תהליך "חברות" תוכים

תהליך חברות התוכי
מדוע תוכי שעבר תהליך חברות (Socializing), נחשב לתוכי יקר יותר?
עד לפני כמה שנים מרבית התוכים שהוצעו למכירה מקורם היה מן הטבע. התוכים ניצודו, בעודם חופשיים בטבע, והובאו לארץ בד"כ בדרכים שאינן חוקיות. ואלה שהובאו באופן חוקי הוטל עליהם מס שלא היה שונה בהרבה, מהמס שמטילים על יצירת אומנות ממנה אנחנו מתרשמים במראה, בקיצור - מס מאוד גבוה.
התוכים גודלו על ידי האדם בשל נוצותיהם הצבעוניות, ובגלל יכולתם המיוחדת להשמיע צלילים וקולות אנושיים. הם הוחזקו בכלוב, ורק לעתים נדירות היה נוצר מגע פיזי כלשהו בין התוכי לבין בעליו.
כאשר התחילה לעלות בעולם המודעות לשמירת הטבע, חל איסור על צייד תוכים בטבע וחוקקו חוקים שמטילים עונשים חמורים על המפר אותם. חוקים אלה אילצו את החובבים והסוחרים כאחד, להחזיק "גרעיני רבייה" (מספר בעלי חיים מאותו מין שיכולים להתרבות) להרבותם בשבי. לא חלף זמו רב עד שהתהליך הוביל גם לפתיחת חוות גידול לתוכים, והוצעו לשיווק תוכים שנולדו וגודלו על ידי האדם. בהמשך לתהליך זה נוצרה תופעה של אימוץ התוכים כחיית מחמד וכחלק מהמשפחה, תהליך זה נקרא "תהליך חברות" או "סוציאליזציה" .
זהו תהליך של התנסות חברתית והתנהגותית מתמדת, שמקנה לתוכי את דפוסי, כללי וערכי התרבות של החברה שבה הוא חי.
"תהליך חברות" הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של התוכי בחברת בני האדם.
תהליך החברות מתחיל כבר מגיל צעיר מאוד של הגוזל, נמשך בגיל הגמילה, הפרחון והבגרות וכך הלאה עד המוות.
אין שלב בחיים שבו תהליך הסוציאליזציה נפסק והוא נחשב תמידי.

מהי החתמה?
מושג ה"החתמה", לא קשור לתוכים וכשמדברים על "החתמת" בעצם מתכוונים לדוגרי קרקע.
זהו תהליך שבו ההורים (בד"כ הנקבה) מטביעים את חותמם על האפרוח ובכך גורמים לו ללכת בעקבות ההורים (בד"כ - הנקבה) לחפש מזון וללמוד מהו מזון אכיל ומה אסור לאכול.
בטעות משתמשים במושג הזה בהקשר לתוכים ובעצם מתכוונים לתהליך החברות, כאמור לעיל.
בתהליך החברות גורם האדם לתוכי להרגיש כחלק מחברת בני האדם והוא מתייחס לבני האדם כחלק מהלהקה שלו. 
תוכים שבוקעים בשבי גדלים בהאכלת ידנית, ואין להם כל קשר להורים הביולוגיים שאת מקומם תופסים בני האדם. 
כך קורה שגוזל שגדל בצורה זו והפך בינתיים לתוכי בוגר, ייקשר לבני האדם יותר מאשר לבני מינו, ואף יעדיף את חברת האדם על פני חברתם של בני מינו. 
תוכי מחוברת יכול להסתובב בבית באופן חופשי, זאת כמובן בתנאי שחלונות הבית סגורים ובתנאי שנוצות כנפיו לא גזורות ובתנאי שלא קיים כל איום מצידו של בעל חיים אחר על התוכי.
תמיד, כאשר אתה רוצה לשחרר את התוכי ולאפשר לו להסתובב באופן חופשי בחלל הבית, עליך לעשות זאת תוך קשר עין איתו השגחה מלאה, מכיוון שהתוכי נחשב לסקרן ועלול לפגוע בעצמו או בריהוט הבית באמצעות מקורו החזק.

