תוכים בינוניים (20 ס"מ עד 32 ס"מ)

[צבי דגן]

קקריקי

Red-fronted Parakeet, Kakariki
Cyanoramphus novaezelandiae

מראה חיצוני:  תוכי קטן בצבע ירוק עם מצח אדום, המקור והראש של הזכרים גדולים יותר מן המקור והראש של הנקבות ואפשר לראות הבדל זה עוד כשהקאקריקים גוזלים.
אורך:  27 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
תפוצה:  אוסטרליה, ניו זילנד ויסלנד..
תזונה בשבי:  ירקות, פירות, מיני גבעולים שונים, תערובת לתוכים קטנים, מזון ביצים, קטניות, פרחים ומיצי פירות.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט מאוד
רבייה:  דו-צורתיות מינית - המקור והראש של הזכרים גדולים יותר מן המקור והראש של הנקבות ואפשר לראות הבדל זה עוד כשהקאקריקים גוזלים. אין בעייה להרבות קאקריקים בשבי, בד"כ מובטחת הצלחה, הנקבה מסוגלת להטיל ביצים כבר בגיל 4 חודשים, אולם הביצים עוד לא יהיו פוריות עם זכר בגיל הזה, בני זוג בני 7 חודשים יוכלו להטיל ביצים פוריות. הנקבה מטילה בין 4-12 ביצים, לרוב בוקעות הביצים לאחר כ- 20 ימי דגירה אולם לפעמים יכולה הדגירה להמשך גם 24-25 ימים. גוזלי הקאקריקי עוזבים את תא ההטלה לאחר כ-6 שבועות.
תיבת קינון המומלץ: 20x20x35 ס"מ
תנאי גידול:  כלוב גדול עם הרבה ענפים, תזונה טובה- נסו לבסס את מזונם על גבעולים, פירות וירקות.
מידע נוסף:  תוכים מדהימים ושקטים, אשר מקפצים ומעופפים בקלילות לכל מקום אשר ירצו להגיע אליו, מומלץ לראות את תעופת תוכים אלו. קאקריקי הוא תוכי אקטיבי אשר לא נח לרגע, הם עלולים לפזר את מזונם. חשוב לשים לתוכים אלו תיבת קינון קבוע בגלל שהם ישנים בתוך התא, אבל אם הם מתרבים בלי הפסקה הוציאו את תאי ההטלה. קיימות מוטציות של פייד ולוטינו של קאקריקי והמוטציות נפוצות בארץ. עם הבגרות צבע המקור הופך לכסוף.

קיימות מוטציות רבות, להלן חלק מהן:

• פייד
  
  
• קינמון
  
  
• מובר
  
  
• לְנַמֵר/מנומר (נדיר מאוד)
  
  
• לוטינו - התוכי הזה נראית כמו לוטינו אבל הוא לא. המופע התקבל מתוצאות גידולי הדור הבא נראה שזה שילוב עם קינמון.
  
  
• גולדצ'ק
  
  
• צורות הופעה לא מוגדרת
  
  
• טרנסמוטציה
  
  וישנם עוד רבים אחרים.
  

[צבי דגן]

