תזונה

מושגים הקשורים לתזונת התוכים.

אדמה דיאטומית - Diatomic Earth

אדמה דיאטומית היא כינוי למצבור של משקעים הנוצרים בקרקעית אגמים, נחלים ומקווי מים.
אדמה דיאטומית מכילה ריכוז גבוהה של מינרלים, ובעיקר המינרל צורן (Silica).
השימוש באדמה דיאטומית הוא לספיחה של מתכות, רעלים ולחות.
בנוסף, משמשת האדמה הדיאטומית כחומר משמר טבעי, וזאת הודות ליכולתה לספוח חיידקים ווירוסים ולמנוע את התפתחותם.
מכיל בעיקר: 33% צורן, 19% סידן, 5% נתרן, 3% מגנזיום, 2% ברזל ועוד 15 מינרלים נוספים.
משתמשים בה למגוון רחב של מטרות:

  1. תוסף מזון חיוני לגוף האדם ולבעלי חיים.מסייע למגוון רחב של בעיות רפואיות: מסייע לעיכול ומונע עצירות, מנקה רעלים,
  2. מפחית כולסטרול  ולחץ דם, משפר את ספיגת המזון בדם, חיזוק שיער וציפורניים, חיזוק שיניים וחניכיים, מפחית כאבים ודלקות מפרקים, מגביר אנרגיה.
  3. הפגת ריחות לא נעימים.
  4. הדברת מזיקים: פשפש המיטה, נמלים, קרציות, תולעים וכינים.

עיין גם כאן: תילוע טבעי בתרנגולות



 

 





אנשור פלוס

אלה תכונותיו של האנשור פלוס

אנשור פלוס - הוא מזון נוזלי מוכן שיכול לשמש כהשלמת תזונה או - הזנה מלאה עבור כל אורגניזים חי (כולל האדם) שסובלים מירידה במשקל או מתת תזונה.
הוא יכול לשמש כתוספת מזון במצבים שבהם התזונה רגילה אינה מספקת או במצבים שהתוכי לא אוכל את המזון הרגיל או כשהוא חלש.
האנשור יכול לחזק את התוכי בעתות מחלה עד למצב שהתרופות משפיעות.
האנשור, עשיר בקלוריות, בויטמינים, במינרלים וחלבונים.

בוריאה

בוריאה בעברית נקראת חפורית הם סוג של זרעים.
הבוריאה משמשת כמזון משלים לתוכים.
מעולה לכנרים פיניקים גולדנים בנגלזים.
הבוריאה מתאימה גם לתוכונים, ציפורי אהבה וקוקטיילים אבל בכמות קטנה יותר.
בוריאה.jpgjpg

 

דּוּרָה אֲדֻמָּה (סוֹרְגוּם)

דּוּרָה (סוֹרְגוּם)
מדובר בדגן טרופי מתורבת, החמישי בחשיבותו בעולם אחרי החיטה, האורז, התירס והשעורה.
לדורה מערכת שורשים מסועפת ויכולת להפסיק את גידולו בעתות בצורת, ועל כן היא יכולה לשרוד בתנאי צחיחות קיצוניים.
זרע הדורה דומה במבנהו לזרע התירס, אך הוא קטן ואליפטי יותר.
הוא מכיל 75% עמילן, 12% מים, 4% שומן ומינרלים.
 אדומה.jpgjpg-4.jpg
-34.jpg-324.jpg

לדורה יש זנים שונים שמופיעים בצבעים שונים:
-01.jpg-02.jpg-03.jpg-04.jpg-05.jpg-06.jpg

האכלת-יד

הנבטה (תערובת הנבטה)

אוסף של זרעים, בד"כ של קטניות ואחרים שמושרים/מוטבלים/מספגים במים במשך מספר ימים עד שהם נובטים.
כדי שהזרעים לא יתקלקלו יש לדאוג לספק להם אוויר. שקיימות שיטות שונות לעשות זאת ואציין - שניים מהן:

השרייה (תערובת השרייה) - איך, כמה ולמה?

 

ויטמין B1 - תיאמין

ויטמין B1 (תיאמין) הוא אחד מהויטמינים הנחוצים ביותר לגופם של בעלי החיים.
גופם של בעלי החיים לא מסוגלים לייצר את התיאמין ולכן הם צורכים אותו ממקורות חיצוניים.

