תוכים גדולים (מעל 32 ס"מ)

[צבי דגן]

קקדו שחור צהוב-זנב

Yellow-tailed Black Cockatoo
Calyptorhynchus f. Funereus

מראה חיצוני:  הצבע הכללי הוא חום-שחור, כאשר לכל הנוצות קצה צהוב. כיסויי האוזניים צהובים. מרכז הזנב חום-שחור, וצדדיו גם חומים שחורים, אך עם פס צהוב רחב עם נקודות שחרחרות. מסביב לעין טבעת עור דקה בצבע ורוד, והעין עצמה חומה כהה. הרגליים אפורות חומות, המקור אפור כהה. לנקבות כיסויי אוזניים בהירים יותר, יותר נקודות על הפס הצהוב בזנב, מקור בצבע קרן, וטבעת העור מסביב לעין אפורה כהה. הצעירים זהים לנקבה, אם כי לזכרים כיסויי אוזניים דהויים יותר וגוון אפור במקור. מוטת הכנפיים: 360-450 מ"מ.
אורך:  65 ס"מ
משקל: עד 900 גרם
מצב בטבע:  על סף הכחדה
תפוצה ונישה אקולוגית:  מזרח אוסטרליה. כמעט כל אזור עם עצים – איים, הרים, אזורים מתורבתים, מטעים, סוואנות עם שיחים. בזמן עונת הרבייה יתמקמו רק באזורים עם עצים גבוהים. בעבר היו די נפוצים, אולם אוכלוסייתם ירדה מאוד עקב התיישבות באזורי תפוצתם, מה שהמעיט במידה רבה את מקומות הקינון והמזון. כיום נחשב בסכנת הכחדה..
תזונה בשבי:  – זרעי חמנייה, דלעת, תערובת זרעים קטנים (חריע, דוחן, חשיש, שיבולת שועל וחיטה). מגוון אגוזים, תירס צעיר מאוד, שפע פירות וירקות בעיקר תפוחים ואגסים. מזונות ירוקים, זרעים מונבטים, חרקים, זחלים וכד'. מעט בשר טחון.
תזונה בטבע:  – אגוזים, זרעים, פירות, נקטר, גרגרים (פירות יער), נבטים, חרקים וזחליהם. צהוב הזנב אוכל יותר חרקים וזחלים מהאחרים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
תנאי גידול:  כלוב תעופה 8x3x2 מטר, עם מבנה מתכת (חובה). טמפ' מינימאלית - 10°C. הכלוב האידיאלי הוא כלוב תעופה פנימי המשתלב בכלוב תעופה חיצוני.
תיבית קינון: תיבה במימדים האלה 60x60x130 ס"מ, או חבית ישנה.
מידע נוסף:  תוחלת החיים היא 60 ויותר שנה. ציפור זו נמצאת בסכנת הכחדה, ובגלל הקושי ברבייתה אין רבים המגדלים אותה. לא ידוע על מוטציות צבע או הייברידים. בטבע – מחוץ לעונת הרבייה חיים במשפחות או להקות קטנות. לעיתים ניתן לראות להקות של כ-6000 פריטים, יחד עם קקדו אדום זנב, במטעים שונים. בין הזוגות קיים קשר הדוק ונין לזהותם בקלות בכל להקה. ציפורים במזרח אוסטרליה יורדים אל הקרקע פעמים נדירות – בד"כ רק כדי לשתות. בדרום מערב היבשת, לעומת זאת, הם יורדים אל הקרקע הרבה כדי לאכול. זהירים ואינם נגישים. ציפור אחת עומדת ושומרת בזמן שהאחרות אוכלות, ומזהירה את את כל הלהקה שמתעופפת לה למשמע האזהרה. עם הזריחה עפה הלהקה לשתות, ואז לאכול. בשעות הצהריים החמות הם נחים על עצי איקליפטוס, וקצת לפני השקיעה עפים שוב לשתות וחוזרים לאזור שבו ישנו. במזרח אוסטרליה ישנן נדידות לפי עונות השנה התעופה מלווה במטות כנפיים איטיות ובחריקות חוזרות. הצעקה ארוכה, חורקת וחזקה במיוחד. בשבי – תוכי שקט וחזק מאוד לאחר תקופת ההסתגלות, אולם הופך לאפתי בכלוב/וולייר קטן. בזמן תקופת ההסתגלות יכולות להיווצר בעיות תזונה, והתוכי יסרב לאכול.
במקרה כזה יש לספק עץ רקוב עם זחלים, ענפים טריים עם פרחים וניצנים, ובלוטים.

