פורום תוכיפדיה
האכלת יד - צעד אחר צעד - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: רבייה וגנטיקה (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=27)
+---- אשכול: האכלת יד - צעד אחר צעד (/showthread.php?tid=149)



האכלת יד - צעד אחר צעד - צבי דגן - 03-03-2018

[Image: cNWSSeM.jpg]
האכלת יד - צעד אחר צעד
הערה: המאמר מתייחס להאכלת יד של קוקטיילים אך יתאים גם לכל סוגי התוכים חוץ מכמויות המזון.
[Image: dLE8bQB.jpg][Image: xskjj4q.jpg][Image: H31rtcD.jpg]
אם החלטת לההאכיל גוזלים, יש מספר דברים שתצטרך להכין:
  1. אבקת דייסה בפורמולה איכותית להאכלת יד.
  2. להחליט באיזה אביזר תשתמש כדי שתרגיש בנוח להאכיל את הגוזלים.
  3. אומנת שתשמור על הטמפרטורה ולחות מתאימה לגוזלים.
הדייסה:
כיום יש מבחר של דייסות בשוק. אם אתה רוצה להיות בטוח שתשתמש בדייסה המתאימה, כדאי שתשאל מגדלים אחרים על ניסיונם בנושא.
שאלות כמו: האם הדייסה מתערבבת היטב, עד כמה היא שומרת על הטמפרטורה שלה והאם הדייסה טובה לגוזלים (אם אוכלים היטב את הדייסה, האם היא יעילה וכו').
הכלים להאכלה זה הזמן להחליט באיזה אביזר כדאי להשתמש. שוב, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשאול לדעתם של מגדלים מנוסים שכבר החתימו גוזלים.
שאלות כמו : באיזה אביזר הם משתמשים ומדוע, באיזה גיל הגוזל שהם מאכילים ובאיזה אביזר הם משתמשים.
לדוגמה: כפית מכופפת תתאים לגוזל בן שבועיים.

[Image: p8TTeYs.jpg]
מזרקים הם אביזרים נהדרים להאכלה, אך יש להשתמש בהם לאט ובזהירות עד שהגוזל מתחיל לשאוב בפראות את הדייסה וזה הזמן להאיץ במעט את כמות האוכל הנכנסת לפיהם.
[Image: w0XgQEH.jpg]
לגוזלים בוגרים יותר, רצוי להשתמש בכפית למרות שפעולה זו מאוד מלכלכת ודורשת הרבה מגבות נייר!
[Image: JocGfHm.jpg]
טפטפות ופיפטות הן אופציות אחרות להאכלה.
[Image: hZLuwZl.jpg]
כל מכשיר שבו תחליט להשתמש, תצטרך לרחוץ אותו היטב במים חמים, להשרותו בחומר קוטל חיידקים ולאחר מכן לשטוף את הכלים היטב לפני ההאכלה הבאה.
לא לשכוח להחליף את התמיסה בה השרת את הכלים.
למשל התמיסה הזו:

[Image: hHqkC4d.jpg]
טבלת לוח זמנים להאכלת יד עבור גוזל של קוקטייל
[Image: dhMcfZ8.jpg]
:אומנת
[Image: lxmQY9Y.jpg][Image: OPFbpsu.jpg]
האם להאכיל בכפית או במזרק (עם זונדה או בלי זונדה)?
יתרונות הכפית - כשיש גוזל אחד, אתה משקיע יותר זמן בהאכלה, האכלה טובה ובטוחה, יוצר מגע פיזי חם ואוהב ממושך עם הגוזל, החתמה יוצאת ברמה גבוה.
חסרון הכפית - מלכך את הגוזל, קצת יותר קשה ולוקח יורת זמן להרגיל את הגוזל לאכול על ידי האדם בימים הראשונים מאשר מזרק, לוקח הרבה זמן להאכיל גוזל, מעייף ומרגיז (לדעתי) להאכיל כמות של גוזלים.
היתרון המזרק והזונדה- קל להרגיל את הגוזל הצעיר שאינו רגיל לאכול על ידי האדם, זריז הרבה יותר מהאכלה בכפית, נוח להאכיל מספר גוזלים, לא מלכלך, ההחתמה יוצאת ברמה גבוה.
חסרון המזרק והזונדה - למאכיל שאינו מנוסה יכולה לקרות טעות או פאשלה כל שהיא ועלול לגרום נזק לגוזל שעלול לגרום למותו, אין את אותו היחס במגע החם והאוהב של המאכיל לגוזל כמו שיש בהאכלה עם כפית.
איך להאכיל גוזלי קוקטיל?




