מדריך מקוצר להאכלת-יד

מאמר שעוסק בהנחייה, הדרכה, ייעוץ וטיפים ב"האכלת יד" לחובב המתחיל (הדברים מיועדים למי שכבר קרא מאמרים נוספים).
ראשית ראוי שנשאל למה בכלל  להאכיל גוזל באופן ידני? קיימות מספר סיבות לכך:
א. הורים לא מנוסים שזו להם הרבייה הראשונה ואינם מיומנים לטפל בגוזל כנדרש.
ב. הורים תוקפניים שמנקרים בגוזל ותולשים את נוצותיו.
ג. ביוזמת המגדל שמעוניין להחתים ולחברת את הגוזל.
ד. להגדיל את מספר התטולות בכל עונה וע"י כך להגדיל את מספר הגוזלים.
במה נצטייד כדי לגדל את הגוזל באופן המיטבי?
  מקור חום מדוייק ואמין במיוחד לגוזלים ב- 30 הימים הראשונים לחייהם.
  מד חום למדידת טמפרטורת המזון.
  בחירת אמצעי האכלה המתאים לך ובהתחשב בגודל הגוזלים: מזרק, כפית מכופפת.
  דייסה יעודית להאכלת הגוזל: יש לבחור דייסה המתאימה לסוג וגודל הגוזל.
  קופסה לאיכלוס הגוזל: יש לרפד את הרצפה בניסורת גסה (ולא ניסורת אבקתית) או בחומר אחר שסופג נוזלים.
זמני האכלה:
הטבלה המוצגת תיתן לך יכולת לשער, ציון דרך והערכה לגבי זמני ההאכלה. הטבלה מתייחסת   לגוזל מהסוג הבינוני כגון קוואקר, לורי קשת, קוניור גרין צ'יק, קוקטיל.
כמויות מזון:
מאוד חשוב להתאים בין גיל התוכי לכמות המזון המוגשת לו. כל האכלה צריכה להכיל כמות שמקבילה ל10%-12% ממשקל גופו של התוכי.

הטבלה הבאה היא דוגמה לתדירות האכלה של גוזלי לורי קשת:
עשרת הדברו/החוקים/כללים להאכלת-יד מוצלחת:

1. שמור על ניקיון איזור האכלה וכלי האוכל, רחץ ידיים בטרם שאתה ניגש להאכיל.
   
2. דאג שהגוזל יהיה בסביבה חמה ובטמפרטורה שמתאימה לגילו (ראה טבלה למטה).
   
3. השתמש במזון טרי, לעולם אל תשמור מזון להאכלה נוספת גם אם רובו נשאר בכלי.
   
4. האכל את הגוזל בזהירות, תהיה מסונכרן ומתוזמן לתנועות האינסטינקט שלו מעלה מטה, זכור שפזיזות יתר עלולה לגרום לחנק ולכניסת המזון לריאות (מה שנקרא "הקדמת הקנה לוושט).
   
5.  השתמש במד-טמפרטורה כדי לבחון את רמת החום של המזון המוגש. 
   
6. הימנע מחימום המזון במיקרוגל, לעיתים נוצרים גושים קטנים שאוגרים חום ועלולים לגרום לכוויה בפה בוושט או בזפק.
   
7. לעולם אין להאכיל גוזל שיש לו מזון בזפק מהאכלה הקודמת, יש להמתין עד שהזפק מתרוקן.
   
8. השתמש בהוראות היצרן של אבקת הדייסה הרשומות ע"ג האריזה , ערבב נוזל ודייסה ביחס שמצויין ע"ג האריזה, ערבב היטב והשהה את הדייסה למשך כחצי דקה וערבב שוב, בדוק סמיכות לפני ההאכלה.  
   
9. דאג שהגוזלים בקופסה אחת יהיו בגודל אחיד (פחות או יותר), שים לב: גוזל גדול וחזק עלול לפגוע בגוזל קטן וחלש ממנו.
   
10. רצוי שלא לשנות את סוג הדייסה, אבל אם נאלצה  - עשה זאת בהדרגה תוך עירבוב שני הסוגים ובאופן הדרגתי להעלות את המינון של הדייסה החדשה. כך תעשה במשך כ-3 ימים ורק אז לעבור - אל החדשה.
    

הטמפרטורה המומלצת באומנת:
חובה לדאוג ללחות באומנת, זאת ע"י הנחת כלי עם מים בעל שטח פנים רחב כדי לאפשר לכמות מים גדולה, ככל האפשר, להתאדות לתוך חלל האומנת. ללא לחות הגוזל עלול להתייבש ולמות.  

• טמפרטורת הדייסה תהיה 42°C - 43°C .
  
• אם הגוזל מתנשף סימן הוא שחם לו מידי ועליך להוריד את טמפרטורת הסביבה.
  