[צבי דגן]

תוכי גדול מקור

Great-billed Parrots
Moluccan Parrots
Island Parrots

מראה חיצוני:  תוכי זה מאופיין במקור גדול מאוד ביחס לגוף בצבע אדום ומכאן שמו. צבעו הכללי הוא ירוק. על הכתפיים, הגב ולאורך קצה הכנף ירוק משולב עם תכלת. על הכנף שילוב מרהיב של צבעים: ירוק צהוב ושחור. אין אפשרות להבדיל בין המינים, מלבד שהזכר מעט גדול יותר מהנקבה.
אורך:  41 ס"מ
משקל:  260 גרם
מצב בטבע:  על סף הכחדה
תפוצה ונישה אקולוגית:  איי הפיליפינים, במזרח אינדונזיה ובמערב ניו גנואה. חיים בדרך כלל ביערות טרופיים.
תזונה בשבי:  התזונה בשבי מורכבת מפירות, ירקות, תערובת זרעים איכותית לתוכים גדולים שכוללת חריע, גרעיני חמנייה, אורז ועוד. מומלץ לתת כופתיות לתוכים גדולים, ולספק אבן סידן.
תזונה בטבע:  מבוססת על פירות, ירקות ואגוזים. לפעמים גורמים נזק לשטחים מעובדים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש
רבייה:  בזמן הדגירה הנקבה נמצאת כל הזמן בתיבת קינון, בזמן שהזכר עומד על מקל ליד ומידי פעם מאכיל אותה בזמן שהיא דוגרת. למרות שנחשבים לתוכי יחסית שקט ברבייה משמיעים רעש חזק. גודל הכלוב המומלץ הוא 4x1x2 מטר.
גודל תיבת הקינון: 30x30x55 ס"מ עם פתח כניסה 8 ס"מ.
מספר ביצים ממוצע להטלה בערך כ-2 ביצים. זמן דגירה 28 ימים. ניצוי מלא לאחר 9 שבועות. משקל גוזל בגיל יום 13.5 גרם.
מידע נוסף:  תוכי זה נמצא ברשימת של אמנת סייטס (רשימת התוכים הנדירים בעולם, התוכים שאסורים בסחר , וגידולם מותנה ברישיון מיוחד). בארץ ניתן לקבל אישור זה מרשות שמורות הטבע והגנים . כל התוכים מוגנים מסחר וצייד וזאת משום שמספרם בטבע מתמעט עם השנים

[צבי דגן]

