החוקים על פיהם מגדלים תוכים / עינבל סרטר

החוקים על פיהם מגדלים תוכים / עינבל סרטר - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מאמרים וכתבות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=18)
+---- פורום: אילוף והתנהגות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=28)
+---- אשכול: החוקים על פיהם מגדלים תוכים / עינבל סרטר (/showthread.php?tid=1151)

החוקים על פיהם מגדלים תוכים / עינבל סרטר - עינבל סרטר - 05-18-2019

החוקים על פיהם מגדלים תוכים / עינבל סרטר
[Image: KnR008w.gif]

המאמר מתייחס בעיקר לשאלות הנובעות מהשתייכותו של התוכי ללהקה כמו, מדוע אין להשאיר את התוכי לבד בבית או להניח את הכלוב במקום גבוה?
ענבל סרטר, היא מומחית לבעלי הכנף, מצביעה על ההיגיון שבהתנהגות התוכי ומסבירה כיצד ניתן לגדל אותו בהתאם לחוקי הטבע.
שתי נקודות מפתח בהבנת התוכי שלנו הן:

הכרת התנהגותו הטבעית.
קריאה נכונה של שפת הגוף שלו.

התוכים הוא לא חיית מחמד מבויתת. עצם העובדה שהם חיים אתנו בבית, מתקשרים ומסגלים לעצמם הרגלים בהתאם לאורח חיינו אינה אומרת שהם גם מבויתים, אלה שהם מחוברתים היטב וסגלו לעצמם את אורח החיים שלנו.
ביות הוא תהליך אבולוציוני הנמשך מאות אלפי שנים, במהלכו האינסטינקטים הטבעיים של החיה נחלשים כאשר במקביל מתפתחות תכונות שמאפשרות ומקלות את החיים בחברת בני אדם.
אצל תוכים הדרך לביות עוד ארוכה. הם עדיין מתבססים על האינסטינקטים הטבעיים שלהם ומפגינים התנהגויות "פרא" גם בבית. על כן בכדי להשיג קשר טוב וחזק עם התוכי שלנו, עלינו לפרש נכון את התנהגותם ולהגיב בהתאם.
תוכי הוא חיית להקה
ראשית חשוב לזכור כי התוכי הוא חיית להקה שמשמשת טרף לחיות אחרות, בין אם מדובר במינים שחיים בלהקות קטנות של 8 - 10 פריטים, ובין אם מדובר במינים שחיים בלהקות של עשרות או מאות פרטים. הלהקה היא מה שמאפשר להם לשרוד בטבע. כשאחד מהם אוכל, מחפש מזון, מנקה את נוצותיו או מנמנם להנאתו, תמיד מישהו אחר מחברי הלהקה דרוך כדי להתריע מפני טורפים או סכנות אפשריות ולכן סיכויי ההישרדות של תוכי שחי בבדידות, קטנים מאוד. על כן ניתן להבין את חשיבות החיים בלהקה של התוכי.
כללי החיים בלהקה הם חוקי ברזל עבורו והם אלו שמנחים אותו בכל סוג של פעילות או תקשורת איתנו. התוכי זקוק לקשר הלהקתי איתנו בכדי לחוש ביטחון וכדי להיות מאושר.
כיצד היבטי הלהקתיות באים לידי ביטוי בגידול שלנו?
תוכי שחוברת על ידי בני אדם למעשה השליך את האינטראקציה הלהקתית על הסובבים אותו – אנחנו. הוא יתייחס אלינו כאילו שהיינו הלהקה שלו בטבע ויצפה מאתנו להתנהגות דומה, משום שהוא אינו מבין את ההבדל בין תפיסות העולם השונות שלנו. אם נשאיר אותו לבד במשך שעות ארוכות יום אחר יום הוא יסבול מאוד, לא רק מבדידות ודיכאון, אלא גם מחוסר ביטחון וחשש תמידי לסכנה - מה שבהחלט עלול לגרום לאגרסיביות מצידו.

