בריאות

רפואת התוכי: מושגים שקשורים למחלות, תרופות ווטרינריה.

אדמה דיאטומית (Diatomic Earth)

אדמה דיאטומית היא כינוי למצבור של משקעים הנוצרים בקרקעית אגמים, נחלים ומקווי מים.
אדמה דיאטומית מכילה ריכוז גבוהה של מינרלים, ובעיקר המינרל צורן (Silica).
השימוש באדמה דיאטומית הוא לספיחה של מתכות, רעלים ולחות.
בנוסף, משמשת האדמה הדיאטומית כחומר משמר טבעי, וזאת הודות ליכולתה לספוח חיידקים ווירוסים ולמנוע את התפתחותם.
מכיל בעיקר: 33% צורן, 19% סידן, 5% נתרן, 3% מגנזיום, 2% ברזל ועוד 15 מינרלים נוספים.
משתמשים בה למגוון רחב של מטרות:

  1. תוסף מזון חיוני לגוף האדם ולבעלי חיים.
  2. מסייע למגוון רחב של בעיות רפואיות: מסייע לעיכול ומונע עצירות, מנקה רעלים, מפחית כולסטרול  ולחץ דם, משפר את ספיגת המזון בדם, חיזוק נוצות וציפורניים, חיזוק המקור, מפחית כאבים ודלקות מפרקים, מגביר אנרגיה.
  3. הפגת ריחות לא נעימים.
  4. הדברת מזיקים: פשפש המיטה, נמלים, קרציות, תולעים וכינים.

עיין גם כאן: תילוע טבעי בתרנגולות

אימונוקומב - ערכה לאבחון מחלות

אנדוסקופיה

אנדוסקופיה היא טכניקה כירורגית לבדיקה רפואית של גוף בעלי החיים (או האדם), שמתבצעת באמצעות החדרת צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה, דרך פתחים טבעיים בגוף, או דרך חתך בעור.
האנדוסקופ הוא למעשה צינור פלסטי גלילי, שבתוכו סיבים אופטים שמקרינים אור על האיבר הנבדק, ומעבירים תמונות באמצעות מצלמת וידאו קטנה שמותקנת בקצהו, לצג הנשקף לעיניי המנתח וצוות הרופאים.

בדיקת אנדוסקופיה, כשמדובר בזיהוי הזוויג, ניתן לעשות רק בגיל ההתבגרות המינית של התוכים.
חודרים עם האנדוסקופ דרך הביב ומגיעים אל השחלות, כדי לזהות את הנקבה.
אם רואים שאין שחלות, מאבחנים שהזוויג הוא זכר.

להרחבת הנושא קרא בויקיפדיה: אנדוסקופיה

אנשור - פלוס

אלה תכונותיו של האנשור פלוס

אנשור פלוס - הוא מזון נוזלי מוכן שיכול לשמש כהשלמת תזונה או - הזנה מלאה עבור כל אורגניזים חי (כולל האדם) שסובלים מירידה במשקל או מתת תזונה.
הוא יכול לשמש כתוספת מזון במצבים שבהם התזונה רגילה אינה מספקת או במצבים שהתוכי לא אוכל את המזון הרגיל או כשהוא חלש.
האנשור יכול לחזק את התוכי בעתות מחלה עד למצב שהתרופות משפיעות.
האנשור, עשיר בקלוריות, בויטמינים, במינרלים וחלבונים.

 

אקרית הקנמידוקופטס

אקרית הקנמידוקופטס היא מחלת עור בתוכים (ובעופות אחרים).
נקראת גם בשם אקרית מתחפרת.
זהו טפיל שמתחפר בגוף הציפור, בעיקר במקומות חסרי ניצוי, כמו ליד המקור ועל הרגליים, על העפעפיים והביב.
אקרית הקנמידוקופטס היא קרובת משפחה של אקרית הסקביאס שפוגעת ביונקים.
בתחילת המחלה, האקרית עלולה להטריד את התוכי, אבל עם התפתחותה - לגרום למוותה.
המחלה מדבקת ע"י מגע ישיר בין ציפור אחת לשנייה או בין הורים לגוזלים.

