פורום תוכיפדיה
לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: שאלות ותשובות (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=1)
+--- פורום: דוגרי קרקע (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=6)
+--- אשכול: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק (/showthread.php?tid=16)

עמודים: 1 2 3

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-13-2021

אורפינגטון שחור  Black Orphington
[Image: fd5L336.jpg][Image: RJiDmw1.jpg][Image: 1dsgUTN.jpg][Image: iOH9UtF.jpg][Image: bz15CjX.jpg][Image: rxJz8x6.jpg][Image: 2PuXIrO.jpg][Image: ZM8yJsr.jpg]



משקל ממוצע: 10 ק"ג
ייצור ביצים: 150-300 בשנה
מידע נוסף: ישנם שני סטנדרטים דומים אך שונים עבור אורפינגטון (Orpingtons).
הראשונה מתפרסמת על ידי מועדון העופות של בריטניה ומגיעה למשקל של 3.60 עד 4.55 ק"ג עבור הזכרים ו -2.70 עד 3.60 ק"ג עבור הנקבות. 
יש להם גוף כבד ורחב עם עמדה נמוכה, עם נוצות מרופדות שגורמות לו להראות גדול.
החלק התחתון של הגוף מכסה את רוב הרגליים. 
מאפיינים נוספים של האורפינגטונים שלהם הם צורה מפותלת של הגב הקצר וקו תחתון בצורת U, וראש קטן עם כרבולת יחידה בינוני.
בנוסף להיותן אחד הגזעים האהובים עלינו ביותר, מצאנו אותם כאחד הגזעים העדינים והצייתנים ביותר, מה שהופך אותם לחיות מחמד נהדרות וכאחד ששמח להחזיק אותם.
צבע הביצים שלהם הוא חום כהה עד ורוד - וניתן לצפות שהן יטילו מעל 230 ביצים בשנים הראשונות שלהן.
הם בדרך כלל מקובלים מאוד בקרב המגדלים, מדובר בתרנגולת גדולה דו-תכליתית שרצויה מאוד לא רק בגלל המראה שלהן, אלא גם בגלל אופיין הנוח, שלא לדבר על הטלת הביצה וערך הבשר שלהם. 
הם עגולים גדולים ורכים מאוד עם רגליים אפורות כהות ויפות, והם כבדים מכדי אפילו לשקול כמו טווס בעת הבגרות המלאה!
קיימים גידולים של גזע זה בצבע לבן (ראה לעיל) שאינם שכיחים.
הם מקבלים ציון גבוה בכל הדירוגים השונים כגזע נפלא!
עוף שימושי:  תערוכה / נוי.
משקל: זכר: 4.5 ק"ג. נקבה:  3.6 ק"ג.
זכר בנטם:  2 ק"ג,  נקבה:  1.6 ק"ג.
צבעים:  כחול, שחור, באף, לבן (בריטניה סטנדרטית) בירכן, שוקולד, קוקייה, תחרה בזהב, יובל, לבנדר, קוקיה לימון, חוגרת, אדום, ספאנגל (לא סטנדרטי).
כדאי לדעת:  הוא יכול לשמש כבחירה טובה להסתובב עם ילדים.