תוכי הנסיכה

המלכה אלכסנדרה

Princess Parrot
Polytelis alexandrae

מראה חיצוני:  הצבע הכללי הוא ירוק זית. הכתר והעורף כחלחלים. המצח, הגרון והלחיים ורודות-אדומות. החזה והבטן כחולים ירוקים. כיסוי הזנב העליון והישבן כחולים-סגולים. כיסוי הזנב התחתון צהוב-זית. הגב והכנפיים צבועים בירוק-זית בהיר. לאברות היד הקיצוניות קצה מאורך (רק לזכרים). הזנב בחלקו התחתון שחור עם קרום פנימי בצבע ורוד-אדום. מסביב לעין ישנה טבעת עור דקה בצבע אפור. המקור אדמדם, העיניים כתומות והרגליים אפורות. לנקבה כתר בהיר יותר וצבע כיסוי הזנב העליון נוטה יותר אפור. אברות הכנף ירוקות יותר, והזנב קצר יותר.
הצעירים זהים לנקבות. זכרים צעירים מקבלים את צבעיהם הבוגרים בגיל 14-18 חודשים, ולרוב מתחילים את תצוגת החיזור שלהם מוקדם יחסית.
אורך:  45 ס"מ
משקל:  120 גרם
מצב בטבע:  נדיר
תוחלת חיים: 15-30 שנה.
תפוצה: אוסטרליה המרכזית והמערבית.
אזור מחייה:  אזורים יבשים, פתוחים, חוליים, עם עצי אקאיה ואיקליפטוס. סוואנות ירוקות עם עצים לאורך מקורות המים. .
תזונה בשבי:  תערובת זרעי כנריות, סוגי דוחן שונים, זרעי עשבים, חיטה ומעט זרעי חמנייה. מגוון פירות וירקות, בעיקר תפוח וגזר, מזונות ירוקים. מזון חרקים מרוכך וזרעי חמנייה מונבטים לצעירים יותר.
תזונה בטבע:  זרעים עשבים, פירות, גרגירים (פירות יער), פרחים, נקטר, חרקים קטנים וזחליהם.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט מאוד
רבייה:  בטבע – עונת הרבייה בין ספטמבר לדצמבר, וככל הנראה גם בחודשים גשומים אחרים. מגיעים לבגרות מינית בגיל 18-24 חודשים. בזמן החיזור הזכר עומד ישר, פותח את נוצות הצוואר, מנדנד את ראשו למטה ולמעלה, פורש את כנפיו ואת הזנב ורץ קדימה ואחורה מול הנקבה כאשר אישוניו מתרחבים ומתכווצים. מקננים בחללים בעצים גבוהים או בענפים חלולים של עצי האיקליפטוס הממוקמים ליד נהר. הקן מרופד עם חתיכות קטנות של עץ רקוב. בעץ אחד יכולים להתרבות אפילו 10 זוגות. 4-6 ביצים להטלה, כאשר הנקבה דוגרת לבד. בשבי – מושגת בקביעות. עונת הרבייה היא במרץ, 3-7 ביצים להטלה, זמן דגירה 22 יום. ניצוי הגוזלים אורך 35 יום, והם עצמאיים 50 יום אחרי בקיעתם. אוהבים לקנן בבולי עץ עם לפחות 20 ס"מ קוטר פנימי ו-60 ס"מ עומק. כקוטר הכניסה - 8 ס"מ. מידי פעם אפשריים שני מחזורי דגירה בשנה. לרוב הנקבה מגיעה לבגרות מינית בשנה הראשונה לחייה והזכר בשנה השנייה ואף מאוחר יותר. רוב הניסיונות לרבייה בגיל הזה נכשלים. זוגות המוחזקים ביחד כלהקה מעודדים אחד את השני להתרבות, וכאשר זוג אחד מתחיל הוא לרוב סוחף איתו את שאר הלהקה.
גודל ביצה: 27.4x22.2 מ"מ.
תנאי גידול:  בזוגות, בכלוב תעופה 5x1x1.5 מ' עם גגון מתכוונן ליצירת אזורים מוצללים ושטופי שמש.
מידע נוסף:  בטבע – בד"כ נצפים בזוגות או קבוצות קטנות, ומידי פעם בלהקות גדולות יותר. כאשר הם יורדים לאדמה כדי לתור אחר מזון הם פחות ביישנים מהרגיל. מעבר לכך הם נשארים על הענפים הגבוהים של העצים. התעופה מאוד מהירה וישירה, ונראית כאילו לא מושקע בה מאמץ כלל. עפים בגובה כאשר עוברים מרחקים גדולים, אולם כאשר עפים למרחקים קצרים הם קרובים לקרקע. כמעט ולא צועקים, אך כאשר הם כן - צעקתם גסה וחסרת מנגינה. בשבי – תוכי שקט למדי ואינו ביישן. לאחר שהסתגל – חזק וקשוח, והרבה פעמים פסיבי. אוהב לרדת לקרקע. ניתן להחזיקו בוולייר עם תוכים קטנים יותר. רגיש לדלקות עיניים ודורש טמפ' גבוהות יחסית. מוטציות קיימות – כחול, צהוב, לבן, לוטינו ואלבינו.

