למידה חיסונית, תגובה פרו-דלקתית מושרית ופרוטוקול טיפולי אפשרי לקורונה / ארז עודי jhony_bravo

1. זיהוי
   
2. איתור
   
3. רכישה
   
4. השמדה
   
5. יצירת זיכרון חיסוני.
   

1. גיל 0-5 30% מיכולת הזיכרון החיסוני.
   
2. גיל 5-15 30% מיכולת הזיכרון החיסוני.
   
3. גיל 15-45 30% מיכולת הזיכרון החיסוני.
   
4. גיל 45-65 10% מיכולת הזיכרון החיסוני.
   

• בשלב הראשון גיל 0-5 אין כמעט זיכרון חיסוני (למעט מה שהועבר במהלך ההיריון) וכל מזהם כזה או אחר יכול להוות סכנת חיים ולכן חשוב להקצות כמה שיותר יכולת אחסון כדי לוודא שבכלל שורדים ככל שעובר הזמן ומצטבר יותר זיכרון חיסוני אז יותר קל לגוף להתמודד עם מחלות זו הסיבה שמחלות ילדות הן קלות כל כך לילדים ואילו למבוגרים עלולות להיות מסכנות חיים.
  השלב הראשון מוגדר כשלב ההתבססות ולכן קריטי להשקיע כל כך הרבה יכולת זיכרון.
  
• השלב השני הוא גיל 5-15 שהוא גיל מעבר משלב ההתבססות לשלב הגעה לבגרות מינית ויכולת רבייה התחלתית. כמו שניתן לראות הוא פי 2 יותר ארוך אך מקבל את אותה הכמות של זיכרון חיסוני כמו השלב הראשון הסיבה לכך היא שחלק לא קטן מהמזהמים שנחשפנו אליהם בגיל צעיר עדיין קיימים בסביבה, אולם עדיין לא נחשפנו לכל המזהמים בסביבה אנחנו לומדים יותר, נעים יותר, ולכן נחשפים ליותר מזהמים ואפילו פציעות. הסיבה לכך היא שעדיין לשלב זה יש כל כך הרבה זיכרון חיסוני היא שאם לא נקדיש זיכרון חיסוני מספק אנחנו עלולים לאבד את כל ה"השקעה" שהשקענו בשלב אחד ולמות ממחלה לפני שהגענו לגיל ההתבגרות.
  
• השלב השלישי הוא שלב הבגרות המינית,
  אם תשימו לב הוא מקבל אותה כמות זיכרון חיסוני על תקופה שארוכה פי שלוש משלב שתיים. זהו השלב שבו אנחנו מתרבים ומגדלים צאצאים מצד אחד נחשפנו ללא מעט מזהמים ואם זה היה הקריטריון היחיד לא היינו צריכים להקצות כל כך הרבה משאבים של זיכרון חיסוני לתקופה כי הרי נחשפנו לכמעט כל המזהמים האפשריים בשני השלבים הקודמים, אבל מאחר ואנחנו בתקופה קריטית של הפריון שלנו
  ואם לא נשרוד אותה אז לא נתרבה (מן הסתם יכולת רבייה וגידול צאצאים היא קריטית לאסטרטגיה מנצחת) אז אנחנו חייבים להקצות לא מעט זיכרון חיסוני לתקופה הזו שחיונית לא רק לרבייה אלא גם לגידול הצאצאים והבאתם לבגרות.
  
• בשלב הרביעי והאחרון מוקצה הכי פחות זיכרון חיסוני.
  סיבה לכך היא שכבר התרבינו ורוב הצאצאים שלנו כבר התבגרו מספיר כדי לשרוד בכוחות עצמם אבל יש עדיין סיכוי ואפילו סיכוי טוב שלא כל הצאצאים שלנו בוגרים מספיק ולכן יש לדאוג להם ולוודא שהם מגיעים לגיל בגרות מינית כמינימום. בנוסף לכך יש יתרון אבולוציוני אם אנחנו יכולים לסייע לצאצאים שלנו לגדל את הצאצאים של עצמם.
  

בואו ונתבונן במידע הבא:

1. טמפרטורת הגוף הממוצעת יורדת עם הגיל ביותר ממעלה.
   
2. טמפרטורת הגוף משתנה לפי עונות השנה (טיפה יותר נמוכה בעונות המעבר והחורף וטיפה יותר גבוהה בקיץ החם והלח בארץ).
   
3. ככל שאנחנו יותר פעילים טמפרטורת הגוף הממוצעת שלנו יותר גבוהה כנ"ל גם כשאנחנו יותר צעירים.
   
4. בתגובה דלקתית הטמפרטורה עולה, מזהמים שונים מתקשים להתמודד עם עלית הטמפרטורה ואילו מערכת החיסון עדיין יכולה לפעול במקרים מסוימים פועלת בצורה יעילה יותר.
   
5. לחלבונים שונים טמפרטורת פעולה אידאלית, לפעמים שינוי של חצי מעלה יכול לפגוע ביעילות שלהם בצורה משמעותית.
   
6. נגיף הקורונה השפיע בעיקר על מבוגרים עם מחלות רקע (אני משער שגם על צעירים בעלי אורח חיים יושבני במידה ולא היו להם מחלות רקע) זאת אומרת אנשים שגם כך טמפרטורת הגוף שלהם הייתה נמוכה מהממוצע.
   
7. נגיף הקורונה יצר בעיה משמעותית בעיקר במדינות בהם הטמפרטורה הייתה 5-15 מעלות צלזיוס. במדינות חמות ולחות יחסית, גם כאלו עם קשרים ענפים לסין, כמות ההדבקות הייתה יחסית נמוכה וכמות המתים נמוכה משמעותית מהשאר.
   

