תוכים גדולים (מעל 32 ס"מ)

[צבי דגן]

סטלה לורי

Stella Lori
Charmosyna papou stellae

מראה חיצוני:  מופיע בשני צבעים שחור ואדום. השחור: גב אדום וכחול, חזה שחור, ראש סגלגל וכנפיים ירוקות. האדום: חזה פנים ועורף אדומים, זנב כתום בהיר.
אורך:  40 ס"מ
משקל:  150 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
תפוצה:  דרום מזרח גינאה.
תזונה בשבי:  דייסה ללורים,ירקות ופירות
תזונה בטבע:  נקטר, פרחים, גרגירי יער, זחלים וחרקים, דבש ופירות
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בד"כ מתקבל רבייה בקלות רבה. גודל תיבת הקינון המומלצת היא: 20x15x30 2 הנקבה מטילה 2 ביצים בכל תטולה ודוגרת עליהן 28 ימים.
משך גידול הגוזלים הוא בין 56 ל- 64 ימים. למטרת רבייה, כדאי להפריד את הזוגות
תנאי גידול:  כלוב גדול ושמירה על ניקיון והגיינה, וזאת משום שיש להם נטייה להדבק במחלות זיהומיות שמקורן בפטריות. גודל כלוב מומלץ 1x2x1 מטר.
מידע נוסף:  תוכים יפיפיים, נמרצים ושקטים לעומת יתר הלורים. תוכי זה נדיר מאוד בארץ ולרוב כשהוא מיובא אז ישר קופצים עליו מלא מגדלים. אך החיסרון שלהם הוא שכמו שאר הלורים הן מלכלכים מאוד את הסביבה בגלל צורת ההפרשה שלהם - השפרצת הצואה לכל כיוון. תזונה בשבי: אבקה יעודית, נקטר, פרחים, ענפים עם ניצנים, גרגירי יער, זחלים וחרקים, דבש, שיבולת שועל. ירקות: קישוא ומלפפון. פירות: אגס רך, אפרסק, תפוח וענבים.

[צבי דגן]

פורט לינקולן

Port Lincoln Parr

מראה חיצוני:  צבע כללי ירוק, ראש שחור דהוי עם לחיים כחלחלים, חלק מהציפורים עם רצועה אדומה צרה למצח, רצועה צהובה בעורף, במורד הגב, זנב עליון וכנף ירוק כחול. נוצות כנף חיצונייות ירוק צהבהב, גרון וחזה ירוקים כחלחלים, בטן אפורה/צהובה מתחת לזנב ירוק צהבהב, מתחת לכנף כחול. הנוצות האמצעיות של הזנב צהבהבות/ירוקות עם מעט כחול, נוצות זנב חיצוניות כחולות עם טיפים לבנבנים, מקור צבע שנהב אפור, טבעת מסביב לעין אפורה, קשתית העין חום כהה, רגלים אפורות. לנקבה יש נוצות מעט יותר בהירות, הראש בעיקר שחור חום, מפעם לפעם פס לבנבן מתחת לכנף. לצעירים נוצות דהויות, ראש חום ומתחת לכנף פס אצל הנקבות הצעירות, הפס הזה, בדרך כלל לא נראה אצל זכרים צעירים.
אורך:  37 ס"מ
משקל:  150 גרם
מצב בטבע:  משגשג
תפוצה:  :מרכז ודרום אוסטרליה ואזור של מערב אוסטראלי. מעון טבעי: יער חופי, שטח מיוער פתוח, עצים וגם באזורי מגורים, פרדסים, חניונים וגנים. .
תזונה בשבי:  כופתאות, תערובת פרקיטים (רוזלות), ענבים, צמחים ירוקים.
תזונה בטבע:  זרעים, פירות שונים, אוהב מאוד ענבים, אגוזים, פרחים, ניצנים, חרקים וזחלים שלהם.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכוולת דיבור:  גרועה
חברות:  קשה מאוד לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  חד צורתיות מינית עונת הרבייה בדרום היא מאוגוסט עד דצמבר, בצפון בין יולי וספטמבר, שתי תטולות בשנה אפשריים. מקנן בענפים חלולים או חורים בעצי אקליפטוס. גודל ביצה: 25 31.7x מ"מ. לפעמים קיימת בעייה להרבות בשבי אבל כשהרבייה מצליחה היא מתרחשת באופן קבוע. עונת הרבייה מתחילה בחודש מרץ והנקבה מטילה בין 4 ל-7 ביצים. הדגירה נמשכת 21 ימים. תקופת ניצוי מלא תהיה לאחר 35 ימים, הצעירים נעשים עצמאים לאחר 50 ימים. תיבת קינון: התוכים הללו מעדיפים גדם עץ בקוטר 20 ס"מ ולפחות 70 ס"מ עומק. ואים אין בנמצא אז - תיבת קינון במידות 70 X 20 20X ס"מ עם פתח כניסה בקוטר 7 ס"מ. הציפורים הצעירות עשויות להטיל ביצים ולקנן כבר בשנה ראשונה, אבל בדרך כלל זה יהיה ניסיון עקר.
תנאי גידול:  בדרך כלל נמצא בזוג או קבוצות קטנות, נוח לגישה, אוכל מעל פני הארץ, אבל גם על ענפים בעצים. לעיתים קרובות פעילים אחרי השקיעה.
מידע נוסף:  פורט לינקולן_Port Lincoln Parrot בחיזור הזכר מרעיש מעט מגיעים לבגרות מינית מגיל שנה אורח חיים: בדרך כלל נמצא בזוג או קבוצות קטנות, נוח לגישה, אוכל מעל פני הארץ, אבל גם על ענפים בעצים. לעיתים קרובות פעילים אחרי השקיעה. אופי: תוכי רועש בינוני במיוחד בתקופת החיזור עם דרישה ללעוס ענפים קשים, נועז, תוקפני לתוכים אחרים, נהנה ללכת על הארץ. תנאי מחייה: רק בזוג בכלוב תעופה בגודל של 5X1X2 מטר, כלוב בנוי ממתכת. זהו פראקיט גדול ולכן דרוש לו כלוב תעופה גדול. ניתן להשיג אותם בעיקר דרך הייבואנים מכיוון שאין זוגות מתרבים רבים בארץ ולכן, לרוב לא נמכרים כגוזלים. הריבוי שלהם לא פשוט מכיוון שהם דורשים כלובי תעופה גדולים- ווילרים גדולים! בארץ לא מרבים אותם כל כך בכלובים כאלו.- יתר על כן הריבוי שלהם לא רב שנתי אלא עונתי. מידת הרעש- כמו רוזלות.

[casper]

קאקאפו

Strigops habroptilus
Kakapo

מראה חיצוני:  לקאקאפו נוצות בצבע ירוק-טחב, באיזור הגב ישנם כתמים שחורים. בבטנו, בצווארו ובפניו הנוצות צבועות בצבע צהבהב-חום בהיר, לעתים נדירות מאוד נצפה קאקאפו שכל גופו בגוון זה.
אורך:  60 ס"מ
משקל:  3000 גרם
מצב בטבע:  על סף הכחדה
תפוצה:  ניו זילנד.
תוחלת החיים : למעלה מ-60 שנה..
תזונה בטבע:  תזונתו של הקאקאפו היא מיוחדת מאוד, הקאקאפו ניזונים מפירות מיוחדים, לדוגמא פירות עץ ה-"רימו" (באנגלית: Rimu), ה-"קאחיקאטי" (באנגלית: Kahikatea), מגרעינים, לדוגמא גרעיני ה-"מאנוקה" (באנגלית Manuka), מצוף, עלים ופטריות.
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  הקאקאפואים מגיעים לבגרות מינית בגיל 5 שנים והנקבות לא מגלות עניין בזכרים לפני הגיען לגיל 9-11 שנים. הקאקאפו לא מתרבה כל שנה ושיעור הילודה שלו מוערך כאחד מהנמוכים בקרב העופות. הרבייה מתרחשת רק בתקופות שבהן העצים מלאים בפירות והמזון קיים בשפע. ועץ הרימו, שחביב על הקאקאפו, מצמיח כמות פירות רבה רק אחת לשלוש או חמש שנים, ולכן באזורים שבהם הרימו הוא עץ השולט ביערות, הם המקומות היחידים בהם הקאקאפו עדיין חי בטבע. בניגוד לרוב התוכים, הרבייה מתרחשת לעתים נדירות בלבד. זכריי הקאקאפו לא משתתפים בגידול הצאצאים. לקאקאפואים יש טקס חיזור הנקרא "לֱק" שבו מתאספים קבוצה של זכרים באיזורי המחייה ומתחילים להתחרות אחד בשני כדי להרשים את הנקבות ולהזדווג איתן. הנקבות בוחרות בבן הזוג לפי איכות ההצגה שלו. אין חיבור בין בני הזוג ומטרת ההיכרות של הקאקאפואים היא הזדווגות בלבד. לאחר טקס הלק, הזכרים משמיעים קולות חזקים בתדר נמוך כדי למשוך אליהם את הנקבה. הקולות האלו נקראים בימבום, הזכרים יוצרים אותם ע"י ניפוח שק בבית החזה שלהם. הבימבום מתחיל בעוצמה חלשה שעם הזמן הולך וגובר. קולות הבימבום יכולים להישמע למרחקים גדולים. במשך תקופת הרבייה הזכרים משמעים את הקולות במשך 8 שעות כל לילה וכל זכר עושה אלפי בומים בזמן זה. תהליך החיזור/רבייה עשוי להימשך כשלושה עד ארבעה חודשים. בתקופה הזו הזכר מאבד המון אנרגיה ועלול להוריד עד כחצי ממשקל גופו. הנקבה בונה את הקן על הקרקע באיזור מסווה ע"י צמחייה או לחלופין בגזעי עצים חלולים. למרות הנזק שעלול להיגרם לביצים, הנקבה נאלצת לעזוב אותם בלילה כדי למצוא מזון לעצמה. גוזלי הקאקאפו, בשונה משאר משפחת התוכאים בוקעים מהביצה תוך 30 יום. הגוזלים בוקעים כשהם מכוסים בפלומה אפורה, הגוזלים פורחים מהקן בגיל 10-12 שבועות, אך לעתים מאכילה האם את גוזליה באקראי עד לגיל 6 חודשים.
תנאי גידול:  מכיוון שהקאקאפו נמצא בסכנת הכחדה הוא נמצא ברשימת CITES 1, בעולם נשארו פחות מ-100 קאקאפואים בטבע ולא נודע מעולם על הקאקאפו בתור חיית-מחמד כך שאין מידע כיום על תנאי הגידול בשבי של הקאקאפו.
מידע נוסף:  הקאקאפו הוא התוכי הכבד בעולם והוא התוכי היחיד בעולם שאינו יכול לעוף כלל. הגורם הראשון להקטנת אוכלוסיית הקאקאפו הוא הגעת בני האדם הראשונים לניו זילנד. לפני כ-1000 שנה, מתיישבים שהגיעו מפולינזיה צדו את העוף לצורך אכילה ולצורך עורם ונוצותיהם של הקאקאפואים שאותם שיבצו בשכמיות או במעילים מפוארים ואף השתמשו בראשם המיובשים קישוט אוזניהם. ומכיוון שהקאקאפו לא יכול לעוף, ריחו החזק וחולשתו היה הקאקאפו טרף קל ולמאורים ולכלבים שהביאו איתם. ביציהם וגוזליהם היו גם הן מטרה קלה לחולדה הפולינזית, שגם היא הגיעה עם בני האדם אל האיים. ובנוסף לכך, כריתת העצים והריסת שטחי הצמחייה ע"י המאורים צמצמו משמעותית את מרחב המחייה של הקאקאפו. עד הגעתם של האירופאים כבר נכחד הקאקאפו מאיזורים רבים באיים. בשנת 1891 קבעה ממשלת ניו זילנד כי האי רזולושן הקרוב לחופי המדינה הוא שמורת טבע אסורה לציד. בשנת 1903 הועברו שלושה קאקאפואים מהאי רזולושן לשמורת הטבע האי אוטורו שמצפון-מזרח לאוקלנד, אך חתולי הבר שחיו באי טרפו את כל השלושה. ב1912 הועברו הקאקאפואים שנשארו לאי קאפיטי הממוקם מצפון-מערב לוולינגטון. אחד מהם שרד עד שנת 1936, למרות שהיו את חתולי הבר באי בחלק מהתקופה הזו. בסביבות שנות העשרים של המאה ה-20 נכחד הקאקאפו באי הצפוני של ניו זילנד, ובאי הדרומי קטנה מאוד אוכלוסייתו. אחד מאיזורי המחייה האחרונים שנותרו לקאקאפו היה איזור מסוים בפיורדלנד בדרום-מערב האי הדרומי של ניו זילנד, שם במשך שנות השלושים של המאה ה-20 הם נראו או נשמעו לעתים קרובות, ולעתים נאכלו ע"י ציידים והמקומיים. במשך שנות ה40 של המאה ה-20 דיווחים על צפייה בקאקאפו הלכו ונעשו נדירים. כיום אוכלוסיית הקאקאפו שנשארה נמצאת תחת מעקב תמידי של הקבוצה להבראת הקאקאפו, המטרה - לשמר את המין. ההצלחה היחסית של מאמצי השימור נזקפת לפיקוח על רביית העופות שנשארו. הקאקאפו מועברים לפעמים בין ארבעת האיים - קודפיש, מאוד, אנצ'ור וצ'אלקי כדי להגן מטורפים וכדי להגדיל את סיכויי הרבייה שלהם. זכרים הידועים כעקרים מוחזקים הרחק מהנקבות כדי למנוע הזדווגויות שלא יביאו תוצאות. תוחלת החיים שלו למעלה מ-60 שנה.

