Tukipedia

שוק הציפורים בכפר קאסם/עומרי אהרון

כחובב ואוהב ציפורים, יש לי בעיה עם שוק כפר קאסם. ככלל, אני מסתייג מממכירת חיות בשווקים ומסחר בבעלי-חיים בעולם כולו, אבל כפר קאסם זה כאן אצלנו בחצר האחורית, כאן במדינת ישראל ה"נאורה" ולא על איזה מגרש פתוח ומאובק בדרום אמריקה או בבזאר הגדול של איסטנבול.

יש לי בעיה כאשר חיות הופכות למוצר, לעוד חפץ שאפשר להרוויח עליו כמה פרוטות, עוד חפץ שכל קיומו הוא למטרת יצירת רווח לבעליו. השאלה המתבקשת כאן היא מדוע חוות תוכים וחנויות לחיות מחמד "כן!" ושוק תוכים בכפר כאסם "לא!". התשובה קצת מורכבת ואולי קצת ארוכה אבל בה אני מעוניין לדון. מדוע יש לאפשר ממכר חיות מחמד בכלל, זאת כבר שאלה מופשטת ורחבה יותר, שאלה לא פופולריות שכל מי שעוסק בה, בדבד"כ מסווג כאוהב חיות קיצוני. כאן המקום להבהיר, אני לא נגד גידול וממכר חיות מחמד אלא נגד התעללות, הזנחה והכחדה של הזנים בטבע.

אז מדוע לאפשר ממכר חיות כחיות מחמד בכלל? על פניו לא צריך. חיות הבר מקומן בטבע בחברת בני מינם ולא אצלנו בסלון. אולם מתחת לפני השטח התשובה הרבה יותר מורכבת, חיות מחמד ליוו אותנו בני האדם משחר קיומנו, חלקם, ככלב כרתו אתנו ברית דמים וקיומם היום תלוי לחלוטין בקיומנו. אנו יצורים חברתיים, ושכאלה אנו זקוקים לחברתם של אחרים כדי להרגיש שלמים ולמלא את צרכינו הרגשיים והאינטלקטואלים. פעמים רבות בני מיננו אינם מספקים צרכים אלה ולכן אנו פונים אל חיות המחמד, אין רע בדבר, זה טבענו ואל לנו להתכחש לו כשם שחיות הבר לא מתכחשות לטבעם. אולם, בני האדם נבדלו משאר חיות הבר ביכולתם לחשוב ולכן כשאנו לוקחים אל ביתנו חיית מחמד אנו נדרשים ליותר. אנו נדרשים ליכולת שלנו לחשוב, אנו נדרשים לתת דין וחשבון וזאת כל בקשתי.

• תנו דין וחשבון על כך שאותו גוזל חמוד שבחדריכם לא נחטף מג'ונגל רחוק והובא בדרך לא דרך אליכם.
• תנו דין וחשבון על צורת גידולו ועל התנאים בו הוחזקו הוריו.
• תנו דין וחשבון על כך שחיית המחמד שלכם היא לא האחרונה מבני מינה.
• תנו דין וחשבון על בריאותו וצרכיו החומריים והרגשיים.
• תנו דין וחשבון זאת כל בקשתי.

אני מודע לצורך האמיתי שקיים אצל רובנו לגידול חיות מחמד ולכן אני מעדיף שקניית חיות המחמד תעשה ממגדלים שרווחת החיות וצורכיהם היא כלל ברזל וערך מנחה עבורם ולא חסרים מגדלים כאלו בארץ מקצוענים וחובבנים כאחד. אני פוגש בהם מדי יום.

השוק בכפר קאסם
אחרי ההקדמה הארוכה הזאת אני מרגיש שאפשר להתחיל לדבר על שוק הציפורים בכפר קאסם. לפני שאגע ספציפית במה שהזכרתי באופן "אקדמי" בהקדמה אני רוצה להתייחס לדברים שלרובנו אינם מובנים מאליהם והם לא פחות חשובים מהמובן מאיליו. ישראל היא מדינה מיוחדת במובן שהיא מדינה מערבית עם מנטליות של מדינת עולם שלישי ולכן דברים שבמדינה מתוקנת לא יעברו, נלקחים כאן כלאחר יד. משחיתות פקידי ציבור, דרך טובות הנאה ופרוטקציות ועד להתעללות בחיות שם דבר לא מקבל התייחסות רצינית, נכון, שמידי פעם יש קצת "רעש" בתקשורת אבל כאן זה גם נגמר. הפושעים בשלהם ואנו כחברה מקבלים, סולחים ומוצאים כל תרוץ אפשרי לפתור אותם מלתת דין וחשבון על מעשיהם.