סימנים:

טיפול (ללא טיפול, התוכי, בסופו של דבר - ימות):

ראה גם: איך נזהה תוכי שנגוע בקרדיות?
תמונות להמחשה
33.jpg

ביטר ביק - Bitter Beak

מדובר בתכשים מר שעשוי למנוע את מריטת הנוצות.
התכשיר לא יעיל במקרים שהסיבה לכך היא רפואית.
 ביק -  Bitter Beak.jpg                   ביק.jpg

ביצה כלואה

112.jpgאנחנו מכנים במושג "ביצה כלואה" כאשר הביצה, שאמורה הייתה לצאת בדרך הטבעית, מפסיקה את מהלך ההתקדמות שלה בצינור ההטלה ולא יוצאת בדרך הטבעית תוך זמן סביר.
במצב זה קיימת סכנה לאובדן הציפור ויש לטפל בבעיה באופן מיידי.

בקטריה / חיידק

בקטריה או חיידק, הוא מיקרו-אורגניזם בעל תא אחד בלבד שמכיל בתוכו את כל האינפורמציה הדרושה להתפתחותו.
הוא מתרבה במהירות על ידי התחלקות לשניים, כאשר כל מחצית גדלה ויוצרת פרט חדש.
מרבית הבקטריות אינן פאתוגניות (גורמות למחלות) ומסייעות בתהליכים כימיים טבעיים בגוף החי (כולל האדם) כגון פירוק המזון ויצירת ויטמינים במעיים.
הבקטריות הפאתוגניות גורמות לדלקות, זיהומים או מחלות זיהומיות, הרעלות דם ועוד.

דוקסיוויט - DOXYVET

דוקסיטי - DOXY-T

הַטְרָיָה כירורגית

הַטְרָיָה כירורגית היא הסרת גופים זרים ורקמה מתה מפצעים.

הלחתה

הוצאת הלשון כדי לצנן את הגוף, בעיקר אצל בעלי⁻חיים שונים, כגון כלב.
קירור הגוף אצל בעלי חיים, שנעשה על-ידי הגברת קצב הנשימה ואידוי מים מהלשון הרטובה ומחלל הפה (בדומה לפעולת כלב לאחר ריצה). הלחתה גורמת לאיבוד מים ניכר.

ויטמין B3 - ניאצין

ויטמין D.

מה עושים במקרה של ויטמין D נמוך?
הטוב ביותר לייצור ויטמין D היא פשוט להיחשף לשמש.
חשיפה של פעמיים בשבוע, למשך כחצי שעה, אמורה להספיק בשביל כל אותו שבוע.חשיפה קבועה מידי יום למשך כעשר דקות מומלצת מאוד.
אפשרות נוספת היא לצרוך את הויטמין דרך האוכל למשל:

ניתן להשיג בבתי מרקחת ו/או בחנויות לחיות מחמד.
שים לב למינון - אם הם מיועדים לבני אדם, צריך לערוך חישוב לפי המשקל היחסי של התוכי.

חומצה אסקורבית - ויטמין C


חליפת טיסה לתוכי (חליפה רפואית)

חליפת הטיסה היא ביגוד "חכם" ורב פעמי בעל "כיס ניקיון" שאוגר ושומר על צרכי התוכי (הרחק מגופו) ובכך אתם שומרים על ניקיון הסביבה שלכם.
לחליפת הטיסה מוצמדת חליפת אימון שתעזור לתוכי שלכם להתרגל לביגוד החדש.
לאחר זמן ההסתגלות, תוכלו להלביש את חיית המחמד האהובה שלכם במגוון חליפות הטיסה האופנתיות שלנו.
jpg-1.jpg

חליפת הטיסה לתוכי עשויה מבד קל במיוחד ואינה מגבילה את תנועת התוכי.
תוצאת תמונה עבור חליפת טיסה
תמונה קשורה
לחצו כאן בכדי לקרוא חוות דעת של וטרינרים מהארץ ומחו"ל על שימוש בח
ליפת טיסה לתוכי ויתרונותיהן הרבים.
סרטונים:

 

טמפרטורת הגוף של עופות

טמפרטורת הגוף של עופות בוגרים היא בין  40.6 ל- 41.7 מעלות צלזיוס.
הטמפרטורה של אפרוח שבקע היא 39.7 מעלות צלזיוס.
במשך שלושת השבועות הראשונים לחיו הטמפרטורה עולה עד שהיא מתייצבת.
לזכרים יש טמפרטורה גבוהה מאשר לנקבות בגלל מסת השרירים הגדולה וחילוף החומרים המהיר.