[צבי דגן]

קוניור כחול כתר

Blue-crowned Conure
Sharp-tailed
Aratinga acuticaudata

מראה חיצוני:  ירוק עם ראש כחול, נוצות הזנב אדמדמות, לא ניתן להבחין בין הזכרים לנקבות,
אורך:  38 ס"מ
מצב בטבע  משגשג
תפוצה:  דרום אמריקה: ברזיל, בוליביה, אורוגוואי וארגנטינה.
תזונה בשבי:  תערובת גרעינים לתוכים גדולים, דוחן, תערובת השרייה, מזון ביצים, פירות, ירקות, אגוזים ובוטנים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור:  טובה מאוד
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש
רבייה:  חד-צורתיות מינית - לא ניתן להבחין בין הזכרים לנקבות, מתבגרים מינית בגיל שנתיים, תיבת קינון מומלץ-30 על 30 ס"מ עם גובה של 50 ס"מ. יש להתקין סולם מפתח תיבת קינון לרצפתו, הנקבה מטילה 2-5 ביצים ודוגרת אליהם כ-23 ימים, 2-3 מחזורי דגירה בשנה.
תנאי גידול:  כלוב גדול, הרבה מקלות וענפים, תזונה מאוזנת, רצוי להוסיף לכלוב כלי גדול עם מים על מנת שהתוכים יתרעננו.
מידע נוסף:  בעלי קול צווחני, בני הזוג עסוקים הרבה בפעולות חיבה, תוכים עם רמת אינטליגנציה גבוהה, חקרנים ומעניינים. תוכים גדולים ומרשימים מומלצים מאוד בהאכלת יד, זוג קוניורים מגנים אחד על השני ועל ביציהם/גוזליהם באופן מפתיע, רצוי להיזהר.
קיימים שני סוגים של קוניור ראש כחול, (גדול וקטן).

[צבי דגן]

פיונוס ראש נץ

Hawkhead parrot
Deroptyus accipitrinus
accipitrinus,fuscifrons
Hawk-headed Parrot

