פורום תוכיפדיה
תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (http://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (http://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: לקסיקון התוכים של תוכיפדיה (http://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=17)
+--- אשכול: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) (/showthread.php?tid=62)

עמודים: 1 2


תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-10-2018

תוכון אוסטרלי
[Image: H6iW4eK.jpg]
Budgerigar
Melopsittacus undula
מראה חיצוני: בטבע צבעו ירוק עם ראש צהוב וזנב כחול, בגיל 4 חודשים לתוכון הזכר מופיע צבע כחול על הדונגית (האיזר שמעל המקור), לנקבות לא יופיע צבע כחול אלא צבע חום, קרם או וורוד. לתוכון יש זנב ארוך (כמחצית הגוף) ולמרות השוני הרב במגוון הצבעים בין הזנים, הרי כולם דומים בגודלם.
משקל המבוגרים נע בין 35-60 גרם אך לרוב משקלם הוא 45 - 50 גרם (ידוע על פרט שהגיע אף למאה גרם). המופע של תוכון הבר הוא ירוק והוא קטן יותר מהמופע המבוית.
כעקרון, ישנם ארבעה טיפוסי צבע ידועים: * הרגיל שצבעיו האפשריים הם כחול, ירוק, צהוב, לבן או אפור. * מופע לוטינו שצבעו צהוב כולו ועיניו אדומות. * מופע אלבינו שצבעו לבן כולו ועיניו אדומות. * מופע פאלו בעל עיניים אדומות.
אורך:  19 ס"מ
משקל:  30 גרם
מצב בטבע:  משגשג
נישה אקולוגית:  חי באוסטרליה באזורים מדבריים שמצויים בהם עצי איקליפטוס. .
תזונה בשבי:  תערובת גרעינים לתוכונים, כל סוגי הדוחן, ירקות, פירות, ביצה קשה, לחם, גבעולים, ופרחים, ריג'לי (רגלת הגינה).
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב המיטבי:  בינוני (60X60X120)
יכולת הדיבור: טובה
מידת החברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט מאוד
רבייה:  הרבייה של התוכון נחשבת לקלה מאוד, הבגרות המינית - בגיל 6-7 חודשים אך לא מומלץ לזווג אותם לפני גיל 10 חודשים. הנקבה תטיל בין 4-9 ביצים, בד"כ 5-6 ביצים. גודל תא הטלה מומלץ 15 על 15 עם גובה של 20 ס"מ, הביצים בוקעות אחרי 18 ימי דגירה, הזוג מתרבה במשך כל השנה, אך לא מומלץ יותר מ-3 מחזורים ריבוי בשנה. משקלו של גוזל ביום הבקיעה הוא כ-2 גרם. הוא בוקע בעניים עצומות והן נפקחות רק ביום השישי לחיו. כעבור שבוע יגיע משקלו ל-12 - 15 גרם. לאחר שבועיים הוא יגיע למשקל של כ-30 גרם, אז יהיה לו מספיק כוח כדי להרים את ראשו ולהניעו לצדדים. נוצות הזנב והכנפיים מתפתחות כברבגיל 3 שבועות והן נראות די מושלמות, אבל ההתפתחות מגיעה לידי גמר בגיל חודש וכן גם המשקל המרבי ואז הם עוזבים את תיבת הקינון. בגיל הזה העורף והמצח מפוספסים בכתמים כהים, אבל צבע גופו עדיין בהיר יותר מזה של הבוגר. חילוף הנוצות מתחיל בגיל 10-12 שבועות - חילוף הנוצות יכול להיות חלקי ולחזור על עצמו עוד פעם באותה שנה. תוחלת החיים של התוכון היא בין 5 ל-10 שנים.
תנאי גידול:  כלוב גדול, תזונה מאוזנת ומים טריים.
מידע נוסף:  שקט, רגוע, טוב בהאכלת יד, מתאים למתחילים,, תוסס ואקטיבי, חקיין מטבעו וניתן ללמדו מילים ואפילו משפטים קצרים. בלהקה נוטה להיות רעשן. התוכון נפוץ בשבי בצבעים כחול, צהוב, ירוק, אפור, לבן ועוד' קיימים המון שילובים בין הצבעים. התוכון נחשב כתוכי טוב בהאכלת יד, בעל יכולת דיבור סבירה, מומלץ למגדלים מתחילים. התוכון הוא התוכי הנפוץ בעולם. פותחה מוטצייה הנקראת "תוכון אנגלי" והוא גדול פי 3 מהתוכון הרגיל, תוכון מקסים ומרשים. תוחלת החיים של התוכון היא בין 3 ל-4 שנים.
[Image: oZm785M.jpg][Image: pL9SHv6.jpg][Image: dU8IiEU.jpg][Image: NdElTwy.jpg][Image: xbAFQJT.jpg][Image: 0XIaLEx.jpg][Image: enlPe9U.jpg][Image: hp4wYSo.jpg][Image: sieiQgm.jpg][Image: tCMsd7R.jpg][Image: JjqnSMk.jpg]



