מדריך שלם לחברות תוכונים / ליאן מקלוד

התוכון האוסטרלי, הוא בין הקטנים מבין מיני התוכים שמקובלים בדרך כלל כחיות מחמד.
אלה הם גם תוכי המחמד הפופולרית ביותר במידה רבה, בין היתר בשל היותם ידידותיים להפליא לאדם, קלים לחברות ולאילוף ויש להם יכולת דיבור טובה. 
למרות שלעתים יכולים להיות קשים להבנה, אך הם גם מסוגלים לחקות דיבור אנושי. 
מקור והיסטוריה
המקור של התוכונים הוא באוסטרליה, שם הם עדיין נמצאים בלהקות ענק בשדות עשב. 
מינים פראיים אלה, לעומת זאת, קטנים מעט יותר מהתוכונים שנמצאות בדרך כלל בחנויות לחיות מחמד, שעברו עשרות שנים של גידול בשבי .
חוקר הטבע האנגלי ג'ון גולד הביא את התוכון לאירופה בסביבות 1838, שם הפכו במהרה למועדפים כחיות מחמד. 
עד שנת 1894, אוסטרליה אסרה על ניצולי יצוא, מה שהוביל לעסק רבייה משתלם באירופה. 
התוכון מצא את דרכו לאמריקה, בערך בשנת 1920, והפך לתוכי פופולרי מאוד בשנות החמישים.
ישנם שני סוגים של תוכונים המשותפים לסחר בחיות המחמד - התוכון האוסטרלי/האמריקני והגדול יותר - התוכון האנגלי. 
הזן האמריקני הוא זה שנפוץ ביותר בחנויות לחיות מחמד, בעוד שהסוג שנראה לעתים קרובות בתערוכות ומופעים הוא התוכון האנגלי הגדול יותר. 
למרות המראה השונה, הרי ששני סוגי התוכונים האלה שייכים לאותו המין.
אופי
התוכונים האוסטרליים הם תוכים עדינים וצייתנים. 
הם גם קלים מאוד לאילוף, במיוחד אם נרכשים בגיל צעיר. 
זוגות של תוכונים מייצרות חברה אחת עם השנייה, וכאשר הם נמצאים בזוגות הם חיים ומשעשעות זו את זו.
במצב הזה, יתכן שהן לא יתקשרו היטב עם המגדל ולא יחקו דיבור בצורה שוטפת. 
תוכונים הם שובבים, פעילים ושקטים יותר מכמה סוגים אחרים של תוכים.
צבעים וסימונים
הצבע הטבעי של התוכון הוא ירוק בהיר עם פסים שחורים על הכנפיים, הגב והראש. 
בדרך כלל הדונגית (החלק הבשרני סביב נחיריים), של הנקבות הבוגרות הן בצבע קרם שזוף או בז, והדונגית של הזכרים הוא בצבע קרם כחלחל. 
לגוזלים הצעירים יש גם סימנים על מצחיהם שנעלמים ככל שהגיל מתקדם, ולעיניהם יש בדרך כלל צבעים כהים שהופכים בהדרגה לאפור עם הגיל. 
באמצעות גידול סלקטיבי בענף  ההכלאות של תוכוני המחמד, ניתן להשיג מגוון עצום של צבעים ודוגמאות, כולל סגול, כחול, צהוב, לוטינו, לבקנים, וירוק הניאון הקלסי.
טיפול
שלא כמו תוכים אחרים, התוכונים זמינים מאוד כמעט בכל חנויות לחיות מחמד, לכן הזהירות הכרחית בעת בחירת התוכון. 
במידת האפשר עדיף לקנות תוכי ישירות ממגדל חובב. עדיף לבחור תוכון צעיר שטופל באופן קבוע במיוחד אם אתה רוצה לאלף את התוכון שלך. 
תהיה מוכן לשלם מעט יותר עבור תוכי שגודל בהאכלה ידנית או לפחות שיהיה צעיר מאוד, שווה לשלם יותר מאחר וזה יהפוך את תהליך החברות והאילוף לקל ומהיר יותר. 
בחנויות לחיות מחמד יש בדרך כלל ציפורים מבוגרות, ולכן יהיה קשה הרבה יותר לחברת ולאלף אותו.
חפש תוכון עם צבעים ברורים, ערני ופעיל, שנוצותיו חלקות, מבריקות, שלמות ומונחות חלק על הגוף. 
הקלואקה (הביב) צריך להיות נקי, יבש ונקי מחומר צואה. 
העור על כפות הרגליים צריך להיות חלק, הציפורניים והמקור צריכים להיות חלקים וללא יבלות (קרדיות), והנחיריים צריכים להיות צלולים ונקיים ללא גוש הנוצות המקיפות אותם.
למרות שמדובר בתוכים קטנים, הכלוב צריך להיות גדול כך שהוא מאפשר מקום לצעצועים, ללינה, לאכילה ולתעופה ללא הפרעות. 
המידות המינימליות לכלוב הן באורך של 50 ס"מ גובה 30 ס"מ ועומק על 30 ס"מ, אבל אם אתה רוצה שהתוכון שלך ירגיש טוב עדיף כלוב גדול יותר.
אם אתה מעוניין לגדל זוג תוכונים למטרת רבייה, המידות יהיו לפחות כפולות מהנ"ל. 
המרווח בין סורגי הכלוב צריך להיות כחצי סנטימטר או פחות כדי להימנע מבריחה וכדי למנוע מהתוכון שלך להיתקע בין הסורגים. 
עדיף שהסורגים יהיו אופקיים משום שכך יש להם הזדמנות טובה ביותר לטיפוס ולאימון. 
מקם לפחות כמה מוטות עמידה בגבהים שונים, עם מספיק מקום לתוכון שלכם לנוע ביניהם בנוחות. 
הצעה של מגוון גדל, של צורות ומרקמים של המוטות יעזרו גם לשמור על כפות רגלי התוכון במצב טוב. 
תיבת קינון שמתאים לתוכונים (גם אם מדובר בתוכון בודד) לישון בו, כלי אוכל ומים, צעצועים שונים וחפצים ללעיסה צריכים להתאים לכלוב ולתוכי. 
גם אם יש להם כלוב גדול, התוכונים עדיין יצטרכו הזדמנויות למשחק ומשחק חברתי מחוץ לכלוב. 
התעופה טבעית וחשובה מאוד לכל תוכי, אך עליכם רק לאפשר לתוכון שלכם לעוף באזור מאוד בטוח ובטוח. 
אם יש לך חששות לגבי היכולת לשלוט על אזור התעופה של התוכון שלך, שקול לגזור את נוצות התעופה כדי להפחית את יכולות המעוף.
בדומה למרבית התוכים, גם התוכונים הם ציפורים חברתיות, ולכן מגדלים רבים מקפידים לגדל אותם בזוגות, כך שהם יוכלו לבדר האחד את השנייה. 
תוכון בודד יכול להיות בסדר כל עוד אתה מסוגל להקדיש לו זמן משמעותי לאינטראקציה איתו על בסיס יומי.
תזונה
גיוון הוא המפתח לתזונה בריאה לתוכונים שלך מכיוון שציפורים אלה ניזונים בטבע ממגוון מזונות. 
תערובת זרעים שמתאימה לתוכים קטנים, יכולה להיות חלק מזין בתזונה של התוכון, אך מכיוון שרוב הזרעים הם עתירי שומנים לכן, הזרעים צריכים להרכיב רק חלק מהתפריט של התוכון. 
תערובת הזרעים תכיל: דוחן אדום, דוחן צהוב, חריע, ניגר, פשתן, שיבולת שועל שלמה.
עיין גם כאן: תערובת זרעים לתוכונים אוסטרלים