ויטמין B1 עוזר ליצירת כדוריות דם, לחילוף חומרים של חלבונים ופחמימות, לשמירה על תפקוד תקין של הלב, מערכת השרירים, הכליות, הכבד והמוח.
כמו כן, ויטמין B1 קשור למערכת העצבים ובלוטות התריס.
ויטמין B1 נמצא במזונות מן החי ומן הצומח, בין היתר - חלב, דגים, בשר, כבד, אורז מלא, קטניות, קמח מלא ומוצריו, פירות, ירקות כגון חסה ותרד, אגוזים ועוד.

ויטמין B2 - ריבופלבין

ויטמין C - חומצה אסקורבית

ויטמין D

מה עושים במקרה של ויטמין D נמוך?
הטוב ביותר לייצור ויטמין D היא פשוט להיחשף לשמש.
חשיפה של פעמיים בשבוע, למשך כחצי שעה, אמורה להספיק בשביל כל אותו שבוע.חשיפה קבועה מידי יום למשך כעשר דקות מומלצת מאוד.
אפשרות נוספת היא לצרוך את הויטמין דרך האוכל למשל:

ניתן להשיג בבתי מרקחת ו/או בחנויות לחיות מחמד.
שים לב למינון - אם הם מיועדים לבני אדם, צריך לערוך חישוב לפי המשקל היחסי של התוכי.

זרעי אונס אדום

צמח רב שנתי גבוהה, הפרח קטן.
פורח בקיץ.
הזרעים משמשים להפקת שמן קנולה
כך נראה הצמח בפריחתו:
 האונס.jpg
וכך נראים הזרעים
 אונס אדום.jpg

חלב יונים

חלב יונים או חלב הזפק הוא כינוי לנוזל המופק בזפק או בחלקים הקדמיים של מערכת העיכול אצל היונה, ומשמש להאכלת הגוזלים בשבועיים הראשונים לחייהם.
נוזלים דומים מופקים על ידי פלמינגו והפינגווין הקיסרי.
מתוך ויקיפדיה

חפורית

חפורית הפקעות היא סוג של דגן, נחשב לצמח-מרעה מעולה.
חפורית הפקעים פורחת מאפריל עד אוגוסט.
התפרחתה היא מכבד גלילי צפוף שדומה לשיבולת.
חפורית הפקעים גדלה בשדות, בבתה וכן בצידי דרכים ותעלות.
היא נפוצה בהרים ביהודה, בנגב ובחרמון, וכן בעמק יזרעאל.
יש ארצות שזורעים בהן את החפורית כצמח-מרעה.
בארץ יש חמישה מינים של חפורית.
החפורית נקראית גם בשם בוריאה.
jpg-1.jpg-12.jpg

חריע

החריע מאופיינת בריכוז שומן גבוה ונחשב למוצר בריא בתפריט הציפורים. מהחריע מכינים בתעשיית המזון לבני אדם שמן קנולה ושמן חריע.
ראה גם כאן: ערכים תזונתיים

חריע עדיפה מזרעי חמניות, אבל לא לתת יותר מידי.

כוסמת

כוסמת
זהו צמח עשבוני חד-שנתי, שזרעיו משמשים לאכילה.
הכוסמת עשירה בברזל, באבץ ובסלניום.
בכוסמת נמצא גם נוגד החימצון רוטין.
צמח הכוסמת נראה כך:
132.jpg1324.jpg
jpg1.jpg12.jpg

כופתיות (כופתאות)

כופתאות (כופתיות) הן מזון מוצק, מיוצר ע"י האדם ומכיל את כל הצרכים התזונתיים של התוכי.

מסתבר שתערובת הזרעים שאנו מגישים כבסיס לתזונת התוכי, ככל שתהיה עשירה ומגווונת, אינה מכילה את כל חומצות האמינו (שהן הבסיס לחלבונים), הסידן, הזרחן, האבץ, הברזל, הנתרן, הכלור, האשלגן והוויטמינים (A B12, K, D ומרכיבי מזון חיוניים נוספים שחיוניים לתוכי.
חוסר במינרלים היא תופעה די נפוצה בציפורי המחמד, גם אם נספק להם ירקות ופרות וגם אם ננסה להשלים לו את החסר במי השתייה - אינו יעיל משום הויטמינים והמנרלים שנמצאים בתמיסה מתפרקים מהר מאוד ואינם שומרים על ערכם התזונתי. זאת ועוד, אף פעם אינך יודע כמה מים ישתה התוכי והאם הוא מקבל את מנת המנרלים והויטמינים שלהם הוא נזקק.