קרדיט: Know your chickens (דע את התרנגולות שלך)
קרדיט: ויקיפדיה

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-13-2021

מינורקה  Minorca
[Image: 8noYqJ3.jpg][Image: a3PkkWV.jpg][Image: LGaP0Ox.jpg]
מינורקה במופע חום
[Image: te9ZiPw.jpg]
מינורקה, נקבה כחולה
[Image: vNDYbiX.jpg]
תרנגול מינורקה עם ברק ירוק כמו של החיפושית מעורה עם הפלומה השחורה שלו
[Image: xWqDr2L.jpg]
[Image: p4Q1u7N.jpg]
שימושים: ייצור נוי / ביצה
משקל ממוצע: 3 ק"ג
משקל הזכר:  3.2 - 3.6 ק"ג. 
משקל הנקבה:  2.7 - 3.2 ק"ג.
ייצור ביצים: 120-200 לשנה
מקור:  ים תיכוני
צבעים:  שחור, כחול, לבן.
תרנגולות מינורקה ילידות ספרד וגדלות בדרך כלל כגזעי נוי או מופע.
עופות מדהימים אלה, המכונים גם בשם תרנגולת שחורה אדומה, הן בעלות פנים אדומות בהירות.
מעניין שגם המסרק של כל תרנגולת נופל קדימה בתצוגה ייחודית.
עופות אלה הם ציפורים של מזג אוויר חם, כלומר עליכם להימנע מגידולן אם אתם גרים באזור קר.
מידע נוסף: 
ישנם סוגים אחרים של תרנגולות מינורקה, אך הפופולרי ביותר הוא מינורקה השחורה. 
עוף בעל פנים אדומות עם נוצות שחורות מבריקות, עוף זה הוא הגדול מהזן של הים התיכון. הוא גם ידידותי במיוחד.
מינורקות הן עופות גדולות, במשקל של עד 3 ק"ג. 
למרבה הצער, למרות גודלם הרב, הם אינם מעולים לאכילה, ומייצרים בשר חסר טעם ומרקם תקין. עם זאת, הם יצרני ביצים נהדרים, מטילים כמויות רבות של ביצים לבנות גדולות וגדולות במיוחד. 
אתה יכול לצפות לקבל כ -120 ביצים לבנות גדולות בשנה, ומכיוון שעוף זה יימצא רק לעיתים רחוקות בארגזי הטלות, בדרך כלל לא תראה אותו מטיל ביצים בתקופות מסוימות בשנה.
תרנגולות אלה מתחילות להטיל בסביבות גיל 26 שבועות ולמרות ש -120 ביצים הוא הסטנדרט לגזע זה, ישנם כמה זנים שמייצרים יותר, ומטילים עד 230 ביצים בשנה. 
תרנגולות חינניות ונמרצות אלה הן בחירה מצוינת אם אתם מחפשים עוף דקורטיבי כמו גם תנובה הגונה.
קרדיט: Know your chickens (דע את התרנגולות שלך)

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-13-2021

לנגשן (או לנגשם) Langshan
[Image: SQgX20V.jpg][Image: hNo1IhA.jpg][Image: FRyYhIg.jpg]
לנגשן כחול
[Image: G2bdri5.jpg]
אפרוחי לנגשן
[Image: SUDVgrg.jpg]
ביצי לנגשן
[Image: KUS9zuZ.jpg]
תיאור העוף
  • ראש קטן, צר ומעוגל.
  • מקור באורך בינוני.
  • עגילים קטנים עגולים ומלבניים.
  • צוואר עם עיקול קל.
  • לזנב יש צורה של חרוט.
  • הגוף גבוה ומוארך, אבל בו זמנית די חזק.
  • חזה רחב.
  • בצוואר ובזנב יש כיסוי נוצות עבות.
  • הגב רחב, בעל צורה אליפסה, המתקרבת מעט יותר לזנב.
  • הרוחב של פלג גוף עליון שווה לאורך.
  • בטן עמוקה עם נוצות עבות.
  • השוק מנוצה היטב.
  • רגליים ארוכות ורזות עם ארבע אצבעות.
  • התרנגולות הנקבות קטנות וחינניות יותר מאשר הזכרים.
  • לתרנגולות יש יותר נוצות על הגב התחתון.
  • לתרנגולות נוצות ארוכות.
צבע התרנגולות
  • בהכלאת ובעזרת ברירות (אינן טבעיות) הצליחו להשיג מספר צבעים של תרנגולות אלה.
    קיימים לנגשנים לבנים, שחורים וכחולים. אלה התקבלו לאחר הכלאת תרנגולות לבנות עם שחורים.
    עופות לבנים מאופיינים נוצות לבנות. עם זאת, הם אינם מכילים זיהומים של גוונים וצבעים אחרים.
    עם זאת, הזכר של צבע זה עשוי להיות עם מעט נוצות צהבהבות. כאשר למקור, יש גוון כחלחל מעט. עיני העוף האלה תמיד שחורות.
  • בתרנגול לנגשן השחור הנמצאת לרוב בחוות עופות מקומיים, יש נוצות שחורות לחלוטין עם גוון ירוק קל.
    גם המקור הוא שחור, ושורש כף הרגל והאצבעות בהדרגה כמו המתבגרות.
    לעיניים יש צבע חום-אפור.
  • תרנגולות לנגשנים מהזן הכחול מאופיינים בנוצות כחולות, מקור שחור ועיניים מאוד שחורות.
    בתוך הנוצות של התרנגולים הכחולים, יש צבע רווי יותר מאשר התרנגולות עם נוצות כחלחלות.

