תזונה

[צבי דגן]

ויטמין D
מה עושים במקרה של חוסר בויטמין D?
הטוב ביותר לייצור ויטמין D היא פשוט להיחשף לשמש.
חשיפה של פעמיים בשבוע, למשך כחצי שעה, אמורה להספיק בשביל כל אותו שבוע.חשיפה קבועה מידי יום למשך כעשר דקות מומלצת מאוד.
אפשרות נוספת היא לצרוך את הויטמין דרך האוכל למשל:

• כבד דגים
  
• שמן דגים (טונה, סרדינים וכדומה)
  
• כל מיני זרעים של דגנים.
  
• ביצה
  
• טחול, ושאר איברים פנימיים
  

עם זאת, חשוב להבין שהכמויות של הויטמין שקיימות במאכלים  הנ"ל אינן מספיקות כדי להתגבר על החוסרים בצורה מלאה.
לכן, כדאי להשתמש בתוסף נוזלי או בכדורים (צריך למעוך ולערבב במים או במזון לח) המכילים כמויות גדולות של ויטמין D.
ניתן להשיג בבתי מרקחת ו/או בחנויות לחיות מחמד.
שים לב למינון - אם הם מיועדים לבני אדם, צריך לערוך חישוב לפי המשקל היחסי של התוכי.
אפשר להשתמש גם במולטי ויטמין

[צבי דגן]

נורות UV ליצירת ויטמין D
ישנן נורות
ישנן נורות פשוטות מסדרת T5 אלה הן נורות שמפיצות אור יום (דיילייט) בעלות טמפ' של 6,500 קלווין והתפלגות הספקטרום שלהם די דומה לשמש (מלבד עניין ה- UV שהוא בריכוז נמוך).
לעומת זאת, ישנן נורות מיוחדות עבור ציפורים שבהן אחוז גבוהה של קרינת UV (בניגוד לאור יום קול וייט או וורם וייט)
נורות אלו מיועדות לתאורת מבנים ובהם אחוז אור ה-UV נמוך מאוד לעומת נורות יעודיות לציפורים שבהם הוא מהווה כ-15% ומחולק ל UVA ול- UVB.
הנורות הללו עוזרות לקבל ניצוי הרבה יותר טוב אצל תוכים וציפורים ולבריאות גבוהה יותר.
יש כאלה שיטענו שאפשר לספק ויטמין D3 בתוספי תזונה אבל לא תמיד הוא ייקלט בצורה אופטימלית בניגוד לויטמין שהתוכי מייצר בעצמו.

[צבי דגן]

חפורית (בוריאה)
חפורית הפקעות היא סוג של דגן, נחשב לצמח-מרעה מעולה.
חפורית הפקעים פורחת מאפריל עד אוגוסט.
התפרחתה היא מכבד גלילי צפוף שדומה לשיבולת.
חפורית הפקעים גדלה בשדות, בבתה וכן בצידי דרכים ותעלות.
היא נפוצה בהרים ביהודה, בנגב ובחרמון, וכן בעמק יזרעאל.
יש ארצות שזורעים בהן את החפורית כצמח-מרעה.
בארץ יש חמישה מינים של חפורית.

[צבי דגן]

חריע
החריע מאופיינת בריכוז שומן גבוה ונחשב למוצר בריא בתפריט הציפורים. מהחריע מכינים בתעשיית המזון לבני אדם שמן קנולה ושמן חריע.
ראה גם כאן: ערכים תזונתיים
חריע עדיפה מזרעי חמניות, אבל לא לתת יותר מידי.

[צבי דגן]

כופתיות (כופתאות)
כופתאות (כופתיות) הן מזון מוצק, מיוצר ע"י האדם ומכיל את כל הצרכים התזונתיים של התוכי.

מסתבר שתערובת הזרעים שאנו מגישים כבסיס לתזונת התוכי, ככל שתהיה עשירה ומגווונת, אינה מכילה את כל חומצות האמינו (שהן הבסיס לחלבונים), הסידן, הזרחן, האבץ, הברזל, הנתרן, הכלור, האשלגן והוויטמינים (A B12, K, D ומרכיבי מזון חיוניים נוספים שחיוניים לתוכי.
חוסר במינרלים היא תופעה די נפוצה בציפורי המחמד, גם אם נספק להם ירקות ופרות וגם אם ננסה להשלים לו את החסר במי השתייה - אינו יעיל משום הויטמינים והמנרלים שנמצאים בתמיסה מתפרקים מהר מאוד ואינם שומרים על ערכם התזונתי. זאת ועוד, אף פעם אינך יודע כמה מים ישתה התוכי והאם הוא מקבל את מנת המנרלים והויטמינים שלהם הוא נזקק.

הכופתאות (כופתיות) מכילים דגנים שונים (תירס, חיטה, דוחן) שמספקים את כמות הקלוריות הדרושה, וקטניות (פולי סוייה) שמספקים את החלבונים.
כמו כן מוסיפים מנרלים, ויטמינים, חומצות אמינו ושמן צמחי.
קיימות כופתאות (כופתיות) שמותאמות לתוכים מסוגים שונים וכן - כופתאות (כופתיות) שמתאימות לתקופת הרבייה של התוכים. כופתאות (כופתיות) אלא מכילות ריכוז חלבון גבוה יותר.
לכופתאות (כופתיות), יש גם חסרונות:

• לא תמיד התוכים מעדיפים כופתיות.
  