1. עירוי דם או עדיף עירוי מפלסמה מחולה שהחלים (לרוב מכיל נוגדנים לוירוס ו/או קפסומרים ריקים או פגומים).
   קפסומרים הם יחידות חוזרות של חלבון שבונות את הקופסית של הבקטריופאז'.
   כל קפסומר בנוי ממספר רב של שרשרות פוליפפטידיות שבחלק מהפאז'ים הן זהות ובאחרים - שונות זו מזו.
   
2. תרופות אנטי ויראליות שונות.
   
3.  תרופות לטיפול במחלות נשימה או מחלות קרובות כמו: שחפת ומלריה ותרופת הכלורוקוין.
   

• מצב A מצב קל
  
• מצב B מצב בינוני
  
• ומצב C מצב קשה.
  

• X - לדרגת סיכון נמוכה
  
• Y - דרגת סיכון בינונית
  
• Z - דרגת סיכון גבוהה.
  

במידה ויהיה ניסוי כזה אני מתנדב להיות הראשון שייקח בו חלק אני בגיל ובמצב האידיאלי לכך ולא הייתי מוכן שיסכנו מישהו אחר על רעיון שלי שעלול להיכשל.

1. כתבת: "100-200 אזרחים במדינת ישראל שיודבקו במכוון בווירוס הקורונה"
   אני מבין שאתה מוכן להתנדב, אבל האם נראה לך שיהיו מתנדבים מספיקים נוספים?
   
2. כתבת ש"כל מתנדב כזה יוכל לתרום מנת דם או שתיים לפחות שמהם יופק הפלסמה".
   הערה: לא תורמים דם, אלא - תורמים רק את פלסמה.
   בעת תרומת הפלסמה, הדם עובר דרך "מכונה" שמפרידה את הפלסמה ומיד מחזירה את הדם לגופו של התורם.
   כך אפשר לקבל כמות גדולה יותר של פלסמה מתורם אחד וגם הוא יוכל לתרות לעתים קרובות יותר.
   

1. כתבתי 100-200 אזרחים למיליון איש זאת אומרת כשלוקחים בחשבון כמעט 10,000,000 אזרחים בארץ אז צריך 1,000-2,000 מתנדבים
   במידה ויחליטו לעשות זאת אני בטוח שתהיה כמות גדולה פי עשר של מתנדבים אם לא יותר.
   
2. מוציאים מנות דם לאחר הוצאת מנת הדם מפרידים אותה למרכיביה פלסמה, טסיות וכדוריות שלכל אחד מהמרכיבים יש שימוש.
   לא מחזירים את הטסיות וכדוריות הדם בחזרה לתורם זה מסוכן ועלול לגרום לקריש דם. 
   

1. הנזק הכלכלי כבר עכשיו הוא אדיר ויחמיר יותר, נזק כלכלי מוביל לנזק חברתי וכל זה מוביל למתים מיותרים.
   כשאין תקציב לתרופות וציוד רפואי אנשים ימותו גם ממחלות פשוטות, ובמשברים כלכליים יש מוות עקיף נוסף וכל זה יכול לגרום ליותר הרוגים מאשר הקורונה.
   בנוסף לכך הפחד מהידבקות בקורונה גורם לאנשים עם בעיות רפואיות להתרחק מבתי החולים גם כשיש להם בעיה קשה ואז הם מתים סתם.
   לדוגמה רק אתמול מתו שלושה מבוגרים מהתקפי לב כי פחדו להגיע לבתי חולים ועד שהם הגיעו היה מאוחר מידי.
   
2. מדיניות הסגר יעילה רק כל עוד מחזור החיים של הנגיף קצר משמעותית מה שמאפשר הכחדה שלו תוך זמן קצר במקרה של קורונה זה לא המצב.
   הסגר הנוכחי אמור "לקנות" קצת זמן למערכת הבריאות אבל ברגע שיוסר תתחדש ההדבקה ואז נאלץ לשוב ולהטיל עוד פעם סגר ולא בטוח שהפעם נצליח לטפל בהכל.
   

(04-02-2020, 08:08 AM)jhony_bravo כתב:

1. כתבתי 100-200 אזרחים למיליון איש זאת אומרת כשלוקחים בחשבון כמעט 10,000,000 אזרחים בארץ אז צריך 1,000-2,000 מתנדבים
   במידה ויחליטו לעשות זאת אני בטוח שתהיה כמות גדולה פי עשר של מתנדבים אם לא יותר.
   זה ברור ומתבקש.
   
2. מוציאים מנות דם לאחר הוצאת מנת הדם מפרידים אותה למרכיביה פלסמה, טסיות וכדוריות שלכל אחד מהמרכיבים יש שימוש.
   לא מחזירים את הטסיות וכדוריות הדם בחזרה לתורם זה מסוכן ועלול לגרום לקריש דם.
   זה גם מה שהיה ידוע לי עד היום, אלא כשראיתי בטלוויזיה את נציג מד"א מסביר את הנושא, הבנתי שהתקדמנו וכיום מבצעים את שתי הפעולות (הוצאת הדם והפרדת הפלסמה) בו זמנית.
   ובנוסף הוא הסביר את היתרון שיש בכך - אפשר לתרום יותר פלסמה (מאשר בתרומת דם) וגם האדם יכול לתרות בתדירות גבוהה יותר (דם - כל שלושה חודשים ופלסמה - כל חודש).