כלמידיה

מחלות שמסוכנות לבני אדם - מחלות זואונוטית

העברת מחלות מבעלי כנף לבני אדם נקראות מחלות זואונוטית

סה"כ אפשר לגדל תוכים בהנאה ללא חשש.

מחלת המקור והנוצות

מחלת המקור והנוצות  Psittacine Beak & Feather Disease Viirus
המחלה תועדה לראשונה אצל קקדואים בטבע בערבות אוסטרליה, אך עם השנים החלו דיווחים על מינים שונים (בעיקר אוסטרלים ואפריקאים) אשר בהם נמצאה המחלה. גורם המחלה הוא נגיף ממשפחת ה- circovirus , אשר חי בבסיס הנוצות, אבק הנוצות, בדם הציפור ובמקור. בשנה האחרונה, התגלו כ- 15 זנים שונים של הנגיף, אך עדיין לא ידועה מידת אלימותו של כל זן. ציפור שנדבקה עלולה לשאת את הנגיף במשך שנים רבות עד להתפרצות סימנים קליניים. רמת ההדבקה והסימנים הקליניים תלויים בזן הנגיף, מין הציפור, גילה והמצב החיסוני בו מצויה הציפור. הנגיף פוגע בייצור הנוצות, במערכת החיסון, במוח, בכבד ובדם. ברוב המקרים המחלה סופנית ונובעת בעיקר מכשל חיסוני.
העברה והדבקה מציפור אחת לשניה דרך האויר, מגע ישיר בין ציפורים, הפרשות מפתח הביב (לשלשת), כלי אוכל ואבק נוצות.
סימנים הקליניים:
איבוד נוצות, התפתחות לקויה של הנוצות, פגיעה במקור (נגעים, צמיחת יתר), פגיעה במערכת החיסון, דכאון ואיבוד משקל.
ציפור שהיא נשאית למחלה או שהמחלה נמצאת בשלבי דגירה לא מראה סימנים קליניים, ולכן הדרך היחידה לבדוק נשאות היא בבדיקת DNA במעבדה.
לצורך האבחון, יש לשלוח דגימת דם או נוצות (נוצות - בשלב הסימנים הקליניים בלבד).

מחלת הפצ'קו

מחלת הפצ'קו  Pacheco`s Parrot Disease
גורם המחלה הוא נגיף ההרפס.
תקופת דגירה קצרה של כ- 48 שעות, ומשך המחלה 5 ימים ועד מספר שבועות.
מהלך המחלה לרב חריף, אקוטי ומסוכן: זיהום הגורם למוות פתאומי, כשלרוב זהו הסימן היחיד.
מחלת הפצ'קו, או נגיף ההרפס, בד"כ מתפרץ בשעת סטרס (עקה) או כאשר תנאי המחייה הם לא טובים והתזונה ירודה.
מחלת הפאצ'קו נחשבת כבלתי ניתנת לריפוי וזאת בעיקר משום שהיא מתפרצת במהירות, זמנה קצר והתוכי מת במהירות.
אומנם, קיימת תרופה (antiviral acyclovir) שעשויה לעזור, אבל רק בחלק מהמקרים והטיפול די מורכב.
הדרך הטובה ביותר הייא למנוע את התפרצות המחלה ע"י שמירה בלתי מתפשרת על ניקיון הכלוב וסביבתו, בדיקת התוכי לפני הקנייה ואם יש חשש למחלה, לא להכניס את התוכי לבית.


סימנים נוספים: דכאון, איבוד תאבון, פליטת מזון, הפרשות מהאף, דלקת לחמית העין וסימנים עצביים. הסימנים פורצים לרב בזמן עקה (סטרס) לצורך אבחון במעבדה צריך לשלוח דגימת דם או swab מהפרשות העיניים ומערכת העיכול.