ציפור אהבה_פני אפרסק (פיץ' פייס) - צבי דגן - 02-10-2018

ציפור אהבה_פני אפרסק (פיץ' פייס)
[Image: LS8fSfk.jpg]
Peach-faced Lovebird
Agapornis r. roseicollis
מראה חיצוניהצבע הכללי הוא ירוק. המצח ופס עדין מאחורי העין ומעליה – אדומים.
הכתר, הלחיים, הגרון והחזה העליון צבועים בוורוד-שושנה.
צידי הגוף, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צבועים בצהוב-ירוק.
אזור הקלואקה (פי הטבעת) כחול בהיר. כיסויי הכנפיים תחתונים הירוקים שטופים בכחול.
חלקו העליון של הזנב ירוק, ועל הנוצות הקיצוניות ישנו פס כתום עם שוליים שחורים (למעלה ולמטה).
חלקו התחתון של הזנב כחלחל. מסביב לעין ישנו פס דק בצבע אפור.
המקור בצבע קרן העיניים חומות כהות והרגליים אפורות.
הנקבה והזכר זהים, אם כי לפעמים אצל הנקבה יש מרווח גדול יותר באגן הירכיים. לצעירים ראש בצבע ורוד-אפרפר דהוי ובסיס מקור שחור.
הצבעים הבוגרים מופיעים מגיל 4 חודשים.
אורך:  15 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  יבשת אפריקה - נומיביה, דרומית לנהר האורנג', צפון מחוז קייפ, בוטסואנה. אזורים הררים ויבשים (1,600 מטר מעל קו המים), עם שיחים ועצים. מידי פעם ניתן למצוא אותם בחורשות דקלים, אזורים מתורבתים ואם יש מים באזור – אז גם בשולי אזורים מיושבים. לעולם לא יהיו באזור שאין בו מים. .
תזונה בשבי:  תערובת זרעים המורכבת מ: מגוון סוגי דוחן, גרעיני חמנייה וחשיש. נבטי דוחן. אספקה קבועה של דשא ודוחן חצי-בשלים. שפע של מזון ירוק, פרות וירקות. זרעים מונבטים, ומזון ביצים בזמן הרבייה. יש לתת לצעירים תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע:  – זרעים, בעיקר זרעי שיטה. גרגרים, פירות. תוכים אלה עלולים לגרום נזק ניכר לשדות-מזרע.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
מידת הרעש:  רועש
רבייה:  חד-צורתיות מינית - הנקבה והזכר זהים במראם החיצוני. בטבע – עונת הרבייה היא מפברואר עד אפריל.
מתרבים טוב יותר כשהם נמצאים בלהקות.
מקננים בעיקר בבקעים צרים, או תופסים קנים של אורגים, אשר לרוב מסולקים מקניהם. כאשר מקננים בבקעים הם נושאים במקורם או ברגליהם ענפים קטנים, רצועות של קליפת-עץ ושאר חומרים שימושיים. 4-6 ביצים להטלה, זמן הדגירה הוא 22-23 ימים, כאשר רק הנקבה דוגרת.
הגוזלים מתכסים בנוצות 43 ימים מאוחר יותר.
גודל ביצה: 23.8X17.6 מ"מ.
בשבי – מגיעים לבגרות מינית בגיל 6 חודשים, אך נהוג להרבות רק לאחר גיל שנה.
הרבייה בשבי אינה קשה והיא מושגת באופן קבוע.
הזוגות מאוד רוצים להתרבות, בעיקר אם הם מוחזקים בלהקה, והלהקה יכולה להתרבות כל השנה אם הטמפרטורות חמות מספיק.
יש לספק ענפים וזרדים לריפוד הקן - הם מסירים את הקליפה ונושאים אותה במקורם. הם לוקחים נוצות מאזור הקלואקה (פתח ההפרשות) שישמשו כחומר ריפוד.
תיבת קינון של תוכונים מתאימה, וניתן לעקוב אחרי הרבייה. 3-6 ביצים להטלה, זמן הדגירה 20-23 יום.
הגוזלים מתכסים בנוצות כ-32 יום לאחר בקיעתם.
במקרה של מחסור במינרלים, ההורים נוהגים למרוט את נוצותיהם של הצעירים.
ניתן להגיע לכמה וכמה מחזורים בשנה, אבל מומלץ לא להתיר יותר משתי מחזורי רבייה.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 2X1X2, או כלוב ביתי מרווח. בשביל להקה – לפחות 3 זוגות עם מקום בגודל מ"ר אחד לכל זוג. ניתן לשחרר לתעופה בחוץ בימי הקיץ. מומלץ לשכנם בבית בתנאים של קרירות ולחות, אולם יש להגן מקור עז בחורף. אין להחזיק ציפורים צעירות בטמפ' הנמוכה מ-10°C.
אספקת תא הטלה - חיונית.
מידע נוסף:  בטבע – לרוב מתקבצים בקבוצות של כ-12 פריטים. קבוצות גדולות יותר הינן מקרים יוצאי דופן. רועשים ופעילים. לרוב עצבניים בתוך הקבוצה. הזוגות נשארים קרובים. מוטציות קיימות – כחול מנוקד (פייד), כחול הולנדי, טורקיז, ירוק-סגול, סגול, סגול מנוקד, סגול עם פנים לבנות, קינמון, קינמון מנוקד, קינמון פנים לבנות, טורקיז, קובלט, לוטינו, קרמינו, כתומי פנים. הגוונים משתנים בהתאם לפקטור – האם ישנו פקטור כהה או לא, רגיל או כפול – כך למשל מתקבלים 3 גוונים עיקריים (ביניהם יש עוד הרבה שילובים) של כחול, כאשר הכהה ביותר הוא כמעט שחור. ללא יכולת דיבור, אך טובים בהאכלת יד.
[Image: KlU5Our.jpg][Image: XrnBGIn.jpg][Image: IgHICYc.jpg][Image: LtGkmPP.jpg][Image: JMf15l4.jpg][Image: x9BBEAX.jpg][Image: NhNhl9D.jpg][Image: aQiZ4uN.jpg][Image: ad5B465.jpg][Image: qmfDwKI.jpg]
[Image: VHUB6dB.jpg][Image: 4hThpCn.jpg][Image: dSizHaN.jpg][Image: WD7gdTJ.jpg]1[Image: QUTkXeN.jpg]


RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-10-2018

ציפור אהבה_פישר
[Image: W6ZPBCK.jpg]
Fischer's Lovebird
Agapornis fischeri
 
מראה חיצוני:  תוכי ירוק. המצח, הלחיים והגרון כתומים-אדומים.
הכתר וחלקו האחורי של הראש בצבע כתום-זית.
החזה העליון והעורף כתומים-צהובים. צידי הגוף, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צהבהבים-ירוקים.
הישבן כחול בהיר.
חלקן התחתון של הכנפיים כחול וירוק.
הזנב ירוק ועל הנוצות הקיצוניות ישנו פס צהוב עם קצוות שחורים (מלמטה ומלמעלה).
מסביב לעין פס רחב בצבע לבן, המקור אדום והרגליים אפורות. הנקבה זהה לזכר, אם כי בממוצע היא קצת גדולה יותר ונראה כאילו ראשה קטן יותר.
לצעירים צבעים עמומים יותר ובסיס המקור שחור.
אורך:  15 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית: מזרח אפריקה - צפון טנזניה, החופים הדרומיים של אגם ויקטוריה, סרנגטי, רואנדה, בורונדי.
ציפורים שברחו מתיישבות באזורים חופיים שונים של טזמניה וקניה, כמו גם במרכז קניה. אזור מחייה: חיים במישורים גבוהים, עם שיחים ועצי שיטה, ו/או דקלים שונים ו/או זני עצים אחרים, אולם הם נשארים בגובה שבין 1100 מטר ל-2000 מטר מעל פני הים. ניתן למצוא אותם בקביעות בסוואנות עם שיחי סנה, ערבות פתוחות ואזורים מתורבתים. בשנים קודמות האוכלוסייה התדרדרה בעקבות צייד מקיף לצרכי מסחר, ומספרם עמד על פחות מ-100,000 פריטים. כיום האוכלוסייה משתקמת, והפישרים נחשבים לציפור נפוצה באזורי המחייה. .
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים המורכבת ממגוון סוגי דוחן, דשא, חמניות וחשיש. ניצני דוחן. יש לספק בקביעות תירס ודשא חצי-בשל, שפע מזון ירוק, ירקות ופירות. בזמן הרבייה יש להוסיף זרעים מונבטים, צנימים מרוכים ומזון ביצים. לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע:  – זרעים הנמצאים על האדמה, גרגירים (פירות יער), פירות וניצנים. להקות יכולות לגרום נזק משמעותי לשדות דוחן, תירס ודגנים אחרים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  גדול מאוד (100X100X200)
דיבור:  בינונית
חברות:  ניתן לחברות
מידת הרעש:  שקט יחסית
רבייה:  חד צורתיות מינית. יש הטוענים שהיא קצת גדולה יותר ונראה כאילו ראשה קטן יותר. לצעירים צבעים עמומים יותר ובסיס המקור שחור.
בטבע – עונת הרבייה היא בתקופות היבשות – ינואר, פברואר, אפריל יוני ויולי. רוב הקנים נמצאים בעצים חלולים, בקעים וחורים בצוקים, בניינים או קירות, כמו גם במרזבים בולטים ובבסיסי לולבים. לפעמים מתיישבים בקנים של פרוש אורג.
לקנים צורת כיפה והם נבנים מענפים דקים וחתיכות קליפת-עץ. 3-6 ביצים בתטולה, כאשר משך זמן הדגירה הוא 23-26 יום.
גודל ביצה: 23.3X17 מ"מ. בשבי – מגיעים לבגרות מינית לפני גיל שנה, נהוג להרבות אותם בגיל הזה, הנחשב לנוח ביותר.
הרבייה אינה קשה, ומושגת בקביעות. מתרבים כל השנה, אולם מעדיפים להתרבות באביב. יש לספק ענפים וזרדים לבניית הקן.
הפישרים יקלפו את הקליפה מענפים עבים יחסית וישימו גם אותה בקן.
לרוב הקן סגור לחלוטין מהצדדים (דבר המאפשר לתצפת עליו רק במבט מלמעלה), ולכן מומלץ להשתמש בתא הטלה של תוכונים, ובכך למעשה לאפשר תצפית על המתרחש.
3-8 ביצים בכל הטלה, כאשר משך הדגירה הוא 20-26 יום.
הגוזלים מתכסים בנוצות לאחר 32 יום, ועוזבים את הקן 35-40 יום לאחר בקיעתם. 10 ימים אח"כ הם כבר עצמאיים לחלוטין וניתן להפרידם מהוריהם.
שני ההורים מטפלים בגוזלים. חשוב: אם יש מחסור במינרלים, ההורים ימרטו את נוצות הגוזלים. מספר מחזורים אפשריים בשנה, אך אין לאפשר יותר משני מחזורי הטלה.
הערה: הגוזלים מגושמים, וכך גם ניסיונות התעופה שלהם, לכן רצוי שכלוב הרבייה לא יהיה גבוה כדי למנוע פגיעה גופנית.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 2X1X2, או כלוב ביתי מרווח מאוד. ליצירת להקה – לפחות 3 זוגות, כאשר לכל זוג מוקצה 1.5 מ"ר לפחות. ניתן לשחרר לעוף בחוץ בתקופת הקיץ. מומלץ להחזיקם בתנאים קרירים ולחים. טמפ' מינימאלית לבוגרים - 10°C, לפישרים צעירים - 15°C. מומלץ לשים תא שיוכלו לישון בו בחורף.
מידע נוסף:  בשנים קודמות האוכלוסייה התדרדרה בעקבות צייד מקיף לצרכי מסחר, ומספרם עמד על פחות מ-100,000 פריטים. כיום האוכלוסייה משתקמת, והפישרים נחשבים לציפור נפוצה באזורי המחייה. בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בלהקות של 20 עד 80 פריטים. רועשים, עד כי בד"כ שומעים את הימצאותם באזור לפני שרואים אותה. מתאספים באזורים מתורבתים (לעיתים אף ללהקות של מאות פריטים!) ותרים אחר מזון בשדות דוחן, תירס ודגנים אחרים. ניזונים בעיקר מהקרקע. אינם ביישנים ומאוד נגישים. נוודים (בקבוצות), כנראה לפי עונות השנה. תעופתם מהירה וישירה. הצעקות הן למעשה שריקות חדות וציוצים צורמניים. בשבי – מידת הרעש – בינונית. פעילים. ציפורים חדשות יותר רגישות. הצאצאים חזקים ודי חסרי-דאגות. לעסן כבד. אוהב להתקלח. הפישרים יסתדרו היטב כלהקה גם בחברת פרסונטות ופיץ' פייס. רגזנים, אולם סובלניים כלפי תתי-מינים אחרים אם כלוב מרווח. מוטציות קיימות – פסטל, מנוקד, צהוב, לוטינו, כחול, לבן, אלבינו. טובים בהאכלת יד אך חסרי יכולת דיבור. בעלי נטייה לאגרסיביות.
[Image: 6auYkyB.jpg][Image: Yend9KV.jpg][Image: Q1koYey.jpg][Image: OxTvL1N.jpg][Image: 4uLrOMG.jpg][Image: x98lTIz.jpg][Image: 6XYsFG7.jpg][Image: fFxo8te.jpg][Image: Bh12sng.jpg][Image: Fg4Y8hp.jpg][Image: JInt39m.jpg][Image: dU3IvbQ.jpg][Image: 54EAPzL.jpg][Image: Jj9VFIR.jpg]



RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-10-2018

ציפור אהבה שחורת-קולר
[Image: pvYwN7s.jpg]
Black-collared Lovebird
Agapornis s. Swindernianus
מראה חיצוני:  הצבע הכללי – ירוק. הראש, החזה והבטן בהירים יותר.
על העורף ישנו פס דק שחור. הצוואר בסמוך לאזור זה צבוע בצהוב או צהוב-זית.
הגב התחתון כחול. סוככות הכנפיים התחתונות ירוקות.
נוצות התעופה שחורות עם קצה ירוק.
הזנב ירוק ולנוצות הקיצוניות קצה שחור ואדום-כתום.
מסביב לעין ישנה טבעת דקה ואפורה, המקור אפור-שחור, העין צהובה והרגליים אפורות.
אין הבדלים חיצוניים בין זכר לנקבה.
לצעירים אין פס שחור או שהוא מאוד חלש.
המקור אפור בהיר עם בסיס שחרחר והעין חומה.
אורך:  13 ס"מ
נישה אקולוגית:  אפריקה – ליבריה ודרום גינאה. יערות ירוקי עד הממוקמים בשפלות ויערות הררים בגובה של כ-1,800 מטר.
תזונה בשבי:  – תאנים, חרקים, תערובת של סוגי דוחן שונים, זרעי דשא-כנריות וחשיש. נבטים, מזון ירוק, פירות וירקות. מזון ביצים.
הערה חשובה! ציפורים שלא קיבלו תאנים מתו תוך זמן קצר.
תזונה בטבע:  – תאנים, בעיקר זרעיהם. חרקים, זחלים ותולעים. מידי פעם תרים אחר מזון בשדות דוחן או שדות-מזרע אחרים בשולי היישובים.
אילוף:  קשה מאוד לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  קשה מאוד לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  חד-צורתיות מינית (מונומורפי) - אין הבדלים בין זכר לנקבה. בטבע – ידוע מעט מאוד על רביית ציפורים אלה.
עונת הרבייה ככל הנראה ביולי.
מקננים בקיני טרמיטים. אין מידע נוסף. בשבי – לא ידוע על רבייה בשבי.
תנאי גידול:  תנאי גידול מומלצים:כלוב תעופה 2X1X2 מטר, עם תא הטלה. טמפ' מינימאלית של 15°C.
מידע נוסף:  בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בקבוצות של כ-20 פריטים.
לרוב נצפים בזמן תעופה, שכן אז הם בולטים בגלל צעקותיהם. בזמן אחר קשה להבחין בהם, שכן צבעיהם מהווים הסוואה מושלמת.
מעדיפים את צמרות העצים ורק לעיתים רחוקות יורדים לקרקע.
ביישנים ואינם נגישים. תעופתם מהירה וישירה, צעקתם חדה ומתכתית. בנוסף משמיעים ציוצים מאופקים. בשבי – ככל הנראה אינם מגודלים מחוץ לאזורי התפוצה.
ישנם רישומים על כמה פריטים שנתפסו, אך הם מתו לאחר מס' ימים, לכל היותר מס' שבועות מצומצם.
[Image: Qu76XBR.jpg][Image: gdOYAc3.jpg][Image: WtHXvhA.jpg][Image: g0rNUB9.jpg][Image: fGolHsI.jpg][Image: E3f8Zxp.jpg][Image: UFjQWlp.jpg][Image: 96gJAlE.jpg]


RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-10-2018

ציפור אהבה שחורת לחי
[Image: MO5FCDz.jpg]
Black-cheeked Lovebird
Agapornis nigrigenis
מראה חיצוני:  הצבע הכללי הוא ירוק.
המצח והחלק העליון של הפנים חום-אדום.
לחיים והגרון חומים-שחורים.
החזה העליון כתום-אדום ההופך לירוק-צהוב בחזה התחתון. צידי הגוף, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צהובים-ירוקים.
הישבן ירוק בהיר.
הזנב ירוק, ועל הנוצות הקיצוניות ישנו פס צהוב עם קצוות שחורים (מלמטה ומלמעלה).
מסביב לעין פס בצבע לבן, המקור אדום, העיניים חומות והרגליים אפורות. אין הבדלים חיצוניים בין הזכר לנקבה.
לצעירים צבעים עמומים יותר והמקור כתום יותר שחור בבסיסו.
אורך:  13 ס"מ
מצב בטבע:  על סף הכחדה
נישה אקולוגית:  דרום אפריקה - דרום מערב זמביה, לאורך נהר הזמבסי צפונית לסננגה וקפואה (פארק לאומי) ומזרחית לליווינגסטון.
מופיע באופן אקראי בוויקטוריה, צפונית לזימבבואה.
אזור מחייה: אזורים המכסים בשיחים עם עצי שיטה ועצים ממשפחת אדנסוניה, סוואנות עם שיחים, ואזורים פתוחים. מתמקמים באזורים שנמצאים 600-1000 מ' מעל פני הים.
מעדיפים עמקים עם נחלים או נהרות. נותרה אוכלוסיה מצומצמת ביותר בעקבות צייד למטרות מסחר (באחד המקרים בו ניצודו ביום אחד 16,000 פריטים!).
כיום אוכלוסייתם מונה 10,000 פריטים בלבד, אולם היא גדלה בהדרגה בעקבות איסור הוצאה מאפריקה. .
תזונה בשבי:  - תערובת זרעים המורכבת ממגוון סוגי דוחן, דשא, חמניות וחשיש, ניצני דוחן. יש לספק בקביעות תירס ושיבולת חצי-בשלים, שפע מזון ירוק, ירקות ופירות. בזמן הרבייה יש להוסיף זרעים מונבטים, ביסקוויט מרוכך ומזון ביצים (בכמות המתאימה).
לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע:  – זרעים, גרגרים (פירות יער), פירות ונבטים.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  מ"מ. בשבי – זוכה להצלחה קבועה, אך לא תמיד ללא בעיות. בחדרים/בתים מחוממים הרבייה אפשרית במשך כל השנה, עם עדיפות מרבית מצד הציפורים לאביב. יש לספק ענפים (עומדים) בקביעות לבניית הקן. הם יקלפו את הקליפה מענפים עבים יחסית וישימו אותה בקן. תא הטלה מאונך ימולא בחומר הקינון. תא הטלה של תוכונים יספיק, ומומלץ יותר כדי לאפשר פיקוח על הרבייה. 3-6 (לפי מקורות אחרים – 2-8) ביצים להטלה, כאשר חלקן פעמים רבות אינן מופרות. זמן הדגירה הוא 21-18 יום. הגוזלים מתכסים בנוצות 32-30 יום לאחר בקיעתם. שני ההורים דוגרים, אולם הזכר לא מאכיל את הנקבה בזמן הדגירה והיא אוכלת לבד. במקרה של מחסור במינרלים, ההורים נוטים למרוט את נוצות הגוזלים. מספר מחזורים אפשריים בשנה.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 2X1X2, או כלוב ביתי מרווח מאוד. ניתן לשחרר לעוף בחוץ בתקופת הקיץ, בפנים – בטמפ' קרירות ואחוזי לחות גבוהים. טמפ' מינימאלית לבוגרים - 10°C, לפישרים צעירים - 15°C.
מידע נוסף:  בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בקבוצות של 20 עד 100 פריטים. זזים ממקום למקום באופן אקראי, ככל הנראה גם לפי עונות השנה. בעלי צעקות חדות וצורמניות. בשבי – מידת הרעש בינונית. אוהב להתקלח וללעוס. ערני ונמרץ. ניתן לגדלו ביחד עם בני מינו ותוכי אהבה ניסה/ליליאן (Agapornis lilianae). מידי פעם עלולות להופיע מריבות, אם יחוש שחודרים יותר מידי לטריטוריה שלו. יותר "שוחר-שלום" משאר סוגי תוכי האהבה. פריטים חדשים ו/או צעירים (פחות מ-10 חודשים) רגישים במיוחד, אולם חזקים יותר לאחר שהתאקלמו. איסור ההוצאה מאפריקה הפכו ציפור זו לנדירה מבין כל ציפורי האהבה. בארה"ב ובאירופה נוצרה מוטציה כחולה אולם הטוהר הגנטי שלה אינו ברור, וקיימת אפשרות סבירה שזו הצלבה עם סוג אחר של ציפור אהבה. חסרי יכולת דיבור.
[Image: 5zJRQzx.jpg][Image: 4JdzRbC.jpg][Image: sT4oqwU.jpg][Image: KQ9AAlx.jpg][Image: hMJUwOa.jpg][Image: KNY9bx4.jpg][Image: X9cm6zr.jpg][Image: pC03JyH.jpg][Image: FFY9FK1.jpg][Image: m2p99UZ.jpg][Image: AC39jur.jpg][Image: wcWmant.jpg]
[Image: MjSDXFF.jpg][Image: ZcHOj77.jpg][Image: W7mEQo9.jpg][Image: 4u5nrfw.jpg]


RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-10-2018

ציפור אהבה שחורת כנף
[Image: VPqSxvZ.gif]
Black-winged Lovebird
Agapornis taranta
מראה חיצוני:  הצבע הכללי ירוק.
החזה, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צבועים בירוק בהיר יותר.
המצח ואיזור העיניים אדומים. הכנפיים בחלקן התחתון ונוצות התעופה צבועים בשחור.
הזנב ירוק, ועל הנוצות הקיצוניות ישנו כתם צהוב עם קצוות שחורים (מלמטה ומלמעלה).
מסביב לעין נראית טבעת עור דקה בצבע אפור כהה.
המקור אדום, העין חומה כהה והרגליים אפורות.
הנקבה זהה לזכר, אם כי ראשה אדום יותר והכנפיים מלמטה – ירוקות.
הצעירים זהים לנקבות בוגרות, רק עם צבעים עמומים יותר.
המקור חום-צהוב עם בסיס שחור.
מתחילים להחליף נוצות לנוצות בוגרות בגיל של 3-4 חודשים, ומסיימים את החילוף בגיל 8-18 חודשים.
אורך:  17 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  האזורים ההררים של אתיופיה. אזור מחייה: אזורים הרריים מיוערים, עדיפות לאזורים עם עצי ערער ושיטה.
סוואנות וערבות עם עצים בין 1800 מטר ל-3200 מטר מעל פני הים.
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים המורכבת מסוגי דוחן שונים, זרעי כנריות, חמניות וחשיש. נבטי דוחן.
מומלץ לתת באופן קבוע דשא ודוחן חצי-בשלים.
מגוון של פירות (תאנים, תפוחים, אגסים), ירקות ומזון ירוק.
לפריטים הנמצאים בשלבי הגדילה חובה להוסיף מזון מונבט, צנים מרוכך ומזון ביצים.
לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע:  – זרעים, גרגרים (פירות יער) ופירות (בעיקר תאנים).
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  דו-צורתיות מינית - צבעי הנקבה אומנם דומים לצבעי הזכר, אבל ראשה אדום יותר והכנפיים מלמטה – ירוקות.
בטבע – עונת הרבייה היא בין מרץ לנובמבר (כמעט כל השנה). מקננים בעצים וענפים מתים וחלולים, כאשר הקן מרופד בזרדים, עלים ודשא שנקבה מביאה בין נוצות גופה.
4-5 ביצים להטלה, כאשר הנקבה דוגרת לבד.
7 שבועות לאחר הבקיעה, הגוזלים מתכסים בנוצות.
מידות ביצה: 24.5X18.9 מ"מ. בשבי – מושגת בקביעות אולם לא קלה כמו אצל שאר סוגי הלאב-בירדז.
פעמים רבות מתחילים ברבייה לאחר מספר שנים. חייבת להיות התאמה והרמוניה בין בני הזוג – המצב האידיאלי הוא כאשר נוצר זוג טבעי בתוך להקה, שאח"כ מועבר לכלוב נפרד לצורך הרבייה. גודל תא הטלה 15X15X25 ס"מ.
הרבייה מתרחשת בעיקר במאי, אולם אפשרית כל השנה. כמו כן יש אפשרות לשני מחזורי דגירה בשנה.
יש לשים בכלוב ענפים – התוכים יקלפו את קליפת העץ וישאו אותה בין נוצות הגוף אל הקן.
3-5 ביצים להטלה, זמן הדגירה 24-25 יום.
ניצוי הגוזלים לוקח כ-7-6 שבועות.
להורים יש נטייה למרוט את נוצות הגוזלים.
תנאי גידול:  מומלץ לבודד זוגות. גודל ווליר מומלץ – 2X1X2 מ', או כלוב ביתי מרווח. טמפ' מינימאלית - 5°C, לצעירים - 15°C.
מידע נוסף:  בטבע – לרוב נצפים בלהקות קטנות של 8-20 פריטים. מספר להקות מתקבצות מידי פעם ביחד באזורים עשירים במזון.
תוכים אלה מעבירים את הלילה בענפים חלולים, לרוב מספר ציפורים באותו ה"קן".
מעדיפים עצים גבוהים. הם עוזבים את מקום הלינה עם קצת אחרי זריחת השמש, ועפים לאכול. כשעה לפני שקיעת השמש הם חוזרים.
התעופה מהירה וישירה, והצעקה חדה וחוזרת על עצמה במהירות – בעיקר בזמן תעופה. בשבי – רועשים רק לעיתים רחוקות.
בהתחלה מאופקים וביישנים, אולם מסתגלים לבעליהם במהירות.
כאשר אינם מרגישים נצפים הם פעילים מאוד. פריטים שרק יובאו יהיו בעלי רגישות גבוהה.
דורשים תוספת קבועה של ויטמין C, כמו גם ענפים ללעיסה, שכן הם לעסנים כבדים. לרוב יריבו עם כל תוכי אחר בכלוב, כאשר הצעירים חשדנים במיוחד, בחודשיהם הראשונים, אולם עם הזמן נהיים יותר חזקים וחשדנותם יורדת. מוטציות קיימות – זית וקינמון (נדירות מאוד).
בהאכלת יד בעל נטייה להיקשר לאדם אחד.
לא מדבר.
[Image: kqSEI13.jpg][Image: X70DaA6.jpg][Image: 3Fb02Dc.jpg][Image: F7Jx1kO.jpg][Image: TxQVa1g.jpg][Image: Qynfv0S.jpg][Image: EpxRVOl.jpg][Image: QZO6acj.jpg][Image: xfjbCAt.jpg][Image: cwvlJkx.jpg][Image: e9A4FoD.jpg][Image: hRVczt5.jpg][Image: 1qIeppS.jpg]



RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-11-2018

ציפור אהבה אפורת-ראש
צפור אהבה מדגסקר

[Image: edZyscs.jpg]
Grey-headed Lovebird
Agapornis c.canus

מראה חיצוני:  הצבע הכללי הוא ירוק. הראש, החזה, והצוואר אפורים בהירים. הבטן, צידי הגוף, וכיסוי הזנב התחתון צהובים-ירוקים. סוככות הכנפיים התחתונות שחורות. הזנב ירוק, כאשר הנוצות הקיצוניות "סגורות" בצבע שחור. מסביב לעין טבעת צרה בצבע אפור, המקור בצבע קרן, העיניים חומות והרגליים אפורות. לנקבה ראש וסוככות כנפיים תחתונות ירוקים. לזכרים הצעירים גוון ירוק יותר בצוואר, ולפעמים אפילו כל הראש ירוק. המקור בצבע קרן עם בסיס שחור. הנקבות הצעירות זהות לנקבות הבוגרות.
אורך:  14 ס"מ
משקל:  35 גרם
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  איי מדגסקר, בנפרד מהאזור הדרום מערבי היבש. הובאה לאיי קומורו, זנזיבר ואיי מאפיה ע"י בני אדם.
שטחים פתוחים עם שיחים ועצים בגובה עד 1000 מטר, כמו גם בשולי יערות ואזורים "מנוקים".
כמו כן ניתן למצוא אותם בסוואנות עם שיחים, ערבות יבשות ואזורים מתורבתים. מבקרים מידי פעם בגינות ופארקים של פרברי היישובים.
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים המורכבת ממגוון סוגי דוחן, דשא-כנריות וחשיש. נבטי דוחן. דשא וגבעולי דוחן חצי בשלים. שפע של פירות, ירקות ומזון ירוק. זרעים מונבטים, צנים מרוכך ומזון ביצים כתוספת בעונת הרבייה.
לצעירים יש לספק תוספת קבועה של ויטמין C ומינרלים. נוטה להיות בררני ובעל עדיפויות באוכל.
תזונה בטבע:  זרעים רבים נאספים מהאדמה. תרים לאורך הדרכים אחר דוחן ודגנים שנופלים ממשאיות ואורז יבש/מונבט בשולי העיירות.
אילוף:  קשה לאילוף
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  קשה לחברות
רעש:  שקט יחסית
רבייה:  בטבע – עונת הרבייה בין פברואר למרץ, באיי קומורו בין נובמבר לאפריל. מקננים בחללים בעצים מתים, כאשר הקן מרופד בחתיכות עלים קטנות. גודל ביצה – 19.2X6.9.
בשבי – מושגת בקביעות ואינה קשה.
דרוש כלוב שקט ומסוכך, שבו הזוג ירגיש בטוח. הרבייה אפשרית כל השנה, אולם בשנים קרות – בעיקר באביב.
יש לספק צמח עם עלים רבים (סמבוק או שושנת האלפים מצוינים לצורך העניין). התוכים ינגסו חתיכות מהעלים וישאו אותם בנוצות הגב שלהם אל תיבת הקינון (בטבע - אל המחילה).
תיבת קינון של תוכונים מתאים.
5-7 ביצים בתטולה, הדגירה 21 יום.
ניצוי הגוזלים אורך 38 יום.
אפשריים מספר מחזורי דגירה בשנה, אולם אין להתיר יותר משניים.
לרוב רגישים לגבי הפרעות ובדיקות של תא ההטלה.
תנאי גידול:  וולייר 2X1X2 מטר או כלוב ביתי מרווח. ליצירת להקה – מינימום 3 זוגות, כאשר לכל זוג יש להקצות 2 מ"ר.
מתקופות גשומות ו/או קרות במיוחד עדיף להחזיקם בתוך הבית. טמפ' מינימאלית - 5°C, לצעירים - 10°.
מידע נוסף:  בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בלהקות של 5-20 פריטים, אולם לפעמים ניתן לראות אפילו 80 פריטים בלהקה (נדיר).
בזמן התעופה בולטים בגלל צעקותיהם, אולם מחוץ לכך קשה להבחין בהם. מעבירים זמן רב מהיום על האדמה בחיפוש אחר מזון, אך אם חשו בסכנה או הופחדו הם עפים מהמקום תוך כדי צרחות רמות.
אוהבים לשבת על ענפים גבוהים של עצים או שיחים, כמו גם על חוטי חשמל.
התעופה מהירה וסיבובית, הצעקה חדה ומתכתית. צעקת אזהרה מורכבת מסדרה של צעקות צורמניות.
בשבי – תוכי די שקט, עדין, ביישן, פעיל וקל-דעת, אך עם זאת גם עצבני.
מתרגל לבעליו בהדרגתיות. פריטים שרק יובאו רגישים בהתחלה. פריטים אשר גודלו בבית חזקים וחסרי דאגות. לעסנים כבדים.
אוהבים להתקלח.
תוכי אגרסיבי ולכן לא מומלץ להחזיקו עם סוגי תוכים אחרים.
ניתן להחזיקו רק עם בני מינו, אך בכלוב גדול ומרווח, אחרת יריב גם איתם.
אלה הן ציפורי האהבה היחידות שאינן מגיעות מאפריקה.
 הן הקטנות ביותר מכל ציפורי האהבה.
פריטים מסוימים יעדיפו תזונה של פינקים על תזונה של ציפורי אהבה רגילות.
חסרי יכולת דיבור ואינם טובים בהאכלת יד.
כיום הם די נדירים בשבי, שכן מעט מאוד מגדלים הצליחו להרבות אותם מעבר לשני דורות.
מוטציות צבע – מנוקד (נדיר ביותר).
[Image: nS1u2a6.jpg][Image: BDKKnWK.jpg][Image: fQ1AeL2.jpg][Image: BBYcsK5.jpg][Image: ssQPL8W.jpg][Image: cnHCLwW.jpg][Image: CVUdSkH.jpg][Image: Hy7obZ4.jpg][Image: pQS8e3t.jpg]