קרדיט: back yard chickens

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-13-2021

ברווז מוסקובי (ברבר)     Cairina moschata
[Image: LWXa6Bv.jpg]
ברווז מוסקובי בטבע
[Image: kwhoIsU.jpg][Image: UtKR9I4.jpg][Image: SHNpO6K.jpg]
גודל: בינוני
ארץ מוצא: מקסיקו
מספר הביצים: 20-30 בתטולה אחת (יש מקרים שהנקבה מטילה 50 ביצים בתטולה אחת)
גודל הביצים: קטן-בינוני
מופעי צבעים: יש המון מופעים שונים של ברווזי ברבר בהם הצבעים: לבן, חום, אדום, שחור ועוד...
מידע נוסף: הוא אחד משני מיני הברווזים המבויתים.
בשר הברווז זכה לפופולריות בשל טעמו ומרקמו.
שאלות הכשרות של בשר הברווז המוסקובי הייתה נתונה לוויכוח בקרב פוסקי הלכה ביהדות. עד היום כשרותו של הברווז שנויה במחלוקת בקרב פוסקים שונים.
הברווז המוסקובי בוית על ידי האינדיאנים באמריקה, ובמאה ה-16 הובא המין לאירופה. 
למרות שמו, מקור של המין אינו ממוסקבה. מקור הכינוי הוא ככל הנראה בין השנים 1550 ל-1600, כאשר ספנים של "חברת הסחר המוסקבאית" הביאו את הברווז לאירופה.
רבייה
הרבייה של הברווז מוסקובי חלה כאשר היום מתחיל להתארך ב- 21 בדצמבר.
הנקבה מטילה בין 20 ל-30 ביצים ויש מקרים שאף 50 ביצים נמצאו בקן אחד. 
כעבור כ-40 יום מתחילה הבקיעה. 
אפרוחי הברווז בוקעים בהפרשים גדולים שיכולים להגיע לכמה ימים ומיד ברגע הבקיעה הם מתחילים לאכול וכעבור כמה שעות אף להתרוצץ בחופשיות. 
כאשר האפרוחים בוקעים הנקבה מלמדת אותם לאכול ולעיתים אף עוזבת את הקן על מנת להאכיל את אפרוחיה.
תנאי גידול
ניתן להחזיקם בכלובים גדולים מאוד וגם בחצר פתוחה.
יש לספק להם אמבט מים או בריכה.
במידה והברברים מוחזקים בחצר פתוחה ניתן לגזור להם את נוצות התעופה בכדי למנוע מהם לעוף אל מחוץ לחצר ולברוח.
הזנה
תערובת לעופות מים וירקות.
בטבע ובחצרות פתוחות הם ניזונים גם מחרקים והם נחשבים לאלופים בצייד זבובים.
לאפרוחים יש לספק תערובת המכילה 28% חלבון ולבוגרים תערובת המכילה 20% חלבון.
יש לספק מי-שתייה טריים כל יום.