[צבי דגן]

קוניור מוזהב / גולדן קוניור

golden conure
aratinga guarouba

מראה חיצונית:  הקוינור המוזהב גדול מרוב סוגי הקוינור, בדומה לקוינור השמש רוב נוצותיו צהובות מלבד נוצות התעופה שהם ירוקות. המקור בצבע לבן-שנהב (כמו שיני השנהב של הפיל) כמו כן גם הטבעת מסביב לעינו היא בצבע לבן-שנהב
אורך:  34 ס"מ
משקל:  400 גרם
מצב בטבע:  על סף הכחדה
תפוצה:  דרום אמריקה.
תזונה בשבי:  כופתיות גרעינים פירות ירקות תירס שיבולת דוחן וכד' אבן סבידה, פירות ירקות כל יום
תזונה בטבע:  אגוזים חרקים למיניהם ופירות
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100x100x200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  הקוינור המוזהב מגיע לבגרות מינית בגיל 3 כדי לצפות רבייה מוצלחת רצוי לספק כלוב גדול מאוד. בתטולה אחת יהיו 2-5 ביצים עליהם תדגור הנקבה בשמך 25-28 יום לאחר כחודשיים הגוזלים מגיעים לגמילה. רגיש מאוד - כל רעש קטן עלול לגרום להפסקת הקינון או הטיפול בביצים\גוזלים.
תנאי גידול:  כלוב גדול, אבן סבידה, פירות ירקות כל יום
מידע נוסף:  כמו שאר הקוינורים רועש ופעלולן משתעמם בקלות יש לספק צעצועים באופן קבוע חל איסור על הוצאתו מארץ מולדתו וחל איסור על העברתו ממקום למקום ללא אישור בנוסף תוכי זה קשה מאוד לרבייה וגם בכלוב של 700x200x300 לא הצליחה הרבייה
תגובה של ארז: פרופיל מעולה ותמציתי.תוספת קטנה מדובר בקוניור נדיר יחסית בשבי ויקר מאוד ולמיטב ידיעתי לא קיים בארץ כלל.