הופעה חיצונית:  ראש נץ הוא תוכי יפיפה.
לזכר ולנקבה יש מצח לבן הגרון חום מפוספס בלבן. בסיס הצוואר החזה והבטן בצבע אדום עם קצוות כחולים. הגב הכנפיים והזנב ירוקים צידו התחתון של הזנב שחור כאשר לחלק מהבוגרים יש נקודה אדומה על צידו התחתון של הזנב (נקודה זו אינה קשורה לזוויג של הפרט). הפנים כהות מנוקדות בכתמים בהירים נוצות התעופה כהות כמעט שחורות. עיני הצעירים חומות ומקורם בהיר לבוגרים עיניים צהובות ומקור אפור שחור הרגליים אפורות. לראש נץ מניפת נוצות בצבע אדום עם קצוות כחולים ומכאן מקור שמם. הנקבה קטנה יותר מהזכר ובעלת מקור קטן יותר והטבעת מסביב לעין בהירה יותר אצלה מאשר אצל הזכר.
אורך:  32-35 ס"מ
משקל:  250 גרם
מצב בטבע:  על סף הכחדה
נישה אקולוגית:  מצאם של ראשי הנץ מגיניאה, ברזיל, קולומביה, פרו וסורינאם. הם נמצאים ביערות גשם וביערות לאורך החוף. ניתן למצוא אותם לרוב בזוגות או - בלהקות קטנות ורועשות שעפות דרך היער ולא מעל חופת היער..
תזונה בשבי:  תערובת זרעים איכותית לתוכים בינוניים, כופתיות, אגוזים, בוטנים, תערובת השרייה, תערובת הנבטה, פרות וירקות מהמותרים, ביצה קשה או מזון ביצים, סבידה (עצם דיונון) או קוביית מינרלים. יש לתת לראשי נץ תזונה עשירה בפרות וירקות. לראשי נץ דרישה לדיאטה עשירה בוויטמין A ולכן יש להרבות בפרות וירקות כתומים וגרעינים כהים העשירים בוויטמין A (חמניות, גזר ודלעת מומלצים בחום מאחר והם עשירים בבטא קרוטין שהוא ויטמין A)
תזונה בטבע:  בטבע ניזונים בעיקר מפרות, זרעים, אגוזים, גרגירים, ניצנים וחרקים. את רוב היום הם מבלים באכילה בצמרות העצים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות (החתמה):  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  רבייה בטבע: מקננים בנקרות עצים או בגזעי עץ מתים כאשר חורי קינון של נקרים מהווים מקום קינון מועדף.התטולה הממוצעת היא בת 3-4 ביצים למרות שיכולה להגיע גם ל-6 ביצים. הזכר דואג לנקבה ומאכיל אותה בזמן הדגירה, כאשר הגוזלים בוקעים הוא משתתף בהאכלתם. במהלך הדגירה הזכר עומד על ענף קרוב לקן ושומר על הקן בתקיפות ובנחישות רבה מ"גנבי" ביצים וטורפים. הגוזלים בוקעים לאחר 26-28 ימי דגירה עוזבים את הקן בגיל 9 שבועות ונגמלים לאחר כ- 10-14 שבועות שני ההורים מאכילים ומטפלים בגוזלים. רבייה בשבי: רוב ראשי הנץ בשבי הם תוכים שהואכלו בידי האדם וקשה עד בלתי אפשרי למצוא ראשי נץ שטופלו בידי ההורים, זאת בשל העובדה שלזכרים יש נטייה לתקוף ולהרוג את הנקבות ואת הגוזלים במהלך עונת הרבייה ולכן יש לדאוג לכלובים גדולים ככל האפשר ולתאי קינון עם שני פתחים כדי לאפשר לנקבה לברוח אם הזכר מנסה לתקוף אותה בקן כך שלא יוכל לדחוק אותה לפינה. ראשי הנץ תוקפניים מאוד כלפי כולם בעונת הרבייה הזכר עלול לתקוף גם את המטפל ואליו תצטרף הנקבה. אם הרבייה צליחה הנקבה עלולה לאחר שהגוזלים עזבו את הקן לתקוף אותם בזמן זה הזכר הוא שיגן עליהם ויטפל בהם. לרוב, הביצים מודגרות באופן מלאכותי ויכול להיות שזו הסיבה העיקרית לבעיות ההורות שיש לראשי הנץ בארץ וגם בעולם. עונת הרביה היא בין נובמבר לאפריל. ראשי הנץ מגיעים לבגרות מינית בגיל 5 שנים. תאי הקינון לראשי נץ צריכים להיות תאים אנכיים שגודלם 30*30 וגובהם 70 ס"מ אולם ישנה עדיפות לתאי קינון בצורת L ובהם שני פתחים.