ראה גם האכלת יד למתחילים
לפני שאתם רוכשים אומנת, תשאלו את עצמכם איזה גיל של גוזלים תרצו להאכיל וכמה גוזלים יהיו בה. לכמות קטנה של גוזלים צעירים מאוד, מומלצת אומנת חשוכה בטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס.
את האומנת יש לחטא היטב לפני השימוש בחומר חיטוי מתאים ולשטוף את כל השאריות מחומר החיטוי.
כשהאומנת נקייה ויבשה, מניחים מעט שבבי עץ אורן או נסורת, שקונים בחנות לחיות מחמד (ולא מנגריה) בתחתית המדגרה ומכסים אותם במספר שכבות של מגבת נייר עבה.
 שבבי העץ יגרמו לפיזור טוב יותר של החום בתחתית האומנת והנייר שהונח יספוג טוב יותר את הרטיבות מלשלשת הגוזלים.
השלב הבא יהיה להניח גוף חימום מתחת למיכל ואת האומנת לכסות עם רשת ומעליה מגבת אמבטיה גדולה ולהשאיר פינה אחת פתוחה לאוורור (יש המשתמשים ברשת מוגבהת מעל משטח החום).
את הגוזלים שמים בכלי מרופד מעל המשטח וכך הכי קל ונוח לשמור על הניקיון.
גוזלים בגיל שבוע ומעלה שמים בכלי עם נייר גרוס או נסורת ללא אבקה ומחליפים פעמיים או שלוש פעמים ביום.
את הטמפרטורה הרצויה יש להכין לפני הכנסת הגוזלים.
ויסות הטמפרטורה באומנת:
 חשוב מאוד לווסת את הטמפרטורה לגוזלים צעירים מאוד כשהם מעכלים וסופגים את האוכל לגופם.
אם הטמפרטורה תהיה גבוהה מדי, הגוזל עלול להזיע, להתייבש ולמות.
אם לגוזל יהיה קר מדי, הוא יתקשה לעכל את המזון, הזפק עלול להתרוקן לאט יותר, להחמיץ, להתקלקל, לגרום לבצקת ובמקרים חריפים יותר להרעלה.
ליצירת לחות באומנת, אפשר להניח קערת נוזלים קטנה או ספוגית רוויה במים.

הטמפרטורה באומנת לפי גיל הגוזל של הקוקטיל
[Image: kDtVunv.jpg]
לוח זמנים:
מחברת המאמר מוציאה את הגוזלים מתיבת הקינון בגיל שבועיים עד שלושה שבועות.
גוזלים צעירים היא מאכילה  מהיום הראשון רק אם נוצרה בעיה שהצריכה את התערבותה.
אחרי גיל שלושה שבועות יש חשש שהגוזלים ידחו את ההאכלה, יהיה להם קשה לקבל האכלת יד. בכל מקרה, הצלחה בהאכלת יד עם כפית תהיה בגוזלים בוגרים טובה יותר מכל אביזר אחר.
אם תוציאו גוזלים בגיל שהוא מתחת לגיל שבועיים, הגוזלים לא יקבלו את כל החיסון הטבעי (מההורים) לו הם זקוקים .
אם תחליטו להאכיל מוקדם יותר, חשוב מאוד להכניס Lactobacillus acidophilus לעופות (או אצידופולוס הוא זן נפוץ של חיידקים ידידותיים (פרוביוטיקה) החיים בתוספי מזון ובמוצרי חלב מוחמצים כגון יוגורט.
לאצידופולוס חשיבות לשמירת אורח חיים בריא, החיידקים מסייעים לתפקוד תקין של מערכת העיכול, משפרים את פעילות המעי הגס ומחזקים את המערכת החיסונית), לתוך הפורמולה אם היא אינה מכילה חיידק זה.
מחברת המאמר מעדיפה להכין את הדייסה לפי הרשום על הפורמולה ומכניסה מד חום לתוכה כדי להיות בטוחה שהטמפרטורה בה הוא 38-40 מעלות צלזיוס  לפני ההאכלה.
במידה והחלטתם להאכיל במזרק, יש לשים את הגוזל על השולחן מולכם ולהכניס את קצה המזרק בעדינות רבה לתוך הצד השמאלי של פי הגוזל (שים לב, כשהגוזל ניצב מולך, הצד השמאלי שלו הוא צידך הימני) ולכוון את קצה המזרק לצד הימני של פיו.
פעולה זו יש לבצע בעדינות רבה ולאט. ללחוץ על בוכנת המזרק ולהתחיל לטפטף את הדייסה לתוך פי הגוזל. את הדייסה יש להכניס לתוך הזפק ולא לקנה הנשימה.
כמות הפורמולה תלויה בגיל הגוזל ובמשקלו. אם תשימו לב, תראו שזפק הגוזל מתמלא בזמן ההאכלה.
יש לוודא שאינכם ממלאים את הזפק יתר על המידה משום שאז הדייסה עלולה לעלות למעלה לגרון הגוזל. הטוב ביותר הוא לנסות לתת כל פעם מעט דייסה ולהחליט מתי להפסיק.
כמות האוכל עולה ככל הגוזל גדל עד הזמן שבו הוא מצמיח נוצות. במשך הזמן שהגוזל מצמיח נוצות הוא מוריד את הבטן הגדולה שהייתה לו כשהיה גוזל צעיר יותר (מוריד ממשקלו) כדי שהתעופה תהיה ברת השגה. אם תשים לב, תראה שבזמן הצמחת הנוצות הגוזלים יתעניינו יותר בתעופה מאשר באוכל.
בזמן האכלה, רצוי להחזיק את הגוזל היטב שמא ינסה להמריא בגמלוניות, ייפול בזמן נחיתה ויפצע.
גוזל עלול לאבד 10%-15% ממשקלו בזמן גדילת הנוצות. כשהגוזל מצמיח את נוצותיו וצורך פחות חום, המחברת שמה את הגוזלים בתוך כלוב קטן עם ענף נמוך ע"מ שיוכלו לעלות עליו בקלות.
בתחתית הכלוב, שמה להם מגוון של מזון, כופתאות וזרעים.
ברגע שהגוזלים מצליחים להגיע לענף היא מוסיפה כלי למים טריים וכלי עם מזון ומפזרת זרעים בתחתית הכלוב.
כשהגוזל גדל, היא מוסיפה עוד ענפים גבוהים כדי לעודד אותם לעוף גבוהה יותר ולהפעיל את כנפיהם.
חשוב לשקול את הגוזל כל יום במהלך ההאכלה ובמהלך הגמילה. במידה והגוזל אינו מעלה במשקל או מוריד משקל רב בזמן הצמחת הנוצות, תצטרך להציע דייסה בתדירות גבוהה יותר.
ירידה במשקל או אי העלאת משקל עלולה לנבוע גם מבעיה שדורשת התערבות וטרינרית (בעיה כמו פטרייה למשל).




