה ביותר.

---

 

---