תוכים בינוניים (20 ס"מ עד 32 ס"מ)

[צבי דגן]

אייריס לורי (לורי האירוסים)

Psitteuteles iris
Iris lorikeet

מראה חיצוני:  הצבע השולט ברוב חלקי גופו הוא הצבע הירוק. הגב בצבע ירוק כהה יותר מאשר החזית. הראש אדום מעל העיניים וישנו פס סגול שנמשך מהעין ועד האוזניים.
מאחורי הצבע האדום ישנו מעט צבע צהוב.
צבע המקור הוא כתום-אדום, קשתית העין היא בצבע כתום והרגליים הן בצבע אפור-כחלחל.
הזכר והנקבה זהים, פרט לכך שהאדום על ראשה של הנקבה הוא חיוור יותר ופחות נרחב.
הצעירים דומים לנקבה, אך צבע מקורם נוטה לחום, קשתית העין היא בצבע חום והאדום, מופיע פחות צבע אדום על הראש והפס הסגול בהיר יותר.
הגוון וההיקף של הצבע האדום והסגול על הראש משתנים בין כמה תתי-מינים.
אורך:  20 ס"מ
משקל:  65 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  מקורו באיי ווטר, טימור ולסר סאנדאס, באזורי יערות מונסון, יערות, מקומות עם צמחייה, אזורים עם גידולים חלקאיים ומקומות עם עצים פרחוניים..
תזונה בשבי:  דייסה (או אבקה לחוד ומים לחוד) מיוחדת ללורים, כופתיות מיוחדות ללורים, פירות וירקות.
תזונה בטבע:  פירות ונקטר
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  גודל הכלוב המומלץ לזוג למטרות רבייה 2.5X1X2 מטר.
תיבת הקינון אנכית: 20X20X40 ס"מ.
בתטלה ממוצעת ישנן שתי ביצים, בגודל 23.5X19.5 מ"מ.
הנקבה דוגרת על הביצים במשך כ-23 ימים והניצוי יימשך כ-8 שבועות לאחר הבקיעה.
משקלו של הגוזל בעת הבקיעה הוא 4 גרם ומשקל הגמילה הוא בערך 52-60 גרם.
תנאי גידול:  יש לקחת בחשבון שזהו תוכי מלכלך מאוד (בשל התזונה ומערכת העיקול הייחדיות שלו הוא "משפריץ" את הלשלשת) וגם רועש (למרות שיחסית למשפחת הלורים הוא שקט).
מומלץ להחזיק באוויאר גדול, עם ריצפת בטון (במידה ויש קירות לוודא שהם ניתנים לשטיפה).
לתוכי זה יצר לעיסה חזק מאוד, לכן יש לספק צעצועים, ענפים טריים ובנוסף הם גם יעריכו מאוד פרחים שונים (יש לוודא שכל הצמחים והענפים הניתנים לתוכים אינם רעילים ו/או מרוססים, כמו כן, לא מומלץ לקחת מאזור בו עוברות מכוניות).
תוכי זה נוטה להיות תוקפני כלפי ציפורים אחרות, אי לכך לא כדאי להחזיקו בקרבתן. יש לספק כלי לרחצה.
מידע נוסף:  תוכי פעיל מאוד, די נדיר בשבי, סקרן ושקט למדי יחסית ללורי.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי

• 
  
  
  
  
  

[צבי דגן]