תפריט שמעורבות בו גם כופתיות  לעתים קרובות היא בחירה טובה עבור ציפורים, מכיוון שהן מאוזנות את התפריט.
ניתן להאכיל בתערובת זרעים בשילוב עם כופתיות ומזונות אחרים כדי להשלים את התזונה, כולל מגוון של ירקות טריים (גזר, ברוקולי, תירס, תרד, עלי ביבי וכדומה) ופירות.
היה סבלני עם ה"חבר" שלך בכל פעם שאתה מציג אוכל חדש, מכיוון שהם עלולים להפחיד את התוכון. תוכים אוכלים את סוגי המזונות שאליהם הורגלו בגיל הגמילה. 
זרעים מושרים וזרעים מונבטים הם גם דרך מצוינת להוסיף גיוון לתזונה של הציפור שלך, אך יש להימנע מאבוקדו, שוקולד, סוכר ומלח.- הללו הם מאוד רעילים לתוכון שלך.
אבן גיר ועדיף - סבידה יכול להינתן כמקור סידן.
אימוני כושר
זמן תעופה חופשי הוא קריטי עבור התוכון; נסה להציע מספר שעות כל יום בחדר בטוח כאשר כל הפתחים סגורים. 
צמחים בית גדולה יכולה להיות גן שעשועים נהדר ובתנאי שלא יהיו רעילים. 
התוכון שלך זקוק למגוון צעצועים כדי להציע פעילות גופנית וגירוי נפשי. 
עדיף לערוך סבב תחלופה בצעצועים כל חודש בערך כדי למנוע מהם להשתעמם.
מחלות אופייניות לתוכים
בד"כ אין בעיות מיוחדות בתחום הבריאות של התוכונים ועם זאת הם עלולים לקרות.
ראה בקישורים האלה:

​​​​​​​קרדיט: the spruce pets