קרדיט: ויקיפדיה

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-13-2021

ברווז הבית    Anas platyrhynchos domesticus
[Image: fIoXk3t.jpg][Image: gGFTQzj.jpg][Image: t1ex1kh.jpg][Image: tmbmO3v.jpg][Image: gMJZ8yG.jpg]
גודל: בינוני
ארץ מוצא: סין
מספר ביצים: 20-30 ביצים בתטולה אחת
גודל הביצים: קטן-בינוני
מופעי צבעים: לבן עם מקור כתום
מידע נוסף: אחד ממיני הברווזים המבויתים.
ברווז הבית הוא עוף מים ממשפחת הברווזיים. 
כאמור ברווז הבית בוית בסין מהמין הבר ברכיה וכמה מהזנים גם מהברווז ברבר. 
באנגלית ובשפות נוספות מכונה ברווז הבית ברווז פקין משום מוצאו הסיני. 
כענף חקלאי, מגדלים ברווזי בית לשם ביצים, בשר ופלומה. 
כמו כן, מגדלים אותם כחיית מחמד או לנוי.
ברווזים גודלו על ידי האדם מזה אלפי שנים. ככל הנראה תהליך הביות החל בדרום-מזרח אסיה. 
הם אינם פופולריים לגידול כמו התרנגולים, מכיוון שלברווזים יש בשר יותר שומני והם זקוקים לשטח גידול גדול יותר מהתרנגולים, דבר שמייקר את העלות הכוללת של גידול ברווזים לצורכי בשר. 
נוצות הברווז ובייחוד הפלומה שבין הנוצות משמשים כבידוד (למשל בשמיכות פוך) ולכן גידלו ומגדלים ברווזים באזורים הקרים של סין.

קרדיט: ויקיפדיה

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-14-2021

[Image: X7YB1x0.gif] ברווז עצים    Aix sponsa
[Image: IfdwLbn.jpg][Image: lGTMqbG.jpg][Image: MEtSCNq.jpg][Image: WZECTCy.jpg][Image: MyHjGOP.jpg][Image: b8v0V2E.jpg][Image: lKVoQ2P.jpg][Image: 7iTqH1D.jpg][Image: U7cSJeq.jpg][Image: unwqvSH.jpg][Image: MTcopKa.jpg][Image: 8dXPH08.jpg][Image: msjXQnz.jpg]
גודל: קטן
ארץ מוצא: צפון אמריקה
כמות ביצים: 7-15 ביצים בתטולה אחת (היו מקרים בהם הנקבה הטילה 30 ביצים בתטולה אחת)
גודל הביצים: קטן
מופעי צבעים: הזכר מהודר בצבעי ירוק, חום, אדום, כחול, לבן, כתום וטורקיז בוהקים לעומת הנקבה החומה
[Image: X7YB1x0.gif] תיאור
גודלו של ברווז מבוגר ממוצע 47-54 ס"מ עם מוטת כנפיים באורך של 66-73 ס"מ.
לזכר בוגר יש נוצות ייחודיות וססגוניות וצבע עיניים אדומות, והחלקה לבנה במורד הצוואר.
הנקבה פחות צבעונית, היא בעלת עיניים לבנות וגרון לבן.
כאשר הם שוחים, הם מזיזים את הראש קדימה ואחורה בתנועת טלטול, מה שהופך אותם לקלים לזיהוי.
[Image: X7YB1x0.gif] התנהגות
אזור הרבייה ובית הגידול שלהם הוא ביצות מיוערות, אגמים רדודים, בריכות טבעיות ונחלים בחלק המזרחי של צפון אמריקה, בחוף המערבי של ארצות הברית ובמערב מקסיקו.
בדרך כלל הם מקננים בחללים שבעצים שקרובים למים.
הנקבות מרפדות את הקן בנוצות וחומרים רכים אחרים, ומרכיבים אותו בראש העץ כדי לספק הגנה מטורפים.
בניגוד לברווזים אחרים, לברווז העצים יש טפרים חדים על מנת לאפשר התיישבות על עצים.
כאמור, גודל התטולה נע בין 7 ל-15 ביצים, עליהן דוגרת הנקבה במשך כשלושים ימים.
עם זאת, אם תיבות הקינון ממוקמות קרובות זו לזו, היא עשויה להטיל ביצים בקנים שכנים. כתוצאה מכך, עשויים הקנים להכיל 30 ביצים, ולהוביל לדגירה כושלת (התנהגות זו מכונה "הטלת קן").
לאחר הבקיעה, הברווזונים קופצים מהקן שבעץ, ועושים את דרכם אל המים. הקן יכול להיות עד 140 מטר מקו החוף.
הם ניזונים בעיקר מפירות יער, בלוטים, זרעים, וגם חרקים, מה שהופך אותם לאוכלי כל.