[צבי דגן]

קוניור מרון פרונטד
קוניור ראש דובדבן

שמות נוספים: קוניור מרון, מרון, פרונטד
maroon fronted Conure

מראה חיצוני:  זהו תת מין של הקוניור מקור עבה thick billed conure Rhynchopsitta p. pachyrhyncha המרון פרונטד הוא תוכי גדול דמוי ארה. תוכי זה נמצא בסטייס 1. רוב גופו בעל גוון של ירוק כהה. הכתפיים שלו בצבע אדום, בתצפיות על תוכי זה בזמן תעופה ראו שהחלק הפנימי של כנפיו וזנבו בצבע שחור. מצחו בגוון אדום/בורדו/סגול כהה, משם שמו – maroon fronted.
אורך:  60 ס"מ
מצב בטבע:  על סף הכחדה
נישה אקולוגית: כיום מעריכים שנשארו בטבע כ-2500-3000 פרטים מסוג זה. מעריכים שאותה אוכלוסיה מעמידה בכל שנה 95-110 גוזלים. התוכי נמצא בסכנת הכחדה בגלל כריתת היערות והריסת בית גידולו. תוכי זה מגיע ממדינת מקסיקו בדרום אמריקה. הם חיים ביערות של עצי אלון ואורן באזורים גבוהים מעל 1500 מטר. לפעמים בחיפוש אחר מזון הם יורדים לגבהים מתחת ל-1300 מטר. הם נודדים במהלך העונות למרחקים קצרים. הם חיים בלהקות גדולות, בבקרים הם מתפצלים ללהקות קטנות ונודדים לאזורי המזון המועדפים עליהם, אחר הצהריים הם חוזרים חזרה ומתקבצים יחד בלהקות גדולות. ניתן לאתר זוגות בבירור מאחר שלרוב הם מתעופפים יחד אחד ליד השניה.
תזונה בטבע:  מקור המזון העיקרי שלהם הוא עצי האורן בו הם גם מקננים.
אילוף:  ניתן לאילוף
חברות:  ניתן לחברות
רבייה: לרוב מתרבים בגבהים של 2300 עד 3000 מטר. מקננים בעצי אורך מתים. לרוב הנקבה תטיל בין החודשים יוני ויולי. בכל הטלה היא תטיל 2-4 ביצים, היא תדגור עליהם 26 יום ולאחר מכן הם יבקעו ויעזבו את הקן לאחר חודשיים. בנסיונות התעופה הראשונים וכן בימים הראשונים לעזיבת הקן ההורים יעזרו וילוו את הגוזלים. עם עזיבת הגוזל האחרון, הנקבות יעזבו את אזורי הקינון ויעברו לאזור מחייה אחר לרוב בגבהים יותר נמוכים.
מידע נוסף:  כאמור לעיל, זהו תוכי גדול המזכיר את הארה.

[צבי דגן]

