פורום תוכיפדיה
קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: שאלות ותשובות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=1)
+--- פורום: גידול תוכים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=2)
+--- אשכול: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות (/showthread.php?tid=1759)

עמודים: 1 2


קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - גלי - 06-18-2020

שלום לכולם.
‏חלק ממכם לווה אותי לאורך כל הדרך עם קוקי מגוזל ועד בוגר ‏- קוקי שלי התוכי הכי מדהים שהיה לי איי פעם.
‏בצער בכאב רב שלא ניתן לתאר קוקי מת היום לאחר יומיים שניסינו לעשות כל מה שיכולנו להצילו.
‏הוא היה בסדר גמור לפני יומיים יש לי כלוב גדול בחוץ החלטתי לשים אותו שם כדי שיהנה מהשמש וירגיש בחוץ.
כל יום בשבועיים האחרונים שמתי אותו למשך שעה.
קוקי לא היה גזור, לא היה לי לב לנטרל לו את התעופה ולמרות שבטעות נעלם מהבית פעם ל-3 ימים ומצאנו אותו.
אתמול שמתי אותו כהרגלי לשעה בכלוב, מקום שקט ללא תנועת אנשים או חיות באור יום, לאחר חצי שעה בדיוק הסתכלתי עליו לראות איך הוא, הוא היה מפחד בכלוב, פחדנו בלנסות דברים חדשים, פתאום החל לעוף בכלוב נתקע בברזלים ונחת עם הכנפיים שמוטות לצד ומעין בכיות ורעידות ..
חשבתי שנעקץ על ידי עכביש או דבורה אבל לא ראיתי שום מקום כאוב או נפוח, הרגעתי אותו עלי שעה והוא חזר להיות רגיל, אכל הכל עף בלי לאבד איזון.
אבל עדין הרגשתי שהוא טיפה חלש, אמרתי אם אראה שינוי נוסף אטוס לאילן פלגי.
שמתי אותו לישון בחדרו כרגיל.
ב-5 בבוקר שמעתי אותו עף בחדר צורח נתקע, מעין עיוור לא רואה כלום תפסתי אותו קבעתי פגישה עם פלגי כמה שעות אחרי בפחד שאולי יקרה לו משהו, פלגי אמר לי לשים אותו במקום חשוך מעין קופסה כדי שיירגע, בקופסה.
לא היה לי לב לשים אותו אז ישבתי איתו עלי עד שנרגע, אבל מאז שזה פחות מ-24 שעות זה מה שלקח לו למות.
לפני שנסענו לווטרינר הוא קיבל עוד התקף של צרחות והשתוללות הפעם כבר התהפך על הגב, הבנתי שמשהו נורא עומד לקרות.
חששתי אולי הרעלת מתכת למרות שהלשלשת הייתה רגילה אם כי הוא הקיא לי את כל האוכל לפני שיצאנו לדרך, גרעינים שלמים שנתתי לו בתור צופר לילה לפני.
פלגי לקח דם גם לעשות לו בדיקות ולדעתו חשב שזה סלמונלה או משהו דומה כיוון שקוקי החל להפוך את הראש והצוואר כלפי מעלה ולקבל התקף.
משום מה הווטרינר הזה היה עסוק יותר מדי בדברים אחרים כמו להראות למישהי איך להאכיל עם מזרק וטובה ארוכה שנכנסת לגרון וכמובן שלקח את קוקי כשפן ניסיונות אפילו שצרח מלא פעמים וכמובן לא הצליח להחדיר לזפק להראות למישהי על התוכי שלי, התנהגות מחרידה מספר אחד.
בעלי ביקש שאולי יפסיק גם ככה הוא סובל וצורח אבל מה לעשות, לאחר מכן גזר לו נוצות תעופה שהיה מובן לי כי הוא היה נתקע בכל דבר וכבר קיבל שריטה או שתיים מתעופה ללא ראות אבל הוא גזר את נוצות התעופה בצורה הכי מחפירה שהייתם מדמיינים.