פיונוס ראש נץ

באנגלית: Hawkhead parrot
Deroptyus accipitrinus
accipitrinus,fuscifrons

מראה חיצוני:  ראש נץ הוא תוכי יפייפה. לזכר ולנקבה יש מצח לבן הגרון חום מפוספס בלבן. בסיס הצוואר החזה והבטן בצבע אדום עם קצוות כחולים. הגב הכנפיים והזנב ירוקים צידו התחתון של הזנב שחור כאשר לחלק מהבוגרים יש נקודה אדומה על צידו התחתון של הזנב (נקודה זו אינה קשורה לזוויג של הפרט). הפנים כהות מנוקדות בכתמים בהירים נוצות התעופה כהות כמעט שחורות. עיני הצעירים חומות ומקורם בהיר לבוגרים עיניים צהובות ומקור אפור שחור הרגליים אפורות. לראש נץ מניפת נוצות בצבע אדום עם קצוות כחולים ומכאן מקור שמם. הנקבה קטנה יותר מהזכר ובעלת מקור קטן יותר והטבעת מסביב לעין בהירה יותר אצלה מאשר אצל הזכר.
אורך:  32-35 ס"מ
משקל:  250 גרם
מצב בטבע:  על סף הכחדה
תפוצה ונישה אקולוגית:  מוצאם של ראשי הנץ מגיניאה, ברזיל, קולומביה, פרו וסורינאם. הם נמצאים ביערות גשם וביערות לאורך החוף. ניתן למצוא אותם לרוב בזוגות או - בלהקות קטנות ורועשות שעפות דרך היער ולא מעל חופת היער..
תזונה בשבי:  תערובת זרעים איכותית לתוכים בינוניים, כופתיות, אגוזים, בוטנים, תערובת השרייה, תערובת הנבטה, פירות וירקות מהמותרים, ביצה קשה או מזון ביצים, סבידה (עצם דיונון) או קוביית מינרלים. יש לתת לראשי נץ תזונה עשירה בפירות וירקות. לראשי נץ דרישה לדיאטה עשירה בויטמין A ולכן יש להרבות בפירות וירקות כתומים וגרעינים כהים העשירים בויטמין A (חמניות, גזר ודלעת מומלצים בחום מאחר והם עשירים בבטא קרוטין שהוא ויטמין A)
תזונה בטבע:  בטבע ניזונים בעיקר מפירות, זרעים, אגוזים, גרגירים, ניצנים וחרקים. את רוב היום הם מבלים באכילה בצמרות העצים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80x80x180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  רבייה בטבע: מקננים בנקרות עצים או בגזעי עץ מתים כאשר חורי קינון של נקרים מהווים מקום קינון מועדף.התטולה הממוצעת היא בת 3-4 ביצים למרות שיכולה להגיע גם ל-6 ביצים. הזכר דואג לנקבה ומאכיל אותה בזמן הדגירה, כאשר הגוזלים בוקעים הוא משתתף בהאכלתם. במהלך הדגירה הזכר עומד על ענף קרוב לקן ושומר על הקן בתקיפות ובנחישות רבה מ"גנבי" ביצים וטורפים. הגוזלים בוקעים לאחר 26-28 ימי דגירה עוזבים את הקן בגיל 9 שבועות ונגמלים לאחר כ- 10-14 שבועות שני ההורים מאכילים ומטפלים בגוזלים.
רבייה בשבי: רוב ראשי הנץ בשבי הם תוכים שהואכלו בידי האדם וקשה עד בלתי אפשרי למצוא ראשי נץ שטופלו בידי ההורים, זאת בשל העובדה שלזכרים יש נטייה לתקוף ולהרוג את הנקבות ואת הגוזלים במהלך עונת הרבייה ולכן יש לדאוג לכלובים גדולים ככל האפשר ולתאי קינון עם שני פתחים כדי לאפשר לנקבה לברוח אם הזכר מנסה לתקוף אותה בקן כך שלא יוכל לדחוק אותה לפינה. ראשי הנץ תוקפניים מאוד כלפי כולם בעונת הרבייה הזכר עלול לתקוף גם את המטפל ואליו תצטרף הנקבה. אם הרבייה צליחה הנקבה עלולה לאחר שהגוזלים עזבו את הקן לתקוף אותם בזמן זה הזכר הוא שיגן עליהם ויטפל בהם. לרוב, הביצים מודגרות באופן מלאכותי ויכול להיות שזו הסיבה העיקרית לבעיות ההורות שיש לראשי הנץ בארץ וגם בעולם. עונת הרביה היא בין נובמבר לאפריל. ראשי הנץ מגיעים לבגרות מינית בגיל 5 שנים. תאי הקינון לראשי נץ צריכים להיות תאים אנכיים שגודלם 30*30 וגובהם 70 ס"מ אולם ישנה עדיפות לתאי קינון בצורת L ובהם שני פתחים.
תנאי גידול:  דורשים כלובים גדולים ומצריכים בית גידול שקט מאחר והם נוטים להתרגש בקלות. אין למקם ליד זוג תוכים הדומים להם אפילו דמיון חלקי כמו פיונוס ראש כחול. מאחר והם יפרשו את מניפת נוצות הראש יציגו מצגי איום ואפילו ינסו לתקוף אותם. יש לגדל כל זוג בכלוב נפרד ולבודד אותם ככל האפשר מתוכים אחרים זאת ניתן להשיג על ידי יריעות ירוקות אטומות שיקיפו את הכלוב כך שלא יראו תוכים אחרים. יש לספק "ענפי לעיסה" ו"משחקי הריסה" כדי שיוציאו עליהם את הצורך ללעוס. יש לספק כלי מים כדי שיוכלו לרחוץ ולוודא שיש בו מים נקיים כל יום. מדובר בתוכי נדיר מאוד ויקר המצריך אישורים מיוחדים להחזקה בארץ, את האישורים מקבלים מהרט"ג. יש מספר תוכים כאלו בארץ ואפילו הצליחו להרבות אותם. תוחלת החיים של ראש נץ מגיעה ל- 30-40 שנה.
מידע נוסף:  ראשי הנץ מעבר להיותם תוכים יפים מאוד שנחשבים מעולים בתור תוכי מחוברת (האכלת יד) נחשבים גם לחיית מחמד מדהימה בשל היותם סקרנים, חקרנים, אוהבי משחק, אינטלגנטים, שובבים ומבדרים. הם נקשרים בצורה חזקה מאוד למגדל ורכושניים מאוד למגדל (עלולים לתקוף אנשים אחרים) ונוטים להתרגש בקלות רבה מאוד. אוהבים לשחק עם צעצועים ויש לספק להם כמות רבה של צעצועים הריסה ולעיסה. אוהבים מאוד להזדחל ולהתחכך בדברים רכים כמו וילונות וכריות. הם פורשים את מניפת הנוצות כאשר הם מתרגשים וגם כאשר מדגדגים אותם. אוהבים מאוד מים ומתרחצים בתדירות גבוהה ולכן יש לדאוג לאמבטיה יומית. כאשר ראשי הנץ מוטרדים, סקרנים או מעוניינים להרשים את הנקבה הם פורשים את מניפת הנוצות שעל ראשם. במהלך החיזור הזכר יזקוף את מניפת הנוצות ויתחיל לשרוק לנקבה. הנקבה תפרוס גם היא את מניפת הנוצות שלה ואז שניהם יניעו את ראשם מצד לצד בזריזות במעין מחול מתואם. בטבע הקבוצות ימנו לרוב 4-7 תוכים לעיתים נדירות יגיע מספרם ל-20 . תעופת ראש הנץ דומה מאוד לתעופת העורבני נפנופים קצרים שלאחריהם דאיה קצרה ושוב נפנופים. צורת תעופה זו מותאמת לתעופה באזור מלא מכשולים וחוסכת באנרגיה מאחר והיא מנצלת את המומנט של הציפור. בטבע ראש הנץ נמצא בסכנת הכחדה בעיקר עקב ציד והרס בתי גידול כאשר תת המין הברזילאי fuscifrons נמצא בסכנת ההכחדה החמורה ביותר עקב בירוא יערות נרחב בברזיל לצורך גידול פולי סויה וגידול בקר כמו גם כריתת עצים מבוגרים, שבהם עיקר מקומות הקינון שלו, לצורך תעשיית הרהיטים. בשבי קיימות אוכלוסיות קטנות מאוד של תת המין הברזילאי כאשר רוב הפרטים זקנים ולא פוריים. ראשי נץ אוהבים חיבה וליטופים מהבעלים הם חשדניים כלפי זרים ועלולים אפילו לתקוף אותם אם ירגישו שהאדם האהוב עליהם מאויים. עובדה מעניינת על הסוג Deroptyus הוא בעל מין יחיד שבו שני תתי מינים fuscifrons המכונה גם ברזילאי ו- accipitrinus.

