תוכים בינוניים (20 ס"מ עד 32 ס"מ)

[צבי דגן]

התוכי של מיולר

Muller's Parrot

Tanygnathus s. Sumatranus

הופעה חיצונית:  הצבע הכללי ירוק. הגב העליון, החזה והבטן יותר צהובים.
נוצות הגב התחתון והישבן כחולות בהירות.
לסוככות הכנפיים גוון כחלחל.
מרכז הכנף והסוככות המשניות בעלות קצה צהוב-ירוק.
חלקו התחתון של הזנב צהוב מלוכלך.
מסביב לעין טבעת עור דקה בצבע אפור.
המקור אדום עם קצה בהיר, העיניים צהובות בהירות והרגליים אפורות.
לנקבה אין גוון צהוב על הגב העליון, כמעט ואין צבע כחול על סוככות הכנף והמקור בצבע קרן בהיר.
הצעירים זהים לנקבה, כאשר הזכרים מקבלים את צבע המקור הבוגר בגיל 10-12 חודשים.מוטת כנפיים: 200-222 מ"מ.
אורך:  32 ס"מ
משקל:  350 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  סלבס וכמה איים מסביב. איי טוג'יאן וסולה, ארכיפלג בנגאי, ואיי מוטה ובוטון.
תוכי זה הוא אנדמי לפיליפינים ולסולאווסי ולאיים הסמוכים באינדונזיה .
הוא נמצא ביער ובסביבת מגורים סמוכה, כולל שטחים מעובדים, בגובה של עד 800 מטר. להקות קטנות פעילות לעתים קרובות בלילה.
תזונה: התוכי ידוע כניזון מגידולים חקלאיים, כולל - תירס.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולה דיבור:  גרועה
חברות:  קשה לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  דו צורתיות מינית: לנקבה אין גוון צהוב על הגב העליון, כמעט ואין צבע כחול על סוככות הכנף והמקור בצבע קרן בהיר.
מידע נוסף:  הצעירים זהים לנקבה, כאשר הזכרים מקבלים את צבע המקור הבוגר בגיל 10-12 חודשים.

[צבי דגן]