היבט נוסף להקתי חשוב הוא שמבחינתו של התוכי, מי שמדורג גבוהה יותר בהיררכיה החברתית, יתפוס את המקום הגבוה יותר על העץ (או במקומות עמידה אחרים) ויהיה שליט הלהקה ("אלפא").
לכן מי שיהיה גבוה יותר בבית ייחשב גם גבוה יותר בהיררכיה החברתית, ממש כמו בטבע ככל שהתוכי נמצא על ענף גבוה יותר מעמדו בלהקה גבוה יותר.
מסיבה זו חשוב למקם את הכלוב של התוכי שלך, בערך בגובה העיניים ועדיף אפילו מעט יותר נמוך, כך אנחנו נמנעים ממצב שבו התוכי נמצא מעלינו ובעצם "שולט" בלהקה - מצב שעלול להביא להתנהגות תוקפנית ולנשיכות.
באותה מידה, חשוב לזכור שאסור לעולם למקם את הכלוב נמוך מידי, שהרי בטבע הם חיים על עצים והשאיפה שלהם היא כמובן לגובה, שם הם מרגישים הכי בטוחים מפני סכנות וטורפים.
ככל שהתוכי נמוך יותר כך מעמדו בלהקה נמוך יותר מה שגם אומר שהוא הראשון שהלהקה תקריב בשעת סכנה והוא גם הנגיש ביותר לטורפים. אם נמקם את כלוב התוכי שלנו על ריצפה הוא לעולם לא יוכל לחוש ביטחון ורוגע, הוא תמיד יחוש מאוים ובסכנה תמידית וירגיש שהוא צריך להגן על עצמו מפני כל הטורפים הגבוהים שמסתובבים סביבו - אנחנו.
מיותר לציין שתוכי, מגן על עצמו בעיקר על ידי נשיכות, לכן כלוב שממוקם נמוך מידי אינו מהווה תנאי מחייה נוחים לתוכי ואינו תורם למערכת היחסים שלנו איתו.
אינסטינקטים של חיה נטרפת
דבר נוסף הנובע מכך שתוכי הוא בעל-חיים נטרף, הוא שיש להם אינסטינקטים בסיסיים של זהירות יתרה מפני טורפים, ואם נזכור שטורפים נוהגים להגיע מלמעלה או להתגנב מאחורי הטרף נבין מדוע תוכים לא אוהבים שמלטפים אותם בגב.
גם לתוכי מחוברת וחברותי עדיין יש את אותם אינסטינקטים של אבותיו התוכים ושל קרוביו שחיים עדיין בטבע. אינסטינקט זה מתעורר באופן טבעי ובלתי נשלט ברגע שאנו שולחים את היד ונוגעים בגבו של התוכי או אוחזים אותו מהגב והכנפיים. התוכי לא יכול ליהנות ממגע כזה משום שהוא חש מאוים, גם אם הוא מכיר אותנו היטב. אחיזה בכנפיים גורמת לו להרגיש שבמידה שלפתע תצוץ סכנה, הוא לא יוכל לפרוש כנפיים ולברוח. אגב אפילו אם מדובר בתוכי שנוצות התעופה שלו גזורות והוא מעולם לא עף, עדיין חשוב להשאיר את כנפיו חופשיות בכל עת.
אם ניגש אל התוכי תמיד מלפנים, עם יד מושטת ויציבה ואפילו "צ'ופר" קטן בכל פעם זה יעודד אותו להרגיש בטוח ונעים כשאנו מתקרבים וכמובן יקטין את הסיכוי שהתוכי ינשוך.
אינסטינקט גוזלים
אינסטינקט נוסף שאנו יכולים להשתמש בו לטובת מערכת היחסים בינינו לבין התוכי הוא "אינסטינקט הגוזלים".
אשר תוכית מסיימת להאכיל את גוזליה היא רוכנת מעליהם, מנקה את נוצות ראשם הקטנות ומשמיעה קולות עדינים.
אנחנו יכולים לחקות התנהגות זו של האם על מנת לעורר בתוכי שלנו אינסטינקט גוזלי.
נוכל לקרב אותו לאזור החזה כך שירגיש את חום גופינו ואת דפיקות הלב, מה שגורם לו להיות רגוע ושליו, נלטף בעדינות את ראשו ונדבר אליו ברכות ובנועם, כך ניצור סיטואציה דומה לזו שאמו בטבע הייתה יוצרת עבורו בקן הנעים והבטוח שבו אמור היה לגדול.
מצב זה מרגיע מאוד ונעים לתוכי ומעורר בו את תכונות הגוזל המפונק שחבוי בו. כמובן שבכך אנו מחזקים מאוד את הקשר בינינו לבין התוכי שלנו ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בגוזל שאנו מחברתים בעצמנו ועושים זאת לאחר כל האכלה.

מה שחשוב לזכור הוא שמצב זה נעים עבור התוכי אך ורק במידה שאינו נכפה עליו בכוח. אם מדובר בתוכי חדש או בתוכי בוגר שאינו רגיל לחיבוקים ואחיזה קרוב לחזה, המצב עלול להיות מלחיץ, מוזר ולא נעים עבורו ואז כמובן שנשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה לזו שהתכוונו אליה.
אין להחזיק את התוכי בכוח רק כדי "שיראה שזה נעים", כי זה פשוט לא יקרה. תוכי שלא רגיל למגע מסוג זה ולא חש בנוח יש להרגיל לאט ובהדרגתיות למצב החדש, עד שלא יהיה ספק שהוא נהנה ממנו בדיוק כמונו.

זכרו, תוכי הוא בעל-חיים שיש לו אופי ואישיות משל עצמו, לא רק משהו יפה שמתאים לכלוב או כצעצוע לילד.
אם נשכיל לחקור וללמוד על התוכי שלנו ונספק לו את תנאי המחיה הטובים, להם הוא זקוק וראוי, נזכה בחברות אמתית, אהבה שאין שנייה לה ובן משפחה נוסף לכל דבר שיוסיף לחיינו אור, אושר, שמחת חיים ושובבות כמו שאף חיית מחמד אחרת לא תוכל לעשות.
מבחר תוכים נפוצים בקרב המגדלים
[Image: pqmWGpS.jpg]