מיקרופלורה טבעית

מיקרופלורה טבעית
מגוון מיקרואורגניזמים, שכולל חיידקים, פטריות חד-תאיות ופרוטוזואה (קבוצה יצורים שלא שייכים לממלכת בעלי החיים, לממלכת הפטריות ולממלכת הצומח) אחרים, שחיים על ובתוך בעלי החיים, שלהם חשיבות רבה על שמירת הבריאות של בעל החיים. אורגניזמים שונים מהפלורה הטבעית חיים בסימביוזה (חיי שיתוף, ע"י תרומה הדדית) עם בעל החיים בו הם שוכנים ומספקים לו מגוון ויטמינים חיוניים, וגם מונעים התבססות של פתוגנים בבעל החיים וכך שומרים על בריאותו.

מריטת נוצות כרוניות (מסיבות רפואיות)

מריטת נוצות כרונית, יכולה לנבוע גם מהסיבות האלה:

נָשָא מחלה

נָשָא מחלה הוא יצור חי (או צומח), שנושא בתוכו מחוללי מחלה שעלולים לגרום למחלה.
בעלי חיים כאלה עלולים לחלות במחלה או להעביר את המחלה לזולת, על אף שאינו מפתח את הסימפטומים של המחלה, ולכן לא ניכר בו שהוא חולה במחלה.
יש להתייחס לתוכי כזה, כאילו שהוא  חולה ולטפל בו בהתאם.
זאת משום שבמקרה של טרסט = עקה, מתח, לחץ, מועקה, תעוקה, מצוקה, דחק, טמפרטורה נמוכה וכדומה, המחלה עלולה להתפרץ.
כמו כן, התוכי הזה עלול להדביק את זולתו.
                                                                                                                                                                              

למרות שאין נתונים מדוייקים על נשאות של מחלות, ההערכה מדברת על כ-40% תוכים שנגועים בחיידק הכלמדיה, בקרב ציפורים שנבדקו במעבדת קרניאלי.
המחלות האחרות נפוצות באחוזים נמוכים יותר באופן ניכר אולם משמעותם מבחינת התוכי ומבחינת להקה יכולה להיות חמורה מאוד ואף קטלנית.

ראה גם: נשא מחלה (נשאות)

 

 

ניו-קסל

המחלה היא מחלה מדבקת רשומה, וחלה חובת דיווח לשירותים הווטרינריים בכל מקרה של איבחון או חשד לקיומה. 

סימני מחלה אופיניים
במקרים רבים אין המגדל מאבחן את סימני המחלה בציפור אלא בשלב שהמחלה אנושה. הסיבה לתופעה זו היא נסיונם של הציפורים להסוות כל סימן חולשה מתוך אינסטינקט הישרדות טבעי. 

התבוננות בהפרשות (לשלשת)
זהו אמצעי פשוט וחשוב למעקב אחר בריאות הציפור. רצוי לרפד את הכלוב בנייר נקי - מגבות נייר או נייר עיתון - בכדי לאפשר מעקב יומי אחרי תדירות, כמות, צבע, צורת, הרכב וצמיגות ההפרשות.
הפרשה טבעית של ציפור מכילה שלושה מרכיבים: 

  1. צואה - זו ההפרשה שמקורה במזון מעוכל. בהתאם להרכב הדיאטה ייתכנו הבדלים בצבע ובהרכב ההפרשה. מזון המורכב בעיקר מגרעינים גורם להפרשות כהות, שחורות או ירוקות, ואחידות. לעומתן, ציפורים הניזונות ממזון מכופתאות מפרישות צואה רכה יותר וחומה. 
  2.  שתן - חלקו הנוזלי בדרך-כלל צלול. תזונה עשירה בירקות ופירות מגדילה את הפרשת השתן. 
  3. אורטים (גבישי חומצה שתנית) - הפרשה מִשְחָתִית לבנה שמקורה בכליות. מופיעה בשתן או על הצואה.
     סטיות מההפרשות שתוארו לעיל ניתן למצוא בציפורים בתקופת ההטלה או בגוזלים, במיוחד אם הם ניזונים מלאכותית (הזנת יד), וכן בהפרשה הראשונה בבוקר, הפרשות בעת הכבדה ועצבנות, או הפרשות לאחר ארוחה שהכילה מזון בצבע מיוחד (במיוחד ירקות ופירות מסויימים). טיפולים תרופתיים רבים, כולל אלו הניתנים בזריקה, משנים את צבע ההפרשות. רצוי להתבונן מדי פעם בהפרשות הרגילות על-מנת להכיר מיד סטיה מהרגיל. 