החל מ- 2:52










RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-11-2018

ציפור אהבה אדומת פנים
[Image: fhKrARz.gif]
Red-faced Lovebird
Agaponis p. pullarius

מראה חיצוני:  הצבע הכללי הוא ירוק. המצח ואזור הפנים כתומים-אדומים. החזה, הבטן, וכיסוי הזנב התחתון צהובים-ירוקים.
הישבן כחול בהיר.
סוככות הכנפיים התחתונות וחלק מקצה הכנף – שחורים.
הזנב ירוק, כאשר מרכז הנוצות הקיצוניות צהוב עם כתם אדום ופס שחור.
מסביב לעין טבעת עור דקה בצבע אפור.
המקור כתום-אדום, העיניים חומות כהות והרגליים אפורות.
לנקבה פנים כתומות יותר וסוככות הכנפיים התחתונות ירוקות.
הצעירים דומים לנקבה, אבל עם נוצות דהויות יותר ופנים צהובות.
לזכרים הצעירים סוככות כנפיים תחתונות שחורות. המקור שחור בבסיסו.
אורך:  15 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  אפריקה – גינאה וסיארה ליאונה (מערב אפריקה), אנגולה, מרכז אפריקה. מזרחית לדרום סודן, מערב אוגנדה, סנט תומס ופרינסיפה.
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים המורכבת מסוגי דוחן שונים, זרעי כנריות, חמניות וחשיש. נבטי דוחן. מומלץ לתת באופן קבוע דשא ודוחן חצי-בשלים.
מגוון של פירות (תאנים, תפוחים, אגסים), ירקות ומזון ירוק. לפריטים הנמצאים בשלבי הגדילה חובה להוסיף מזון מונבט, צנים מרוכך ומזון ביצים.
לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע:  – זרעים, דגנים, גרגירים (פירות יער), נבטים ופרחים. בחלק מהאזורים נחשב למפגע, שכן יכול לגרום לנזקים ניכרים בשדות דוחן.
אילוף:  ניתן לאילוף
גודל כלוב:  בינוני (60X60X120)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות בקלות
רעש:  שקט יחסית
תנאי גידול:  זוגות בודדים בוולייר 2X1X2 מ' או כלוב ביתי מרווח מאוד. בוולייר משותף יש לשים לפחות 3 זוגות, עם 1 מ"ר לכל זוג.
אין להחזיק ציפורים חדשות בטמפ' מתחת ל - 20°C.
טמפ' מינימאלית - 10°C, לצעירים לא נמוכה מ- 15°C.
מידע נוסף:  בטבע – לרוב יוצרים להקות של 20-100 פריטים.
כאשר באזורים מתורבתים הדגנים מבשילים, ניתן לראות לפעמים התאספויות גדולות יותר. במשך היום לרוב נצפים תרים אחר מזון על האדמה, בשיחים או עצים נמוכים.
עפים מספר פעמים ביום לנהרות כדי לשתות.
פעילים, ובולטים בגלל צעקתם החדה ותקתקנית ומזכירה רשרוש של שרשרת מתכת.
הצעקה חוזרת על עצמה במהירות ונשמעת מצוין בזמן תעופה.
התעופה מהירה וישירה.
בשבי – תוכי שקט, אשר קולו החד נשמע רק כאשר הוא נרגש.
ביישן יותר במידה מסוימת משאר סוגי ציפורי האהבה, אך מסתגל יותר מהר לבעליו.
ציפורים מיובאות חשדניות יותר בהתחלה. חובה לתת תוספת של ויטמין C.
אוהבים ללעוס ולהתקלח.
יש לספק ענפים טריים באופן קבוע.
שוחר שלום ואינו אגרסיבי אפילו בוולייר משותף, אם כי רצוי להחזיקו עם ציפור אהבה שחורת לחי בלבד.
[Image: b48bXtb.jpg][Image: R3hoX8T.jpg][Image: li7VPiU.jpg][Image: ciHKPjY.jpg][Image: bao2ZTz.jpg][Image: FuawPEM.jpg][Image: 65NhFf8.jpg][Image: 9IuJDjv.jpg][Image: HjXJtYK.jpg][Image: RWpITzx.jpg][Image: Gdcl9yQ.jpg][Image: yFPh4NH.jpg][Image: ASEIrGe.jpg][Image: 4I9bBcW.jpg][Image: nh6uwWK.jpg][Image: OBL9vPM.jpg][Image: xEgr3SW.jpg][Image: K3ulSXF.jpg][Image: r8DnUn6.jpg][Image: WKWfM7c.jpg][Image: 0TuI3EY.jpg][Image: OwfKtJ0.jpg][Image: 2qEXfK4.jpg][Image: aJU61YB.jpg]
[Image: lcNMRNY.jpg][Image: jRvj5ta.jpg][Image: 8ADTYq9.jpg]





RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-11-2018

פרסונטה
[Image: JQBuqWn.jpg]
[Image: 1AMuRCG.jpg]
Masked Lovebird
Agapornis personatus
מראה חיצוני:  הצבע הכללי ירוק. המצח, הכתר והלחיים – חומים-שחורים. חלקו האחורי של הראש בצבע זית כהה. החזה ופס רחב על העורף – צהובים. אצל ציפורים רבות, החזה העליון שטוף בכתום-אדום. צידי הגוף, הבטן וכיסוי הזנב התחתון צהובים ירוקים. הישבן כחול בהיר. הכנפיים בחלקן התחתון אפורות-כחולות וירוקות. הזנב ירוק, ועל הנוצות הקיצוניות ישנו פס כתום-צהוב עם קצוות שחורים (מלמטה ומלמעלה). מסביב לעין טבעת רחבה בצבע לבן, המקור אדום, העיניים חומות והרגליים אפורות. הנקבה בד"כ גדולה יותר מהזכר וראשה קטן יותר. לצעירים צבעים עמומים יותר והמקור שחור בבסיסו.
אורך:  14 ס"מ
מצב בטבע:  נפוץ
נישה אקולוגית:  אפריקה – בעיקר צפון ומרכז טנזניה. ציפורים שברחו לבעליהן התיישבו במקומות שונים בדרום-מזרח קניה ולאורך החוף של טנזניה.
אזור מחייה: אזורים המכסים בשיחים עם עצי שיטה ועצים ממשפחת אדנסוניה, סוואנות עם שיחים, ואזורים פתוחים. מתמקמים בעיקר באזורים שנמצאים 1100-1800 מ' מעל פני הים. .
תזונה בשבי:  - תערובת זרעים המורכבת ממגוון סוגי דוחן, דשא, חמניות. ניצני דוחן. יש לספק בקביעות תירס ודשא חצי-בשל, שפע מזון ירוק, ירקות ופירות. בזמן הרבייה יש להוסיף זרעים מונבטים, צנים מרוכך ומזון ביצים (בכמות המתאימה). לצעירים יש לספק תוספת של ויטמין C ומינרלים.
תזונה בטבע:  – זרעים, גרגרים (פירות יער), פירות ונבטים.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  גרועה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  רועש
רבייה:  דו-צורתיות מינית - הנקבה בד"כ גדולה יותר מהזכר וראשה קטן יותר.
בטבע – עונת הרבייה היא בתקופות היבשות – מרץ עד אפריל ויוני עד אוגוסט.
רוב הקנים נמצאים בעצי באובב, אולם ניתן למוצאם גם בעצים אחרים, על בניינים או בבקעים צרים.
לפעמים מתיישבים בקנים של סנוניות.
לקנים צורת כיפה והם נבנים מענפים דקים וחתיכות קליפת-עץ. 3-6 ביצים בכל הטלה, כאשר זמן הדגירה הוא 23-26 יום.
גודל ביצה: 23.3X17 מ"מ.
בשבי – מגיעים לבגרות מינית לפני גיל שנה, אך לא נהוג להרבות אותם בגיל הזה, אלא לאחר גיל שנה, הנחשב לנוח ביותר.
הרבייה מושגת בקביעות, אולם לא תמיד באופן מיידי שכן זוגות צעירים אינם ששים להתרבות.
בתנאים טובים הם מתרבים כל השנה, אולם מעדיפים להתרבות באביב.
יש לספק ענפים (עומדים) בקביעות לבניית הקן. הם יקלפו את הקליפה מענפים עבים יחסית וישימו אותה בקן.
לרוב הקן סגור לחלוטין מהצדדים, ולכן יש להשתמש בתיבת קינון לציפורי אהבה (בתיבות אלה, פתח הכניסה צריך להיות בצד) במידות: 18x18x25, לקבלת שליטה יותר טובה על המתרחש.
בכל תטולה יש 3-8 ביצים, כאשר זמן הדגירה הוא 20-26 יום.
הגוזלים מתכסים בנוצות 32 יום אחרי בקיעתם.
חשוב: אם יש מחסור במינרלים, ההורים ימרטו את נוצות הגוזלים. מספר מחזורים אפשריים בשנה, אך אין לאפשר יותר מ-2.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 2X1X2, או כלוב ביתי מרווח מאוד. ליצירת להקה – לפחות 3 זוגות, כאשר לכל זוג מוקצה 1.5 מ"ר לפחות. ניתן לשחרר לעוף בחוץ בתקופת הקיץ.
מומלץ להחזיקם בתנאים קרירים ולחים.
טמפרטורה מינימאלית לבוגרים - 10°C, לפישרים צעירים - 15°C. חיוני לשים תא שיוכלו לישון בו בחורף.
מידע נוסף:  בשנים קודמות ירדה אוכלוסייתם בעקבות לכידה לצרכי מסחר, ומספרם עמד על פחות מ-50,000.
כיום האוכלוסייה נמצאת במגמת עלייה. בטבע – חיים בקבוצות של 20 עד 80 פריטים כאשר אינם נמצאים בעונת הרבייה.
הלהקות מתקבצות באזורים מתורבתים וניזונות משדות דוחן.
הקבוצות נעות בכל השדה. נודדים ממקום למקום בהתאם לאקלים.
צעקתם חדה וצורמנית. בשבי – מידת הרעש בינונית.
פעילים, לעסנים כבדים.
אוהבים להתקלח. מסתדרים טוב עם פישרים בלבד, אולם אם הכלוב קטן מידי יהיו קטטות, שפעמים רבות מסתיימות בדימומים ואף מוות.
שוחרי שלום רק בכלובים מרווחים. פריטים חדשים ו/או צעירים (פחות מ-10 חודשים) רגישים במיוחד (גופנית ונפשית), אולם חזקים יותר לאחר שהתאקלמו.
מוטציות קיימות – כחול, כחול בהיר (פסטל), טורקיז, סגול, לוטינו, אלבינו, ירוק בהיר (פסטל), שחור, מנוקד, צהוב, לבן (2 האחרונים נחשבים לנדירים ביותר).
נוח לחברת אותם והם נוחים לאילוף.
חסר יכולת דיבור (נדיר ביותר).
תוחלת החיים הממוצעת בשבי הוא בין 12 ל-20 שנה.
[Image: kOzfz85.jpg][Image: dDs9jvc.jpg]
[Image: OsGCQmw.jpg][Image: 8UhCxWv.jpg][Image: Mv2ynlj.jpg][Image: Zdc8TQc.jpg][Image: 4dej5DI.jpg][Image: SoHvMXL.jpg][Image: lOeWkeO.jpg][Image: J11ByBR.jpg][Image: DNeOJvu.png][Image: YGYwvt4.jpg][Image: 4WNUBhf.jpg]