אני לא הייתי נוכחת כיוון שנולדה לי תינוקת ורציתי לא להתעכב אז שלחתי את בעלי, הוא גזר את כל הנוצות עד הסוף בצורה של אחד שלוקח תרנגול ומתכוון לשחוט.
ממש לא יאה לווטרינר שמוסמך לבעלי כנף לעשות זאת אבל גם שם הבלגתי כי כרגע רציתי רק להציל את חייו היה לי בראש.
נתן אנטיביוטיקה לאולי סלמונלה אבל משום מה לא שמע או לא קלט שהתוכי עובר כל חצי שעה אפילפסיה שגורמת לו להפוך לעיוור זמני ולהשתולל בלי עצירה, כל הלילה הייתי איתו בידיים בבכיות לא נורמליות, לא היה אכפת לי מהבית מאף אחד רק להחזיק אותו ולתפוס בו כשהוא מקבל התקף.
זה הפך להיות כל 5-10 דקות לאורך כל הלילה שמתי אותו בקופסה רכה בחושך והחזקתי רוב הזמן, נתתי לו מזרק של אוכל כל כמה שעות וגם מים. כמו כן שולחת הודעות לפלגי ואומרת לו ש"המצב מחמיר מה לעשות", פלגי אמר שנכון לאותו רגע שראה אותו הוא לא גוסס אבל צריך לחכות לתשובות של בדיקות הדם 4-5 יום.
למחרת עם לילה הכי קשה שהיה לי הרבה זמן, הוא התקשר סוף סוף ואמר לי שלא ידע שמדובר באפילפסיה, כי צריך לתת משהו לתוכי שירגע כמובן שרצתי כמו מטורפת לבתי מרקחת לעצתו כי לא היה לו את מה שצריך לתת.
התוכי עבר כל כך הרבה התקפים שזה הכריע אותו וחזרתי לראות אותו מת בצורה הכי נוראה שיש.
אין טעם להסביר מה אני עוברת.
התחננתי לפלגי שיעזור אבל הוא לא פירש את הבעיה נכון, לא יודעת אם לא הקשיב לבעלי שחזר מספר פעמים שהתוכי בהתקפים, אם הייתי מקבלת תרופה אתמול להרגיע את ההתקפים אולי היינו יכולים להציל אותו.
אני מאוכזבת ברמות על מהווטרינר הזה, הגעתי אליו דרך תוכיפדיה כי חשבתי שהוא מומחה לבעלי כנף אבל מבחינתי הוא התרשל בכך שהיה עסוק עם אחרים בזמן שהיה צריך להבין שבעלי אומר לו שיש לו התקפים כל חצי שעה.
מבחינתי הוא לא מומחה לבעל כנף כי שלח אותי הביתה עם אנטיביוטיקה של משהו שרק נראה לו בלי לשמוע שיכול להיות שיש לה בעיה שניתן היה לשפר.
התוכי מת בייסורים.
זה היה התוכי כמו תינוק שלי.
אני גמורה מכאב, אין לי מושג איך זה לחיות בלי קןקי בבית שעף על הכתף ומשתובב כל רגע כמו תינוק קטן.
רוצה לומר, שבמקרה כזה של דרישת ווטרינר מומחה לבעלי כנף, אילן פלגי לדעתי לא מומחה לתוכים, אולי לעופות או אין לי מושג, זה יכל להיגמר אחרת.
עכשיו מה שנשאר זה לארוז את כל החפצים שלו ולהיפטר מהם כי אין מצב שאני יכולה שוב לעבור את זה.
תודה רבה לכם על ההקשבה, הייתי צריכה להוציא את זה. ונותנת עצה לאחר המשעה כמובן.
לכו רק לעדי גנץ וכאלה כמוהו, לא משנה המחיר היה צריך לעשות יותר מאשר לגזור את נוצות התעופה, לקחת דם ולתת איזה אנטיביוטיקה למשהו שאולי יעזור אולי לא.
אם היינו מבינים עד כמה ההתקף חמור לא הייתי זזה משם אבל חשבתי שהוא הווטרינר והוא יודע ואני נתונה לחסדיו.
שמרו על התוכים שלכם ואל תיקחו אותם כמובן מאילו. [Image: 5UA8RCw.jpg][Image: PYRWJMq.jpg][Image: brXL1QY.jpg]