אימרה פרקיט

Aymara Parakeets
Sierra Parakeets
Psilopsiagon aymara

הופעה חיצונית:  הצבע הכללי הוא ירוק. ה"כתר" (הראש הקדמי) בצבע שחור.
מתחת ל"כתר" והלחיים עד החזה בצבע אפור וצבע העיניים חום.
קשה להבדיל בין הזוויגים, אם כי לזכר, הראש מעט שחור יותר ובית החזה מעט כחלחל יותר.
אורך:  20 ס"מ
משקל:  45 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  מרכז בוליביה, צפון-מערב ארגנטינה ולפעמים גם בצפון צ'ילה.
סביבת החיים הטבעית היא באזורים מיוערים וצחיחים (יבשים) בגבעות ו/או בגאיות, אזורים של של עצים וסבכי שיחים צפופים ובאזורים בהם קיימים גידולים חקלאיים.
תזונה בשבי:  בשבי לספק להם תערובת איכותית של זרעים לפרקיטיים (תוכים קטנים), ניתן לתת להם תערובת לכנרים בתוספת גרעיני חמנייה. בנוסף לתערובת יש לשלב פירות וירקות כמו גזר, תפוח, תירס.
יש גם לספק אבן סידן או סבידה(עצם דינון), וגם יש צורך בנגישות תמידית למים נקיים.
תזונה בטבע:  התזונה בטבע מבוססת על זרעים, נבטים, פירות וירקות.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  עונת הרבייה היא בסביבות נובמבר. גודל תיבת ההטלה: 17.8X17.8X30.5 (ס"מ).
מספר ביצים ממוצע להטלה הוא 6 ביצים (דווח אפילו על 10), שכל ביצה מוטלת יום אחרי יום. זמן הדגירה הוא 24-30 ימים.
הניצוי אורך בסביבות ה- 4.5-6.5 שבועות.
תנאי גידול:  לזן הזה יש כישורי תעופה טובים מאוד, לכן, אם קיימת האפשרות, מומלץ לגדלם בווליר גדול, ולשים בו עצים וצמחייה (שאינה רעילה לתוכים) על מנת שיוכלו להכין בהם את אתר קינון בתנאים אופטימליים.
יש לספק חומרי לעיסה.
מומלץ לספק להם ענפים ופרחים טריים ושאינם רעילים לתוכים (למשל: ערבה, אורן, או אשוח).
יש לוודא שהצמחים המוכנסים אינם מרוססים ומומלץ לא לקחתם מאזור בו עוברות מכוניות.
מידע נוסף:  תוכי זה אינו נפוץ כלל בשבי.
עדיף להחזיקו בכלובים שאורכם כ- 1.2 מטר לפחות.
מדובר בתוכי קטן, שקט, רגיש ופגיע, "נכנע" בקלות תחת לחץ ומחלות.
יוטב לו והוא יעשה יותר מלא חיים כאשר יוחזק בוולייר מרווח עם ציפורים נוספות.
זוהי ציפור חברותית, בדרך כלל נצפית בלהקות קטנות מחוץ לעונת הריבייה.
קבוצות גדולות יותר נראות בקרבת מקורות מים.
פעמים רבות תוכים אלו ירדו אל הקרקע, על מנת לאכול עשב, זרעים ופירות שנפלו.
כאן תוכלו להאזין לקולו של התוכי: הקולות של אימרה פרקיט

• 
  
  
  
• 
  
  
  

[צבי דגן]

אמזונה אמזוניקה

amazona amazonica
orange winged amazon

הופעה חיצונית:  המראה הכללי הוא ירוק כאשר הלחיים צהובות והמצח כחול וצהוב. קצה נוצות הכנפיים בצבע כחול כהה ובנוצות הכנפיים הפנימיות ניתן לראות צבע אדום כתום.
הגחון שלהם בצבע ירוק בהיר יותר, הזנב בצבע ירוק צהבהב עם מעט כתום.
הרגליים בצבע אפור בהיר.
שני המינים דומים רק שלזכר יש יותר כחול בראש מאשר לנקבה שיש לה יותר צהוב על הפנים.
לבוגרים יש עניים חומות.
אורך:  31 ס"מ
משקל:  400 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  ישנם 2 מינים: AMAZONICA נמצא בעיקר ביבשת דרום אמריקה. TOBAGENSIS שהוא תת מין והוא נמצא בטרינידד וטובגו.
תזונה בשבי:  פרות טריים ירקות פסטה ודגנים. זרעים ואגוזים בכמות קטנה, אם בכלל, מאחר ויש להם נטיה להשמנת יתר.
כמו כן יש להם צורך גבוהה בויטמין A לכן צריך לספק להם מזונות עשירים בויטמין A באופן יום יומי. כמו: גזר, בטטה, מלון, אפרסקים. בנוסף צריך לספק ענפים טריים ללעיסה.
תזונה בטבע:  זרעים, אגוזים,פירות יער, פרחים וניצנים
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
יכולת דיבור:  טובה מאוד
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  מגיעים לבגרות מינית בגיל 3-4 שנים. ידועים בבחירת בן זוג קבוע לכל חייהם ולכן לא כדאי להפריד זוגות מחוברים.
תקופת החיזור מתחילה בחודש אפריל כשמזג האויר מתחמם, בטבע מקננים בעצים גבוהים וחלולים הנקבה מטילה בין 2-5 (בדרך כלל 3) ביצים לבנות הדגירה נמשכת 26 ימים ע"י הנקבה והזכר נשאר בקרבת הקן.
הגוזלים מנוצים בגיל חודשיים. והופכים לעצמאיים לאחר שבועיים שלושה. בתקופת הרבייה הם עלולים להיות מאוד תוקפניים.
תנאי גידול:  זקוק לכלוב גדול מאוד (יותר ממה שכתוב לעיל) שיאפשר תעופה חופשית וזאת בשל האופי הנמרץ של האמזוניקה .
מידע נוסף:  תוחלת חיים בשבי עד 80 שנה (בד"כ 60 שנה),  תוחלת חיים בטבע: 30-71 שנה.
צוווחנים ורועשים מאוד במיוחד כשהם בזוג.
בעלי אינטרקציה חברתית גבוהה מאחר ובטבע הם חיים בלהקות, מקבוצות קטנות לקבוצות של יותר מ- 600 פרטים בלהקה.
לוכדים אותם למסחר כחיית מחמד, אך הם נרדפים גם למזון.

• 
  
  
  
• 
  
  
  

[צבי דגן]

אפרור אפריקאי טימנה / תימנה (ג'אקו)

Timneh Grey Parrot
Psittacus e. Timneh

הופעה חיצונית:  התמנה דומה מאוד לקונגו, למעט מספר הבדלים: הוא קטן יותר, צבעו האפור הכללי כהה יותר, החזה והבטן בהירים יותר.
חלקים נסתרים מהזנב (במבט מלמטה) צבועים באדום, כאשר הזנב עצמו צבוע בגוון אדום כהה - חום. המקור העליון ורדרד עם צדדים שחורים.
גם אצל התימנה לא ניתן לראות הבדלים בין זכר לנקבה.
הצעירים נבדלים מהוריהם ב 2 הבדלים: זנבם אדום והעיניים אפורות.
אורך:  30 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  דרום גינאה, סיירה ליאונה (מערב אפריקה), ליבריה וחלקו הצפוני ביותר של חוף השנהב.
אזור מחייה: יערות הממוקמים באזורים נמוכים, סוואנות, שטחים מיוערים של הסוואנות, אזורים עם עצי מנגרובה הממוקמים באזור החוף.
נמנעים מאזורים המיושבים ע"י בני-אדם.
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים של חריע, חמנייה, אורז, חיטה, שיבולת שועל ומגוון רחב של סוגי דוחן. באביב ובקיץ רצוי להוסיף זרעים מונבטים. צנוברים (אצטרובל), בלוטים, בוטנים.
ממגוון של פירות וירקות, בעיקר ענבים, תאנים, אפרסקים ותפוחים.
תירס חצי-בשל. ורד הבר, צמחים ירוקים (ורד השן, כוכבית, וכו'), מזון ביצים, לחם לבן, וביסקוויטים
תזונה בטבע:  – זרעים, אגוזים, פירות, ענבים (או פירות בגודל זה) ונקטר.
אוהב בעיקר תמרים.
מידי פעם פושטים הג'אקואים על שדות דוחן וגורמים לפעמים נזק משמעותי לתבואה.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  טובה מאוד
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט מאוד
רבייה:  עונת הרבייה אינה קבועה. באוגנדה מתרבים הקונגו בין יולי לספטמבר, בניגריה וליבריה בין דצמבר לאפריל.
הקנים ממוקמים בעצים גבוהים ומתים. ידוע על מקרה של קן שהיה בגובה 30 מטר מהקרקע. הקן היה חלול בעומק של 60 ס"מ, עם עץ לח, כמעט רקוב.
מספר הביצים בתטולה אחת – 3-4.
גודל הביצה – 39.4X31 מ"מ.
בשבי הרבייה פורייה.
עונת הרבייה מתחילה במאי.
יש למקם את הזוגות בכלוב מסוכך, ולהימנע מהפרעות.
זמן הדגירה הוא 26 יום, ולאחר 11 שבועות הגוזל מצמיח נוצות.
הגוזלים מגיעים לעצמאות שבועיים/שלושה לאחר עזיבת הקן.
ההורים רגישים לבדיקת תאי ההטלה.
תנאי גידול:  כלוב שקט ומוגן בגודל 3.5X1.5X2 מטר.
רק פריטים מאולפים/מוחתמים יכולים להיות מוחזקים בכלובים גדולים, עם אפשרות תעופה/יציאה מהכלוב על בסיס יומיומי. טמפ' מינימאלית - 5°C.
מידע נוסף:  בטבע – הג'אקואים חיים בזוגות או קבוצות קטנות במשך היום.
לקראת השקיעה מתאספים בקבוצות על צמרות של עצים גבוהים בשולי היערות, הממוקמים לאורך נהרות או ליד אגמים.
לפעמים קבוצות אלה מגיעות למאות פריטים.
בד"כ עוזבים את העצים שעליהם הם ישנים לפני הזריחה ועפים לכיוון מקורות המזון.
הם ביישנים, לרוב אינם נגישים.
במשך היום מבקרים בנהרות ואגמים כדי לשתות, אולם חוץ מכך לא יורדים לקרקע.
תעופה – מהירה וישירה עם מטות כנפיים מהירות וקבועות.
הג'אקואים רועשים ובולטים בזמן תעופה, אולם שקטים בזמן האוכל.
צעקתם מורכבת מסדרה של צרחות חזקות ומלודיות, שריקות.
 כאשר הם מריעים מפני סכנה הצעקה נשמעת מחוספסת, אפשר לומר "צרודה".
 בשבי - רמת רעש – בינונית.
לעיתים קרובות הוא  ביישן ודאגן.
אצל חלקם מופיעות בעיות התנהגות ומריטת נוצות.
עם התקרבות הבעלים הם נוהגים להסתתר בפינת הכלוב.
החקיינים הטובים ביותר מבין התוכיים.
רבים מהם בעלי יכולת לקשר רעיונות שונים.
הצורך באמבטיה משתנה מפרט לפרט.
בעל מקור חזק ואוהב ללעוס, לכן חשוב לספק לו ענפים/צעצועי לעיסה.
תוחלת החיים בשבי: 30-40 שנה
תוחלת החיים בטבע: 40 שנה

[צבי דגן]

ארה אדומת כנף (נוביליס)

Ara nobilis
Diopsittaca noblis
Red shouldered macaw

מראה חיצוני:  בארה נוביליס קיימים שלושה תתי מין אשר בנוסף לכך נבדלים במראם החיצוני, והם:

1. Hahn's macaw -מצח ירוק עם נוצות במבע כחול כהה, כפיפת הכנף קצה הכנף ומתחתיה אדום, הצד התחתון של הזנב ונוצות התעופה צהוב, מקור שחור-אפור כהה, קשתית העין אדום חום.
   צעירים בלי כחול במצח ובכתר, פחות אדום כללי, מקור בצבע שנהב.אורכו 30 ס"מ.
   אורך הכנף 163-177 מ'מ.
   
2. Noble macaw -כמו הנוביליס אך במצח כחול בהיר יותר, המקור בצבע חום בהיר-לבן.
   גופו מסיבי הצורה הנראית לעין, אורכו 33 ס"מ.
   אורך כנף 173-190 מ'מ.
   
3. Neumann's long-winged macaw -כמו הנובל אך יותר גדול, אורכו 35 ס"מ.
   אורך כנף 181-200.
   

אורך:  30 ס"מ
משקל:  225 גרם
מצב בטבע:  נדיר
נישה אקולוגית:  מזרח ונצואלה וברזיל, דרום אמריקה..
תזונה בשבי:  תערובת זרעים של חמנייה, חריע, חיטה, שיבולת, זרע חפורית ודוחנים שונים, פרי וירקות, במיוחד במיוחד גזר ותפוח אדמה ותירס חצי בשל.
רצוי מאוד להוסיף מינרלים, השריה ומזון ביצים.
תזונה בטבע:  זרעים, פירות, פירות יער, אגוזים ופרחים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  עונת הרביה הינה בין פברואר - אפריל.
הזוג יבנה קן על צמרות עצי הדקל.
לא נחשבים טריטוריאלים במיוחד, נצפו מספר קנים וזוגות על אותו העץ.
הרבייה בשבי נחשבת די קלה, דרוש כלוב גדול ולפחות 1X1X2 מטר, חופש התעופה בכלוב מאוד משפיע על הצלחת הרביה.
תיבת קינון במידות: 20X20X60 ס"מ.
הנקבה תטיל 3-5 ביצים שיבקעו לאחר 25 ימים.
הגוזלים יעזבו את הקן לאחר חודשיים וישארו עם ההורים מספר שבועות עד לעצמאות מלאה.
תנאי גידול:  כתוכי מחוברת, הוא מאוד פעיל, מידת הרעש נחשבת לבינונית.
יש לו נטיות ללכלך, קצת מגושם.
יכולת דיבור סבירה אך יכולת הקליטה שלו מהירה מאוד גם לחיקוי צלילים וגם ללמידת טריקים שונים.
ולמרות גודלו הקטן (גודל בינוני) לא מתאים בכלל למתחילים.
חשוב מאוד לשמור על מקור מים לרחצה, לשם שמירה על הנוצות ועור הפנים החשוף.
מידע נוסף: בגלל גודלו הנוח הוא משמש כחיית מחמד חביבה ביותר ע"י מגדלים.
יחסית הוא לא כל-כך צבעוני ביחס לארות הגדולות, לרוב מכונה כ-"ארה ננסית" אך זו טעות.


קרדיט בקישורים האלה:

1. ויקיפדיה - מקאו אדום כנפיים
   
2. אתר: "Pretty Bird"
   
3. אתר: "Bird Care"
   
4. אתר: "Oisellerie"
   
5. אתר: "Papoušci"
   
6. תמונה
   
7. אתר: "dkimages"
   
8. אתר: "מקור המידע לציפורים"
   
9. אתר: "ТерЬерТоРия"
   
10. אתר: "Planetofbirds"
    
11. אתר: "ARA.RU"
    
12. אתר: "Papageien"
    
13. אתר: "chovzvira
    
    
    
    
    
    
    

[צבי דגן]

בלו ביילד

triclaria malachitacea
Purple-bellied parrot

מראה חיצוני:  נוצות ירוקות מכסות את רוב גופו; ראש, חזה, בטן ומתחת לזנב נוצות צהובות יותר; בסנטר ובירכיים יש גוון כחלחל קלוש.
במין זה קיימת דו-צורתיות מינית מוחלטת, וניתן בקלות להבדיל בין הזכר לנקבה: הזכר בעל בטן סגולה והנקבה בעלת בטן ירוקה.
הצבע מתחת לבטן הוא ירקרק כחלחל, העיינים שחורות עם קשתית חומה הטבעת שמסביב לעין אפורה; הרגליים בצבע אפור.
אורך:  28 ס"מ
משקל:  135 גרם
מצב בטבע:  נדיר
נישה אקולוגית:  דרום מזרח ברזיל מריו גרנדה דו סול צפון לדרום באהיה, יערות של אזורי החוף וההרריים עד 1,000 מטר (3300 רגל), בדרך כלל מעדיף גבהים שבין 500 מ' (1650 רגל) ו -1,000 מ' (3300 רגל).
מדי פעם מבקר במטעים, פרקים וגנים בשולי ערים. נתקלו בעיקר בזוגות או בקבוצות קטנות ומשפחתיות.
תזונה בשבי:  התזונה מתבססת בעיקר על פרות, בתוספת כופתיות ותערובת זרעים.
תזונה בטבע:  פרות (במיוחד פרותי דקל), צוף, פירות יער, אגוזים, ניצנים וזרעים; כנראה גם חרקים וזחלים; מעדיפים פירות הדר כאשר הם מחפשים מזון בפרדסים.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
חברות:  קשה לחברות
רעש:  שקט מאוד
רבייה:  זקוקים לכלוב גדול מאוד: 2X2X6
עונת הרבייה מיולי עד אוקטובר.
הנקבה מטילה בין 3-5 ביצים ודוגרת עליהם כ-29 ימים.
הגוזלים פורחים מהקן לאחר 7-8 שבועות בנוסף לכך לאחר שעזב את הקן ישאר עם הוריו זמן מה עד לעצמאות מוחלטת.
מקנן בענפים חלולים או חורים בעצים, גודל ביצה 31.6 x 24.9 מ"מ
תנאי גידול:  זקוקים לכלוב גדול מאוד מכיוון שהוא תוכי פעיל מאוד ואנרגטי.
מידע נוסף:  רגישים לטפרטורה של מתחת ל-20 מעלות צלזיוס, הם כרגע נמצאים בסכנת הכחדה בשל הגדלת מרווח של שטחי יער ובנוסף מאוד מאוד נדיר וקשה למצוא אותו.
כמחוברת, הוא תוכי שקט למדי שמסתדר היטב עם ציפורים אחרות, פעיל מאוד ושובב, מחוץ לתקופת רבייה שלו.
עף סביב לעתים קרובות, ציפור בעלת רגישות וקשיים להסתגל, כאשר התאקלם יהיה קשוח וללא בעיות.

[צבי דגן]

בלובונט / הכומתה הכחולה

Bluebonnet Parrots

הופעה חיצונית:  שייך למשפחת הפראקיטים .
קיימים ארבעה מינים של בלובונט, בעל המופע רגיל יראה כך: נוצות בצבע חום עם נטייה לגוון זית, כתמים כחולים בפנים ובצדדים של הכנפיים.
אזור הביב צהוב ומעליו באזור הבטן התחתונה כתם אדום ולידו כתום.
תת המין השני נקרא בלו בונט אדום: צוואר וחזה בגוונים חום אפור, צידי הגוף בצבעים אדמדמים עד חומים, כתפיים ירוק זית עד בהיר, כנפיים בגוון כחול והבטן בגוון צהוב למעט כתם עגול בגוון אדום כמו כן כל אזור הביב צהוב .
תת מין שלישי נקרא נהריטה בלו בונט קטן מהאחרים משמעותית צבע אפור חזק פנים וצידי הכנפיים כחול חזק מאוד, בטן ללא כתמים כלל כולה בצהוב בולט, תת מין זה כמעט שלא מוכר ואין כמעט פריטים ממנו בשבי ולכן אין מידע.
אורך:  30 ס"מ
משקל:  65 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  דרום מזרח אוסטרליה קווינסלנד והאי ויקטוריה.
חיים בלהקות די גדולות ,להקה יכולה להגיע ל30 פרטים.
ב-1990 חוקרים גילו את תת המין הצהוב של הבלובונט ובכדי שלא יכחד החלו להרבות אותם בהצלחה בשבי וכיום האוכלוסיה שלהם גדלה באופן מבוקר אך מחירם יקר.
תזונה בשבי:  תערובת מיוחדת לפראקיטים, זרעים מסוגים שונים, תפוח מלפפון גזר והרבה ירקות ירוקים, מזון ביצים.
תזונה בטבע:  פירות יער קטנים, עשבים ירקות וזרעים שליקטו מהקרקע וירקות ופירות מצמרות העצים, חרקים ומעופפים קטנים.
אילוף:  קשה מאוד לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
דיבור:  גרועה
חברות:  קשה מאוד לחברות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  מגיעים לבגרות מינית בסביבות גיל שנה.
זקוקים לשקט מרבי בכדי להטיל ולתיבת קינון גדולה: 40x15x15 לפחות.
הרבייה תתרחש בעונת החורף, הנקבה דוגרת יחידה ותפקידו של הזכר להאכיל אותה.
במשך תהליך הרבייה והדגירה הם נעשים תוקפנים מאוד כלפי זרים כולל תוכים אחרים ובני אדם.
בעת החיזור הזכר מרקד לפני הנקבה.
הנקבה תטיל בין 4-6 ותדגור עליהם כ- 19-20 יום, לאחר כחודש, הגוזלים יהיו מנוצים לגמרי ויתחילו להיות עצמאים בסביבות ה-15 יום.
תנאי גידול:  כלוב מרווח מאוד, כל זוג יזדקק למתחם משלו אין לשים בווליר כמה זוגות יחד וכן יש לאפשר שקט מרבי.
מידע נוסף:  הפרקיט הזה מיועד לרבייה ואינו מתאים תוכי מחוברת, מאוד מהירים בתעופה, בעת סכנה צורחים בקול מיוחד להם בכדי להזהיר את האחרים ויחד תוקפים את הפולש.

[צבי דגן]

ברבנד

barraband parakeet

מראה חיצוני:  מועד הניצוי המלא מתרחש בעצם בגיל שנה, אז מתחיל השינוי באזור הצוואר והראש של הזכרים - משתנה לצהוב ובגרון אדום (נראה כמו "גרון שחוט").
הברבנד, בוקעים במופע של נקבות.
אורך:  30 ס"מ
תזונה בשבי:  המזון המומלץ הוא כופתיות+תערובת פרקיטים (בדומה למזון של קוקטליים) המורכב בעיקרו מזרעים שונים.
יש להוסיף פירות וירקות מסוגים שונים (בעיקר הכהים), וביצה קשה על קליפתה.
אילוף:  קשה לאילוף
דיבור:  בינונית
חברות:  קשה לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  תהליך הרבייה לא קשה, מגיעים לבגרות בגיל שנה אבל לרוב, הרבייה מתרחשת בערך בגיל שנתיים.
גודל תיבת קינון 20X20X60 ס"מ בדומה לזה של הדררות יתאים גודל כלוב מינימלי לרבייה הוא 1X1X1 מטר.
מידע נוסף:  אופיו נוח ואינם מגלים סמני פחד מיוחדים כשהם נמצאים בסביבת בני אדם.
בד"כ הם תוכים שקטים, עם כי בעונת הרביה, הזכר רועש כשהוא מחזר אחרי הנקבה.
לא כל-כך טובים כתוכים מחוברתים משום שבבגרותם הם עלולים לאבד את רמת החברות ונעשים לא חברותיים, הברבד לא עובר תהליך חיברות (סוציאליזציה) ומעדיף לחיות לבדו וללא בעלים/בני אדם.

[צבי דגן]

ג'רדין פארוט

Jardine Parrot

מראה חיצוני:  תוכי חסון, עם מקור גדול.
רובו בצבע ירוק ומופרד על ידי נוצות הכנף הכהות שלו שיכלו להיות מתוארות במקרים מסוימים, כ"שחורות" ולו רק בגלל, השוליים הירוקים הקטנים.
כמות גדולה של אדום\כתום על המצח המתמשכת לתוך הכתר, גם על הירכיים וקצוות חלקם הקידמי של הכנפיים מתוחמים בצבע אדום/כתום.
אורך:  28 ס"מ
מצב בטבע:  נדיר
נישה אקולוגית:  מגיע מאפריקה מרכזית נע בין קאמרון לאנגולה המזרחית לבין דרום מערב אוגנדה.
תזונה בשבי:  התזונה של הג'רדין דומה לתזונה של שאר התוכים האפריקאיים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  אין אפשרות להבחין בין הזוויגים רק לפי המראה החיצוני.
אפשר להבחין בין צעירים לבוגרים.
לצעירים כמעט שאין כתר (הכתם האדום) על הראש.
הופעת הכתר מתחילה בגיל שנה ומתפתחת במשך שלוש שנים עד שהכתר תופס את כל החלק העליון של הראש ונראה כמו כיפה.
יש מגדלים שיודעים להעריך את גילו של התוכי לפי שלב ההתפתחות שבו נמצא הכתר.
בערך בגיל שלוש הכתר מגיע לשיא התפתחותו.
כדי לקבוע את הזוויג במדויק צריך לעשות בדיקת דם מולקולרי (DNA) במעבדה שיש לה את האמצעים לכך.
עונת הרבייה מתחילה בחודש ינואר.
הנקבה מטילה 3-4 ביצים משך הדגירה הוא 26 ימים.
ניצוי מלא של הגוזלים מגיע בגיל 9-10 שבועות.
בשבי, הג'רדינים לא מצטיינים בדגירה וטיפול בצאצאים ולכן המגדלים מעדיפים להדגיר את הביצים במדגרות ולהאכיל את הגוזלים ידנית.
מידע נוסף:  ג'רדין יכול להגיע כשילוב של ארבע תכונות שונות רועש / שקט / היפראקטיבי / רגוע.
ג'רדין הוא תוכי עם מקור גדול מאוד ומצריך המון חומר לעיסה כדי למנוע ממנו להפוך לתוכי נשכן.
התזונה של הג'רדין דומה לתזונה של שאר התוכים האפריקאיים.
מדובר בתוכי שאוהב משחקים ולא חששן ליד זרים ולא בכדי מכונה האמזונה של התוכים האפריקאים (רק עם יתרון השקט).
קווי דם שונים יוציאו תוכים עם תכונות שונות להורים רועשים יצאו לרוב גוזלים רועשים ולהורים שקטים יצאו לרוב גוזלים שקטים (גם הסביבה והאילוף מהווים גורם ברמת הרעש שהג'רדין יעשה).
מדובר בתוכי יחסית כבד על הקרקע ולא תמיד הוא יציב ולכן צריך לוודא שהיד יציבה כאשר הוא עומד עליה.
ג'רדין הוא תוכי שלא אוהב התחכמויות והוא ישר נושך עם מעצבנים אותו בניגוד לג'אקו לדוגמא שלרוב יזהיר עם נשיכה חלשה לפני שינשוך ברצינות.
לג'רדין יש יכולת דיבור מאוד גבוהה בדומה לחלק נכבד ממשפחת האפריקאים כמו הרד בלי, קייפ פארוט והג'אקו.
ג'רדין שהתאקלם בביתו החדש ובמשפחה החדשה יהיה "ליצן" לא קטן ויעשה פעלולים רבים.
לסיכום: הג'רדין הוא תוכי מדהים.

[צבי דגן]

דאסקי לורי

Dusky Lory
Pseudeos fuscata

הופעה חיצונית:  הצבע הכללי הוא זית-חום כהה.
הכתר צהוב עמום. לצוואר והחזה קצוות צהובים.
את הגרון חוצה פס צהוב עד כתום-אדום, ואצל פריטים מסוימים יהיה פס נוסף על החזה.
הבטן והירכיים כתומים-צהובים.
כיסוי הכנפיים התחתונים צהובים-ירוקים.
על החלק התחתון של נוצות התעופה ישנם 2 פסים בצבע כתום-צהוב.
הזנב צבוע בצבע ירוק-זית מעומעם, עם מעט כתום.
מסביב לעין טבעת עור בצבע אפור כהה.
באזור המקור התחתון ישנו אזור עור חשוף בצבע בכתום-צהוב.
העיניים כתומות-אדומות, הרגליים אפורות כהות והמקור כתום.
לחלק מהנקבות יש צבע לבן-כסוף בתחתית הגב.
מלבד זאת אין הבדלים חיצוניים בין הזכר הנקבה.
לצעירים צבעים עמומים יותר וישבן בצבע אופוויט.
המקור כהה ועיניהם צהובות-אפורות.
אורך:  25 ס"מ
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  גינאה החדשה, סלוואטי ואיי ג'אפן.
אזור מחייה: יערות, צמחיה משנית גבוהה ואזורים הרריים ומיוערים (פתוחים) עד 2400 מטר. מידי פעם מבקר בסוואנות עם עצים ומטעי קוקוס. .
תזונה בשבי:  תערובת ללורים המורכבת מפירות, אבקת פרחים, דגנים מועשרים, סוכר פירות ויוגורט דל שומן. צנים ו/או ביסקוויט מרוכך, מעט זרעים מונבטים, מגוון פירות וירקות.
יש לספק ענפים טריים עם פרחים וניצניהם.
יש לפזר תוספת ויטמינים ומינרלים על המזון באופן קבוע.
תזונה בטבע:  חומר ירק, נקטר, פרחים ופירות.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש מאוד
רבייה:  בטבע – עונת הרבייה מתחילה ביולי, ואורכה אינו ידוע.
מקנן בעצים גבוהים מאוד.
גודל ביצה: 27.8X24.1 מ"מ.
בשבי – לרוב מושגת רבייה.
עונת הרבייה מתחילה בעיקר באפריל.
לרוב הנקבה מטילה 2 ביצים, ולפעמים - 3 ביצים.
משך הדגירה הוא 26 יום.
ניצוי הגוזלים אורך 8-10 שבועות.
ההורים מאכילים את הגוזלים עוד 3 שבועות לאחר שסיימו את הניצוי.
גודל תיבת הקינון המומלץ הוא – 23X23X35 ס"מ.
חובה לבודד את הזוגות, שכן הם הופכים למאוד אגרסיביים.
יש להציב תיבת קונון עם ריפוד עבה שניתן להוצאה וניקוי. יש לנקות/להחליף ריפוד זה כל שבועיים.
תנאי גידול:  תוכי רועש ופעיל.
בהתחלה הוא ביישן, אך מאוחר יותר נותן אמון בעליו. למרות זאת, הוא נשאר מאופק.
לרוב אגרסיבי כלפי סוגי לורים אחרים.
ההתאקלמות נמשכת זמן רב (כשנתיים לציפור מיובאת), אך לאחר שהתאקלמו הם חזקים יחסית.
אוהבים להתקלח.
אינם לעסנים כבדים, אך יש לספק להם ענפים של עצי פירות.
דאסקי-לורי נבהל בקלות מזרים, וכאשר זה קורה, הוא צועק או מתחבא.
יש לנקות את הכלוב יותר בתכיפות מאשר עם סוגים אחרים, שכן זן זה מלכלך במיוחד.
הכלוב האידיאלי הוא כלוב תעופה פנימי בגודל של 2X1X2 מטר המשולב עם כלוב תעופה חיצוני בגודל של 3X1X2 מטר.
טמפרטורה מינימאלית - 5°C, אך בזמן ההתאקלמות לא פחות מ- 20°C.
מידע נוסף:  בטבע – נודדים בקבוצות קטנות ולהקות גדולות יותר של כ-10 פריטים ויותר כאשר נמצאים מחוץ לעונת הרבייה.
הנדידה תלויה בזמינות העצים הפורחים או מקורות מזון אחרים.
לפעמים יוצרים להקות משותפות יחד עם לורי קשת וזנים נוספים על עצי מזון.
לרוב נצפו עפים מעל יערות בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחה"צ המאוחרות.
בולטים בשל צעקתם הרמה וגובה מעופם הרב.
עפים למרחקים בין עצי קינון לבין מקורות מזון.
לפעמים ניתן לראות התקבצויות של אלפי פריטים בעצי הקינון.
מטפסים במיומנות וזריזות בין ענפי העצים.
בקבוצה שובבים, מעט אגרסיביים ורועשים.
תעופתם ישירה ומהירה.
כאשר מתקרבים לעצי הקינון תעופתם מקבלת פן אקרובאטי ומלווה בצעקות קצרות.
בשבי – תוכי רועש ופעיל.
חסר יכולת דיבור.
לזן 3 צבעים (אדום כתום וצהוב), התלויים במין, גיל ומוצא הציפור.
ראה גם כאן: הכירו את הלורי