תנאי גידול:  דורשים כלובים גדולים ומצריכים בית גידול שקט מאחר והם נוטים להתרגש בקלות. אין למקם ליד זוג תוכים הדומים להם אפילו דמיון חלקי כמו פיונוס ראש כחול. מאחר והם יפרשו את מניפת נוצות הראש יציגו מצגי איום ואפילו ינסו לתקוף אותם. יש לגדל כל זוג בכלוב נפרד ולבודד אותם ככל האפשר מתוכים אחרים זאת ניתן להשיג על ידי יריעות ירוקות אטומות שיקיפו את הכלוב כך שלא יראו תוכים אחרים. יש לספק "ענפי לעיסה" ו"משחקי הריסה" כדי שיוציאו עליהם את הצורך ללעוס. יש לספק כלי מים כדי שיוכלו לרחוץ ולוודא שיש בו מים נקיים כל יום. מדובר בתוכי נדיר מאוד ויקר המצריך אישורים מיוחדים להחזקה בארץ, את האישורים מקבלים מהרט"ג. יש מספר תוכים כאלו בארץ ואפילו הצליחו להרבות אותם. תוחלת החיים של ראש נץ מגיעה ל- 30-40 שנה.
מידע נוסף:  ראשי הנץ מעבר להיותם תוכים יפים מאוד שנחשבים מעולים בתור תוכי מחוברת (האכלת יד) נחשבים גם לחיית מחמד מדהימה בשל היותם סקרנים, חקרנים, אוהבי משחק, אינטלגנטים, שובבים ומבדרים. הם נקשרים בצורה חזקה מאוד למגדל ורכושניים מאוד למגדל (עלולים לתקוף אנשים אחרים) ונוטים להתרגש בקלות רבה מאוד. אוהבים לשחק עם צעצועים ויש לספק להם כמות רבה של צעצועים הריסה ולעיסה. אוהבים מאוד להזדחל ולהתחכך בדברים רכים כמו וילונות וכריות. הם פורשים את מניפת הנוצות כאשר הם מתרגשים וגם כאשר מדגדגים אותם. אוהבים מאוד מים ומתרחצים בתדירות גבוהה ולכן יש לדאוג לאמבטיה יומית. כאשר ראשי הנץ מוטרדים, סקרנים או מעוניינים להרשים את הנקבה הם פורשים את מניפת הנוצות שעל ראשם. במהלך החיזור הזכר יזקוף את מניפת הנוצות ויתחיל לשרוק לנקבה. הנקבה תפרוס גם היא את מניפת הנוצות שלה ואז שניהם יניעו את ראשם מצד לצד בזריזות במעין מחול מתואם. בטבע הקבוצות ימנו לרוב 4-7 תוכים לעיתים נדירות יגיע מספרם ל-20 . תעופת ראש הנץ דומה מאוד לתעופת העורבני נפנופים קצרים שלאחריהם דאיה קצרה ושוב נפנופים. צורת תעופה זו מותאמת לתעופה באזור מלא מכשולים וחוסכת באנרגיה מאחר והיא מנצלת את המומנט של הציפור. בטבע ראש הנץ נמצא בסכנת הכחדה בעיקר עקב ציד והרס בתי גידול כאשר תת המין הברזילאי fuscifrons נמצא בסכנת ההכחדה החמורה ביותר עקב בירוא יערות נרחב בברזיל לצורך גידול פולי סויה וגידול בקר כמו גם כריתת עצים מבוגרים, שבהם עיקר מקומות הקינון שלו, לצורך תעשיית הרהיטים. בשבי קיימות אוכלוסיות קטנות מאוד של תת המין הברזילאי כאשר רוב הפרטים זקנים ולא פוריים. ראשי נץ אוהבים חיבה וליטופים מהבעלים הם חשדניים כלפי זרים ועלולים אפילו לתקוף אותם אם ירגישו שהאדם האהוב עליהם מאויים. עובדה מעניינת על הסוג Deroptyus הוא בעל מין יחיד שבו שני תתי מינים fuscifrons המכונה גם ברזילאי ו- accipitrinus.
תמונות נוספות: 

[צבי דגן]

קקדו גאלה / קקדו גלאט / קקדו ורוד

galah cockatoo

הגאלה ידוע גם בשם קקדו חזה ורוד .
הגאלה הוא אחד הנפוצים ביותר, וניתן למצוא אותו חופשי כמעט בכל רחבי יבשת אוסטרליה שבה הוא חי.
זהו מין אנדמי בטסמניה, וניכר שם בנוצותיו הוורודות והאפוריות הייחודיות.
התנהגותו הנועזת והקולנית הופכים אותו לציפור מוכר בסבך העצים, והוא גולש יותר ויותר לאזורים עירוניים. 
נראה כי הוא נהנה מהשינוי בנוף מאז ההתנחלות האירופית ויכול להחליף את הקוקדו של מיור מיטשל בחלקים מאזור מחייתו.
תאור חיצוני
קיימים שני סוגים של קאקדו גאלה – גאלה רגילה וגאלה מערבית.
גאלה רגילה: הצבע הכללי ורוד כהה. המצח, הכתר והעורף צבועים בורוד-לבן. הגב, הכנפיים והזנב אפורים. הבטן התחתונה, איזור הביב, הישבן והזנב העליון לבנים-אפורים.
הטבעת מסביב לעין אדומה-ורודה, כשהעין עצמה חומה כהה. הרגליים אפורות והמקור בצבע קרן.
הנקבה זהה לזכר, מלבד צבע העין שהוא אדום אצל הנקבה.
לצעירים צבעים עמומים יותר, עיניים חומות (ללא קשר למינם). הטבעת מסביב לעין אפורה עם נגיעות של ורוד.
גאלה מערבית: צבעיה כמו של הגאלה הרגילה, רק בהירים יותר.
הכתר קצת יותר ורוד והטבעת מסביב לעין אפורה.
לנקבה המערבית אותם המאפיינים כמו לרגילה.
אורכו כ-35 ס"מ
משקלו כ- 270-350 גרם
גבו צבוע בצבעי כסף / אפור בהיר.
פנים ורודים, ופס לבן ורוד בהיר.
יש להם מקור קשה, וטבעת עור חשוף סביב העיניים.
הרגליים אפורות.
הצעירים מעט בהירים יותר מהבוגרים וצבעם עמום.
דו-צורתיות מינית: 
לזכר יש קשתות עיניים כהות חומות כהות (כמעט שחורות), ולנקבה יש קשתות חומות בינוניות או אדומות.
לפרחונים יש חזה אפרפר, וקשת העין חומים ולבנים לבנבן.
תפצה ובתי גידול 
הגאלה נמצאים בכל המדינות ביבשת אוסטרליה, והם נעדרים רק מן האזורים היבשים ביותר חצי האי קייפ יורק.
עדיין לא ברור אם הם ילידי טסמניה, אם כי הם שכיחים היום, במיוחד באזורים עירוניים.
הם נפוצים בחלק מהמטרופולינים, למשל אדלייד , פרת ' ומלבורן , והם נפוצים בשפע בבתי גידול פתוחים שמציעים לפחות כמה עצים מפוזרים למקלט.
השינויים שהביאה ההתנחלות האירופית, הכחידו מינים רבים, של הגאלה בגלל בירוא היערות ועקירת העצים באזורים פורייה והשמדת נקודות השקיה באזורים צחיחים.
קינון ורבייה 
הגאלות מקננות בחללי עץ. 
הביצים לבנות ויש בדרך כלל 2-5 ביצים בכל תטולה.
משך הדגירה הוא כ-25 ימים.
הזכר והנקבה חולקים את הדגירה והטיפול בגוזלים. 
הגוזלים עוזבים את הקן לאחר 49 ימים לאחר הבקיעה.
תוחלת החיים: 70-80 שנה.
תמונות

[צבי דגן]

ארה בופון

Buffon's Macaw

מראה חיצוני:  צבע שולט ירוק המצח אדום, בכנפיים מעט כחול, החזה צהבהב, נוצות הזנב כחולות, אדומות וירוקות.
אורך:  85-90 ס"מ
משקל:  1300 גרם
צבע: ירוק, כחול, אדום.
תוחלת חיים: 50 שנה
בגרות מינית: 5 שנים.
מצב בטבע:  נדיר, על סף הכחדה, חיים בדרך כלל בלהקות משפחתיות קטנות בסביבות 8-10 תוכים בכל להקה.
מופיעה ברשימה האדומה של IUCN של מינים שנמצאים בסכנת הכחדה.
נישה אקולוגית:  
תזונה בשבי:  כופתיות לתוכים גדולים. צריך להוסיף: תערובות השרייה/הנבטה לתוכים גדולים, אגוזים, בוטנים, וגרעינים. כמו כן מגוון של פירות וירקות כגון: מלפפון, תפוח, אגס, גזר ותירס. יש להוסיף אבן סידן או סבידה.
תזונה בטבע:  ניזונים ממזון מגוון רחב של זרעים, גרעינים, אגוזים (בעיקר ברזילאים), אוכלים המון ירקות ופירות כמו תפוחים, גזרים, פאפאיה ועוד. 
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
מידת הרעש:  רועש
רבייה:  קשה מאוד להרבות אותה בשבי.
עונת הרבייה העיקרית היא בין החודשים ינואר לסוף אפריל.
מספר הביצים בתטולה: 1-3 ביצים.
משך הדגירה: כ- 26-30 ימים.
הגוזלים יעזבו את הקן רק לאחר כ- 12 שבועות, ויחיו בסביבת ההורים עוד כ- 2-4 שבועות.
גודל הכלוב המינימלי לרבייה: 3x2x2, ורצוי כלוב ארוך יותר (מימין לשמאל).
תיבת קינון:  בגודל של 60*60*100, בצורת L.
מידע נוסף: ארה בופון יתקשה מאוד לשרוד בטמפרטורה שמתחת ל- 5-10 מעלות ולכן חובה לדאוג שבסביבתה תהיה טמפרטורה מעל 10 מעלות גם בחורף.
תוכי מבוקש ואהוד בקרב המגדלים למרות שהוא רועש. ועם זאת, קשה למצוא אותם בבתי גידול פרטייםבעיקר בגלל מחירו הגבוה.
דורש תנאים גבוהים במיוחד שלא כל מגדל יכול לעמוד בדרשיותיו..
בתור מוחתם זה תוכי שממש לא מתאים לכל אחד,
תפוצה: אזור פנמה, קולמביה, וקוסטה ריקה (דרום אמריקה).

[צבי דגן]

סטלה לורי

Stella Lori
Charmosyna papou stellae

הופעה חיצונית:  מופיע בשני צבעים שחור ואדום. השחור: גב אדום וכחול, חזה שחור, ראש סגלגל וכנפיים ירוקות. האדום: חזה פנים ועורף אדומים, זנב כתום בהיר.
אורך:  40 ס"מ
משקל:  150 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  דרום מזרח גינאה.
תזונה בשבי:  דייסה ללורים, ירקות ופירות
תזונה בטבע:  נקטר, פרחים, גרגירי יער, זחלים וחרקים, דבש ופירות
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות (החתמה):  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בד"כ מתקבל רבייה בקלות רבה. גודל תיבת הקינון המומלצת היא: 20X15X30 2הנקבה מטילה 2 ביצים בכל תטולה ודוגרת עליהן 28 ימים. משך גידול הגוזלים הוא בין 56 ל- 64 ימים. למטרת רבייה, כדאי להפריד את הזוגות
תנאי גידול:  כלוב גדול ושמירה על ניקיון והגינה, וזאת משום שיש להם נטייה להדבק במחלות זיהומיות שמקורן בפטריות. גודל כלוב מומלץ 1X2X1 מטר.
מידע נוסף:  תוכים יפיפיים, נמרצים ושקטים לעומת יתר הלורים. תוכי זה נדיר מאוד בארץ ולרוב כשהוא מיובא אז ישר קופצים עליו מלא מגדלים. אך החיסרון שלהם הוא שכמו שאר הלורים הן מלכלכים מאוד את הסביבה בגלל צורת ההפרשה שלהם - השפרצת הצואה לכל כיוון. תזונה בשבי: אבקה יעודית, נקטר, פרחים, ענפים עם ניצנים, גרגירי יער, זחלים וחרקים, דבש, שיבולת שועל. ירקות: קישוא ומלפפון. פירות: אגס רך, אפרסק, תפוח וענבים.
קרדיט לאתרים: [url=http://www.lorihaven.dk http://www.loryclub.com i4.photobucket.com ibc.lynxeds.com http://www.bvp.avescenter.com]www.lorihaven.dk http://www.loryclub.com i4.photobucket.com ibc.lynxeds.com http://www.bvp.avescenter.com[/url] על התמונות!