עזרה ראשונה: בעזרה ראשונה המוגשת לציפור חולה יש חשיבות מיוחדת לשתי נקודות: חום ומזון. עד לטיפול הווטרינרי יש לדאוג למזון ולחום מתאימים.
חום: יש להחזיק ציפור חולה בטמפרטורה של 300C-270C. רצוי שבכל משק ציפורי נוי יהיה אינקובטור או ארגז שבתוכו ניתן להחזיק ציפור חולה בטמפרטורה הנ"ל. ניתן לחמם כלוב במנורה אינפרה-אדומה של 100 וואט, מנורת שולחן או על-ידי גוף חימום.
יש להימנע מחימום יתר של הציפור.
נשימה מואצת והרחקת הכנפיים מהגוף מצביעים על חימום יתר.
מזון: ציפור המפסיקה לאכול תמות. לכן יש להתאמץ ולעודד ציפור חולה לאכול. יש לקרב את האיבוסים למקום שבו הציפור יושבת. במידה והיא על הרצפה, יש לפזר מספר אבוסים על הרצפה. יש להציע לציפור מזון שהיא מעדיפה בדרך-כלל, וגם לנסות להאכיל מהיד. בהאכלת יד יש להגיש מזון נוזלי (שימורי אֶנְשׁוּר בטעם תות-שדה, דופילאט, דייסה מוכנה להאכלת יד של גוזלים).
 קפה חזק ומתוק גורם להגברה זמנית של החיוניות, על-מנת לגשר על הזמן עד שתגיע לטיפול וטרינרי.
ככל שהציפור קטנה יותר, הצורך בעזרה מיידית גדול יותר.
 אין לטפל בציפור באנטיביוטיקה (אלא לאחר איבחון וטרינרי) או בתרופת פלא, אלכוהול או שמנים שונים.

נשא מחלה (נשאות)

נשא של מחלה מסויימת הוא יצור חי, שיש בגופו גורמים למחלה, ויכול להעביר את המחלה לאחרים, למרות שהוא עצמו לא מפתח את הסימפטומים של המחלה, לכן לא רואים עליו שהוא חולה במחלה.
נשא של מחלה עלול לפתח את המחלה בשעת מצוקה, חולשה, או סטרס
נשאים עלולים להעביר שני סוגים עיקריים של מחלות:

  1. מחלות זיהומיות: הנשא נושא בגופו גורמים למחלות זיהומיות - חיידקים, נגיפים וכדומה.
    הוא עצמו לא חולה במחלה, אולם הוא עלול להעביר את גורמי המחלה לאחרים.
  2. פגמים גנטיים: הנשא נושא עליו פגם גנטי ועלול להעבירו לצאצאיו, אף על פי שהוא עצמו איננו חולה באותה מחלה גנטית.

ראה גם: נָשָא מחלה

סולפט נחושת

סטרס / עקה / לחץ

סטרס/Stress = דְּחָק = עָקָה,
זהו מושג שמציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון של בעלי החיים, כתוצאה מגירוי חיצוני (פיזי או התנהגותי/פסיכולוגי).
בנסיבות אלו עלול להיווצר מצב של קושי בהתמודדות עם גורמי מחלות.
וכן עלולים להתגלות תופעות פיזיולוגיות, כגון פגיעה במערכת העיכול, לחץ דם גבוה ודיכוי המערכת החיסונית.
הגורמים העיקריים לסטרסס בעופות/ציפורים הם אלה:

סלמונלה

סלמונלה Salmonella
גורם המחלה הוא חיידק - G.
ההדבקה בין ציפור אחת לשניה בעיקר דרך האויר, הפרשות עיניים לשלשת ואבק נוצות.
יכולה להתרחש ההעברה מהאם לביצה, או מגע ישיר בין ציפורים.
סימנים קליניים - חולשה, חוסר תאבון ושלשול.
במקרים כרונים לעיתים נראה דלקת פרקים, דלקת לחמית העין ונזק לאיברים פנימיים (כבד, טחול, כליה או לב).
ברמת נגיעות גבוהה יכולה להיות תמותת עוברים.
אבחון - סימנים קליניים ובדיקות מעבדה.
לצורך אבחון במעבדתנו מומלץ לשלוח swab מהפרשות הביב, הפרשות עיניים או אף.
המחלה עלולה לעבור לאדם ולכן חשוב לוודא שהציפור שברשותכם אינה נשאית או חולה!

לא מומלץ לערוך בדיקת דם מולקולרית לסלמונלה לתוכים בודדים, יש לזה משמעות ברמת בית גידול או להקה.
סלמונלה לכשעצמה נמצאת ברוב המקרים במערכת העיכול, הדבקה בדרך כלל דרך הפה, יכול להיות מעבר גם דרך ביצים.

בדיקת דם מולקולרית הינה בדיקה לסלמונלה בדם - מקום שהחיידק אינו נמצא בו כנשאות ולכן הבדיקה לא אומרת כלום.
כדי לאבחן סלמונלה יש צורך לבודד את החיידק מנגעים קליניים או מהפרשות מערכת העיכול והטיפול מבוצע עפי רגישות אנטיביוטית הנקבעת במעבדה.
זו בדיקה שונה לחלוטין מבדיקת דם מולקולרית.

ערכת דגימה

ערכת דגימה, עבור מעבדה לאבחון מולקולרי בתחום הוטרינרי, כוללת:

פוליומה

פוליומה Poliona Virus
גורם המחלה הוא נגיף, הפוגע כמעט בכל מיני הציפורים. המחלה משפיעה בעיקר על גוזלים ומובילה למוות תוך 48 שעות מרגע הופעת הסימנים הקליניים של הגוזלים הנגועים.
דרכי העברה: אבק נוצות, לשלשת, אויר, מגע ישיר וחומרים נגועים.
הסימנים הקליניים כוללים אובדן תנועתיות בזפק, פליטת מזון, נפיחות הבטן, דכאון, איבוד תאבון, איבוד משקל, שלשולים, פגיעה בניצוי, קשיי נשימה, דימומים פנימיים ומוות.
ציפור ששרדה את הוירוס נשארת נשאית לכל ימי חייה ומידת הפצת הנגיף משתנה בין הציפורים הנגועות.
אין אפשרות לדעת אם הציפור נשאית ללא בדיקת מעבדה.
אנו ממליצים לבדוק כל ציפור המוכנסת ללהקה או לריבוי ולשמור את הציפור מבודדת עד הגעת התשובות.
לצורך אבחון במעבדה יש לשלוח דגימת דם.

פיסוק רגליים

לפעמים קורה מצב שגוזל סובל מפיסוק רגליים, הן מסיבות גנטיות והן מסיבות אחרות (מצע לא טוב, תזונה לא נכונה וכדומה).
הפיתרון הוא קיבוע בעזרת ספוגית כפי שרואים התמונות האלה:

jpg
 רגליים.jpg
jpg
 ספוגית.jpg

פלאג'יל או מטרוג'יל

פלאג'יל או מטרוג'יל היא אנטיביוטיקה יעודית למערכת העיכול (ואברים פנימיים אחרים).
היא מופיעה בצורות שונות: כדורים של 250 מ"ג, 500 מ"ג, בצורת נוזל/תמיסה (תרחיף).
אם קונים כדורים צריך לרסק אותם ולערבב במעט מים ואז להוסיף מים וכל הזמן לערבב עד לקבלת תמיסה (חרחיף) אחידה.

זו תרופה שמכילה חומר בשם מטרונידזול שיודעת להרוג בקטריות/חיידקים אנארוביים חד תאיים, שחיים בחלקים הפנימיים של הגוף, כולל - במעיים.