[צבי דגן]

רד בייליד

Red Bellied Parrot

מראה חיצוני:  הכנפיים והראש בצבע אפור עם מעט ירקרק. צבע הלחיים בצע אפור עם קצת כתום. בסוג זהקיימת דו-צורתיות מינית וניתן להבדיל חזותית בין הזכר לבין הנקבה: אצל הזכר הבטן כתומה, ואצל הנקבה צבע הבטן אפורה. הצבע מתחת לבטן ירוק, מקור שחור, עיניים שחורות עם קשתית אדומה.
אורך:  23 ס"מ
משקל:  140 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
תפוצה:  מדינות מזרח אפריקה באזורי סוואנה.
תזונה בשבי:  כופתיות, תערובת זרעים לתוכים בינוניים, פירות וירקות.
תזונה בטבע:  בעיקר מפירות מעצים
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רבייה:  מגיעים לבגרות מינית בגיל שלוש ארבע שנים. בדרך כלל הנקבה מטילה 3-4 ביצים, עם הפרש של יומיים בין ביצה לביצה.
תיבת הקינון: גובה- 60 ס"מ על אורך ועומק- 25 ס"מ.
תנאי גידול:  הם זקוקים לכלוב יחסית גדול, מכיוון שצריך לספק להם צעצועים ומקום לטפס.
מידע נוסף:  הם מעולים בתור תוכים מחוברתים, יכולים ללמוד כמה מילים. הם מזכירים באופיים את הסנגל ואת המאייר. חשוב לספק להם צעצועים למשחק וללעיסה כדי שלא ישתעממו. כמו כן, ניתן ללמדם בקלות לשכב על הגב.

[צבי דגן]

רוזלה מזרחית

Eastern Rosella
Platycercus eximius

מראהה חיצוני:  ראש אדום עם זנב כחול, לחיים לבנות, בטן צהובה ירוקה. גב צהוב שחור והזנב וקצוות הכנפיים צבועות בכחול. הבדל בין המינים: הזכר גדול יותר מן הנקבה, ראשו מעט גדול יותר, צבעיו חדים ועזים יותר, המקור והראש של זכרים גדולים יותר מהמקור והראש של הנקבות. הזכרים שורקים הרבה יותר מנקבות והרבה יותר חזק, הנקבות בד"כ שקטות מאוד.
אורך:  30 ס"מ
משקל:  130 גרם
מצב בטבע:  משגשג
תפוצה:  מזרח אוסטרליה.
תזונה בשבי:  תערובת זרעים לתוכים קטנים ובינוניים, ירקות, פירות, מזון ביצים, מזון השרייה, אגוזים ופרחים.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60x60x120)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  קשה לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בארץ עונת הרבייה לרוזלות היא באביב.
רוזלות מזרחיות מתבגרות בגיל 12-15 חודשים, בד"כ בהטלה הראשונה הביצים לא יהיו פוריות.
רוזלות מטילות בין 4-9 ביצים בתטולה אחת, בד"כ הן יטילו 4-5 ביצים בתטולה אחת, לאחר כ- 21-22 ימים דגירה הביצים בוקעות.
הנקבה מואכלת ע"י הזכר והיא מאכילה את הגוזלים, כשהגוזלים גדלים קצת הזכר מצטרף לנקבה במלאכת האכלת הגוזלים.
מידות תיבת הקינון המומלץ לרוזלות הן 30 על 30 ס"מ וגובה של 50 ס"מ, יש להקפיד להתקין, בחלק הפנימי, סולם מפתח כניסת התוכים לתא ועד לרצפת התא (כדי שהנקבה לא תקפוץ על הביצים ותשבור אותן).
זוג עשוי לקיים 2-3 מחזורי דגירה בשנה, לאחר מכן מומלץ להוריד את תיבת הקינון.
חשוב מאוד להפריד את הגוזלים מההורים לאחר שנגמלו, הזכר עלול להיות תוקפני ולהרוג את גוזליו שלו.
מידע נוסף:  תוכים מדהימים ומרשימים מאוד בגלל שלל הצבעים שלהם, הם מעופפים בקלילות ובמהירות.
הזכר שורק שריקות חיזור מדהימות שמושכים מגדלים רבים לגדל אותם.
תנאי גידול מומלצים: כלוב גדול, תזונה טובה, ומים זמינים.
לא מומלץ כתוכי מחוברת והם לא מסוגלים לדבר.
קיימות המון מוטציות ברוזלות מזרחיות, ביניהם בטן אדומה קינמון, רובינו, לוטינו, ראה מגוון מוטציות בתמונות למטה.
זהו תוכי בעל מוטנטים רבים מאוד כמעט כמו המוטנטים של התוכונים האוסטרלים.
נוהגים לבלות זמן רב על רצפת הכלוב.