קוניור פטגוניה

Patagonian Conure
Cyanoliseus p. Patagonus

מראה חיצוני:  הצבע הכללי הוא חום וירוק-זית, כאשר הראש והגרון מעט יותר ירוקים. על צידי החזה העליון סימנים לבנים, אשר לא תמיד קיימים אצל כל הפריטים. מרכז הבטן ואזור הירכיים התחתונות אדום עמום. הגב התחתון, כיסוי הזנב העליון והתחתון, צידי הבטן ואזור הירכיים העליונות צבועים בצהוב עם מעט ירוק-זית. עיקול הכנף וסוככות הכנף בצבע זית. סוככות הנוצות הראשיות והנוצות עצמן כחולות. הקורים החיצוניים של הנוצות הכנף המשניות כחולות-ירוקות. חלקו העליון של הזנב ירוק-זית עם מעט כחול. חלקו התחתון של הזנב ונוצות התעופה אפור כהה. מסביב לעין טבעת עור רחבה ולבנבנה. המקור שחור, העיניים לבנות-צהובות והרגליים בצבע בשר. לצעירים צבעים דהויים יותר ומקור עליון בצבע קרן. העיניים חומות. הצבעים הבוגרים מופיעים בגיל שנה. מוטת כנפיים: 232-252 מ"מ. קוניור פטגוניה אנדי: כמו patagonus אבל הצבע הכללי מעט יותר כהה. הגרון חום כהה, החזה העליון ברוב הפריטים ללא הסימון הלבן. צידי הבטן, כיסוי הזנב התחתון ואזור הירכיים העליונות בצבע זית, בחלק מהפריטים עם מעט צהוב. הכתם האדום שעל הבטן שטוף בירוק זית כהה. הגב התחתון צבוע בצבע צהוב-זית מלוכלך. מוטת כנפיים: 238-242 מ"מ. קוניור פטגוניה גדול: כמו patagonus אבל הרבה יותר גדול. הכתמים הלבנים על החזה העליון תמיד שם, ובכמחצית הציפורים חוצים את כל החזה לרוחבו ויוצרים פס לבן. הצהוב שבצידי הבטן, כיסוי הזנב התחתון ואיזור הירכיים העליונות ללא גוון זית. הכתם על הבטן אדום-כתום. אורך: 48 ס"מ. מוטת כנפיים: 249-270 מ"מ. נתון בסכנת הכחדה.
אורך:  45 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
תפוצה ונישה אקולוגית:  הפטגוניה קוניור מגיע אלינו מ- breeds in Cordoba and Chubut north to southern Neugu‚n and southern Buenos Aires, Argentina; southern population moves in winter north to Mendoza, Entre Rios and Uruguay. שם חיים בקבוצות קטנות של בודדים או בלהקות שמגיעות ל-1000 פרטים ויותר. מסתדרים מצוין גם על האדמה, אוהבים לחפש מזון על הארץ. בכל להקה בטבע יש תמיד אחד הממונה על השמירה והוא נשאר ערני כדי להתריע מפני איום שמתקרב. באמריקה הדרומית - מתרבה בקורדובה וצ'ובוט (צפונית לבואנוס איירס, ארגנטינה). האוכלוסייה הדרומית נודדת בחורף לצפון מנדוזה, אנטרה ריוס ואורוגוואי. קוניור פטגוניה אנדי: אמריקה הדרומית - הרי צפון מזרח ארגנטינה. קוניור פטגוניה גדול: אמריקה הדרומית - אזור האיים בין אטקאמה וקולצ'וגואה, מרכז צ'ילה. , לפטגוניה 2 סוגים: האחד - Patagonian Conure והשני - Greater Patagonian Conure ה- Greater Patagonian Conure גדול יותר, אורכו מגיע לכדי חצי מטר לעומת הסוג הקטן והנפוץ יותר שמגיע ל-40-45 ס"מ. .
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים של חריע, חשיש, חיטה, חמנייה וסוגי דוחן שונים. בקיץ יש להוסיף מזון יונים מרוכך. פולי סויה ותירס מרוככים. פירות וירקות, מזונות ירוקים. יש לדאוג לתוספת קבועה של ויטמינים ומינרלים. לחם לבן, ביסקוויט ומזון ביצים לצעירים. בעל נטייה לדיאטה לא מאוזנת, ולרוב מאוד שמרן בהרגלי האכילה.
תזונה בטבע:  – זרעים, פירות יער, גרגרים, אגוזים, פירות וירקות. להקות גדולות מתאספות פעמים דחופות בשדות תירס ושדות מזרע אחרים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80x80x180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  בטבע – עונת הרבייה של הפטגוניה הרגיל והאנדני מתחילה בדצמבר-ינואר. קוניור פטגוניה גדול – ספטמבר. מקננים במחילות בצוקים, הממוקמות בגובה רב עם תצפית טובה על אגם אוריבייר שנמצא למרגלות הצוק. המחילה עצמה היא ברוחב 8-18 ס"מ ועומק עד 3 מ'. גודל "חדר הקינון" – בערך 40 ס"מ עומק ו-15 ס"מ גובה. מתרבים בלהקות. מחילות הקינון לרוב מאוד קרובות אחת לשנייה ומצטלבות, שכן הן חפורות בזיגזג. הזוגות מרפדים את תא ההטלה עם חתיכות עץ רקוב. 2-3 ביצים להטלה,
גודל ביצה: 36.4x29.4 מ"מ.
בשבי - הרבייה מושגת כמעט תמיד, גם בלהקה, אם כי רביית כל זוג בנפרד מוצלחת יותר. מתרבים בעיקר בין מרץ למאי. 2-5 ביצים להטלה, לרוב 3-4. זמן הדגירה הוא 23-24 יום, וניצוי הגוזלים אורך 8 שבועות, אולם לפעמים לא כל הגוזלים מטופלים ע"י ההורים. לפעמים ההורים רגישים לבדיקות תא ההטלה. לזוגות לוקח בד"כ כמה שנים להתחלת הרבייה. שני ההורים מטפלים בגוזלים. גודל תיבת קינון מומלץ: 35X35X60 ס"מ. מגיעים לבגרות מינית בגיל 1-3 שנים. בשבי הם מתרבים טוב יותר בזוגות ולא כלהקה באביב בין מאי למרץ. הנקבה תטיל 2-5 ביצים שיקבעו לאחר 24 ימים, בטבע לרוב רק מחצית הגוזלים שורדים, משום שההורים מתמקדים בגוזלים החזקים והם מקבלים את רוב המזון. הגוזלים יעזבו את הקן בגיל 8 שבועות. בשבי צריך לספק להם תיבת קינון במידה 35x35x60, עדיף בצורת L לרפד ב-2 ס"מ נסורת עבה או שבבי עץ. הצעירים יקבלו את צבעי הבוגר בגיל שנה.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 4x1.5x2 מטר עם סוכך מתכוונן, או כלוב ביתי מרווח. יש לספק 2 מ"ר לכל זוג. ניתן להחזיקם בוולייר מחוץ לבית כל השנה. הוא מדהים כתוכי מוחתם! תוכי גדול, מרשים, אמין ביותר וחכם מאוד, יכולת דיבור די טובה יחסית לקוניור, אינטליגנטי מאוד, יודעים פרי-פלייט באופן טבעי, בתנאי שנקשרו לבעלים. החסרון היחיד שלו הוא הרעש, הרעש שלהם בלתי נסבל ולא יאומן, זאת הסיבה היחידה שלא רואים אותו בבתי גידול רבים או כחיות מחמד בבתים.
מידע נוסף:  קוניור פטגוניה נמצא בכל סוגי האזורים הפתוחים. מעדיף אזורים יבשים עם שיחים וקקטוסים, ליד מקורות מים עד 2000 מ'. ניתן למוצאו בקביעות באזורים חקלאיים. הפטגוניה הרגיל בהחלט נפוץ, אבל באזורים מסויימים אוכלוסייתו נפגעה בעקבות סחר ורדיפה ע"י החקלאים. קוניור הפטגוניה האנדני נפוץ באזורי תפוצתו. קוניור הפטגוניה הגדול נתון בסכנת הכחדה ואוכלוסייתם עומדת על כ-4000 פריטים, כאשר הסיבות העיקריות הן סחר בלתי חוקי ושדידת קנים ע"י תושבי המקום. בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בקבוצות של 8-40 פריטים, אולם נצפו גם להקות של יותר מ-1000.
ניתן לזהות את הזוגות בקלות בכל להקה. בולט בשל צעקתו המאוד חזקה. פעיל. מטפס מעולה בין ועל ענפי שיחים למיניהם. אינו ביישן ולכן נגיש, אך יותר זהיר כאשר אוכל מהאדמה. ללהקה יש "שומר" שמוודא שאין סכנה בסביבה, ואם הוא או כל פרט אחר חש בסכנה או הפרעה, כל הלהקה מתעופפת תוך כדי צעקות רמות. נוצותיהם מהוות צבעי הסוואה מצוינים על האדמה. מבקרים במקורות מים מוקדם בבוקר. לאחר מכן עפים לתור אחר מזון. בשעות הצהריים החמות נחים, וחוזרים למלאכת איסוף המזון בשעות אחה"צ הקרירות יותר. אח"כ עפים לעצי הקינון (הקנים עצמם ממוקמים בגובה רב), בשורה ארוכה ולא ריצפה. בלילה מקננים בעצים גבוהים או צוקים של אבן-חול, מדי פעם גם על קווי טלפון ליד הערים. נצפו כאשר הם עפים למחילות שבהם הם ישנים בצורה ישירה עם הכנפיים מקופלות. כמו כן נצפו עפים בלילה. נודדים לפי עונות השנה – בעונות הקרות עפים צפונה לאקלים חם יותר. התעופה קבועה, ישירה ומלווה בצעקות רמות. למרחקים קצרים – עפים נמוך (2-10 מ' מעל הקרקע). צעקתם מזכירה שריקה מתכתית או קרקור חד. בשבי - תוכי זהיר ולרוב מאוד רועש. ציפורים חדשות יהיו ביישניות. אינו נותן אמון בקלות כמו תוכים נאוטרופיים אחרים. אוהב להיות על הקרקע ולהתקלח. לפעמים לעסן, אך לרוב אינו לועס כלל. מומלץ לספק לו עץ רקוב ללעיסה. ניתן לאחזקה בכלוב משותף עם קוואקרים, סלנדר-ביל קוניור וקוניור אוסטרי כמו גם עם בני מינו. לרוב אינו עקשן עם תוכים אחרים ומסתדר עימם, גם כאלה שקטנים ממנו, אולם מצד שני בעונת הרבייה זוגות יכולים להיות מאוד אגרסיביים כלפי ציפורים אחרות בכלוב. מסתגלים לאט מאוד לשינויים סביבתיים, ולרוב לוקח להם זמן רב לעבור מכלוב תעופה חיצוני לכלוב פנימי הממוקם בבית. תוחלת החיים היא כ-25 שנה, אך המומצע עומד על כ-12 שנים. רגישים למחסור בוויטמין K. עפים מצוין ודורשים קיצוץ נוצות טוב וקבוע שיאפשר להם דאייה. בעלי יכולת דיבור וטובים בהאכלת יד. קוניור פטגוניה הוא הגדול בכל הקוניורים. אצל כל הקוניורים אורך הזנב קטן יותר מאורך הכנף, וכך גם אצל הפטגוניה.