הכופתאות (כופתיות) מכילים דגנים שונים (תירס, חיטה, דוחן) שמספקים את כמות הקלוריות הדרושה, וקטניות (פולי סוייה) שמספקים את החלבונים.
כמו כן מוסיפים מנרלים, ויטמינים, חומצות אמינו ושמן צמחי.

קיימות כופתאות (כופתיות) שמותאמות לתוכים מסוגים שונים וכן - כופתאות (כופתיות) שמתאימות לתקופת הרבייה של התוכים. כופתאות (כופתיות) אלא מכילות ריכוז חלבון גבוה יותר.

לכופתאות (כופתיות), יש גם חסרונות:

לפתית

לְפָתִית מצויה (כרוב הנפוס או כרוב הלפת).
זהו צמח עשבוני צהוב פרחים ממשפחת המצליבים מקבוצת החרדליים.
ניתן למצוא אותו ב: גולן, חרמון, גליל, עמק ירדן עליון, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, עין גדי, שרון, שפלה, נגב צפוני, בקעת הירדן.
אפשר לאכול את העלים הצעירים של לפתית בסלט או מבושלים.
גם מי-הבישול מנוצלים, שתייתם נחשבת סגולה לבריאות.
jpg -9.jpg
 -89.jpg -789.jpg -7896.jpg
 -78965.jpg

לשלשת

לשלשת - ההפרשה דרך פתח הביב בעופות.
הלשלשת היא תערובת של שתן וצואה.
הלשלשת עשירה במיוחד בתרכובת חנקנית, המכונה חומצת שתן (Uric Acid).

מַ‏כְבֵּ‏ד - מכבד

מַ‏כְבֵּ‏ד (panicle) - הוא התפרחת של צמחים מסויימים, דמוי שיבולת בצורת אשכול מורכב.
תפרחת שבה הפרחים מסתעפים מענפים צדדיים, המסתעפים בעצמם מציר התפרחת.
במלים אחרות, מכבד הוא מקבץ של אשכולות המסתעפים מציר משותף.

הזרעים מסודרים על הגבעול בצורת אשבול = אשכול מורכב.
זו היא תפרחת שבה הפרחים מסתעפים מענפים צדדיים, המסתעפים בעצמם מציר התפרחת.

כאמור מקבץ של אשכולות שמסתעפים מציר משותף.
jpg1.jpg

מכבד של דוחן
jpgjpgjpg
jpg

מזון ביצים

מזון ביצים הוא תחליף טוב לביצה קשה טרייה.
זהו מזון יבש שקונים בחנויות לחיות מחמד, היתרון שלו שהוא לא מתקלקל כמו ביצה טרייה.
מזון ביצים מהווה השלמה טובה לתזונת הציפורים (במיוחד הקטנות).
וכך הוא נראה

 ביצים.jpg

מינרל/מינרלים

מינרל = מחצב, מלח, מתכת, חומר טבעי ולא אורגני.

מינרל (Mineral) הוא חומר אי-אורגני טבעי בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי (שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע), ולעתים אמורפי - חסר צורה מוגדרת.

המבנה הכימי שלהם אומנם פשוט, אך תפקודיהם רבים ומורכבים לא פחות מאלה של הויטמינים. המינרלים משמשים אבני בניין של מרכיבי הגוף, מזרזים תהליכים כימיים, משתתפים יצירת גירויים עצביים והעברתם, ומסייעים בשמירת מאזן החומציות, המלחים (אלקטרוליטים) והנוזלים בגוף. הם שכיחים מאוד בטבע ומצויים במזון בדרך כלל בצורת מלחים אנ-אורגניים או קשורים למולקולות אורגניות. בגוף הם מצויים בדרך כלל בצורת יונים (אלקטרוליטים), מלחים אנ-אורגניים או כחלק ממולקולות גדולות יותר כמו חלבונים.
המינרלים מצויים בשפע בקרקע של כדור הארץ (סלעים, חולות, במים, ובקרקעית הים) ומשם הם מגיעים לצמחים, לבעלי החיים ולאדם. 
התוכי צורך את רוב המינרלים מהמזון וכ- 5% בלבד מהמים.