[צבי דגן]

רופליס פארוט

Poicephalus rueppellii
Ropplies Parrot 

מראה חיצוני:  רוב הגוף בצבע חום-אפור והראש בצבע אפור כהה. צבע צהוב באזור כנפיים. כאשר הם צעירים צבע העיניים כהה, לכשיתבגרו צבע הקשתית ישתנה לאדום מובהק ובולט. דו-צורתיות מינית: בבגרותם רק לנקבות יש צבע כחול בגב התחתון ובאחוריים. גם לזכרים עשוי להיות צבע כחול באזור זה, אך הוא יהיה פחות נרחב וחלוש (דהוי יותר). הזכרים יאבדו את הצבע הכחול בבגרותם.
אורך:  22 ס"מ
משקל:  -130 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
תפוצה ונישה אקולוגית:  זן מקומי בדרום-מערב אפריקה, ממרכז נמיביה ועד דרום-מערב אנגולה. סביבת המגורים הטבעית היא בסוואנה, באזור עם עצים ו\או עם קרקע מיוערת. יותר נפוץ במקומות שבהם ישנם נהר או נחל.
תזונה בשבי:  ההמלצה היא בעיקר כופתיות. תוספות: תערובת זרעים לתוכי בינוני, פירות וירקות טריים, ביצה ועוד (ראו מאמרים על תזונה מאוזנת).
תזונה בטבע:  משתנה בהתאם לתקופה בשנה, מגוון רחב של צמחים ולעיתים גם סוגי חרקים שונים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80x80x180)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  בסביבת החיים הטבעית, הרופליס נוהגים לקנן בבקיעים בעץ, טבעיים או כאלו שנוצרו בידי נקרים וכדומה. עונת הרבייה מתחיל בינואר ונמשכת עד ליוני. בהטלה ממוצעת ישנם 3-5 ביצים, בצבע לבן. האם דוגרת על הביצים בין 24-32 יום. בטבע הגוזלים יעזבו את הקן כ-68 ימים לאחר הבקיעה, אך בשבי יעשו כן בתקופה של 50-51 יום.
תנאי גידול:  תוכים אלו אהבים מאוד לטפס ולשחק, לכן צריך לספק להם כלוב גדול שיאפשר להם לנוע בחופשיות וכמו כן צעצועים רבים ככל האפשר, על מנת לשעשע אותם צריך לספק. מזון באופן קבוע ומים טריים ונקיים בכל יום. יש להעניק לו יחס רב ולהוציאו תכופות מהכלוב, שכן הוא נקשר מאוד לבעליו ואם לא יקבל יחס ראוי עלול להיכנס לדיכאון. תוכי זה אינו מומלץ לאנשים בעלי זמן מועט או שנעדרים הרבה מהבית.
מידע נוסף:  נחשב שקט יותר מקרובי משפחתו (מאייר, סנגל, קייפ פארוט, רד בייליד). קריאות הקשר שלהם מתוארות כמונוטוניות, מהירות וחדות. קריאות האזהרה שלהם מתוארות כצווחות, בעלות גובה צליל מתגבר. בדרך כלל הם נקשרים לאדם אחד בלבד והם רכושניים מאוד, כלומר ייתכן מאוד מצב שהוא יתקוף את בני המשפחה האחרים אם יתקרבו אל הבעלים שלו כשהא נוכח. תוכי שלרוב אוהב מגע, ליטופים ויחס. שמו מנציח את החוקר והנטורליסט הגרמני, אדוארד רופלי (Eduard R?ppell).
תוחלת החיים הגבוהה ביותר שדווחה בשבי היא: 34.3 שנים.