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - yinon236 - 06-18-2020

אוי עצוב מאוד מה שקרה
משתתף מאוד בצערך
אני זוכר טוב את התוכי הזה עוד בהיותו גוזל
יש אפשרות לקחת את התוכי לנתיחה לאחר המוות בבית דגן

נוצות תעופה נהוג להשאיר את 2 הנוצות הקיצוניות ולגזור לאחר מכן 5 בלבד.


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - גלי - 06-18-2020

אפשר לקחת כן אבל אני לא מסוגלת אפילו לגעת בו.. כואב בצורה בלתי נורמלית.
גם לא יעזור לי לדעת, החלטתי לעשות הפסקה עם תוכים.
זה יותר מדי כואב לאבד אותם.
מה שגם תוך רגע ממצב של שמחה הוא פשוט מת. כנראה שתוכי זה דבר מאוד עדין.
עוד משהו שעצבן אותי עם הווטרינר, כשאמרתי לו מדוע חתך בצורה כזאת ברוטלית את הנוצות אמר שטויות מי שאומר שצריך להשאיר משהו.
לקצוץ הכי קצר.


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - צבי דגן - 06-18-2020

מאוד עצוב לשמוע על כל בעל-חיים שמת בנסיבות טרגיות.
ובמיוחד עצוב לי עם מותו של התוכי הזה שליוויתי אותו מאז היה גוזל, עם כל הקשיים שהיו במהלך גידולו.
כמו כן צר לי על הביקורת הקשה שאת מטיחה על ד"ר אילן פלגי, שידוע כווטרינר עם ידע רב בתחומו.
אם אני משווה את האירוע לתחום בני האדם, אפשר להגיד שגם בבתי חולים עם הרופאים הטובים ביותר, מתרחשים אירועים טרגיים דומים.
לפעמים, אין לנו שליטה על תהליך ההידרדרות של המחלה וקריסת המערכות.
ידוע הוא שכדי לטפל במחלה צריך לאבחן אותה באופן מקצועי, וכדי שזה יקרה, צריך לקבל תשובה של בדיקות הדם.
חבל שהתשובה הגיע לאחר 4-5 ימים.
יתכן שאם תוצאות הבדיקה היו מגיעות מוקדם יותר או שאת היית פונה אל הווטרינר מוקדם יותר, התוצאות היו פחות טרגיות.
כאן המקום להגיד את מה שאני נוהג להגיד במקרים דומים: "אל תאמר, "נראה מה יהיה מחר" שמה יהיה זה מאוחר מידי, תוכי שלא מרגיש טוב היום, ירגיש רע יותר מחר ואולי ימות מחרתיים".
[Image: iwhRREX.gif]


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - גלי - 06-18-2020

הלוואי והיו סימנים לפני כן, אני מאוד קשובה לתוכי כל הזמן.
הוא עלי רוב היום בודקת לשלשת, הוא אוכל איתי כל הזמן עף ושמח.
פעם אחת ראיתי שהוא השתולל אבל בגלל ששמתי אותו בכלוב בחוץ ואני יודעת שהוא פחדן חשבתי אולי נבהל הרי לאחר מכן אכל שיחק במתקן שלו אכל רגיל.
פעם שנייה כשקרה לו דבר כזה טסתי לווטרינר.
אני לא נוהגת להטיח באנשים דברים. יכול להיות שהיה מת בלי שום קשר.
אבל איך שחתך לו את הנוצות, ואיך שהתנסה עליו בהאכלה ללמד קליינט אחר איך מכנסים לזפק את המתקן, זה גבל בהתנהגות לא הולמת לבעל מקצוע מנוסה בייחוד שאתה רואה שבעל התוכי מבקש שתפסיק להוסיף עליו סטרס מיותר.
ואז לשמוע יום אחרי שהתוכי כבר על סף עילפון שיש תרופה להתקפים והוא אומר ולא ידעתי שיש לו התקפים, אבל נאמר לו. 
הוא היה עסוק עם אחרים בזמן שהתוכי שלי על השולחן.
אני מאמינה שאפשר היה, על ידי מתן תרופה להרגעת התקפים להמשיך לחכות לתוצאות. הוא אכל ושתה במזרק לפני שזה הפך לבלתי רגיל.
כמו כן הוא שלל הרעלת מתכות בתואנה שזה לא קיים כמעט בימינו.
אם היה עושה צילום לראות אולי זה זה ואז אם אפשר היה לתת לו זריקות מסוימות וכדומה, אבל לדעתי היה פה חוסר הבנה או טעות בזיהוי הבעיה.
ועל זה כואב לי.
תודה לכם על הכל.
התוכי הזה שרד שנה בזכותם.


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - צבי דגן - 06-18-2020

אני מבין את שברון ליבך.