שני גורמים עיקריים קובעים את כמות המינרלים בגוף:

מיקרואלמנטים

כל עולם החי זקוק לחומרי מזון שונים, בניהם חומרים בכמויות מזעריות ביותר שנקראים - מיקרואלמנטים.
לפעמים הם נקראים יסודות קורט (מיקרו) – הנדרשים בכמויות קטנות (בעיקר בהרכבים של אנזימים, חומרי ארומה וכיוב'): כלור, ברזל, אבץ, מנגן, נחושת, בורון, מוליבדן, אלומיניום .
גם עודף, ולו הקטן ביותר של יסודות המזון האלה, עלול לגרום לעיוותים ולפגיעה פיזיולוגית.

נחושת גופרתית

ניאצין - ויטמין B3

ניגר זרעים_Nyjer Seed

ניגר הם זרעים שמגדלים אותם (בעיקר בארה"ב) במיוחד עבור האכלת ציפורים ולכן הם יקרים.
הניגר גדל בבר בעיקר באתיופיה.
הניגר מכיל אחוז גבוה של חלבונים ושומנים.
לפעמים, באופן שגוי, הוא נקרא בשם זרע הקוץ.

4.jpg14.jpg
זהו צמח הניגר
141.jpg

סבידה

סבידה, היא שלד של דיונון.
נוהגים לתת אותה לתוכים מכיוון שהיא מכילה סידן ומינרלים רבים נוספים.
הסבידה מכילה כמות גדולה של סידן, אבל היא מכילה גם מינרלים נוספים, כמו אבץ, מגנזיום, זרחן, יוד ועוד.
המנרלים האלה עוזרים לחיזוק העצמות, גדילת הנוצות, התחדשות המקור והציפורניים ומחזקים את קליפת הביצים.

סיטריה (ציטריה)

כך נראית הסיטריה
jpg -3.jpg

פשתן או פשתה

פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית
הפשתן הוא צמח חד-שנתי שיכול לצמוח לגובה של 120 ס"מ.
העלים ירוקים והפרחים כחולים-בהירים ובעלי חמישה עלעלים.
65.jpg645.jpg
ויש גם את הפישתה השעירה
 שעירה.jpg
פרי הפשתן הוא כמוסה עגלגלה בקוטר של 5–9 מ"מ ובה נמצאים מספר זרעים חומים בגודל של 4–7 מ"מ.
זרעי הפשתן הם זרעים קטנים שדומים בצורתם לזרעי שומשום.
הם עשירים בחלבון, אבץ וחומצת שומן אומגה 3 מסוג ALA.
jpg6.jpgjpg

צנפה

צנפה היא מזון שלא עוּכַּל בשלמותו על ידי עוף והוצא בהקאה. לכן, בצנפות ניתן למצוא שרידים של המזון שנטרף על ידי העופות הדורסים (גם דורסי יום וגם דורסי לילה). שרידים אלו משתנים בין העפות השונים. בעוד שאצל דורסים הניזונים מיונקים נמצא גולגלות ועצמות, הרי אצל מינים שניזונים מחרקים נמצא רק שרידים של שלד חצוני של החרקים הנטרפים (לדוגמה כנפי חפייה של חיפושיות).
גודל צנפה משתנה ותלוי בגודל העוף. לבזים אדומים גודל צנפה של כ-2 ס"מ, לינשוף עצים צנפה בגודל של כ-4 ס"מ בעוד שלנשרים צנפה בגודל של כ-7 ס"מ.
לצנפות חשיבות רבה במחקר עולם העופות. הצנפות מלמדות את הצַפּרים על הרגלי האכילה של מין מסוים, מסייעות בהכרת תפוצתו של המין הנאכל (מינים אחדים של מכרסמים מוכרים בישראל רק על-פי גילוים בצנפות), מלמדות על מחזוריות בפעילותם ובגודל אוכלוסייתם לאורך זמן ופיזור הגילאים והזוויגים באוכלוסייה. כמו כן, יכולות הצנפות לסייע בהערכת כמות המזון הנצרכת על ידי המינים השונים, ללמד על הבדלים בהרכב המזון של פרטים מבתי גידול שונים, בעונות השנה השונות, תנאי מזג אויר שונים או השפעת גידולים חקלאיים, ללמד על העדפת טרף, ללמוד על הערכה של טווחי הציד של הדורס וללמד על שעות פעילות הדורס, לפי שעות פעילות הנטרף.
למרות חשיבותן של הצנפות לא תמיד ניתן להיעזר בהם למחקר כיוון שלא תמיד מוצאים את הצנפה ולעתים לא ניתן לזהות את מרכיבי הצנפה ללא ציוד מיוחד, כדוגמת מיקרוסקופ, בעיקר אם מדובר על עופות הניזונים מחרקים כדוגמת הבז האדום.