פרוביוטיקה - PROBAC

 מדובר במזון ובתוספי מזון המכילים חיידקים ידידותיים, שתורמים לאיזון החיידקים המזיקים במעיים ובפה.
החיידקים הידידותיים עוזרים למעי הגס, בחיזוק המערכת החיסונית, שיפור תהליכי מערכת העיכול ומטפלים בתופעות לוואי וזיהומים שנגרמים כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה.
פעילות הפרוביוטיקה מתבטאת במתן בקטריות בעלות השפעה חיובית והן עוזרות בשיפור תהליכי העיכול.
חיידקים ידידותיים נמצאים גם בתוספי מזון, ובמוצרי חלב מוחמצים, דוגמת יוגורט, וכן במספר מוצרים אחרים, אבל בכמות קטנה יותר.
כאן תמצא מאמר שדן בנושא בהקשר לבני אדם: מהי הפרוביוטיקה?
וגם כאן: פרוביוטיקה וחשיבותה

התערובת מכילה:


פתוגן - מחולל מחלות

פתוגניות (באנגלית: Pathogenicity):
פתוגנים הם מכלול המנגנונים והשיטות שבאמצעותם אורגניזמים מחוללי מחלות (פתוגנים) גורמים לתופעות המחלה ומתמודדים עם מערכות ההגנה של הגוף.

צווארון רפואי או קולר אליזבטני

צוארון (= קולר אליזבטני) הוא מתקן עשוי פלסטיק שמטרתו למנוע ממקור התוכי להגיע אל הגוף.
ישנן כמה סיבות ששמים אותם על הצואר של תוכי (או כל חיה אחרת) - בין היתר למנוע מריטה עצמית, למנוע התעסקות בפציעות מסויימות, למנוע הורדת תפרים לאחר ניתוחים ועוד. 
לא מומלץ לשים לבד ללא ייעוץ וטרינרי וזאת משום שצוארון כזה, עלול לגרום לתוצאות הפוכות אם לא נעשה בצורה מושכלת: ייתכן מצב בו תוכי מורט חלקית, שמים לו צוארון בלי לפתור את הגורם הראשוני למריטה, הניצוי חוזר להיות מלא אולם שעה לאחר הורדת הצוארון - התוכי מרוט לחלוטין!!!

jpg
jpg

קונוס (קולר קונוס), צווארון רפואי

קולר קונוס הוא "מתקן" שהוטרינר של על צווארו של התוכי כדי להגביל את תנועת הראש.
בד"כ שמים את הקולר כאשר רוצים שהתוכי לא יגיע עם המקור למקומות לא רצויים כגון - פצע.

צוארון (= קולר אליזבטני) הוא מתקן עשוי פלסטיק שמטרתו למנוע ממקור התוכי להגיע אל הגוף.
ישנן כמה סיבות ששמים אותם על הצואר של תוכי (או כל חיה אחרת) - בין היתר למנוע מריטה עצמית, למנוע התעסקות בפציעות מסויימות, למנוע הורדת תפרים לאחר ניתוחים ועוד. 
לא מומלץ לשים לבד ללא ייעוץ וטרינרי וזאת משום שצוארון כזה, עלול לגרום לתוצאות הפוכות אם לא נעשה בצורה מושכלת: ייתכן מצב בו תוכי מורט חלקית, שמים לו צוארון בלי לפתור את הגורם הראשוני למריטה, הניצוי חוזר להיות מלא אולם שעה לאחר הורדת הצוארון - התוכי מרוט לחלוטין!!!
jpgjpg


קופרופגיה = אכילת צואה

קופרופגיה היא תופעה של  אכילת הצואה.
אחד הסיבות לאכילת הצואה היא כאשר קיים חוסר בויטמין מסויים (בד"כ ויטמין מסדרת ה- B) ולפעמים גם - בחלבון.
אצל חלק מהתוכים (כגון - קקריקים) יכול להיות שמדובר בחוסר בויטמין B12, במקרה כזה תהיה תמותה של גוזלים לאחר הבקיעה או תוך כדי הבקיעה.
מסתבר שבמזון הביצים אין מספיק B12 ויתכן שביצים קשות עדיפות על מזון ביצים.
הנקבה אוכלת את הצואה משום שבצואה ישנם חיידקים שמייצרים ויטמין B12

ניתן לחלק את ההסברים לכך לשתי קבוצות עיקריות: סיבות בריאותיות או התנהגותיות (פסיכולוגיות).