טורקיזן

Turquoise Parrot
Neophema pulchella

הופעה חיצונית:  (התיאור מתייחס למופע הבר) ראשו של הזכר צבוע בכחול עמוק עד מעבר לעיניים, גופו וכנפיו צבועים בירוק על כנפיו מופיע כתם חום כהה עברות התעופה הראשיות כחולות.
גחונו צהוב ירוק לעיתים צבוע קצת באדום בבטן התחתונה.
נוצות הזנב העליונות ירוקות והתחתונות צהובות.
הנקבה צבועה בצבעים דומים אך דהויים והיא חסרה את הכתם החום על הכנף.
כמו כן מופיע פס לבן בחלקה התחתון של הכנף אשר נעלם אצל הזכר בתום תקופת ההתבגרות. צעירים דומים במופעם לנקבות.
אורך:  20 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  גדל בסביבה מדברית ליד מקורות מים בדרום מזרח אוסטרליה..
תזונה בשבי:  תערובת גרעינים לתוכונים, מזון ביצים, ירקות פירות, ותערובת השרייה, ניתן להשיג את מזונם בכל חנות לבעלי חיים.
אפשר להכין את תערובת הזרעים בעצמך, התערובת המומלצת היא: לפחות ארבעה סוגי דוחן שונים. דוחן לבן, צהוב ואדום, סיטריה צהובה ואדומה, ולפחות 20% חפורית או בשמה העממי "בוראה".
כמו כן כדאי להוסיף מעט (כ-10%) גרעיני חמניות וחתיכת גזר או תפוח עץ מתוק.
ירק הוא תוספת חשובה מאוד. בקיץ כדאי לגדל בגינה את הצמח שנקרא רוגלת הגינה או "ריג'לה" בשמו העממי.
בחורף אפשר לקטוף ירק ענן משולי גינות שיאכל ברעבתנות רבה ע"י הציפורים.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  קטן (40X40X60)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  קשה לחברות
רעש:  שקט מאוד
רבייה:  רביית טורקיזנים יחסית פשוטה, טורקיזנים הם הורים נהדרים.
הוטרקזנים מתבגרות מינית בגיל שנה ובהחלט אפשר ורצוי להכניס ציפורים בנות שנה למעגל הרבייה של המגדל.
החיזור מתחיל בדרך כלל בסוף חודש דצמבר והוא מאופיין בתעופות מהירות תוך כדי סיחרור מהיר בין הקצוות הרחוקים של הכלוב.
החיזור מלווה בצפצופים רמים וצורמים בין בני הזוג.
אצל הטורקזנים אין גילויי חיבה וסירוק הדדי בין בני הזוג והקשר היחיד ביניהם הוא האכלת הנקבה ע"י הזכר והזדווגות.
אין צורך להתרגש במידה והזוג "מתקוטט" שעות ארוכות, זוגות אלו הוכיחו עצמם כפוריים ביותר.
הטורקיזן הוא תוכון שקט וניתן לגדלו בכל שכונת מגורים ללא כל חשש מתלונות על רעש מצד השכנים.
בסוף דצמבר כדאי לזווג את הזוגות הרצויים ולהוסיף סבידה (שלד של דיונון) ליצור מקור סידן ויוד זמין.
את תיבת הקינון שגודלן הרצוי הוא 17 ס"מ ובעומק של 35 עד 40 ס"מ רצוי לתלות בכלובים לא לפני ה 15 לחודש מרץ.
רצוי להתקין סולם בתוך התיבה כדי שהנקבה לא תקפוץ על הביצים.
הביצים הראשונות יוטלו במחצית הראשונה של חודש אפריל. לפני כן עלולים להיות עדיין ימים קרים והנקבות עלולות לסבול מ"ביצה כלואה" לכן אין מה למהר עם הכנסת תיבות הקינון.
נקבת הטורקיזן מטילה בממוצע כחמש ביצים, אבל רבים מאוד הם המקרים בהם מוטלות 7 ואפילו 8 ביצים בתטולה אחת.
הנקבה מתחילה לגדור החל מהביצה השלישית או הרביעית למרות שהיא מבלה את רוב זמנה בתיבת הקינון החל מהביצה הראשונה.
למעשה היא יושבת בסמוך לביצים ולא דוגרת בשלב זה.
הביצים בוקעות לאחר כ- 20 יום ובעשרת הימים הראשונים הנקבה לא יורדת מעל הגוזלים אלה כדי להתפנות.
הזכר מאכיל את הנקבה והגוזלים במשך כל ימי הדגירה. זכרי הטורקיזן מצטיינים כאבות מסורים מאוד. בכל פעם שתופיעו ליד הכלובים ירוץ הזכר הלוך וחזור בחזית הכלוב ויתחנן לאוכל נוסף.
לכן יש לדאוג לזמינות מזון רך בכמויות גדולות.
במידה ורוצים לשים טבעותסגורות על רגלי הציפורים, יש להשתמש בטבעות מסוג N שקוטרן הפנימי הוא 4 מ"מ.
הגוזלים יוצאים מהתיבה בגיל חודש ובימים הראשונים הם פחדנים בצורה יוצאת מהכלל. לפעמים הם חובטים את עצמם עד זוב דם על דפנות הכלוב.
בימים הראשונים כדאי להאכיל את הציפורים ולהסתלק לנקודת תצפית רחוקה מהכלובים כדי שהגוזלים לא יזיקו לעצמם.
נקבת הטורקיזן מסוגלת לדגור עד ארבע מחזורי רבייה בעונה, אך זה מאוד לא רצוי.
כדאי לאפשר לזוג לדגור מקסימום שלוש פעמים בעונה.
אבל אם הזוג גידל שמונה גוזלים בשתי המחזורים הראשונים יש להסיר את תיבת הקינון, לאחר גמילת הגוזלים במחזור השני.