שחרורית הקמח

גידול זחלים של - שחרורית הקמח

 הקמח.jpg"תולעי קמח" הן לא באמת תולעים אלא מצב הזחל של חיפושית הנקראת שחרורית הקמח.
"זחלים של שחרורית הקמח" נקיים, קלים לגידול, ומהווים תוספת מזון/חלבון מן החי!
בזחלים של שחרורית הקמח יש ריכוז שומן וחלבון גבוהים: 

את הזחלים והחיפושיות מגדלים בתוך "סובין" אותו ניתן להשיג בכל סופרמרקט או בבתי טבע.
את הסובין שופכים לקופסא, מוסיפים את החיפושיות והזחלים לקופסא ומאכילים בגזר, תפוחי עץ, תפוח אדמה, בעלים הפנימיים של כרוב לבן או מלפפון.
הקופסא יכולה להישאר פתוחה מכיוון שהחיפושיות אינן עפות אולם, אם החלטתם לסגור את הקופסא יש להקפיד לעשות חורים במכסה של הקופסא.
על מנת שיהיו תמיד זחלים להאכלה מומלץ להחזיק יותר מקופסא אחת.

 הקמח-1.jpgגלגול החיים של החיפושיות הוא: ביצה זחל גולם בוגר (חיפושיות).
גידול זחלים של שחרורית הקמח בבית:
יש להשיג מיכל פלסטיק, רצוי שהמיכל יהיה גבוה כדי שהזחלים והחיפושיות יישארו בפנים.  

מלאו את הקערה בכמה סנטימטרים של מזון אפרוחים או מזון אחר המכיל פרוטאין בריכוז גבוה (סובין) אך אל תמלאו את הקערה עד לקצה היות שנזדקק למרחב הזה.

אם מתחילים מושבה חדשה או מגדילים אחת ישנה יש להוסיף את הזחלים בשלב הזה.
יש להניח בקערה מזון בעל לחות גבוהה דוגמת: תפוח אדמה, בננה מקולפת, גזר, תפוח עץ וכדומה.
אם עדיין לא העברנו את הזחלים לקופסא יש לעשות זאת עכשיו.
רצוי להעביר גם את השאריות שנשארו מהמושבה הישנה מכיוון שהם עשויים להכיל עוד ביצים.
כשהזחלים משילים את עורם הם משאירים אחריהם שלדים של ה"עור" הישן בצורה של מעטפת חומה עם חור בתוכה, ניתן לנשוף על זה קלות ולהעיף אותם החוצה.
כדי לשמור ולתחזק את המושבה יש להוסיף מצע ומעט מזון מידי פעם.
ברגע שנהיה חומר הדומה לחול, סימן הוא שהגיע הזמן להעביר את המושבה.
בתמונה זחלים העומדים לגמור לאכול תפוח אדמה שניתן כמזון יומיים קודם.