כיצד מתבצע תהליך ה"חברות"?
תהליך החברות מתחיל עם בקיעתו של הגוזל מהביצה. ניתן להתחיל בתהליך לפני שהגוזל פוקח את עיניו, אולם ישנם מגדלים שבוחרים להתחיל את התהליך רק לאחר מספר ימים מיום בקיעתו של הגוזל מן הביצה.
הגוזל הצעיר בוקע, חסר אונים ומכוסה פלומה, ואצל חלק מסוגי התוכים הקיימים, הגוזל בוקע אפילו עירום לגמרי מנוצות.
גוזלים שבוקעים עירומים מנוצות, מוחזקים באומנות (אינקובטורים) מחוממים ועם לחות מתאימה (כתחליף לקן ולהורים) עד שגופם מתכסה לגמרי בנוצות והם מסוגלים לשמור על חום גופם באופן עצמוני.
כאשר הגוזל הוא בן יום מאכילים אותו שמונה פעמים ביממה, לאורך כל שעות היום והלילה (כל 3 שעות).
ככל שהגוזל גדל  ומתפתח, כך גם נרד במספר ההאכלות ביממה.
הסיבה לכך היא שנפח הזפק גדל, והגוזל מסוגל לאחסן בו כמות מזון גדולה יותר.

הזפק והאכלת יד 
הזפק הוא בעצם מעין שק לאחסון המזון בוושט של התוכי, לפני כניסת המזון לקיבה.
כאשר הגוזל מתכסה נוצות, הוא מתחיל להתעניין בסביבה שלו ולטעום דברים, בשלב זה יש להתחיל להציע לגוזל הצעיר לאכול דברים נוספים מלבד הדייסה שאכל עד כה.
מזון כגון: כופתיות, תערובת זרעים, תערובת השרייה, ביצה קשה או מזון ביצים ירקות מסוגים שונים ועוד.
כמו כן, בשלב זה מתחילים להוריד ארוחה אחת ביום, זאת על מנת לעודד את התוכי להתחיל לאכול לבד ממגוון המזונות המוצעים לו (חשוב לגוון), כולל כופתיות.
תהליך האכלת-היד נמשכת כחודש עד ארבע חודשים וגם - יותר, תלוי בסוג התוכי.
אצל תוכונים, ציפורי אהבה, קוקוטלים, תהליך האכלת היד נמשך כשלושה חודשים לערך, אצל הלורים, הקוניור, קקדו, אמזונס, אקלקטוס, והג'אקו התהליך נמשך בין 4 ל-6 חודשים, אצל הארה - 4-6 חודשים, אבל אפשר להאריך את התקופה אפילו עד שנה שלמה.

חשוב לדעת!
לא כל תהליך האכלת יד ייגמר בסופו של דבר בחברות ברמה מספיק גבוהה.
במקביל להאכלה הידנית, יש לדאוג שהתוכי יעבור גם תהליך של חברות (סוציאליזציה).
כאשר הגוזל ילמד לדעת שהוא מקבל יחס טוב מהמגדל שלו, הוא ישיב לו בתמורה יחס דומה ויקשר אליו ולבני האדם בכלל, טוב יותר. זאת בהשוואה לגוזל שיוחזק עם גוזלים נוספים אחרים, ויאכל ב"שיטת הסרט הנע" ללא יחס נוסף מצידו של המגדל.  
לצערי, אנחנו מכירים יותר ממגדל אחד, שמעוניינים בהכנסות מהתחביב, הם קונים גוזלים בני יומם ומגדלים אותם בכמויות (10 או 20 גוזלים בשנה ואף - יותר). בסופו של דבר הם מוכרים את הגוזלים כתוכים "האכלת-יד", "מחוברתים" אבל בעצם - לא עברו תהליך חברות חיובי.
תוכים אלה יהיו פחות חברותיים מאשר תוכים שעברו תהליך חברות נכון וברמה גבוהה.
דבר נוסף שהוא חשוב מאוד בתהליך החברות: יש להמשיך את הקשר בין המטפל לבין התוכי, גם לאחר שהתוכי נגמל, וזאת במטרה לשמור על רמת חברות רציף ולחזק את הקשר בינו לבין בני האדם.
אל תתבלבלו לרגע, תוכי שהואכל בידי האדם, שיישב כל היום בכלוב, ולא יקבל מספיק תשומת לב מבעליו, יאבד במהרה את הקשר שלו עם הבעלים/המטפל, ואף עלול לפתח בעיות נפשיות/התנהגותיות קשות כגון: דיכאון, נשיכות או מריטת נוצות. שכן התוכי נחשב לבעל-חיים חברתי, ואינטליגנטי ביותר, שחי בדרך כלל בלהקות במהלך רוב חודשי השנה.
אני מקווה שהצלחתי להתייחס לרוב הסוגיות הקשורות בנושא, אולם במידה ויתעוררו בעתיד שאלות נוספות אשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.