לאחר כעשרה ימים מיום שעזבו את התיבה, יש להעביר את הגוזלים הבוגרים לכלוב נוסף, אחרת הזכר עלול לפגוע בזכרים שבהם.
לאורך השנים נולדו ופותחו מוטציות רבות ומגוונות של צבעים שונים.
כיום ניתן לראות טורקיזנים בגווני צהוב שונים.
טורקיזנים שהזכרים שבהם קיבלו בטנים אדומים מהגחון ועד הזנב.
מרהיבים במיוחד הם הזכרים הצהובים בעלי גחון אדום מלא לכל אורכו והם גם היקרים שבהם.
כמו כן ניתן לראות מוטציה שנקרת "אופלין" שבה מתחלפים מיקומי הצבע על הציפור.
לדוגמא הגב הופך לצהוב ואדום, הכנפיים ירוקות כתומות והכתם החום על הכנף של הזכר יופיע גם אצל הנקבה.
במוטציה זאת רצוי לקבוע את זוויג הציפור ע"י בדיקה גנטית שבה נבדקים בדגימת דם קטנה שנלקחת מהציפור בכל גיל שהוא.
ניתן ליצור הכלאות עם בני מין קרובים מקבוצת הנאופמות אך הדבר אינו רצוי מכיוון שהגוזלים כולם נולדים עקרים.
כאמור, טורקיזנים מתבגרים מינית בגיל שנה, תיבת הקינון המומלצת היא 20X20 ס"מ וגובה של 35 ס"מ, הנקבה תטיל בממוצע 5 ביצים ותדגור אליהם כ-20 ימים, בגיל חודש הגוזלים יצאו מהתאים.
מתרבים בעיקר באביב, רצוי לא לקיים יותר מ-3 מחזורי ריבוי בשנה.
תנאי גידול:  כלוב גדול, תזונה טובה, ומים טריים.
הטורקיזן גדל בסביבה צחיחה למדי, בעיקר ליד מקורות מים מדבריים.
מופיע בזוגות או להקות קטנות ונודד בעקבות גשמים מזדמנים.
מקנן בנקבות בענפים וגזעים בעיקר של עצי אקליפטוס.
מידע נוסף:  פאראקיט שקט ומקסים.
אסור לגדל אותם כלהקה אבל אפשר לשים גוזלים ביחד.
קיימות מוטציות כגון: אופליין ובטן אדומה.
הטורקיזן נחשב לתוכי עשב או בשמו הלועזי urquoisine Grass Parakeet גדל בבר בחלקה הדרומי מזרחי של אוסטרליה.
הטורקיזן משתייך למשפחה של תוכוני עשב המונה שישה מינים המשתייכים למשפחת הנאופמות.
הטורקיזן גדל בסביבה צחיחה למדי, בעיקר ליד מקורות מים מדבריים. מופיע בזוגות או להקות קטנות ונודד בעקבות גשמים מזדמנים.
מקנן בנקרות בענפים וגזעים בעיקר של עצי אקליפטוס.
ראשו של הזכר צבוע בכחול עמוק עד מעבר לעיניים, גופו וכנפיו צבועים בירוק על כנפיו מופיע כתם חום כהה עברות התעופה הראשיות כחולות.
גחונו צהוב ירוק לעיתים צבוע קצת באדום בבטן התחתונה.
נוצות הזנב העליונות ירוקות והתחתונות צהובות.
הנקבה צבועה בצבעים דומים אך דהויים והיא חסרה את הכתם החום על הכנף. כמו כן מופיע פס לבן בחלקה התחתון של הכנף אשר נעלם אצל הזכר בתום תקופת ההתבגרות.
הצעירים דומים במופעם לנקבות. כל הטורקזנים שמוחזקים היום בידי מגדלים מקורם בריבוי בשבי.
אוסטרליה, שחוקקה חוק להגנת חיות הבר בתחומה, אסרה איסור חמור על לכידה ומסחר של בעלי חיים. החל משנת 1963 אוסטרליה לא מאפשרת להוציא שום בעל חיים מתחומה. כך שכל שוחרי הטבע למינהם, יכולים להיות שקטים ורגועים שכל הציפורים האוסטרליות שמצויות היום בידי מגדלים בארץ, ובעולם מקורם בגידול בשבי.
את הטורקזנים כדאי לגדל בכלובים אשר אורכם הוא בין 1 מ' ל-2 מ' רוחבם בין חצי מטר ל-1 מטר, וגובהם בין 1 מ' ל- 2 מ'.
בעיקרון לא רצוי לבנות כלובי רבייה שאורכם הוא למעלה מ- 2 מ'.
גוזלי הטורקיזן ידועים כ"פחדנים" מאוד והם עלולים לחבוט את ראשם בקיר, ברשת ולמות מעוצמת החבטה.
צמצום טווחי התעופה שומר על חיי הגוזלים.
כמו כן ישנם מגדלים שמדפנים את פנים הכלוב ברשת דייגים בעלת חורים קטנים במיוחד.
סביר להניח שבתקופת הרבייה יהיו הזכרים עסוקים ב"מלחמות" טריטוריה במקום הספקת מזון לגוזלים ולאם הדוגרת.
את הטורקזנים ניתן בהחלט לגדל יחד עם ציפורים אחרות כגון זברות, תורי יהלום, כנריות ושאר ציפורים שוחרות שלום.
גוזלים וציפורים בוגרות מחוץ לעונת הרבייה ניתן בהחלט לגדל בכלובי תעופה משותפים.
הטורקיזן לא רגיש לקור צריך רק למנוע שתהיה רוח פרצים בכלוב ו/או גשם.
בעונת הרבייה רצוי מאוד להוסיף מזונות רכים כגון ביצים קשות (יחד עם הקלפה) או "מזון ביצים" שמכיל יוד וניתנת לקנייה בחנויות לבעלי חיים.
כמו כן יש להוסיף תערובת זרעים מושרים למשך 12 שעות.
למי שיש סבלנות כדאי לקטוף באביב דגנים בשלבי הבשלה שונים כגון שיבולת זנב העכבר או שיבולת שועל.