[casper]

קיאה / נסטור הררי

Nestor notabilis

מראה חיצוני:  הזכר והנקבה נראים כמעט אותו דבר, לשניהם יש נוצות בצבע ירוק כהה עד חום ונוצות חזה וגב בהירות יותר. לשני המינים פלומת נוצות באזור הגב התחתון ומתחת לכנפיים - רואים את זה טוב כשהם במצב תעופה. ההבדל בין שני המינים היחידי הוא בלסת התחתונה שלהם, לזכר הלסת גדולה ומסיבית יותר מאשר של הנקבה. מקור חזק ומעוקל.
אורך:  48 ס"מ
משקל:  1000 גרם
מצב בטבע:  על סף הכחדה
תפוצה:  הוא אנדמי לאזורים הרריים באי הדרומי של ניו זילנד.
תזונה בשבי:  כמעט ולא ניתן למצוא אותה בשבי.
תזונה בטבע:  תזונת הקיאה מתבססת על עלים, פרחים, חרקים ופגרים של בעלי חיים היא נזונה מיותר מ-40 מיני צמחים. ניזון הקיאה משאריות מזונו של האדם, ואף מחטט ופותח לשם כך פחי אשפה בעזרת מקורו החזק והמעוקל שיכול לפצח חומרים קשים.
רבייה:  הנקבה מטילה בין 2-4 ביצים.
מידע נוסף:  זהו תוכי שפעיל בעיקר בלילות ולכן קשה לצפייה. הוא חי רק בהרים האלפיים של דרום ניו זילנד - בעיקר באזור "האלפים הדרומיים". הוא אחד מהתוכים הבודדים שמסוגל להתקיים באקלים אלפיני. הזכר גדול מהנקבה ויכול להגיע לאורך של חצי מטר ולמשקל של 1 ק"ג. ניזון בעיקר מעלים, פרחים, חרקים ופגרי בעלי חיים. בדיקת DNA מראות שלקיאה, לקאקאפו ולקאקה - אב קדמון משותף.
מדגובר בתוכים מאוד חכמים, כדאי לצפות בסרטונים.