כמו כן, קיים הסבר נוסף והוא - חוסר במנראלים מסויימים שהתוכי מחפש אותם גם בצואה.
קודם כול צריך לזהות את הסיבה ואת סוג הקופרופגיה של התוכי שלך.
לפעמים הוספת חלבונים מן החי, כמו ביצה קשה ואפילו בשר עוף, יכולים לפתור את הבעיה, לפחות בחלק מהמקרים.
יש כאלה שמפזרים אבקת מרה או חרדל על הצואה (אני לא ממליץ על כך).


קנמידוקופטס

אקרית הקנמידוקופטס היא מחלת עור בתוכים (ובעופות אחרים).
נקראת גם בשם אקרית מתחפרת.
זהו טפיל שמתחפר בגוף הציפור, בעיקר במקומות חסרי ניצוי, כמו ליד המקור ועל הרגליים, על העפעפיים והביב.
אקרית הקנמידוקופטס היא קרובת משפחה של אקרית הסקביאס שפוגעת ביונקים.
בתחילת המחלה, האקרית עלולה להטריד את התוכי, אבל עם התפתחותה - לגרום למוותה.
המחלה מדבקת ע"י מגע ישיר בין ציפור אחת לשנייה או בין הורים לגוזלים.

סימנים:

טיפול (ללא טיפול, התוכי, בסופו של דבר - ימות):

ראה גם: איך נזהה תוכי שנגוע בקרדיות?
תמונות להמחשה
33.jpg

ריבופלבין - ויטמין B2

תיאמין - ויטמין B1

ויטמין B1 (תיאמין) הוא אחד מהויטמינים הנחוצים ביותר לגופם של בעלי החיים.
גופם של בעלי החיים לא מסוגלים לייצר את התיאמין ולכן הם צורכים אותו ממקורות חיצוניים.

ויטמין B1 עוזר ליצירת כדוריות דם, לחילוף חומרים של חלבונים ופחמימות, לשמירה על תפקוד תקין של הלב, מערכת השרירים, הכליות, הכבד והמוח.
כמו כן, ויטמין B1 קשור למערכת העצבים ובלוטות התריס.
ויטמין B1 נמצא במזונות מן החי ומן הצומח, בין היתר - חלב, דגים, בשר, כבד, אורז מלא, קטניות, קמח מלא ומוצריו, פירות, ירקות כגון חסה ותרד, אגוזים ועוד.

תמיסת אלקטרוליטים - P-180

התכולה ב-3 גרם:

לטיפול יש להוסיף 3 גרם ל-4 ליטר מים ולערבב היטב.


תעודת בריאות לתוכי

תעודת בריאות, היא מסמך חתום ע"י וטרינר שיש לו ניסיון קליני עם תוכים.
התעודה צריכה להעיד שהתוכי נבדק ונמצא בריא ממחלות ומנשאות של מחלות.
כל הבדיקות צריכות להיות עם ממצאים שליליים , כלומר שלא נמצאו ממצאים פתוגניים, מחוללי מחלות או מעוררי מחלות.

חשוב להקפיד שפרטי התוכי שמופיעים בתעודה יהיו זהים לפרטים שחרוטים על גבי הטבעת הסגורה (טבעת מאלומיניום) שנמצאת על רגלו של התוכי.
כך נראית תעודת בריאות (התעודה היא להמחשה בלבד והיא יכולה להופיע בצורות שונות ובגרפקה שונה):
 בריאות.jpg
ראה גם כאן: איך מבצעים בדיקת דם לתוכי

זה המחירות של מעבדת קרניאלי
 חדש קרניאלי1.jpg

כך מגישים טופס לבדיקות שונות
 הגשתה לבדיקה.jpg

חשוב לבדוק לא רק אם התוכי חולה אלא גם אם הוא נשא של מחלות.
תראו מה קורה כשלא מקפידים על הבדיקות הנכונות: תוכי מסוג ג'אקו נשא כלמדיה