[צבי דגן]

לורי אדום

Red Lory
Eos b. Bornea

מראה חיצוני:  הצבע הכללי הוא אדום בהיר עד אדום כהה.
לנוצות הכנפיים העליונות (סוככות ומשניות) קצוות שחורים.
נוצות הכנף הראשיות שחורות עם גוון אדמדם.
כיסוי הזנב התחתון והנוצות השלישוניות החתונות כחולות.
חלקו העליון של הזנב חום-אדום, וחלקו התחתון אדום עמום.
מסביב לעין טבעת עור דקה בצבע אפור-כחול.
הרגליים אפורות, המקור אדום, והעיניים חומות-אדמדמות.
לצעירים צבע עמום יותר, והנוצות האדומות שטופות בגוון אפור-שחרחר.
הנוצות מתחלפות לבוגרות בגיל 7 חודשים.
מוטת כנפיים: 160-175 מ"מ.
אורך:  31 ס"מ
משקל:  175 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  אינדונסיה ואיים בסביבתה, אמבוניה וספרואה. נפוץ, אך באיים מסוימים אוכלוסייתם נפגעה בעקבות סחר. .
תזונה בשבי:  צוף, פרחים, נקטרים-פירות . – תמיסת פירות ללורים, אבקה, פתיתי אורז, פתיתים רב דגניים, סוכר פירות ויוגורט דל שומן.
ביסקוויט המרוכך בתמיסה.
מגוון רחב של פירות, בעיקר פירות יער.
שיבולת שועל, זרעי כנריות ודוחן, כמו גן זרעי חמנייה מונבטים בכמויות קטנות. יש לספק מזון חי, כגון רימות.
תזונה בטבע:  צוף, פרחים, נקטרים-פירות
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  מונומורפיים - אין הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה.
מידע נוסף:  בטבע – לרוב נצפים בזמן האכילת פרחים.
לעיתים נצפו במקומות אלה התקבצויות של פרטים רבים.
לרוב ניתן לראות את הלהקות עפות וצועקות בלילות-ירח בהירים.
ככל הנראה עפים גם בין איים שכנים, בהתאם לזמינות העצים הפורחים.
בשבי – תוכי פעיל ורועש, הנוהג לצעוק על מי שאינו מכיר. מוקדם בבוקר ובערב נוהג להשמיע קול גס ומאוד מציק.
סקרן מאוד, אך יחד עם זאת ביישן ונוהג באיפוק כלפי הסובבים אותו.
מתאקלם היטב בטמפ' החדר, ואח"כ עמיד בפני טמפ' אחרות.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי אדום אוזן

Musk Lorikeet
Glossopsitta concinna
Moschuslori

מראה חיצוני:  מראה כללי של הנוצות הוא ירוק, במצח מסביב לעין באוזניים ועד צידי העורף אדום, ומעין כתר כחול בעורף.
גוון ברונזה חום משולב עם ירוק בגב.
כתמים צהובים בצדדי החזה ומתחת לכנפיים ותחת כנפיו גוון צהבהב-ירוק, הזנב התחתון צהבהב-זית, נוצות זנב פנימיות בגווני אדום-כתום.
סביב העין טבעת עור דקה בגוון שחור, הרגליים בצבע ירקרק-חום, מקור כתום עם בסיס שחור.
יש כאלה שיגידו שצבע הנקבות הוא חיוור ובעל פחות כחול בראש אך אי אפשר להבחין בין הזוויגים ללא בדיקת D.N.A.
הצעירים בעלי צבעים כהים יותר וקשתית כהה יותר.
אורך:  22 ס"מ
משקל:  -45 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  דרום מזרח אוסטרליה, טזמניה, קנגורו איילנד.
תזונה בשבי:  דייסה ללורים, כופתיות מיחדות, וירקות ופירות העונה.
תזונה בטבע:  התזונה שלהם מתמקדת בפרחים ובאבקה שלהם, בפירות, בפירות יער, שורשים וחרקים קטנים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  לורי זה מגיע בבגרות מיני בגיל 12 חודשיים אך לרוב מתרבה מגיל שנתיים.
עונה הרביה מאוגוסט ועד ינואר
ניתן להרבות בשבי (למרות שקשה) בדרך כלל יטילו 2 ביצים ולא יותר.
משך הדגירה הוא 22 ימים ולפעמים משתנה בין 17-28 ימים.
גודל תיבת הקינון: 23X23X30 ס"מ ופתח בקוטר של 6 ס"מ.
תנאי גידול:  תוכי פעיל מאוד, יש כאלה יגידו היפראקטיבי, אוהב מאוד מים! חי בווליר בלהקה, לפעמים נהיה תוקפני מאוד לסובבים אותו.
הלורי הזה חייב בשמירה על תזונה ונקיון, אחרת יש מקרים של מוות פתאומי. טמפרטורה דרושה 24 מעלות צלזיוס.
מומלץ כלוב תעופה בגודל 2x1x1.
מידע נוסף:  הלורי הזה נצפה הרוב במקומות של עצי פרי הוא מאוד אוהב צוף, ועצים לאורך מקור מים. הסוג הזה נודד בקבוצות קטנות במיוחד בעונת הרביה, אוהבים ל"התנחל" בעצי אקליפטוס בעונת הפריחה שלהם.
עונה הרביה של הזוג מאוגוסט ועד ינואר.
בדרך כלל מקננים בתוך חורים של עצי אקליפטוס מול נהרות , לפני הטלה הם מנקים את התא, ונוהגים לרפד אותו בזרדים של עץ יבש.
מספר ביצים בתטולה אחת הוא בין 2-3 (לפעמים 4).
כתוכי מחמד/מחוברת הוא יהיה חביב ושובב.
בין מיני הלורים הקטנים ביותר, זקוק כמעט לאותם צרכים שזקוק להם כל לורי.
תוחלת החיים בשבי: 12-15 שנים.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