[צבי דגן]

קינג פארוט (מולוקאן)

Alisterus amboinensis
Moluccan King Parrot
Amboina Green-Winged King Parr

מראה חיצוני:  תוכים אלו הינם יפים ומרשימים מאוד. צבע הנוצות שלהם הוא מוגדר (נקי) ובוהק. נחשבים כתוכי בינוני-גודל. הצבע העיקרי הוא אדום חזק, צבע הכנפיים הוא ירוק (לרוב בהיר), הגב, האחוריים, מתחת הכנפיים הם בצבע כחול בוהק. חלקו העליון של הזנב לרוב שחור עם כחול ססגוני. חלקם התחתון הוא אפור כהה עם סימנים ורודים בשוליים. רגליהם אפורות. עיניהם בצע חום כהה. חד צורתיות-מינית.
אורך:  37 ס"מ
משקל:  145 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
תפוצה ונישה אקולוגית:  מקורו באיי מאלוקו ובגינאה החדשה. סביבת המגורים העיקרית היא אזורים מיוערים, צפופים ולחים (בדרך כלל אוהבים טמפרטורה חמימה). ניתן למוצאם גם במטעים, גנים וחוות בקרבת האזור הנ"ל..
תזונה בשבי:  תזונה עיקרית: תערובת זרעים וכופתיות. תוספות חיוניות: ירקות ופירות, סבידה, ויטמנים וכו' (מומלץ מאוד לעבור על רשימת הפירות והירקות המותרים למאכל)
תזונה בטבע:  גרגרי יער, נבטים, בלוטים ועוד.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  קשה לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  מגיע לבגרות מינית בסביבות 12 חודשים. עונת הרבייה היא מפברואר עד אפריל. בכלובים בהם הגודל מאפשר זאת, הזכר יעוף בצורה משוכללת ומרשימה בתהליך החיזור אחר הנקבות. תיבת הטלה אנכית (ארוכה) 90-120 * 25-35 (ס"מ). בהטלה ממוצעת הנקבה תטיל 3 ביצים. משך הדגירה הוא כ-21 יום. הזמן שיעבור מהבקיעה ועד הניצוי הוא בין 8 עד 9 שבועות. משקל הבקיעה 7-9 גרם, משקל שיא 189-225 גרם, משקל גמילה 168-213 גרם.
תנאי גידול:  דרושים כלובים גדולים, שכן הוא תוכי די גדול, בעל זנב ארוך ומעופף טוב. יש לתת עדיפות לאורך ולא לגובה. הכלוב האידאלי יהיה כלוב תעופה עם צמחייה, בעל מרחב תעופה גדול, שיאפשר להם לעוף מענף לענף. זכרו - ככל שהכלוב יהיה גדול יותר כך ייטב לתוכי. ההמלצה היא לאורך של 4.5 מטר לפחות. על מנת לספק להם איכות חיים ותוחלת חיים ארוכה יש לדאוג לתזונה מאוזנת ואיכותית.
מידע נוסף:  בשל ציד, צמצום סביבת החיים הטבעית והמסחר בתוכים הצטמצם מספרם בטבע. בטבע ישנם כ-60,000 פרטים ובאמנת וושינגטון (CITES) מין זה שוייך לנספח השני (כ-32,000 מינים, מינים שלא בהכרח נמצאים בסכנת הכחדה, אך עלולים להיקלע לכך אם לא יווספו לרשימה). תוכי זה אינו טוב בתור חיית מחמד, קשה מאוד לחברת אותו והוא לחוץ מאוד. בניגוד לכך, הוא יהווה תוכי נפלא למטרות נוי וכחלק מוולייר. התוכי הינו שקט ויחד עם זאת בעל יכולת דיבור טובה. אופיו נוח וניתן לשכנו בלהקות יחד עם בני מינו ו\או עם מינים קטנים ולא תוקפניים (מצריך כלוב גדול במיוחד). למרות שאינו נחשב רועש הוא בעל יכולת חיקוי (דיבור) טובה, קולו שקט ונעים ודיבורו מזכיר את האקלקטוס. במידה וקיבל תנאים טובים ותזונה מאוזנת תוחלת חייו בשבי תהיה 30-40 שנים.