• אם רגליו קרות ניתן להסיק שקר לו ועליך להעלות את טמפרטורת הסביבה.
  
• מכיוון שבדיקת רגלי הגוזל ע"י מישוש איננה בדיקה אובייקטיבית אני ממליץ לבדוק את הטמפרטורה ע"י מד-חום מדויק.
  
• שים לב שלא תהיה "האטה בזפק" כלומר שהמזון בזפק נעכל כולו והוא ריק.
  

תנאים ונסיבות שעלולים להביא להאטה בזפק:
שינוי פתאומי (ולא הדרגתי כמתואר לעיל) של המזון המוגש.
דייסה שהייתה סמיכה מידיי שלא מתאימה לגיל הגוזל.
זיהומים בקטריאלים/חיידקיים.
הגוזל אכל דייסה קרה מידיי.

• אם אתה מגלה האטה-בזפק ניתן לערבב מים עם דבש טהור, ולהאכיל את הגוזל בכמות קטנה, להמתין ולקוות לשיפור, אם אינך מזהה שיפור, יש לגשת מייד לויטרינר.
  
• אם אתה מגלה נפיחות בזפק שנראית כבלון שנוצר ע"י גזים שהפרישו חיידקים, דע שהאכלת במזון מזוהם ולא נקי, כלי האכלה לא נקיים, או סביבה לא נקייה, ברוב המקרים הארוע מסתיים במות הגוזל.
  
• למי שזו לו ההתנסות הראשונה בהאכלת-יד מומלץ להתחיל עם תוכי שנוח להאכלה כמו: קוקטייל, דררה, לורי קשת ולקחת גוזל כבר החל בתהליך הניצוי.
  
• אם הגוזל פולט את המזון, סימן שהדייסה קרה מידיי, או שהזפק מלא מידיי.
  
• גוזל צעיר וקטן מאכילים במזרק קטן שאליו מחברת צינורית גמישה (כדי שלא לפצוע), אפשר להשתמש גם במזלף גמיש.
  
• אם לקחת גוזל מייד לאחר הבקיעה עליך לנקות את איזור הטבור כדי למנוע זיהום, עדיף באבקה אנטיביוטית.
  
• תאפשר לגוזל לבקוע מהביצה באופן עצמוני וטבעי, אל תתערב ואל תעזור לו, אתה עלול להזיק יותר מאשר להועיל.
  
• אל תאכיל את הגוזל במשך  8-6 שעות ראשונות לאחר בקיעתו, זאת על מנת לאפשר לו לספוג את ייתרת  החלמון שממנו ניזון בהיותו בביצה.
  
• שתי ההאכלות הראשונות יהיו דלילות יותר - ביחס של חלק אחד אבקה ושישה חלקים נוזל, יש להקפיד ולשמור על טמפרטורת הדייסה שתהיה 42°C .
  
• הגש מזון לגוזל במרווחי זמן של בין שעה לשעתיים ותמיד - רק כשהזפק ריק (משש באצבעות).
  
• לאחר כל ארוחה, נקה היטב את הכלים בסבון ושטוף במים רבים. רצוי אפילו לחטא (סטריליזציה), דאג לניקוי של סביבת הגוזל ושמור על הניקיון ככל שניתן.
  
• חשוב מאוד להאכיל בכמויות נכונות ועל פי גיל הגוזל , כמות המזון צריכה להיות שווה ערך ל- 10%-12% ממשקל גופו.
  
• יש לשקול את הגוזל יום יום לפני הארוחה ולודא שמשקלו תואם את גילו וכי הוא עולה המשקל.
  

• מתחילים לגמול את הגוזל כשמבחינים שהוא מתעניין במזון מוצק והוא מתחיל "לשחק" בו בעזרת המקור.
  
• סימני גמילה נוספים: התבונן בכנפי הגוזל ובנוצות שמתפתחות, תבחין בדם בקני הנוצות שמתפתחים (הם עדיין מכוסים באופן חלקי בפלומה), כאשר אין דם כהה בקני הנוצה ואין שעווה כהה המקיפה אותם דע שהגוזל מוכן להתחיל בתהליך הגמילה.
  
• סימנים אלה לא מתאימים לכל התוכים - לוריקיט למשל נגמל לפני השלב הזה, הם לומדים לאכול מגיל צעיר אך עדיין נהנים, מעט לעט, לאכול מדייסה חמה, העניין תלוי גם בפרט עצמו ולקצב ההתפתחותו.
  
• אצל תוכים כדוגמת הלוריקיט התהליך קל יותר ולעומת זאת קשה יותר לגמול את גוזלי הקוקטיילים. 
  
• ראה גם כאן: גמילה נכונה ולא גמילה כפויה