RE: האכלת יד - צעד אחר צעד - צבי דגן - 07-22-2019

  • חייבים להכין את הדייסה לפי יחסים מדויקים.
  • אם הדייסה תהיה דלילה מידי, הגוזל לא יקבל מספיק מזון מוצק וההתפתחות שלו תהיה איטית.
    אם הדייסה תהיה סמיכה מידי, הוא לא יצליח לרוקן את הזפק (האטת הזפק) וזה יותר מסוכן מאשר דייסה דלילה.

  • כך גם בעניין הטמפרטורה של הדייסה, היא צריכה להישמר לכל משך ההאכלה.
    דואגים שהדייסה לא תתקרר ע"י כך שמכניסים אותה לכלי נוסף עם מים חמים.
    המים החמים שומרים על הטמפרטורה של הדייסה.
    בנוסף לכך, בודקים כל הזמן את הטמפרטורה בעזרת מד חום (שלא יגע בדפנות הכלי).

  • אם הדייסה חמה מידי אסור להוסיף מים קרים או אבקה, אלא מוציאים אותה אל מחוץ לכי עם המים החמים וממתינים עד שתתקרר.
    אם הדייסה קרה מידי, משאירים אותה בכלי עם המים החמים עד שתתחמם שוב.

  • אם הדייסה תהיה חמה מידי, היא עלולה לגרום לכווייה בלוע או בזפק, בעקבותיו עלול להיות זיהום ומוות.
    לעומת זאת, אם הדייסה קרה מידי, הגוזל יתקשה לרוקן את הזפק (וגם תוריד את טמפרטורת הגוף).
    הטמפרטורה והסמיכות של הדייסה חייבים להיות מדויקים.

  • בגדול, מאכילים בכמות של 10% ממשקל גופו של התוכי, שהיה באותו הבוקר לפני ההאכלה.
    אבל, עדיף להאכיל עד שהזפק מלא או עד שהגוזל מסרב לאכול.

  • אם הגוזל לא עושה את תנועות ההאכלה, או שהוא לא מצייץ, או אם הוא פולט את המזון, סימן שמאכילים מהר מידי או שהמזון סמיך או בטמפרטורה לא מתאימה.
  • במשך כל זמן ההאכלה, צריך לדאוג שהמקור וסביבתו יהיו נקיים.
    כל הזמן צריך לנגב בעזרת נייר מטבח רטוב במים חמימים או בעזרת האצבעות הרטובות.

  • להיזהר שלא להכניס דייסה לתוך הנחיריים.
  • רצוי שמשך ההאכלה יהיה קצר, כדי שהדייסה לא תתקרר.
  • הזפק נחשב למלא, כאשר מבחינים בנפיחות בצידי הצוואר או שכל הזפק נפוח.
  • הגוזל עלול לצייץ ולדרוש אוכל גם לאחר שהזפק מלא, לכן יש לשים לב ולא להאכיל יותר מידי.
  • [Image: YqNfO8b.jpg]