קרדיט: ויקיפדיה

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-14-2021

מנדרין סיני       Aix galericulat
[Image: 2VyfqDX.jpg]
[Image: pZRfTqO.jpg][Image: 3EbGmkL.jpg][Image: kVY5rzk.jpg][Image: 1Krj9ql.jpg][Image: gU1rNfe.jpg][Image: JLJfVLY.jpg]
גודל: קטן
ארץ מוצא: סין
מספר הביצים: 7-15 בתטולה אחת
גודל הביצים: קטן
מופעי צבעים: הזכר מהודר בצבעי כתום, לבן, חום, שחור וכחול בוהקים לעומת הנקבה החומה
מידע נוסף
[Image: X7YB1x0.gif] מין זה נפוץ בקרב מגדלים עקב קלות הריבוי והיופי שלו.
[Image: X7YB1x0.gif] מנדרין סיני הוא מין ברווז הנמנה עם הסוג מנדרין. תחת סוג זה מופיע גם המין ברווז עצים, ואלו שני המינים היחידים בסוג זה.
תיאור חיצוני
[Image: X7YB1x0.gif] אורך: כ-41–49 סנטימטר
[Image: X7YB1x0.gif] מוטת כנפיים: כ-65–75 סנטימטר.
[Image: X7YB1x0.gif] אורך זנב: כ-10 סנטימטר.
[Image: X7YB1x0.gif] המראה החיצוני של הזכר מובהק ומרשים ביותר. המקור אדום, סהרונים לבנים מעל עיניו ופניו אדמדמים.
חזהו סגול, בעל זוג פסים לבנים אנכיים וצדדיו אדמוניים.
זוג "מפרשים" כתומים מצויים בגבו.
[Image: X7YB1x0.gif] מראה הנקבה דומה מאוד לנקבת המנדרין האמריקאי, היא פחות ססגונית, טבעת לבנה מקיפה את עיניה ונמשכת לאחור, אלא שהלובן נחלש בהמשך.
בחלקי הגוף התחתונים ישנם כתמים לבנים.
התנהגות
[Image: X7YB1x0.gif] בטבע,  המנדרין הסיני מתרבה באזורים מיוערים בצפיפות בסמוך לאגמים רדודים, ביצות או אגמים.
[Image: X7YB1x0.gif] החיזור מתבצע בסתיו וכולל התנהגות מורכבת כגון רעידות, תצוגת שתייה והתייפייפות.
[Image: X7YB1x0.gif] הנקבות יוזמות את בחירת בן זוגן המועדף בעקבות התנהגותם המגרה. היא תודיע על בחירתה על ידי תנועות בראשה והתמתחות על המים. הזכר מבצע תנועות של טבילת מקורו לפני ההזדווגות, ולאחר מכן שוחה ממנה כשהוא מכוון את אחורי ראשו אל כיוונה.
[Image: X7YB1x0.gif] אם לאחר שתי עונות הזדווגות שני בני הזוג עודם בחיים, הם לרוב יחברו שוב לכדי זוג ולא יחפשו בני זוג חדשים.
[Image: X7YB1x0.gif] נקבת המנדרין מקננת בתוך חללים בעצים שקרובים למים.
הנקבה דוגרת על הביצים לבדה במשך 28–30 יום.
זמן קצר לאחר בקיעת הברווזונים מביציהם, מתעופפת האם אל הקרקע ומדרבנת את אפרוחיה לנתר גם כן מהקן אל הקרקע.
[Image: X7YB1x0.gif] הברווז משיג את מזונו במים או על הקרקע. הם אוכלים לרוב צמחים וזרעים, בעיקר בלוטי אשור. כמו כן הם ניזונים מחרקים, דגים וחלזונות יבשה.
תזונתם משתנה לפי חילופי העונות. הם ניזונים בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות או לפנות ערב, ובמהלך היום שוהים על ענפים או על הקרקע, במקומות מוצלים.
ביות
[Image: X7YB1x0.gif] מזה שנים רבות, הברווז היה ידוע וזכה ליחסי הערצה עוד לפני הספירה הנוצרית. אנשי המערב גילו את המנדרין הסיני במהרה לאחר שהגיעו אל האזור.\
[Image: X7YB1x0.gif] ברווזי מנדרין הובאו לאירופה בתחילת המאה ה-18.
[Image: X7YB1x0.gif] קל לגדל ולהרבות את הברווז ובשל מראהו הייחודי הוא נפוץ אצל מגדלי בעלי חיים, משקים תיירותיים וגני חיות.