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - yinon236 - 06-18-2020

(06-18-2020, 12:25 PM)גלי כתב: אפשר לקחת כן אבל אני לא מסוגלת אפילו לגעת בו.. כואב בצורה בלתי נורמלית.
גם לא יעזור לי לדעת, החלטתי לעשות הפסקה עם תוכים.
זה יותר מדי כואב לאבד אותם.
מה שגם תוך רגע ממצב של שמחה הוא פשוט מת. כנראה שתוכי זה דבר מאוד עדין.
עוד משהו שעצבן אותי עם הווטרינר, כשאמרתי לו מדוע חתך בצורה כזאת ברוטלית את הנוצות אמר שטויות מי שאומר שצריך להשאיר משהו.
לקצוץ הכי קצר.

"שטויות מי שאומר שצריך להשאיר משהו" עצוב מאוד שככה הוא טוען.
קודם כל אם מישהו טוען אחרת מדעתי זה לא לעניין לכתוב שזה "שטויות" גם אם אני חושב שהוא טועה, זה לא שיח מכבד ואולם.
ודבר שני חייבים "להשאיר משהו" כי כשהתוכי נוחת אחרי התעופה הוא חייב "לעדן" אותה ולא לנחות חזק על הקרקע ולמי שאין נוצות בכלל יהיה קשה לא לנחות חזק ובפרט תוכים גדולים בעלי משקל גדול יחסית לתוכים הקטנים כמו לתוכי שהיה לך


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - אהבת חיות - 06-18-2020

כואב מאוד לשמוע זאת  עָצוּב
משתתף בצערך (תהיי חזקה)

לצערי הרב יש הרבה וטרינרים יהירים, במחשבה שאם הגעת אליהם את בידיים שלהם ומרשים לעצמם לעשות כרצונם (ראיתי את זה לא מעט עם כאלה שמומחים לתוכים).


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - גלי - 06-18-2020

קיבלתי את תוצאות הבדיקה וכמובן כמו שחשבתי לא היה לו סלמונלה.
האם תרופה להתקפים הייתה עוזרת?
אני בטוח לא יכולה לומר אבל משהו בלב נצבט כי אם הייתה לי תרופה להרגעת ההתקפים הוא לא היה מת לדעתי, כל התקף ראיתי איך העיניים שלו מתגלגלות ואם הייתי יכולה להרגיע אותו עד שנמצא מה הבעיה היא יכול היה להיות בחיים.
למדתי משהו מכל העניין הזה , לרוץ למומחים אמתיים וכן, אני אחרי מה שעברתי יכולה להבטיח בוודאות שמקרים קשים בתוכים, דר פלגי הוא לא הווטרינר לכך.
פספסנו כל כך הרבה, אבל אחרי מעשה תמיד גיבורים בלהאשים.
צר לי על קוקי שלי, הכאב קשה מאוד, לא מסוגלת לחזור לתפקוד רגיל. הכל בבית מזכיר אותו. גם ברגעיו האחרונים ניסיתי כמה שיותר לגרום לו להיות בנוח.
תודה לכם אתר תוכיפדיה על הכל.
בעלי רוצה להביא לי תוכי חדש במחשבה שאולי זה יעזור עם הכאב אבל קשה לי לפתוח את עצמי שוב, הרבה צוחקים עלי כי אני בוכה כל רגע וזה כולה תוכי אומרים אבל רק אדם שבאמת אוהבת תוכים ומגדל אחד מגיל אפס יודע מה זה לאבד אותו.
מתו לי כאן כמה גוזלים כפי שאתם זוכרים, אני מאוד רגישה לבעלי חיים אבל לעבור מה שעברתי ב-24 השעות האחרונות ולראות אותו סובל ככה הרס לי משהו בפנים, היום כמובן אני יותר חכמה.
לרוץ למקום שבו אדע שהתוכי מקבל את כל הטיפול הנדרש מא׳ עד ת׳ אבל בינתיים אני פשוט אשאר לי עם הזיכרונות ועם כל הנוצות שאני מגלה כל רגע שיכול לקוקי שלי.


RE: קוקי שלי - ארה סווירה בשורות רעות - yinon236 - 06-18-2020

עצוב מאוד  עָצוּב אבל בסופו של דבר הזמן מרפא את הפצעים ועם כל הכאב שבדבר חייבים להמשיך הלאה...