• בדומה לילדים, תוכים אוכלים מזון שאליהם הורגלו ומה שטעים להם ולא בהכרח - מה שבריא.
  
• תהליך ההרגלה לכופתיות הוא תהליך שדורש סבלנות ולא תמיד קל להרגיל את התוכי לכופתאות.

  ---

  קיימות כופתיות בגדלים שונים בהתאם לגודל התוכי ובצבעים שונים לפי ההעדפות של התוכי.
  

1. כופתיות נוטריברירד ללא צבע P15
   
   
2. כופתיות נוטריברירד G14
   
   
3. כופתיות נוטריברירד צבעונית וגדולות P15
   
   
4. כופתיות נוטריברירד קטנות וצבעונית P14
   
   
5. 
   

וישנן עוד מגוון רחב של כופתיות ומותגים אחרים.
אין הבדלים משמעותיים בין הכופתיות של המותגים השונים.
צריך לנסות ולתת לתוכי את הכופתיות שהוא אוהב, בד"כ הם יהיו אלה שהתרגל אליהן בתקופת הגמילה.

[צבי דגן]

לשלשת
לשלשת היא ההפרשה דרך פתח הביב בעופות.
הלשלשת מורכבת מתערובת של שתן וצואה.
הלשלשת עשירה במיוחד בתרכובת חנקנית, המכונה חומצת שתן (Uric Acid).

[צבי דגן]

מַ‏כְבֵּ‏ד - מכבד
מַ‏כְבֵּ‏ד (panicle) - הוא התפרחת של צמחים מסויימים, דמוי שיבולת בצורת אשכול מורכב.
תפרחת שבה הפרחים מסתעפים מענפים צדדיים, המסתעפים בעצמם מציר התפרחת.
במלים אחרות, מכבד הוא מקבץ של אשכולות המסתעפים מציר משותף.

הזרעים מסודרים על הגבעול בצורת אשבול = אשכול מורכב.
זו היא תפרחת שבה הפרחים מסתעפים מענפים צדדיים, המסתעפים בעצמם מציר התפרחת.
כאמור מקבץ של אשכולות שמסתעפים מציר משותף.

[צבי דגן]

מזון ביצים
מזון ביצים הוא תחליף טוב לביצה קשה טרייה.
זהו מזון יבש שקונים בחנויות לחיות מחמד, היתרון שלו שהוא לא מתקלקל כמו ביצה טרייה.
מזון ביצים מהווה השלמה טובה לתזונת הציפורים (במיוחד הקטנות).
וכך הוא נראה

[צבי דגן]

מינרל/מינרלים
מינרל = מחצב, מלח, מתכת, חומר טבעי ולא אורגני.
מינרל (Mineral) הוא חומר אי-אורגני טבעי בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי (שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע), ולעתים אמורפי - חסר צורה מוגדרת.
המבנה הכימי שלהם אומנם פשוט, אך תפקודיהם רבים ומורכבים לא פחות מאלה של הויטמינים. המינרלים משמשים אבני בניין של מרכיבי הגוף, מזרזים תהליכים כימיים, משתתפים יצירת גירויים עצביים והעברתם, ומסייעים בשמירת מאזן החומציות, המלחים (אלקטרוליטים) והנוזלים בגוף. הם שכיחים מאוד בטבע ומצויים במזון בדרך כלל בצורת מלחים אנ-אורגניים או קשורים למולקולות אורגניות. בגוף הם מצויים בדרך כלל בצורת יונים (אלקטרוליטים), מלחים אנ-אורגניים או כחלק ממולקולות גדולות יותר כמו חלבונים.
המינרלים מצויים בשפע בקרקע של כדור הארץ (סלעים, חולות, במים, ובקרקעית הים) ומשם הם מגיעים לצמחים, לבעלי החיים ולאדם.
התוכי צורך את רוב המינרלים מהמזון וכ- 5% בלבד מהמים.
שני גורמים עיקריים קובעים את כמות המינרלים בגוף:

1. הכמות במזון: קשורה לריכוז שלהם בקרקע הגידול של מקור המזון - מהחי ו/או מהצומח.
   
2. רמת הספיגה שלהם במעי: רמת הספיגה תלויה בכמה גורמים, למשל: סוג המינרל, הכמות שלו בגוף והכמויות היחסיות של מינרלים האחרים במזון, הרכב התפריט, כלומר, ישנם רכיבי תזונה, כגון הסיבים התזונתיים, הקושרים מינרלים מעכבים ובכך את הספיגה שלהם.
   

[צבי דגן]

מיקרואלמנטים
כל עולם החי זקוק לחומרי מזון שונים, בניהם חומרים בכמויות מזעריות ביותר שנקראים - מיקרואלמנטים.
לפעמים הם נקראים יסודות קורט (מיקרו) – הנדרשים בכמויות קטנות (בעיקר בהרכבים של אנזימים, חומרי ארומה וכיוב'): כלור, ברזל, אבץ, מנגן, נחושת, בורון, מוליבדן, אלומיניום .
גם עודף, ולו הקטן ביותר של יסודות המזון האלה, עלול לגרום לעיוותים ולפגיעה פיזיולוגית.