RE: תוכים קטנים (13 ס"מ עד 19 ס"מ) - צבי דגן - 02-11-2018

פסיפיק פרוטלט
[Image: exexRmZ.jpg]
Pacific Parrotlet
Forpus coelestis
הופעה חיצונית:  הצבע הכללי ירוק. המצח, הכתר, הלחיים, כיסויי האוזניים והגרון – ירוקים צהובים. העורף וחלקו האחורי של הראש כחולים-ירוקים עם פס כחול בהיר מאחורי העין.
החזה והבטן צהובים-ירוקים. הגב ובסיס הכנף ירוקים-אפורים.
הגב התחתון, כיסוי הזנב העליון, סוככות הכנפיים התחתונות וסביב הקלואקה (הישבן) בצבע קובלט. סוככות הכנף הראשיות והמשניות – סגולות-כחולות.
חלקן התחתון של נוצות התעופה כחול ירוק.
המקור בצבע קרן בהיר. מסביב לעין טבעת עור צרה בצבע אפור, והעין עצמה חומה כהה.
הרגליים בצבע עור.
לנקבות צבע כחול רק על העורף והגב פחות אפור.
לצעירים צבעים דהויים יותר, אך אין זה מונע להבדיל בין הזכר לנקבה.
מוצא: אמריקה הדרומית – דרום מערב פרו, הצד הפסיפי של הי האנדים, מערב אקוודור.
אזור מחייה: סוואנות עם שיחים, שטחים פתוחים, אזורים נדירים עם עצים משירי עלים הממוקמים באזורים נמוכים של הקו הטרופי היבש.
אורך:  13 ס"מ
תזונה בשבי:  – תערובת זרעים המורכבת מזרעי חיטה, שיבולת-שועל, דשא כנריות, סוגי דוחן שונים, עשבים ומעט זרעי חמנייה.
מגוון פירות וירקות (גזר, אגס, תפוח, תירס צעיר וכו'), זרעים מונבטים, ורד הבר, פירות יער הרריים.
מזונות ירוקים, מזון חרקים מרוכך חיוני לגדילה.
נוטה לאכול זרעים בלבד ולסרב למזונות אחרים.
תזונה בטבע:  – זרעי דשא חצי בשלים ויבשים, פירות יער ופירות הקקטוס.
אילוף:  ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב:  גדול (80X80X180)
יכולת דיבור:  טובה
חברות:  ניתן לחברות
רעש:  שקט יחסית (בלהקות גדולות הם רועשים)
רבייה:  דו-צורתיות מינית - לנקבות צבע כחול רק על העורף והגב פחות אפור. בטבע – עונת הרבייה מתחילה אחרי העונה הגשומה מינואר עד סוף מאי.
כמעט כל חור מנוצל לקינון – חורים בקקטוסים, ענפים, עצים, עמודי טלפון, גדרות, מבנים בשדות נפט, קצוות פתוחים של צינורות למיניהם וגם קיני-בוץ ישנים של ציפורים אחרות.
בכל תטולה יש בד"כ 4-6 ביצים, כאשר כל ביצה מוטלת במרווח של 36-48 שעות מקודמתה.
מתחילים לדגור מהביצה השנייה.
זמן הדגירה הוא 17 יום.
כל הביצים בוקעות תוך 3 ימים לאחר בקיעת הביצה הראשונה.
הניצוי אורך כ-40 יום.
אפשריים שני מחזורי דגירה בשנה, כאשר השני עשוי להתרחש כמה ימים אחרי הראשון.
גודל ביצה – 19.4X16.0 מ"מ.
בשבי – הרבייה בשבי מושגת בקביעות ואינה קשה.
חובה לבודד את הזוגות.
מומלץ להציב תיבת קינון של תוכונים במשך כל השנה, שכן זוגות רבים מתרבים בחורף.
לרוב, עונת הרבייה היא באביב אך יכולה להתרחש כל השנה.
בד"כ, בכל תטולה יש 4-6 ביצים, זמן הדגירה 20-22 יום.
הניצוי נמשך 4-5 שבועות.
ההורים ממשיכים להאכיל את הגוזלים שבוע בלבד לאחר שעזבו את הקן.
יש להפריד את הצעירים מהבוגרים זמן קצר לאחר מכן, שכן הבוגרים עלולים להיות אגרסיביים כלפיהם במיוחד כאשר יחליטו להתרבות שוב.
מגיעים לבגרות מינית בגיל 10 חודשים, אולם לרוב אינם מתרבים לפני השנה השנייה לחייהם.
מוטציות קיימות – צהוב (אירופאי או אמריקאי, פייד), כחול, איזבל, לוטינו, אפור-ירוק, פסטל, אלבינו, לבן, כחול פייד, כחול פסטל, ירוק-ישבן, מנוקד, צהוב ראש, לבן ראש.
תנאי גידול:  כלוב תעופה 2X1X2 מטר. כלוב ביתי בגודל מינימאלי של 120X40X50 ס"מ אפשרי גם כן.
יש לדאוג שיהיה מספיק מקום לתעופה חופשית של הציפור.
טמפ' מינימאלית - 10°C, בתקופת ההתאקלמות - 20°C.
יש להציב תיבת קינון במשך כל השנה, שכן יש להם נטייה לישון בה.
אין אפשרות לגדל פסיפיקים לאחר גיל הבגרות בלהקה או מספר זוגות בכלוב בודד מאחר והן מאוד אגרסיביות אחת לשנייה בעונת הריבוי.
פסיפיקים נחשבים להורים מאוד מסורים, בד"כ הנקבות תמשכנה לדגור על הביצים גם אם תפתח את תיבת הקינון ותנסה להזיז אותן. 
הם זקוקים למרחב גדול ובכלוב קטן יתכנו "מלחמות" והתנכלות לגוזלים.
לאחר הגמילה, יש להוציא את הגוזלים משום שיש להם נטייה לישון בתוך תיבת הקינון גם כאשר שההורים ירצו את התיבה לעצמם כדי לעשות סבב רבייה חדש.
מידע נוסף:  הזן הנפוץ ביותר בארץ.
אורכו: 13 ס"מ משקלו: 30 גר'.
זהו תוכי שקט מאוד, חכם מאוד ובעל יכולת דיבור טובה מאוד.
יש בו כל מה שאפשר לבקש מתוכי גדול ללא הרעש, הנזק והלכלוך.
תוחלת חיים אינה ידועה עדיין מאחר והתוכי לא היה נפוץ בשבי עד לעשור האחרון, אך משערים שהיא יכולה להגיע ל-20-30 שנה.
בטבע – מחוץ לעונת הרבייה חיים בלהקות של 4-10 פריטים.
אפשריות גם התקבצויות של כמה מאות פריטים במקורות המזון.
בולט בזמן התעופה בגלל שצבעו הירוק עז בהיר מאוד.
ניזון מהקרקע.
צבעיו מעניקים לו הסוואה מצוינת על הקרקע, כמו גם בין ענפי העצים והשיחים.
אם מופרע, עף ולרוב מתיישב על עץ או שיח כ-20-30 מטר ליד.
הלהקות רועשות מאוד, ולרוב נגישות – לפעמים ניתן להתקרב אליהן למרחק של מטרים ספורים בלבד.
בשעות הצהריים החמות נחים בשיחים ועצים נמוכים ואינם פעילים.
מתקשר בעזרת ציוצים רכים וגבוהים.
תעופתו אינה מהירה וישירה.
בשבי – תוכי יחסית שקט, פעיל וביישן בהתחלה.
נותן אמון במהרה.
אגרסיבי כלפי פרוטלטים אחרים.
דורש בן-זוג כדי לא להשתעמם.
יש צורך להגדיר לתוכי זה את מושג האמבטיה, אם כי פריטים רבים נהנים מאוד להתקלח בקערת מים.
כמו כן אוהב ללעוס ענפים טריים.
אם גדל בכלוב קטן, נוטה להיות קודר.
בריא וחזק לאחר שהתאקלם.
מוטציות קיימות – צהוב (אירופאי או אמריקאי, פייד), כחול, איזבל, לוטינו, אפור-ירוק, פסטל, אלבינו, לבן, כחול פייד, כחול פסטל, ירוק-ישבן, מנוקד, צהוב ראש, לבן ראש.
[Image: og3CCjf.gif]
[Image: dJTT9NK.jpg][Image: OR1j7Rt.jpg][Image: g2AUbHL.jpg][Image: 0i7svs0.jpg][Image: nD3Tnq1.jpg][Image: vur4STI.jpg][Image: vf7kjIJ.jpg][Image: LMpuvwK.jpg][Image: S2PELJB.jpg][Image: nbIVHP8.jpg][Image: R7PudHm.jpg][Image: 7NxRDXG.jpg][Image: V2nNW17.jpg][Image: aiBsmRl.jpg][Image: w5bTxjd.jpg][Image: cYARb5C.jpg][Image: Oay3twO.jpg][Image: xzD1ePc.jpg][Image: mn644wb.jpg][Image: EW5M9Y4.jpg][Image: iUK93Gn.jpg][Image: 5iHM7Y9.jpg][Image: IaBMlhx.jpg][Image: Cp9ZgHY.jpg]