קרדיט: ויקיפדיה

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-17-2021

ברכייה   -   Anas plattyrhynchos
[Image: MbwQB2a.jpg][Image: SJxzJdJ.jpg][Image: psGQVCs.jpg][Image: Uh5TsPe.jpg]
[Image: 9JD8SWS.jpg][Image: anryIEC.jpg]
אביו הקדום של ברווז הבית.
דו פרצופיות מינית (דימורפיזם) -  הכזר מאוד צבעוני ואילו הנקבה אפורה.
אורך הגוף: 50-60 ס"מ.
מוטת הכנפיים: 80-98 ס"מ.
משקל: 720 גרם - 1580 גרם.
מזון: פלנקטון
אזור מחיה:  מקווי מים
סטטוס: חולפת וחורפת מצויה מאד מקייצת דוגרת לא שכיחה.
מקום מומלץ לצפייה: עמק החולה, מעגן מיכאל עמק המעיינות
קולות[Image: 3ex3Gzg.jpg]

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-17-2021

אווז לבן מצח (סיני)     Anser albifrons
[Image: mwtlBiF.jpg]
גודל: גדול
ארץ המוצא: רחבי אירופה ואפריקה
גודל הביצים: גדול
מופעי צבעים: רוב גופו מכוסה צבע אפור- עכבר עם פס לבן במצח עם מקור ורגליים כתומות
מידע נוסף: מצוי מאוד בקרב מגדלים.
מידע נוסף: אווז לבן מצח הוא קרוב משפחה של האווז הקטן ממנו.
מצחו של האווז לבן המצח ניכר בפס לבן ברור ורחב.
את גחונו של האווז חוצים מספר פסים שחורים ורחבים.
מקורו של האווז ורוד.
אורך: נע בין 65 ל-78 סנטימטרים.
מוטת כנפיים: 130 - 165 סנטימטרים.
צבע הרגליים כתום בהיר.
החלק העליון של כנפיהם הוא בצבע אפור - עכבר.
האווז לבן המצח נבדל מהאווז הקטן בגודלו הגדול יותר, במקורו הכבד יותר ובהיעדר טבעת עין צהובה.

קרדיט: ויקיפדיה

RE: לקסיקון דוגרי קרקע - עופות נוי ומשק - ארי סמואל - 02-17-2021

אווז אפור    Anser anser
[Image: S6ThBiV.jpg][Image: 2MpgDpI.jpg][Image: qY4OqkH.jpg][Image: fYtHFs7.jpg]
גודל: גדול
ארץ מוצא: ברחבי אירופה ואסיה
מספר הביצים: 5-8 ביצים בתטולה אחת
גודל הביצים: גדול
מופעי צבעים: רוב גופו אפור עם מקור ורגליים כתומות
מידע נוסף: זהו האווז שממנו בוית אווז הבית.
רבייה
גודל התטולה נע בין 5 ל-8 ביצים 
תקופת הדגירה היא כ-28 ימים. 
בניגוד לרוב עופות המים, הזכר נשאר עם משפחתו. שני ההורים מגנים על האפרוחים מפני התקפות של ציפורים אחרות או יונקים טורפים. 
המשפחה ממשיכה להישאר ביחד לאורך כל השנה. 
כאשר מראים האפרוחים של השנה הקודמת מוכנות להקים טריטוריה משלהם, הם מגורשים מהלהקה בידי אביהם או בידי אווזים בוגרים אחרים.

קרדיט: ויקיפדיה