קרדיט לאתרים הבאים על המידע והתמונות:

1. לורי
   
2. ויקיפדיה
   
3. ציפורי אוסטרליה
   
4. ויקיפדיה
   
5. הטבע
   
6. חיות הבר של אוסטרליה
   
7. חיות הבר של אוסטרליה
   

[צבי דגן]

לורי אדום וכחול

Red and Blue Lory
histrio Lory
Eos h. Histrio

מראה חיצוני:  הצבע הכללי אדום.
על הכתר ישנו פס סגול-כחול רחב. פס שני נמתח מהעין אל הגב הכחול-סגול.
על החזה פס כחול רחב.
נוצות הכתף, התעופה וירכיים – שחורות.
כיסוי הזנב התחתון שטוף בכחול.
סוככות הכנפיים בעלות קצוות שחורים.
חלקו העליון של הזנב אדום-סגול, וחלקו התחתון אדום.
מסביב לעין טבעת עור דקה בצבע אפור, העיניים כתומות אדומות, הרגליים אפורות והמקור כתום אדום.
לצעירים צבע כחול באזור הכתר, העורף ומתחת לעיניים.
על הגוף סימנים בצבע כחול כהה.
העיניים והמקור כהים גם כן.
מוטות כנפיים: 160-180 מ"מ.
אורך:  31 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  איי סאנגי וסאיו. .
תזונה בשבי:  תערובת ללורים המורכבת מאבקנים, פירות, דגני אורז, מולטי-דגנים, סוכר פירות ויוגורט דל-שומן. ניתן להוסיף ביסקוויט או צנים מרוכך לתערובת. מגוון פירות, גזר, ענפים טריים עם פרחים וניצנים.
מזון ביצים עם תוספת סידן וסוכר פירות. יש לפזר בקביעות על המזון תוספת ויטמינים ומינרלים.
תזונה בטבע:  אינה ידועה. ככל הנראה אבקנים, נקטר, פרחים וחרקים קטנים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  חד-צורתיות מינית - אין הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה. בטבע - עונת הרבייה המדויקת אינה ידועה, ככל הנראה בין ספטמבר לפברואר.
בשבי – מושגת רק לעיתים נדירות נדירות. עונת הרבייה מתחילה בד"כ במרץ. לרוב 2 ביצים להטלה. זמן הדגירה 25 יום, ניצוי הגוזלים נמשך 12 שבועות.
לרוב מגדלים רק צאצא אחד. גודל תיבת קינון: 20X40X30 ס"מ. יש לבודד את הזוגות, שכן הם הופכים למאוד אגרסיביים.
גודל ביצה: 31.0X25.7 מ"מ.
תנאי גידול:  אזור פנימי 2X1X2 מטר, המתחבר לוולייר חיצוני 3X1X2 מ'. טמפרטורה מינימאלית - 10°C. יש להציב תיבת קינון מרגע הכנסתו לכלוב.
מידע נוסף:  בטבע – פעיל.
מחוץ לעונת הרבייה חי בלהקות גדולות, אשר לעיתים חובר עם מיינות.
תר אחר מזון בעיקר בצמרות עצים פורחים ועצי קוקוס.
תעופתו ישירה ודי איטית, עם מטות כנפיים מהירות ורדודות.
הצעקה חדה וגבוה, אך אינה חזקה כמו של סוגי לורים אחרים.
בשבי – אינו רועש במיוחד, ולרוב בעל טבע פעיל וסקרן. ביישן בהתחלה.
לפעמים אגרסיבי כלפי ציפורים אחרות.
רגיש בזמן ההתאקלמות, אולם חזק אחריה.
אוהב להתקלח וניתן לרססו בוולייר חיצוני.
בעל נטייה לגדילת יתר של ציפורניים, לכן יש לדאוג לו לענפים (כמטות עמידה) עבים וגסים.
יש הטוענים כי ישנו תת-מין הנקרא: Chalcopsitta a. Spectablis אולם אין הוא מוזכר כאן כתת-מין משום שהוא ככל הנראה היבריד בין הראג'ה ולורי נוסף.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי חום

Brown Lory
Duivenbode's Lory

מראה חיצוני:  הפנים הקדמיות הן בצבע צהוב חזק, ושאר הראש בצבע חום עם מעט פסים צהובים, ולפעמים עם טיפה צבע סגלגל.
שאר צבע הגוף הכללי הוא חום, על הצוואר פס אופקי בצבע צהוב ותבע הכתפיים בצבע צהוב.
המקור בצבע שחור והזנב מלמטה כחול סגלגל עד האמצע ומשמה צהוב עד קצהו.
לא ניתן להבדיל בין הזוויגים רק לפי המראה החיצוני, אלא יש צורך בבדיקת דם, אך מצד שני מגדלים מנוסים מאוד אולי יוכלו לקבוע לפי גודל הראש.
אורך:  31 ס"מ
משקל:  230 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  מצוי בצפון ניו גנואה.
תזונה בשבי:  דייסה המיוחדת לתוכיים מסוג לוריים.
ניתן להגיש אותה מעורבבת עם מים לפי הוראות היצרן. או ניתן להגיש לו את קערית האבקה סמוך לקערית המים.
במקרה זה הלורי לוקח מעט אבקה ומעט מים וכביכול הלורי מכין אותה בעצמו.
יש לספק מידי פעם פירות וירקות.
ניתן לעיתים רחוקות יותר להגיש לו גרעיני חמנייה, אך לא הרבה מכיוון שהתוכים ממשפחת הלורים לא מעקלים היטב את הזרעים.
תזונה בטבע:  נקטר פירות מפרחים, ומפירות.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  לא ידוע הרבה על הרבייה שלהם בטבע, אך דווח פעם על עונת הרבייה באפריל.
מספר ביצים ממוצע להטלה הוא 2 ביצים, שגודל כל אחת מהן הוא 25x34 מ"מ.
בשבי נמצאים מעט בגידול. גודל תיבת הקינון הוא 23 ס"מ גובה על 23 ס"מ עומק על 46 ס"מ אורך.
כל זה בעדיפות לתיבת הקינון  בצורת האות הלועזית L.
גודל פתח הכניסה צריך להיות 7.6 ס"מ.
מספר ממוצע של ביצים לתטולה אחת הוא 2 ביצים, זמן הדגירה הוא 26 ימים.
משקל הגוזל ביומו הראשון הוא כ-9 גרם.
הגוזל מקבל ניצוי מלא לאחר 77 ימים.
תנאי גידול:  דרוש להם כלוב גדול מאוד שמידותיו הם: 1 מטר גובה על 2 מטר אורך על 2 מטר רוחב.
יש לספק לתוכי זה המון משחקים בשל היותו תוכי פעיל מאוד, ובמקרה שהתוכי מחוברת יש להוציא אותו הרבה מהכלוב.
יש לספק לו ענפי לעיסה ולדאוג שהם אינם רעילים לו.
מידע נוסף:  לתוכי זה אופי מקסים ונחמד, אך לא מתאים לכל אחד, מכיוון שהוא רועש מאוד, ובנוסף נחשב כתוכי מלכלך מאוד בשל תזונתו המיוחדת הוא נוהג להשפריץ את הצואה שלו.
האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע מגדיר את המצאותם בטבע ללא חשש.
ההשערה היא שיש כ-50 אלף פריטים בטבע.
בטבע הם חיים בלהקות, ואף דווח על הימצאות בלהקות של לורי קשת.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי סווינסון

Lory Swinson
Trichoglossus haematodus

מראה חיצוני:  גופו ירוק, מקורו אדום, ראשו כחול ,וצוארו צהוב-ירקרק, החזה שלו כתום, הבטן ואזור הרגליים כחול, בכנפיים ובזנב קצוות שחורים והירכיים כתום-ירוק
אורך:  26 ס"מ
משקל:  100 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  יערות באוסטרליה.
תזונה בשבי:  צוף פרחים, חרקים, פירות ירקות, ודיסה ללורים
תזונה בטבע:  צוף פרחים, חרקים, פירות וירקות
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  חד צורתיות מינית. בשבי-הנקבה מטילה 2-3 ביצים ודוגרת 23-25 יום בזמן הדגירה הזכר מאכיל אותה, ניצוי הגוזלים כחודשיים.
תנאי גידול:  כלוב גדול ונקי, מקום שקט, גודל תיבת ה קינון 25X25X35 ס"מ צריך לשים 2-3 ס"מ נסורת.
מידע נוסף:  בשעות הבוקר קצת צועקים ובשאר היום אינם רועשים (יחסית לשאר הלורים).
בדרך כלל מלכלכים הרבה.
הערה: יש כאלה ששמים במקום דייסה תערובת פרקיטים עם הרבה גרעינים ו-3 תפוחים, מי שנוהג כך מזיק ללורים.
וזאת משום שללורים כמעט שאין יכולת לעכל זרעונים, ולחיות על 3 תפוחים ביום זה לא מספיק, ומקצר להם את תוחלת החיים באופן משמעותי.
למין זה קיימים כמה סוגי מוטציות.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי צ'טרינג (לורי גב צהוב, לורי שרוול ירוק, לורי פטפטן)

Lorius garrulus
Chattering Lory

מראה חיצוני:  רוב גופו של התוכי אדום מקור כתום הכנפיים ירוקות בעיקר את הזווית של הכנף הוא צהוב.
הכנפיים שלו ירוקים, הזנב הוא נטה עם ירוק כהה.
יש לו רגליים בצבע אפור כהה.
בחלק מהמינים עשוי להיות כתם צהוב על גבו.
אורך:  30 ס"מ
משקל:  220 גרם
מצב בטבע:  נדיר
תזונה בשבי:  אבקה ללורים, תפוחים, ענבים ועוד פרות מלבד אבוקדו .
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:   חד-צורתיות מינית - אין הבדל חזותי בין הזכר והנקבה, לכן ניתן לקבוע את המין רק בבדיקות דם.
לורי צ'טריניג נוהגים להיתרבות בגיל 3 שנים ומעלה ובדרך כלל הנקבה תטיל 2-3 ביצים בכל תטולה, ייתכנו מקרים שיהיו גם 5-6 ביצים בתטולה.
מידע נוסף:  לורי פטפטן הוא מין בסוג לורי הנפוץ בצפון איי מלוקו. גודלו של הלורי הוא כ-30 ס"מ. צבעו אדום בוהק ומקורו אדום. כנפיו ורגליו ירוקות-חומות.
לפרטים צעירים המקור בצבע חום.
אין הבדלים חזותיים בין הזכר לנקבה.
לורי פטפטן נמצא הרשימה האדומה של IUCN = המערכת העולמית לרישום ולדירוג מצב השימור של מינים שנקראת גם בשם הרשימה האדומה.
מערכת זו מחלקת את המינים בסיכון לשלוש קטגוריות:

• מינים פגיעים (VU),
  
• מינים בסכנת הכחדה (EN),
  
• ומינים בסכנת הכחדה חמורה (CR).
  

בנוסף, המערכת מתעדת את ההכחדות שאירעו מאז שנת 1500 לספירה, וכן קטגוריה של מינים שנכחדו בטבע.
גם המינים שנמצאים בסיכון נמוך או שלא נמצאים כלל בסיכון מחולקים לקטגוריות.
לצד הרשימה האדומה, קיימת אמנת CITES (סייטס), שמטרתה להבטיח כי סחר בינלאומי במינים של חיות פרא וצמחי בר לא יפגע בהישרדותם.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי קרדינל

Cardinal Lory
Chalcopsitta cardinalis

מראה חיצוני:  הצבע הכללי אדום, ההופך לכהה יותר וקרוב יותר לחום על הגב, הכנפיים וקדמת הלחיים. החזה והבטן בעלי סיום צהוב דהוי.
הזנב חום-אדום.
מסביב לעין ובאזור המקור טבעת עור בצבע שחור.
העיניים כתומות-אדומות, הרגליים אפורות.
המקור כתום עם בסיס שחור על המקור העליון.
לצעירים צבעים עמומים יותר.
אורך:  31 ס"מ
משקל:  215 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  איי סלומון ואיי בוגנוויל, בוקה, ניסאן, פני, הנאובר החדשה. אזור מחייה: יערות גשם, צמחיה משנית, ומטעי מנגרובה וקוקוס. באזורים נמוכים, אך גם בגובה 830 מטר מעל פני הים..
תזונה בשבי:  - תערובת ללורים המורכבת מפירות, אבקת פרחים, דגנים מועשרים, סוכר פירות ויוגורט דל שומן. צנימים ו/או ביסקוויט מרוכך, מעט זרעים מונבטים, מגוון פירות וירקות.
יש לספק ענפים טריים עם פרחים וניצניהם. יש לפזר תוספת ויטמינים ומינרלים על המזון באופן קבוע.
תזונה בטבע:  - פירות קטנים ופירות יער, ירקות ופרחים (בעיקר עצי קוקוס). קיימת השערה שלורי קרדינל מעדיף לאכול מעצים שפרחיהם אדומים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  מונומורפי - אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. בטבע – לא ידוע כמעט דבר על הרבייה בטבע.
עונת רבייה ארוכה אך לא קבועה נצפתה באוגוסט, האכלת הצעירים בסביבות יולי והצגות החיזור החלו עוד בתחילת ספטמבר. בשבי – מושגת לעיתים נדירות. עונת הרבייה מתחילה במאי. 2 ביצים בתטולה, כמעט תמיד לא פוריות.
שני ההורים נשארים בתא ההטלה בזמן הדגירה. אורך הניצוי המדויק לא ידוע.
תנאי גידול:  גודל כלוב תעופה מינימאלי – 2X1X2 מטר. רצוי כלוב בגודל כזה בחוץ, אשר מתחבר לכלוב בגודל זהה בפנים. יש לספק תיבת קינון כל השנה. טמפ' מינימאלית - 20°C.
מידע נוסף:  בטבע – חיים לבד, בזוגות או בקבוצות קטנות של עד 20 פריטים מחוץ לעונת הרבייה.
לרוב נצפו עפים או אוכלים פרחים של עצי קוקוס ועצים אחרים.
בזמן זה הם רועשים ומרבים לריב. תעופתם ישרה וישירה, והם בולטים בשל זנבם הרחב והמפוצל. לפעמים להקות גדולות נודדות מאי לאי באיי הסלומון.
צעקתם חדה וחודרנית, והם רועשים יותר מלורי הקשת.
בשבי – תוכי רועש, הנשמע הרבה פעמים. בוטח, שובב ופעיל (כאשר מזג האוויר יפה) – מתנדנד ונתלה תוך כדי צפצופים, מנפנף בכנפיו על ענפים ו/או מנקר אותם.
אוהב להתקלח, אך רגיש לקור. חסר יכולת דיבור, אך טוב כהאכלת יד. שובב ופעיל מאוד. לא ידוע על מוטציות צבע.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

[צבי דגן]

לורי קשת

Rainbow Lory
Trichoglossus h. Moluccanus

הופעה חיצונית:  הצבע הכללי ירוק. המצח, קדמת הכתר, אזור הלחיים והסנטר כחולים, והופכים לחומים-שחורים בחלקו האחורי של הראש, החזה העליון והחלק האחורי של אזור הלחיים.
על העורף פס צהוב ירוק.
החזה אדום, כאשר לכל נוצה קצה כחול-שחור (כ-2 ס"מ ברוחב). הבטן ירוקה כהה. הירכיים, הנוצות באזור הביב וכיסוי הזנב התחתון צהובים ירוקים עם קצה ירוק כהה.
סוככות הכנפיים התחתונות כתומות. חלקן התחתון של נוצות התעופה בעל פס צהוב רחב. חלקו התחתון של הזנב צהוב-זית.
מסביב לעין טבעת עור דקה ואפורה. העיניים אדומות-חומות, הרגליים אפורות והמקור כתום-אדום.
אין הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה.
לצעירים צבעים דהויים יותר, מקור חום-שחור ועיניים כהות.
מוטת הכנפיים: 135-150 מ"מ.
אורך:  26 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  בורו, אמבוניה, סראם, איי גוראם, איים רבים במפרץ גילניק (לא ביאק), מערב גינאה החדשה.
איים מיוערים, פנים הררי של איים שונים בגובה של 1250 מ'. ביצות מנגרובה וערבות.
תזונה בשבי:  תמיסת פירות ללורים, אבקה, פתיתי אורז, פתיתים רב דגניים, סוכר פירות ויוגורט דל שומן.
ביסקוויט המרוכך בתמיסה.
מגוון רחב של פירות, בעיקר פירות יער.
שיבולת שועל, זרעי כנריות ודוחן, כמו כן זרעי חמנייה מונבטים בכמויות קטנות.
יש לספק מזון חי, כגון רימות.
תזונה בטבע:  – נקטר, פרחים וחרקים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות :  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  בטבע – עונת הרבייה מתחילה מספטמבר, מקננים בגובה רב בעצים זקנים.
עד 5 ביצים להטלה.
גודל ביצה: 30.2x24.2 מ"מ.
הרבייה בשבי – מושגת בקביעות.
הרבייה מתחילה בעיקר באפריל.
הנקבה מטילה לרוב 2 ביצים, לעיתים 3.
משך הדגירה 26 יום, הניצוי אורך 7-9 שבועות.
 יש לתת תוספת של חלבון חי בימים הראשונים לאחר בקיעת הגוזלים.
 יש להפריד את הצעירים 3-4 שבועות לאחר שעזבו את הקן, שכן ההורים עלולים לתקוף אותם.
גודל תיבת הקינון: 25x25x35 ס"מ. יש לבודד את הזוגות. אינם בעייתיים בכל הקשור למעקב אחרי הקן.
תנאי גידול:  כלוב תעופה פנימי 2x1x2 מ' עם כלוב תעופה חיצוני 4x1x2 מטר.
טמפרטורה מינימלית - 10°C. ניתן לשחררו לכלוב התעופה החיצוני רק כאשר מזג האויר נוח. מומלץ לספק תיבת קינון בכלוב זה.
מידע נוסף:  בטבע – חיים בלהקות של כ-20 פריטים ויותר מחוץ לעונת הרבייה.
לרוב נצפים בזמן האכילה של פרחי עצי Eugenia ו-Erythrina. לעיתים נצפו במקומות אלה התקבצויות גדולות.
לרוב ניתן לראות את הלהקות עפות וצועקות בלילות-ירח בהירים. צעקתם דו-הברתית.
ככל הנראה עפים גם בין איים שכנים, בהתאם לזמינות העצים הפורחים.
בשבי – תוכי פעיל ורועש, שנוהג לצעוק על מי שאינו מכיר, מוקדם בבוקר ובערב נוהג להשמיע קול גס ומאוד מציק.
תוכי מאוד סקרן, אך יחד עם זאת ביישן ונוהג באיפוק כלפי הסובבים אותו.
מתאקלם היטב בטמפ' החדר, ואח"כ עמיד בפני טמפ' אחרות.
לרוב חסר יכולת דיבור.
לא ידוע על מוטציות קיימות.
תוחלת חיים ממוצעת – 20 שנה.
ללורי קשה יש תתי מינם רבים (יותר מ-20) כשאחד מהם הוא: הלורי קוקנט.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי