פורום תוכיפדיה
מושגים כלליים - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מילון מושגים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=19)
+--- אשכול: מושגים כלליים (/showthread.php?tid=129)

עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

לָוטִינוֹ (Lutino)
לָטִינוֹ - המוטציות הנקראות לטינו (באנגלית: Lutino), ומתבטאות בתוכי הנראה צהוב, ונשארים גם הגוונים האדומים וכתומים בסוגי תוכים שיש. הלטינו מתבטא גם בעיניים אדומות, בניגוד למה שאנו קוראים צהובים (יש טורקיזנים, פרוטלט פסיפיק).
[Image: zybBeOT.jpg]


RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

ליפוכרום (lipochrome)
צבען (פיגמנט) מסיס בשומן המעניק צבע לחומרים שומניים; לדוגמה, קרוטן, האחראי לצבע של חלמון הביצה ושל חמאה.

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

מוטציה/מוטנט
יצור שעבר מוטציה, פרט שונה מבני מינו, בעל מום הנובע ממוטציה
מוטנט הוא שינוי גנטי, טעות גנטית, תקלה גנטית, היווצרות זן חדש.
מוטציה היא שינוי ברצף הנוקלאוטידים ב-DNA, העשוי להביא לשינוי באחת, או יותר, מתכונות היצור החי, דהיינו, בפנוטיפ.
מוטציה, בחקר התורשה, הוא שם מקיף לכמה סוגי שיבושים העשויים לחול בחומר הגנטי של תא חי, ולעבור לצאצאיו של תא זה.
השפעות המוטציה על האורגניזם שבו הופיעה עשויות להשתרע לכל אורך הקשת, מחוסר השפעה כלל ועד השפעה קטלנית.

מוטציות יכולות להתרחש באופן טבעי/ספונטני או מהשפעות סביבתיות (זיהום רדיואקטיבי או כימי).
מוטציות יכולות להיות להיגרם גם ע"י האדם באופן מכוון (למשל בחקלאות או בחיות המחמד) או - לא מכוון.

בד"כ, אם נולד צאצא שמכיל מוטציה מסויימת היא מהווה פגיעה באבולוציה, מחליש אותו וכנראה שלא ישרוד (במיוחד - בטבע) ולא יצליח להעביר את התכונה לדור הבא.
יש פעמים (נדיר מאוד) שהמוטציה מהווה ייתרון ודווקא מחזקת את הצאצא, במקרה כזה, לא רק שהוא ישרוד, אלא, שהוא עשוי להעביר את התכונה הזו גם לדור הבא ובכך יהווה תחילתה של התפתחות אבולוציונית חדשה - מין/זן חדש.

רוב המוטציות מתרחשות כבר בשלבים הראשונים של התפתחות העובר.
הפגם נוצר בזמן ההפרייה (פגישת הזרע עם הביצית) או מייד לאחריה.
לפעמים, הפגם הגנטי הזה נמצא כבר בתאי הזרע או בתאי הביצית.

בד"כ, הפגמים האלה לא עוברים בתורשה אל הצאצאים.
אבל, קיימות מוטציות (כמו פגמים או מחלות גנטיות), שמועברים מההורים לצאצאים.
אם הפגם הגנטי נמצא אצל שני ההורים, קיים סיכוי גבוה יותר ש הוא יורש גם לצאצאים.

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

מונוגמיות
מונוגמיה היא מצב שבו אדם או בעל חיים שומר אמונים לבן זוג אחד ואינו מקיים יחסי מין עם מספר פרטנרים במקביל.
בעולם החי, מונוגמיה היא תכונה שבה נשארים עם בן הזוג למטרת התרבות וגידול הצאצאים.
כמו היונה, הצופית, הפשוש, הנשר והזברה פינק, הן דוגמאות לציפורים מונוגמיות.
הבונה, הגירית והדרבן מונוגמיים הם דוגמה ליונקים מונוגמיים.
המונוגמיה מבטיחה לנקבה תמיכה במהלך גידול הצאצאים. היא חשובה בייחוד אצל בעלי חיים שזמן גידול צאצאיהם ממושך.
לזכר מבטיחה המונוגמיה כי הוא מגדל את צאצאיו הוא ולא - את הצאצאים של זכר אחר.

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

מונומורפי / חד צורתיות מינית
שני בני המין, הזכר והנקבה, דומים זה לזה בצורתם החיצונית.
ההבחנה בין המינים נעשית אך ורק ע"י בדיקה גנטית או בהתבוננות בתנהגות בעונת הרבייה.

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

מין פולש
מין פולש הוא מין שהתפשט בטבע בעקבות פעילות האדם (בד"כ הובא לארץ וברח מהשבי) שלא בתפוצתו הטבעית, והצליח להקים  אוכלוסייה שמתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואפילו מצליחה להפיץ את עצמה למקומות נוספים.
בד"כ מגדירים "מין פולש" לבעל-חיים (או צמח) שנמצא מחוץ לאזור התפוצה הטבעי שלו ולא לכל מרחב התפוצה שלו.
הגדרה אחרת אומרת שהמושג "פולש" מתייחס רק למינים שנפוצו לאזור חדש וגורמים לנזקים משמעותיים לאדם או לסביבה (או לשניהם).
הגדרה נוספת, מתייחסת למינים שהתפשטו בעקבות פעילות האדם, בתוך תחום תפוצתם הטבעי, שמתבטא בצפיפות האוכלוסייה ופלישה לבתי-גידול חדשים. להגדרה זו יש שם נפרד - "מין מתפרץ".
מינים פולשים עלולים ליצור בעיות חמורות של איזון אקולוגי מקומי ולפעמים גם - עולמי.
רשימה של עופות פולשים בישראל (כפי שידועים לי)
אסור לייבא לישראל כחיית מחמד את בעלי החיים שמופיעים ברשימת העופות הפולשים וגם אחרים שרט"ג קבעה שהם מהווים סיכון לטבע.
כמו כן, הם אסורים בצייד, אלא רק ע"י אנשים שהוסמכו במיוחד למטרה זו ע"י הרט"ג.
  1. אורג מצועף
  2. אורג קטן
  3. ברבר
  4. דררה
  5. דררה אדומת חזה
  6. דררה אלכסנדריני
  7. זרזיר בוהק/כחול לחיים
  8. זרזיר בורמזי (מאינה בורמזית)
  9. זרזיר הדור
  10. זרזיר שחור קולר
  11. זרזיר מצוי - גורם לנזקי חקלאות אדירים
  12. יאורית
  13. כסוף מקור הודי
  14. מאינה מצויה - מתחרה משמעותית עם המינים המקומיים ודוחקת אותם
  15. עורב הודי
  16. פרושית אדומה
  17. קוניור שחור ראש
  18. תוכי נזירי – קוויקר
  19. צוצלת (יתכן והגיע לישראל בהתפשטות טבעית)
  20. בולבול אדום שת - גורם נזקים חמורים למטעי פירות
בנוסף לכך, ישנה רשימה ארוכה של צמחים פולשים.
דרכי פעולה של רשות הטבע והגנים לצמצום הבעיה:
[Image: omKzW09.gif] קידום ההסברה והחינוך להגברת מודעות הציבור, המגדלים והסוחרים והבנת הנזקים.
[Image: omKzW09.gif] קידום החקיקה ושיפור נהלים האוסרים את המסחר במינים בעלי פוטנציאל פלישה.
[Image: omKzW09.gif] גם לגבי מינים עליהם לרשות אין פיקוח ישיר כמו חסרי חוליות וצמחים.

בעקבות שני הסעיפים הראשונים:
[Image: omKzW09.gif] מניעת פלישות נוספות, תוך הקפדה על אכיפת החוקים והנהלים.
[Image: omKzW09.gif] שירוש וביעור מינים שכבר פלשו מהמערכות הטבעיות.
[Image: omKzW09.gif] קידום הניטור ופיתוח פתרונות לבעיה.
[Image: omKzW09.gif] הקטנת הסחר בחיות אקזוטיות ואחזקתן כחיות מחמד, במיוחד בעלות סיכון גבוה.
[Image: omKzW09.gif] יש לגרום לציבור להבין שאסור לשחרר חיות מחמד לטבע, גם אם עושים זאת מדאגה לבעל החיים.
השפעתו על המערכת האקולוגית אינה ידועה ואם ישרוד - עלול לגרום לנזקים.

יהיו מקרים שבהם יהיה הכרח לדלל אוכלוסיות של מינים שפוגעים קשות במערכת האקולוגית – על ידי המתה.
ועם זאת, אין אפשרות להשתלט על כל אוכלוסיית המינה בטבע, אבל ייתכן שניתן יהיה לדלל את האוכלוסיה בעיקר באזורים כמו שמורות טבע שבהם היא עלולה להזיק במיוחד.
בשום אופן, אסור לקחת את החוק לידיים ולהחליט שמותר לכל אדם לעשות איזושהי פעולה בעניין הזה.

בקשה לשותפות מהציבור הרחב, בכדי למנוע התבססות של מינים זרים נוספים ניתן לדווח על התבססות של חיית בר בטבע שאינן שייכות לפאונה (= אוכלוסיית בעלי חיים שנמצאת במקום מסוים בזמן מסוים) הישראלית,
[Image: omKzW09.gif] לד"ר סיימון נמצוב - אקולוג חיות בר ברשות הטבע והגנים בטלפון 7762227- 057
[Image: omKzW09.gif] במקביל יש לשלוח את הנתונים בכתב אל: חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים, רח' עם ועולמו 3 ירושלים 95463
[Image: omKzW09.gif] וגם העתק אל אוהד הצופה בכתובת הנ"ל או בדוא"ל:  torgos@inter.net.il

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

מיקרו אלמנטים
כל עולם החי זקוק לחומרי מזון שונים, בניהם חומרים בכמויות מזעריות ביותר שנקראים - מיקרואלמנטים.
לפעמים הם נקראים יסודות קורט (מיקרו) – הנדרשים בכמויות קטנות (בעיקר בהרכבים של אנזימים, חומרי ארומה וכיוב'): כלור, ברזל, אבץ, מנגן, נחושת, בורון, מוליבדן, אלומיניום .
גם עודף, ולו הקטן ביותר של יסודות המזון האלה, עלול לגרום לעיוותים ולפגיעה פיזיולוגית.

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

ניגר זרעים_Nyjer Seed
ניגר הם זרעים שמגדלים אותם (בעיקר בארה"ב) במיוחד עבור האכלת ציפורים ולכן הם יקרים.
הניגר גדל בבר בעיקר באתיופיה.
הניגר מכיל אחוז גבוה של חלבונים ושומנים.
[Image: r7b3sxu.jpg][Image: rvriZ8r.jpg][Image: cR8Xr2j.jpg]
זהו צמח הניגר לפעמים, באופן שגוי, הוא נקרא בשם זרע הקוץ.
[Image: skKgrop.jpg]

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

סבידה
סבידה, היא שלד של דיונון.
נוהגים לתת אותה לתוכים מכיוון שהיא מכילה סידן ומינרלים רבים נוספים.
הסבידה מכילה כמות גדולה של סידן, אבל היא מכילה גם מינרלים נוספים, כמו אבץ, מגנזיום, זרחן, יוד ועוד.
המנרלים האלה עוזרים לחיזוק העצמות, גדילת הנוצות, התחדשות המקור והציפורניים ומחזקים את קליפת הביצים.
[Image: hYRyJDf.jpg]

RE: מושגים כלליים - צבי דגן - 03-15-2018

צנפה
צנפה היא מזון שלא עוּכַּל בשלמותו על ידי עוף והוצא בהקאה. לכן, בצנפות ניתן למצוא שרידים של המזון שנטרף על ידי העופות הדורסים (גם דורסי יום וגם דורסי לילה). שרידים אלו משתנים בין העפות השונים. בעוד שאצל דורסים הניזונים מיונקים נמצא גולגלות ועצמות, הרי אצל מינים שניזונים מחרקים נמצא רק שרידים של שלד חצוני של החרקים הנטרפים (לדוגמה כנפי חפייה של חיפושיות).
גודל צנפה משתנה ותלוי בגודל העוף. לבזים אדומים גודל צנפה של כ-2 ס"מ, לינשוף עצים צנפה בגודל של כ-4 ס"מ בעוד שלנשרים צנפה בגודל של כ-7 ס"מ.
לצנפות חשיבות רבה במחקר עולם העופות. הצנפות מלמדות את הצַפּרים על הרגלי האכילה של מין מסוים, מסייעות בהכרת תפוצתו של המין הנאכל (מינים אחדים של מכרסמים מוכרים בישראל רק על-פי גילוים בצנפות), מלמדות על מחזוריות בפעילותם ובגודל אוכלוסייתם לאורך זמן ופיזור הגילאים והזוויגים באוכלוסייה. כמו כן, יכולות הצנפות לסייע בהערכת כמות המזון הנצרכת על ידי המינים השונים, ללמד על הבדלים בהרכב המזון של פרטים מבתי גידול שונים, בעונות השנה השונות, תנאי מזג אויר שונים או השפעת גידולים חקלאיים, ללמד על העדפת טרף, ללמוד על הערכה של טווחי הציד של הדורס וללמד על שעות פעילות הדורס, לפי שעות פעילות הנטרף.
למרות חשיבותן של הצנפות לא תמיד ניתן להיעזר בהם למחקר כיוון שלא תמיד מוצאים את הצנפה ולעתים לא ניתן לזהות את מרכיבי הצנפה ללא ציוד מיוחד, כדוגמת מיקרוסקופ, בעיקר אם מדובר על עופות הניזונים מחרקים כדוגמת הבז האדום.
[Image: 4df8hvy.jpg][Image: rxhgAcw.jpg][Image: 9FiFZ6c.jpg]