כמה עובדות ואמצעי זהירות על שחרורית הקמח:
 שחרורית הקמח יכולה להרוס בתים מעץ ע"י אכילת העץ וע"י ריכוך היסודות שלו בגלל המחילות שהן עושות באדמה, בדומה לטרמיטים.
 כל מגדל שמאכיל בשחרורית הקמח צריך לקחת בחשבון ששחרורית הקמח עלולות להיות פונדקיות של תולעת סרט, תולעת ערקה (טפיל) מסוג Tapeworm המסוכנות לבעלי-חיים ולבני אדם.
 אם אתם רואים זחלים לבנים אלו הן זחלים שהשילו את "עורם" כמה דקות קודם לכן.
 במידה ולחיפושיות לא יהיה ירק זמין לאכול הם יאכלו אחת את השנייה !!!
 חשוב לשמור על היגיינה, לאחר הטיפול בשחרורית הקמח שטוף את ידייך !!!

ראה גם: איך נגדל את שחרורית הקמח?

 

שיבולת שועל (קוואקר)

שיבולת שועל שייך למשפחת הדגניים.
בישראל גדלים תשעה מיני שיבולת שועל.
שיבולת השועל היא צמח חד שנתי ירוק בעל עלים ארוכים וצרים ותפרחת שצומחת על גבעול ארוך.
בכל תפרחת שניים עד שישה פרחים ירוקים.
אפשר לתת לתוכים את המוצר התעשייתי המוגמר, אבל עדיף לתת את הצמח הטרי בשלמותו.
 שועל5.jpg
 שועל.jpg

תזונה מאוזנת

תזונה מאוזנת היא מזון מגוון שיספק לתוכי את כל אבות המזון, המנרלים והוויטמינים הדרושים לו.
לכל תוכי, צריך לתת תפריט מזון שבועי שיכיל את כל מה שהוא זקוק.
למשל: כופתיות, פירות וירקות מכל הצבעים והמינים (בעיקר - ירקות), תערובת השרייה, תערובת זרעים יבשה, ביצה קשה (כולל הקליפה) ואבן סידן (או סבידה).
הינה הצעה לתפריט שבועי
התזונה הנכונה לתוכי צריכה להיות מגוונת ומאוזנת:

  1. כופתיות בגודל שמתאים לגודל התוכי - מזון בסיסי שיהיה זמין כל יום.
  2. תערובת זרעים יבשה, שמותאמת לגודל התוכי - שלוש פעמים בשבוע.
  3. תערובת זרעים/קטניות מושרים למשך 24-48 שעות, תוך החלפת המים כל 3-4 שעות 1-2 פעמים בשבוע.
    בנוסף לזרעים היבשים הרגילים, התערובת תכיל מגוון רחב של זרעים, כמו: שעועית, חומוס, אפונה, סויה, שעורה, תירס, דוחן לבן, שיבולת שועל, אורז מלא, דורה, חיטה, מאש, חריע, כוסמת, עדשים.
  4. ביצה קשה (כולל הקליפה) או מזון ביצים (שקונים בחנות) - 1-2 פעמים בשבוע, רבע ביצה בכל פעם.חשוב לתת ביצה קשה או מזון ביצים בעיקר לתוכים שנמצאים בתהליך הרבייה, ותוכים שמאכילים גוזלים.מזון הביצים מכיל ויטמינים ומינרלים חיוניים, יש לו מרקם רך מה שמקל לעיכול ע"י הגוזליהם.ניתן לפזר את מזון הביצים על מזון לח (פירות, ירקות או השרייה/הנבטה) ומגישים לתוכים.
    מזון ביצים יש לאחסן בכלי הרמטי במקרר.
  5. ירקות ("חיים") מסוגים שונים, כמו: ברוקלי, פלפלים מכל הצבעים, גזר, סלק, קולורבי, עלי ביבי, כרובית, פלפל חריף, קישואים ולא לשכוח את הנבטים וההשרייה.
  6. מעט פרות (אצל תוכים ממשפחת הלורים יש להרבות בפירות).
  7. אבן גיר או סבידה - זמין כל הזמן.
  8. מים טריים - להחליף בכל יום.

שים לב, תוכים שלא הורגלו למגוון מזונות מגיל מאוד צעיר, יתקשו להתרגל אליהם בגיל מבוגר.
זה לא אומר שצריך לוותר, תמשיך להציע להם עד שיטעמו ואז הם ימשיכו להעיז ולאכול.
עיין במאמרים האלה:

  1. תזונה מאוזנת לתוכים
  2. תזונה מאוזנת לתוכי שלך

תערובות זרעים