[צבי דגן]

קקדו אמברלה / קקדו לבן

White Cockatoo
Umbrella Cocka
Cacatua alba

מראה חיצוני:  צבעו לבן, בעל ציצית רחבה. לנוצות בחלקו התחתון של הזנב והכנפיים בסיס צהוב. המקור בצבע קרן-שחרחר, מסביב לעין טבעת עור עם גוון כחלחל. העין שחרחרה, הרגליים אפורות כהות. לנקבות עיניים חומות-אדומות. לרוב הראש והמקור קטנים יותר בהשוואה לזכרים. ניתן להבדיל בין זכר לנקבה בצעירים ביל שנה, כאשר העין מקבל גוון חום-אפרפר. את צבעה הסופי העין מקבלת בגיל 4 שנים, שהוא בערך גיל הבגרות המינית.
אורך:  45 ס"מ
משקל:  650 גרם
תוחלת החיים הממוצעת: 70 שנה.
מצב בטבע:  נדיר
תפוצה: אינדונזיה.
אזור מחייה: יערות, אזורים מיוערים פתוחים, אזורים נקיים עם עצים מבודדים, צמחייה משנית גבוהה, עצי מנגרובה וביצות. צפיפות אוכלוסייתם אמנם אינה גבוה, אך הם לא נדירים. מספר ירד בכל זאת בעקבות הרס הסביבה הטבעית וסחר לא חוקי. .
תזונה בשבי: תערובת זרעי חריע, חמנייה, חיטה, שיבולת שועל וזרעים קטנים אחרים. כמו כן זרעים מונבטים. תירס צעיר, ורד הבר, מגוון פירות, ירקות, ומזונות ירוקים. נוטה להיות בררן מאוד ולסרב לפירות, ירקות וזרעים מסוימים, לכן דורש תוספת ויטמינים ומינרלים קבועה.
תזונה בטבע: זרעים, פירות, פירות יער, אגוזים, חרקים וזחליהם.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  דו-צורתיות מינית - הזכר, גדול יותר – 560-675 גרם, נקבות – 425- 550 גרם. בטבע – עונת הרבייה בין דצמבר למרץ. הנקבה מתחילה לדגור בחודש ינואר. הקן ממוקם בגזע עץ בגובה 6 מ'. הזכר נמצא קרוב לקן ושומר עליו. אין מידע נוסף.
גודל הביצה – 40.8x30.8 מ"מ. הרבייה בשבי – מושגת בקביעות ואינה קשה כמו עם סוגי קקדו אחרים. חשוב ביותר להפריד כל זוג. יתרון לכלוב תעופה שקט שבו לא יפריעו לזוג. אם אפשרי, רצוי לספק גזע עץ בקוטר 40 ס"מ ו-150 ס"מ גובה. הרבייה מתחילה לרוב באביב, אולם יכולה להתרחש כל השנה. לרוב 2 ביצים בהטלה, מידי פעם אינן פוריות או עם גוזלים המתים לפני הבקיעה. זמן הדגירה עומד על 28 יום, ניצוי הגוזלים אורך 11-14 שבועות. לרוב מגדלים היטב את גוזליהם.
תנאי גידול:  וולייר אידיאלי יהיה מרווח עם סכך, גודל 6x2x2 מ'. יש להימנע ממבנה עץ ולהשתמש ברשת מתכת עבה – לפחות 4 מ"מ. ענפי הישיבה ותא ההטלה חייבים להיות מעץ חזק מאוד. טמפ' מינימאלית - 5°C .
מידע נוסף:  בטבע – לרוב נצפה בזוגות או קבוצות קטנות של 3-10 פריטים. ניתן לפעמים לראות התקבצויות של עד 50 פריטים על העצים שנבחרו לשינה. מעדיפים עצים גבוהים, אם כי עליהם הם בולטים וניתנים לזיהוי בקלות. נשמעים מרחוק. לרוב זהירים ואינם נגישים. תעופתם עוצמתית, חלקה וישירה, ומלווה בצעקות חוזרות ונשנות. בשבי – מידת הרעש – בינונית. בעל אופי מרצה. בהתחלה ביישן, ונשאר כזה אם מוחזק בוולייר גדול, אולם אם מוחזק בוולייר קטן יחסית או כלוב – נותן אמון במהרה ושוכח מביישנותו. לעסן כבד – פריטים רבים הורסים חלקים בכלוב העשויים מעץ, כמו גם רשתות מתכת דקות (אם יש כאלה). לכן, יש לספק לו עצים ללעיסה. לרוב מסרב לקבל ענפים טריים, אולם ישמח לעץ או קרשים רקובים, אותם ילעס לרוב עד ליצירת חור. שוחר שלום רק כאשר מחוץ לעונת הרבייה, ובעונה הופך לאגרסיבי כלפי ציפורים אחרות ומנסה לרוב להוריד בנשיכה את רגליהן/אצבעותיהן. ניתן להפרידו בתקופה זו ע"י רשת מתכת כפולה ועבה. לאחר תקופת הסתגלות, אינו מסובך ואינו חשדן, ונחשב לקקדו חברותי מאוד אך יחד עם זאת עצמאי מאוד. בעלי אינטליגנציה גבוה ביותר. בעלי יכולת דיבור מסוימת (50-100 מילים) אולם לא בין הדברנים הטובים.
טובים בטריקים כמו פתיחת מנעולים וברגים למיניהם, וכמו כן בעלי יכולת מדהימה לצאת כמעט מכל כלוב אם ירצו בכך.

[צבי דגן]

קקדו גאנג גאנג

Gang-gang Cockatoo
Callocephalon fimbriatum

מראה חיצוני:  קיימת דו-צורתיות מינים, לזכר - גוף אפור וראש אדום, לנקבה גוף וראש אפורים והבטן אפורה עם פסים אדמדמים
אורך:  35 ס"מ
משקל:  330 גרם
תפוצה:  דרום מזרח אוסטרליה..
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80x80x180)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות