דירוג האשכול:

**צבי דגן**

פתרון לבעיית צרחות ונשיכות

למה התוכי צורח?
אם נבין את הסיבות ל"התנהגותו הצרחנית" של התוכי נוכל בקלות יחסית לשנות אותה.
ברוב המקרים הצרחות נובעות מרצון ל"תשומת-לב", ואז רובנו עושים את הטעות הנפוצה - ניגשים אליו במטרה לבדוק את סיבת הצרחות ומנסים להשתיקו בדרכים מגוונות, התגובות הנפוצות בקרב המגדלים הן:
[Image: f0RQgVY.gif]

מגישים לו "צעצוע" כל שהוא, או מזון כדי שיעסיק את עצמו במטרה לזכות למספר דקות של שקט.
[Image: f0RQgVY.gif]

מנסים לדבר אליו או שאומרים לו "שקט", ואז מקבלים "שקט" זמני משום שכשהתוכי מקשיב הוא בד"כ שקט.
[Image: f0RQgVY.gif]

ואפילו ישנם כאלה שצועקים עליו.
פעולות אלה לא רק שאינן פותרות את הבעיה אלא - אף מעצימות אותה, מכיוון שהתוכי מצליח להבין שכשהוא צורח הוא מקבל תשומת לב ומתנות, אז למה שיפסיק לצרוח גם להבא?
הדבר די דומה לחינוך ילדים.
רבים בנינו בוודאי חוו את הסיטואציה של ילד קטן ששוכב על רצפת הקניון, בוכה וצורח כדי שיקנו לו ממתק.
רוב ההורים מתקשים לשאת את התנהגותו של הילד ונעתרים להפצרותיו.
התוצאה הישירה היא שהילד לומד להשיג את מבוקשו ע"י התנהגות שאינה רצויה לנו.

[Image: GeSsJpg.gif]

איך נשנה את ההתנהגות הצרחנית של התוכי?
התגובה הנכונה לצרחותיו של התוכי היא בניגוד לאינסטינקט הטבעי שלנו.
כשהתוכי מתחיל לצעוק, יש להניח לו ולא להגיב, לא להיכנס אל החדר ובכך לתת לו את מבקשו! אלא, להפך - לצאת מהחדר ולהשאיר אותו לבד, פשוט - להתעלם ממנו ומצרחותיו לחלוטין.
כך הוא ילמד שהצרחות, לא רק שאינן מקדמות את האינטרסים שלו, אלא, מרחיקות אותנו ממנו והוא נשאר לבד, והוא בעצם משיג את הדבר ההפוך ממה שניסה להוציא אל הפועל.
יש לציין שהדרך לא קלה, משום שקשה מאוד להתעלם מצרחות מחרישות אוזניים, אבל, כנראה שאין מנוס, אין כאן "קיצורי דרך" אסור שהתוכי ילמד שהשיטה שלו להשיג תשומת לב, היא דרך צרחות.
לאחר שהתוכי נרגע והפסיק את צרחותיו, מומלץ לגשת אליו, להעניק לו כפרס - מזון שאהוב עליו, צעצוע, לטיפה, תשומת-לב, מילות שבח וכל דבר שעשוי להוות "חיזוק חיובי" להתנהגות רצויה.

**צבי דגן**

בעיית נשיכות אצל תוכים והצעת לפתרונות

מהן הסיבות לנשיכות?
ניתן להצביע על מספר סיבות שבגללן התוכי נושך וחשוב שנדע אותן.
איתור הסיבה ישפיע על הטכניקה שבה נשתמש כדי לפתור את הבעיה.
התנהגותו הטבעית של התוכי אינה כוללת נשיכות, תוכי הוא לא כלב. כשתוכי "רוצה לפתור עניינם" עם בני מינו הוא משתמש בשפת גוף וקול ולא בנשיכות.
המקור משתמש את התוכי למטרות שונות: לאחיזת חפצים, לאחיזה למטרת שיווי משקל או - טיפוס על עצים וכמובן לאכילה.
נמנה את המצבים והנסיבות שבהן עלול התוכי לנשוך

"התנהגות נשכנית" כתוצאה מהתנהגות "גוזלית"
בדומה לילדים וגורי יונקים אחרים, שנמצאים בשלב האוראלי של חייהם ונוהגים לבדוק ולהכניס כל דבר שהם רואים לפה כך גם גוזלי תוכים, שחוקרים ובודקים את הסביבה שלהם באמצעות המקור. במקור קיימת מערכת עצבית ענפה.
ברור שגוזלי תוכים לא מודעים לכאב שהם גורמים ע"י הנשיכה וכאן הוא תפקידנו להראות להם וללמד אותם שכך הוא הדבר וכי התנהגות זו איננה רצויה.
בניגוד ליונקים, הרמת הקול לא תתקן מעשה זה אלא להפך - הגוזל יחשוב שצעקה היא תגובה חיובית ורצויה וכך ימשיך לנשוך כדי לקבל תגובה דומה.
"התנהגות נשכנית" כתוצאה מרצון לאחיזה יציבה
כשמגדל-תוכי חדש שולח את ידו כדי שהתוכי יעלה עליה, התוכי יעזר במקור, כ"רגל שלישית" כדי להיאחז באופן יציב יותר.
אם תמשוך את ידך כשהוא עושה זאת, רק תערער את יציבותו והוא יצטרך "לאחוז" חזק יותר ומהר יותר בפעם הבאה וכך, מבלי משים, תחזק את ההתנהגות הנשכנית של התוכי שלך.
"התנהגות נשכנית" שנובעת מפחדים
ברוב המקרים, תוכים נושכים בגלל פחדים או בגלל חוויות טראומטיות שעבר.
בעת סכנה או בהלה, ישתמשו הציפורים באמצעי היעיל ביותר שלהם והיא היכולת התלת-ממידית - התעופה.
הציפור, תפרוש כנף ותמריא. רק לעתים נדירות - התוכים נושכים בטבע.
לעומת זאת בשבי, ובמיוחד כשהן קצוצות כנף ויכולת התעופה נפגמה, הרי שהנשיכה היא האפשרות היעילה יותר כדי להתגונן ולהתחמק מפני הסכנה.
"התנהגות נשכנית" שנובעת מרצון להתגונן (או להגן על...)
תוכי עלול לנשוך כדי להגן על אזור המחיה שלו = הנחלה (ראה גם טריטוריה) שלו (הכלוב, בן הזוג או האדם שאליו הוא נקשר).
תוכים רבים לומדים שאם הם נושכים הם מקבלים את מבוקשם, כמו: הצעקות של האדם הננשך (תוכים עשויים ליהנות מה"משחק" הזה), או החזרתו לכלוב שבו הם יכולים לאכול.
תוכים עשויים ללמוד שבאמצעות הנשיכות הם עשויים למנוע אירוע שלא מעוניינים בו כגון גזירת הציפורנים או חזרה לכלוב.

להלן התנהגויות לא ייחשבו כהתנהגות נשכנית אלא מעין משחק

"התנהגות נשכנית" שנובעת מנטייה אגרסיבית בתקופת הרבייה.
לחלק גדול מהתוכים, קיימת נטייה, בתקופת הרבייה, להיות תוקפניים יותר מתוך הצורך להגן על בני זוגם, על הכלוב שהוא שטח מחייתם ועל תיבת הקינון.
יש להפריד את סוג הנשיכות האלה מיתר הנשיכות משום שהן תלויות-זמן וחולפות לאחר עונת הרבייה.
"התנהגות נשכנית" שנובעת מסיבות רפואיות
תוכי שחש ברע לא יהיה סובלני לזולתו משום שבגלל חולשתו, הוא חושש לחייו ולכן - מעדיך להיות לבד ועלול לנשוך בניסיון להרחיק אתכם ממנו.
תוכי שבד"כ לא מגלה התנהגות נשכנית, מתחיל לנשוך ובנוסף לכך אתה מבחין בשינויים התנהגותיים נוספים כמו אכילה פחותה ופעילות מופחתת - קח אותו, ללא דיחוי, לווטרינר.
תוכים צעירים - תוכים צעירים נושכים כל דבר הבא איתם במגע כדי ללמוד או לגלות חפצים חדשים וכדומה.
תוכים בוגרים - תוכים בוגרים נושכים מסיבות כגון חוסר שביעות רצון, רוגז, איום, פחד ובהלה.
תוכים עלולים לנשוך את הציפורניים, במיוחד אלה שצבועות בחושבם שמדובר בפרי צבעוני.

התנהגות של בעלים שתגרום ל"התנהגות נשכנית" של התוכי

"התנהגות נשכנית" שנובעת מתוך רצון ל"משחק"
תוכים אוהבים לשחק, במהלך המשחק הם עלולים לנשוך מעט מתוך רצון לפתח את המשחק ולעשות אותו מעניין יותר מבחינתם. כמו כן, במהלך משחק הוא עלול לצאת מהאיזון ולאבד שיווי משקל ואז - להיעזר במקור, פעולה זו עלולה להתפרש בעיננו כנשיכה - ולא היא.

למד את שפת הגוף של התוכי שלך, הוא "יראה" לך מתי נמאס לו לשחק ורוצה לחזור לכלוב, אם לא תבין סביר להניח שהתוכי ירצה "ללמד" אותך זאת ע"י נשיכות.

איך נשנה את ה"התנהגות הנשכנית" של התוכי?

שלב ראשון והכרחי הוא ללמוד את הנסיבות והסיבות שמביאות את התוכי לנשוך וכך תגדיל את הסיכוי לטפל בו נכון ולשנות את התנהגותו הנשכנית.
שינוי "התנהגות נשכנית", שנובעת מהתנהגות אגרסיבית
עליך להבהיר לתוכי שלך ולתת לו להבין באופן חד-משמעי, שאתה מדורג במעמד גבוה ממנו בסולם ההיררכי של הלהקה (שהרי התוכי רואה בך חלק מהלהקה שבה הוא חי ומנסה לקבוע לעצמו סטטוס חברתי במטרה להיות במדרג הגבוה ביותר).
כדי לעשות זאת, עליך ללמד אותו את הפקודות "עלה" ו"רד" שנועדו להעביר את המסר "צא מהכלוב ועלה על היד שלי", או "רד מהיד וכנס לכלוב" בהתאמה.
מומלץ לאמן את התוכי יום יום לפעולות אלה, כדי למנוע התנהגותיות בלי רצויות בעתיד.
תוכים מגיבים להבעות פנים ולקולות. עליך לנצל בתבונה את המצבים השונים ולהגיב בהתאם לרצוי לך.
הענק לתוכי חיזוק חיובי ע"י מתן מאכל שאהוב עליו בשעה שהוא מבצע התנהגות שרצויה לך ומבצע את הפקודה, גם אם לא עשה זאת באופן מושלם.
וההפך - כשהוא מראה התנהגות בלתי רצויה, הרם את ראשך מעל לראשו ואמור "לא" בטון רגיל אך באסרטיביות ובאופן החלטי, אל תצעק כי הוא יחשוב שאתה בעצם עושה קול של ציפור שרק יחזק את ההתנהגות הבלתי רצויה.
אסור להשתמש בעונשים מקובלים, הענשת התוכי לא תעזור, ורק עלולה להחמיר את המצב. המשך באימונים עד שהוא מבצע את הפקודות/ההוראות כהלכה. לאחר שלמד לעשות זאת היטב (עניין של שבועיים/שלושה תוכל להפסיק באימונים אינטנסיביים ולעבור לשלב של שימוש שיגרתי וקבוע, בפקודות/הוראות.
אם התוכי נשך אותך תוכל לערער מעט את היציבות שלו ע"י "הרעדה" של חלק הגוף עליו הוא נמצא (שים לב שלא להפיל אותו) כך הוא ילמד שבכל פעם שהוא נושך יבוא בעקבותיו מצב של חוסר יציבות שאינה נוחה לו.

התנהגות "נשכנית"
שינוי התנהגות נשכנית, שנובעת מפחד
אם ההתנהגות הנשכנית נובעת מתוך פחדים חשוב לבדוק ולברר מהו הגורם/ים לפחד, רעש של שואב אבק למשל עלול להוות מקור לפחד ובעקבותיה - להתנהגות נשכנית.
כשברורים לך גורמי הפחד, נסה להרחיקם מהתוכי ואח"כ לחשוף אותו אליהם באופן הדרגתי - תחילה ממרחק מספיק גדול אלא גורם לתגובת "פחד" ואט אט ובאופן הדרגתי - להתקרב.
שבח את התוכי, תתגמל אותו במזון טעים שאהוב עליו ובהדרגה (עניין של כמה ימים) קרב את גורם הפחד אליו תוך שאתה משבח אותו ומלטף אותו בכל פעם על "אומץ ליבו".
בשום אופן לא להעניש את התוכי כתגובה לנשיכות, משום שזה רק יחזק אצלו את ההתנהגות הנשכנית.
העונשים יראו לו שהוא צריך יותר להתגונן ואז הוא ינשוך יותר.
זו אינה "התנהגות נשכנית" אלא "משחק" (התוכי לא נושך)
[Image: GBWZFta.jpeg]