[צבי דגן]

תוכי מקרין

תוכי בעל-קרניים
Horned Parakeet
Eunymphicus cornutus

מראה חיצוני:  הצבע הירוק שולט ונע לכיוון הראש מגוונים ירוקים לצהובים. קצות הכנפיים והזנב - בגווני כחול. החזה והבטן ירוקים-צהבהבים, האוזן והעורף צהובים, הפנים שחורים והמצח אדום. הלחי הקדמית והאזור שבין העיניים למקור שחורים. ציצית הראש מחולקת לשני אונות שחורות שקצוותיהן אדומות. החלק החיצוני של נוצות התעופה בצבע כחול-סגלגל, קשתית העין כתומה-אדומה, הרגליים אפורות כהות, המקור אפור-כחלחל וקצהו שחרחר. הצעירים דומים לבוגרים ונבדלים מהם בצבע נוצותיהם העמום וקשתית העין כהה.
אורך:  32 ס"מ
משקל:  140 גרם
מצב בטבע:  נדיר
תפוצה:  בניו-סקוטלנד, בשטחי יערות בעיקר באזורים הלחים. במדינות אחדות הוא היה נמצא במספר פרטים ניכר, ולאחרונה, המספר הולך ומתדלדל.
תזונה בשבי:  הרבה פירות וגרגירים, תולעים באופן קבוע, תערובת זרעים של מיני דוחן, נבטי חמניות, שפע של ירקות וביוחד פלפל מתוק. באביב כדאי לספק לו שפע של ענפים טריים עם ניצנים ופרחים. במקביל - יש להוסיף ויטמינים ומינראלים, והחשוב שבהם הוא ויטמין C בחורף ובסתיו. וכן אפשר להאכילו בכמות של תולעי קמח. בעת הגדילה וההתפתחות צריך להאכילו בלחם מרוכך ומזון ביצים.
תזונה בטבע:  תזונתו מורכבת בעיקר מפירות במיוחד מענבים, גרגירים ופאפיה וכן מזרעים, נבטים ופרחים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט מאוד
רבייה:  בטבע: עונת הרבייה נמשכת מאוקטובר עד דצמבר, הקן נבנה בחלל עצים וענפים ובעיקר בעצי טיק ובחריצים שבצוקי ההרים. בתטולה 2-4 ביצים וברוב המקרים יתפתחו ויגיעו לבגרות רק שני גוזלים. גודל הביצה הוא 26.4x21.7 מ"מ. תוחלת החיים אינה ידועה. בשבי: רצוי שלא לאפשר להם להתרבות עד גיל שנה. ניתן להשיג רבייה בשבי די בקלות, באופן קבוע ובכל ימות השנה פרט לחורף שאז הסיכוי לרבייה קטן יותר. בתטולה 3-5 ביצים, לרוב הבקיעה תתחיל רק מהביצה השנייה. הדגירה נמשכת 20 יום ולעיתים קרובות רק מעט מהם יבקעו. לאחר 35 יום הצעירים יהיו מלאי נוצות. גודל תיבת הקינון הוא 20x20x45 ס"מ. בעונת הקינון, אפשר שיהיה קינון בכלוב שיש בו זוגות רבים - אך לא מומלצת.
תנאי גידול:  תוכי מאוד פעיל, כמעט היפראקטיבי אבל הקולות שהוא משמיע, עדינים ונעימים לאוזן, הטיפול בו מלווה בלא מעט קשיים, כמו זיהומים במעיים. לעיתים קרובות תתכן תמותה פתאומית בקרב להקה של התוכי המקרין. מסתדר טוב ציפורים אחרות שנמצאות איתו בכלוב וכן יכולת המתאקלמות שלו טובה. הניגוד להתנהוגותו בטבע, הרי שבשבי, התוכי לא "ביישן", לעיתים קרובות הכלוב צריך להיות סמוך לקרקע. גודל הכלוב המינימאלי צריך להיות בגודל 3.5X1X2 מטר. רצוי שהטמפרטורה המינימאלית לא תרד מתחת 10 מעלות צלזיוס. התזונה המומלצת היא הרבה פירות וגרגירים, תולעים באופן קבוע, תערובת זרעים של מיני דוחן, נבטי חמניות, שפע של ירקות שמכיל בעיקר פלפל מתוק. באביב כדאי לספק לו שפע של ענפים טריים עם ניצנים ופרחים. . במקביל - יש להוסיף ויטמינים ומינראלים, והחשוב שבהם הוא ויטמין C בחורף ובסתיו. וכן אפשר להאכילו בכמות של תולעי קמח. בעת הגדילה וההתפתחות צריך להאכילו בלחם מרוכך ומזון ביצים. רצוי שלא לאפשר להם להתרבות עד גיל שנה. ניתן להשיג רבייה בשבי די בקלות, באופן קבוע ובכל ימות השנה פרט לחורף שאז הסיכוי לרבייה קטן יותר. בתטולה 3-5 ביצים, לרוב הבקיעה תתחיל רק מהביצה השנייה. הדגירה נמשכת 20 יום ולעיתים קרובות רק מעט מהם יבקעו. לאחר 35 יום הצעירים יהיו מלאי נוצות. גודל תיבת הקינון הוא 20x20x45 ס"מ.
בעונת הקינון, אפשר שיהיה קינון בכלוב שיש בו זוגות רבים - אך לא מומלצת.
מידע נוסף:  חי בזוגות או בקבוצות משפחתיות קטנות מחוץ לעונת הקינון, תוך התלהקות והתקהלות על עצי פרי. במצב זה, ניתן לחזות בלמעלה מעשרה פרטים יחד. זהו תוכי חשדן, זהיר וברוב המקרים קשה להבחין בו, לרוב ניתן להבחין בו רק בעת מעוף. בכל להקה קיים תוכי שנמצא במקום גבוה במדרג החברתי ה"מנהיג". בעת סכנה הקבוצה מתרוממת לגובה של 30 מטר לפני שהם נוחתים על צמרות העצים הגבוהים. התעופה ללא רעש, מתיישב על ענפים בעצים גבוהים. המעוף מהיר וגלי. קולו נשמע כמין גיחוך בעת האכילה או ישיבה על ענף וקול ובעת סכנה ישמיע קולות התראה שמהווים סדרה של צרחות. תזונתו מורכבת בעיקר מפירות במיוחד מענבים, גרגירים ופאפיה וכן מזרעים, נבטים ופרחים. עדיין מספר הפרטים מרובה בכמה מדינות עד התקופה האחרונה אך היום המספר נעשה מתדלדל.

[צבי דגן]

תוכי ראש חום

Brown-headed Parrots
Poicephalus cryptoxanthus

מראה חיצוני:  רוב צבע נוצותיו הן ירוקות, מלבד צבע נוצות הראש שהן חומות וטיפה אפרפרות. מתחת לכנפיים צבע צהוב בהיר שניתן לראות אותו רק כאשר הציפור בתעופה. מבע העיניים אצל תוכי בוגר יהיה אפרפר צהוב, ואילו אצל תוכי צעיר העיניים יהיו בצבע חום.
אורך:  22 ס"מ
משקל:  125 גרם
מצב בטבע:  משגשג
תפוצה:  נמצאים בדרך כלל בדרום-מזרח אפריקה.
תזונה בשבי:  צריכה להיות כמה שיותר קרובה לתזונה הטבעית: לספק כל הזמן תערובת איכותית של זרעים ואגוזים, בשילוב פירות וירקות טריים, ולספק כל הזמן מים נקיים.
תזונה בטבע:  פירות, אגוזים, זרעים, נבטים. לפעמים אוכלים יבולים של איכרים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  עונת הרבייה תלויה במיקום הגאוגרפי, בדרך כלל עונת הרבייה היא בין אפריל לאוקטובר. בטבע הם מקננים בדרך כלל בחורי נקרים ישנים, ואילו בשבי יש לספק להם תיבת קינון: 26x26x30 ס"מ
ניתן לתת להם גם תיבת קינון בצורת האות L.
בשבי מתרבים יחסית בקלות, מספר ביצים ממוצע להטלה הוא בין 2-4 ביצים. זמן דגירה 26 ימים. ניציו מלא מתקבל לאחר 7-9 שבועות, גמילה לאחר 12 שבועות, ומגיע לבגרות בגיל שנתיים.
תנאי גידול:  בשל היותם תוכי פעיל מאוד, נדרש כלוב גדול מאוד כדי לספק להם איכות חיים ותוחלת חיים טובים יותר.
ההמלצות הם 120x120x120 או 100x100x200 אורך (בס"מ). יש לשים בכלוב לפחות שני מקלות עמידה, על מנת שיוכלו לזוז ביניהם. בנוסף מומלץ שלכלוב תיהנה חשיפה לקרני שמש במזג אוויר נעים, אך באותה מידה גם צל (כדי שהתוכי יוכל לבחור). יש לספק צעצועים למשחק, רצוי לצרף גם מקלות לעיסה, אך יש לוודא כי המקל הינו מעץ לא רעיל לתוכים.
מידע נוסף:  לתוכי ראש-חום אופי נחמד ובעל יכולת דיבור מעטה, אך יודע לחקות קולות ולשרוק בצורה טובה, והוא שקט ביחס לזנים האחרים. מצד אחד הם מאופיינים כתוכים מאוד פעלתניים, אך מצד שני לא דורשים הרבה תשומת לב רבה כמו הזנים האחרים. הם יכולים ללמוד טריקים בקלות ולהציג אותם. תוחלת החיים הממצעת היא 30 שנה.

[צבי דגן]

אורנט לורי (לורי מקושט)

Ornate Lory

תיאור חיצוני
אורך: 25 ס"מ 
מִשׁקָל.: 100-120 גרם. 
תוחלת חיים: 25-35 שנים.
המראה חיצוני הכללי הוא ירוק.
החזית, הראש והנוצות המכסים את האוזניים כחולות. 
יש לו פס אדום קטן שמגיע מהפינה הימנית העליונה של העין אל עורפו של הצוואר.
יש לה גם פס צהוב על צדי הצוואר. 
הגרון והחזה כתומים-אדומים, עם לוח רחב-כחול שחור. 
הנוצות התחתונות - צהובות.
שאר החלק התחתון הוא ירוק עם קשקשים צהבהבים. 
הבטן ירוקה בהירה עם פסים ירוקים כהים. 
מתחת לזנב - ירוק-צהוב  עם קצוות ירוקים בהירים. 
החלק העליון של הזנב הוא ירוק כהה עם קצוות צהובים בנוצות החיצוניות. 
בסיס נוצות הזנב החיצוניות הוא ורוד.
העיגול סביב העיניים צר ואפור כהה. הקשתית אדומה, הרגליים הם כתמים אפורים וכתומים.
בית גידול
סביבת החיים הוא בד"כ ליד מקווה מים מתוקים.
אך ניתן למצוא אותם גם ביערות וחורשים, נוף שיחים, ומטעי קוקוס.
בדרך כלל, הם מעדיפים שטחים פתוחים אבל לא מתלהקים רחוק מהיער.
בחלק הצפוני של כדור הארץ הן חיות מעל גובה של 1,000 מטר מעל פני הים, ובדרום, הם עשויים להגיע עד 1.500 מ'. 
ועם זאת, בית הגידול המועדף עשלהם הוא בין 300 מ' ל- 500 מ'.
הלורי Ornate חי בעיקר בזוגות או בקבוצות קטנות. 
רבייה
ידוע לנו רק מעט מאוד על הרגלי הרבייה של מין זה בטבע.
רוב הציפורים יתרבו בחודשים ספטמבר ואוקטובר. אין מידע על בניית הקן והרכבו.
תטולה: בדרך כלל יימצאו בקן 3 ביצים שיודגרו במשך 27 ימים. 
לאחר הבקיעה ימשיכו הגוזלים להיות תלויים בהוריהם במשך 80 ימים לאחר הבקיעה.
תזונה
לורי Ornate ניזונים בעיקר מצמחים.
רוב התפריט שלהם מורכב מצוף, אבקה ופירות. 
 בעונת הפריחה של העצים ניתן למצוא אותם בריכוזים גדולים על העצים.
בשבי
האוכלוסייתה נמצאת במגמת ירידה וקיימת סכנת הכחדה משום שקשה מאוד לשחזר (לחקות) את בית הגידול הטבעי שלהם.
חשוב להצליח לגדל אותם כדי להבטיח את ההישרדות של המין.

[צבי דגן]

לורי בלאק קייפ

Black Capped Lory
Lorius lory

מראה חיצוני: 
ללורי בלאק קייפ יש מגוון רחב של צבעים.
על ראשו מעין כתר שחור, שמגיע גם לעורפו של התוכי.
הגב אדום וכחול לסירוגין, הכנפיים ירוקות, הבטן העליונה - אדומה והבטן התחתונה - כחולה.
המקור של הגוזלים שחור ושל הבוגרים - כתום.
אורך: 31 ס"מ.
מוטת הכנפיים: 160-175 ס"מ.
משקל: 170-180 גרם
תוחלת חיים: 20-28 שנים
מצב בטבע: נפוץ
צורת חיים בטבע: 
הבלאק קייפ בד"כ חיים בזוגות בעיקר לפני עונת הרבייה ובמהלכה, לאחר מכן הם עשויים גם להתלהק.
כמו אצל יתר משפחת הלורים הם ניזונים מנקטר של פרחי הבר ומפרות.
תזונה בטבע:
נקטר פירות, פירות וירקות.
חלק מהלורים האוסטרליים ניזונים לרוב מנקטר של אקליפטוס, מלאלויקה, מברשת בקבוק, גרביליאה.
הם גם ניזונים מפירות, פרחים והניצנים שלהם, פירות יער, זרעים של עצים באזור המחייה הטבעי שלהם, ניצני עלים, חרקים וזחלים שתופסים בסביבתם.
תזונה בשבי:
הלורי אוכל דייסה יעודית, שמדמה את הנקטר, שמכינים מאבקה בפורמולה שמיועדת ללורים.
הדייסה הזו בעצם עונה על רוב הצרכים התזונתיים של הלורים, וגורם לנוצות להראות מבריקות ובריאות.
החיסרון הוא חיי מדף הקצרים של הדייסה, אם התוכים לא סיימו את הדייסה תוך 10-20 דקות, יש לזרוק את השאריות.
וגם אופן הוצאת ההפרשות - הלורי מתיז את הלשלשת שלו בצורה אופקית (ולא כלפי מטה כמו רוב התוכים) באופן שזה מלכלך את הסביבה שמחוץ לכלוב.
כדי למנוע את התזת הלשלשת, יש כאלה שמעדיפים לתת כופתיות אבל, זה פוגע בברק של הנוצות.
מומלץ במאוד להוסיף להם, בכל יום פרות עונתיים, כמו: תפוחים, אגסים, ענבים, פירות הדר, ובעצם כמעט את כל הפרות. 
יש מגדלים שנוהגים לרסק, את הפרות והירקות במערבל מזון (מיקסר) ולערבב עם הדייסה ומעט מים פושרים, ומגישים ללורי.
אחרים, עם פחות ניסיון, מגישים את הדייסה בנפרד מהפרות.
ללורים אין מושג של "שלוש ארוחות", אלא המזון הטרי צריך להיות זמין להם בכל שעות היום.
חשוב לתת להם פרות טריים.

יש מגדלים שמעדיפים את התפריט הזה: צוף, פרחים, נקטר פירות – תמיסת פירות ללורים, אבקה, פתיתי אורז, פתיתים רב דגניים, סוכר פירות (חד סוכר / גלוקוז) ויוגורט דל שומן.
ביסקוויט המרוכך במעט מים חמימים בתוספת מעט גלוקוז.
מגוון רחב של פירות, בעיקר פירות יער.
שיבולת שועל, זרעי כנריות ודוחן, זרעי חמנייה מונבטים בכמויות קטנות.
הם נוהגים לספק מזון חי, כמו רימות או זחלים של שחרורית הקמח.
אסור לתת שוקולד, אבוקדו, ממתקים, בצל, וכל סוג של זרעים או מזון תעשייתי שהוכן בידי אדם.
אילוף/חברות: ניתן לאילוף
גודל הכלוב: גדול (לפחות 180X80X80 ס"מ)
יכולת דיבור: בינונית (די טובה)
רעש: רועש
רבייה: מונומורפיים / חד צורתיות מינית - אין הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה. זיהוי הזוויג נעשה ע"י בדיקת דם או - ההתנהגות בעונת הרבייה.
עונת הרבייה מתחילה בסוף החורף.
הנקבה מטילה 2-3 ביצים.
הדגירה נמשכת 25 ימים.
ניצוי מלא לגוזלים מופיע בגיל חודש.
ניתן לאפשר עד שלושה מחזורי רבייה בעונה ולא יותר.
מידע נוסף: 
מדובר בתוכי פעלתן / היפראקטיבי, שנמצא בתנועתיות מתמדת ולכן יהיה זה משגה לשכן אותו בכלוב קטן.
מוצאו מהאי ניו גינאה, חי בנישה אקולוגית של יערות גשם טרופיים.
בשבי הוא מרבה לשחק בצעצועים שמוצאים לו ולכן חשוב לספק לו אותם בכמות רבה ולהחליף אותם לעיתים קרובות.
הלורי בלאק קייפ מיועד לגידול ע"י מגדלים בעלי ניסיון וסבלנות כדי לחברת אותו ברמה גבוהה, אחרת הוא יהיה רועש מידי.
יכולת הדיבור שלו די גרועה ולכן מי שהדיבור מאוד חשוב לו, מוטב שלא יגדל אותו.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי יילו ביבד
(לורי צהוב סינר, לורי צהוב צווארון, לורי יילו קולארד)

Yellow-bibbed Lory
(Yellow collared Lory)

מראה חיצוני:  הצבע השולט הוא אדום.
המצח, הרקות, הכתר והעורף שחורים.
פס צהוב רחב לעבר החזה,טלאי שחור לצדדי הצוואר.
הירכיים כחולים (כחול כהה), הכנפיים ירוקות, מתחת לכנף כחול, כפל הכנף כחול בהיר, רצועה אדומה ורחבה לעבר חלקם התחתון של נוצות התעופה, חלקם התחתון של נוצות הזנב בצבע זית דהוי וצהוב.
קשתית העין אדום כתום.
רגלים אפורות (כהה), המקור אדום כתום. 
אין הבדלים חיצוניים בין הזוויגים הנקבות דומות בצבעיהן לזכרים. 
הצעירים ללא טלאי שחור בצידי הצוואר והרצועה הצהובה לא שלמה, המקור חום, קשתית העין כהה. 
מוטות כנפיים: 
אורך:  28 ס"מ
מצב בטבע:   שכיח
נישה אקולוגית:  איי שלמה המזרחיים, יערות, מטעי קוקוס. 
תזונה בשבי:  מזון פירות ללורי, אבקה, שמרי שיכר, אורז ופתיתי דגן, סוכר פירות (גלוקוז) ויוגורט דל שומן.
הרבה פירות ,ענפים טריים ללעיסה עם ניצנים ופרחים תוספת חיטה רגילה ושיבולת, נבטי חמניה בכמויות קטנות. 
תזונה בטבע:  אבקת פרחים, נקטר (צוף), פרחים וזרעים. 
אילוף:  ניתן לאילוף די בקלות
גודל כלוב:  כלוב תעופה 1X2
יכולת דיבור: די טובה, אבל לא לבנות על זה (אם ידבר לקחת את זה כבונוס).
חברות:  קל לחברת אותו
רעש:  רועש
רבייה:  לא ידועה עונת הרבייה המדויקת אך כנראה שהוא חל בסביבות חודשים אוגוסט-ספטמבר.
בד"כ יהיו שתי ביצים בכל תטולה, ולעתים רחוקות יטילו שלוש ביצים.
הפרחונים יקבלו ניצוי מלא בגיל עשרה שבועות.
לא לאפשר יותר משני סבבי רבייה לשנה. 
תיבת קינון אלכסוני 40X20X30 ס"מ 
גודל ביצה: 30.0X23.9 מ"מ 
תנאי גידול:  כלוב גדול מאוד, דורש המון תשומת לב ויודע לגמול ביחסו למגדל.
מידע נוסף:  חי בנפרד, בזוגות או בלהקות קטנות של עד 10 ציפורים, מעדיף ענפי עצים גבוהים, מאוד זריז, סובל מצייד על ידי המקומיים מתוך בתי הקינון. 
לורי פעיל שמח לא יותר מדי רועש, שורק, וקורא קריאות, חכם וסקרן, מתביית בקלות, יש צורך לספק ענפים וחתיכות של אבן סיד. 
התוכי שובב, ואקטיבי.
זקוק לכלוב מרווח עם הרבה משחקים.
דורש תשומת לב מהבעלים צריך להקדיש לו הרבה זמן איכות, ואז התוכי יגמול לך יחס הוגן.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי










זו התעללות בבעל חיים חסר ישע