השוק בכפר קאסם הוא שוק חד שבועי ופתוח כל יום שבת מהבוקר עד הצוהריים. בסה"כ השוק פחות נורא משווקי החיות שקיימים בדרום אמריקה ובתורכיה אבל זה לא בגלל היחס "הטוב" שהחיות מקבלות שם אלא פשוט בגלל שהוא הרבה, הרבה יותר קטן וכמות המינים הנדירים שנסחרים בו יחסית קטנה.
"שוק שחור" מה רע בזה?  צריך להבין שכשמישהו מעלים מס הכנסה הוא לא מעלים את הכסף הזה מהכיס של ה"ממשלה" הוא מעלים את הכסף הזה מהכיס שלי ושלך עם הכסף הזה סוללים את הכבישים שמובילים לשוק, מעסיקים את השוטרים שצריכים להגן עלינו ואת שירותי הכיבוי וההצלה שחס וחלילה אם יקרה אסון יחלצו לעזרתנו. הכסף משמש לכל אותם הדברים שאנו לוקחים כמובנים מאליהם וכ"מגיע לנו" מבלי לחשוב לרגע כיצד ואיך. נכון, זה בסה"כ שוק קטן לציפורים ומחזורי המסחר בשוק קטנים אבל זה עצם העיקרון של "אם זה קטן זה בסדר" או "מה אני רוצה מהם זה רק כמה גרושים" שכל כך מקומם. זאת אותה מנטליות של העולם השלישי שעליה דיברתי לעיל ש"לדפוק" ולרמות את המערכת זה בסדר, כאשר מי שנדפק באמת זה אנחנו. הרי אנחנו מגיעים למקום ללא הסדרי תנועה ושילוט, ללא אבטחה ושמירה (מיותר כנראה להזכיר שכפר קאסם יושב על הקו הירוק הפרוץ לרווחה), ללא כבישים נאותים, במקרה אסון אין במקום עמדת עזרה ראשונה, וכמובן שלא לדבר על שירותים או סניטציה במקום שהוא שוק חיות. אם כך מי באמת נדפק?

הפצת מחלות
בעיה אחרת שמאפיינת את השוק היא מחלות, "שוק כפר קאסם" הוא הסביבה האידיאלית להעברת מחלות מבל-חיים אחד למשנהו, ומבעל-החיים אל האדם ולהפך. נצא לרגע מנקודת הנחה (דמיונית לחלוטין) שכל החיות שמגיעות לשוק טופלו כראוי ואינן חולות. כפי שניתן לראות בתמונה של אחד הדוכנים היותר נקיים ומסודרים שבשוק הציפורים כלואות בכלובים קטנים, לרוב בצפיפות נוראית ובסביבה עוינת ומפחידה. גורם החרדה בתנאים אלו גבוהה וכתוצר של אותה החרדה המערכת החיסונית של העופות נחלשת והם הופכים לקרקע פורייה לקליטת מחלות וזיהומים.

כעת נניח שישנה ציפור אחת חולה בשוק. כל שעל נשא המחלה לעשות הוא לדלג מכלוב לכלוב או לתפוס טרמפ על אחד מהאנשים הרבים בשוק הצפוף וכך ציפור בודדה אחת עלולה להדביק את כל ציפורי השוק ביום מסחר אחד. כעת חשבו לרגע מה יקרה עם בבוקר רק 10% מהציפורים חולות במחלה מדבקת, כמה ציפורים יהיו נשאים לקראת אחה"צ?
ישנה אגדת מגדלים שמספרת: שכשאתה קונה בשוק תוכי "חלק" מהמוכרים, מחליפים לך אותו בתוכי חולה מיד לאחר ששילמת ובלי שתשים לב. אז רבותיי זאת אגדה בלבד אתם פשוט מאוד קניתם תוכי שהיה בריא (כנראה) באותו הבוקר או בלילה שלפני נדבק בשוק, חלה ומת. שוב, גם כאן אנו חוזרים אחורה לפסקה הקודמת ל"למה שוק שחור זה רע"? אז, זה רע כי בשוק שחור אין פיקוח וטרינרי, אין קריטריונים כיצד צריך לעמוד כל דוכן מה צריך להיות הרווח בין דוכן לדוכן, אין פיקוח על המוכרים ולא ידוע אם הציפורים חולות והן מסכנות את שאר הציפורים או את בני האדם הרבים שבשוק.
נקודה למחשבה לכל מי שמגיע לשוק "רק" כדי לראות או רק כדי לקנות ציוד ואוכל. כפי שכבר הסברתי השוק הוא "קרקע פורייה" להפצת מחלות וזיהומים, רבים מהם עלולים לבוא אתך הביתה אם על גופך או בציוד ובמזון שרכשת. כך אומנם לא קנית ציפורים בשוק (כי הן חולות) אבל את מחלות השוק קיבלת ב"חינם אין כסף", ואתה והתוכים שלך אולי חולים.

לאור הנאמר לעיל, ניתן לקבוע במפורשות:

• שהשוק בכפר קאסם, מסוכן מבחינה בריאותית.
• השוק מסוכן, מבחינה ביטחונית (על הקו הירוק ללא אבטחה או פיקוח).
• מפעיליו עוברים על החוק ביודעין ואם לא הזכרתי אז גם כל מי שקונה בשוק שחור דינו כדין המוכר ע"פ החוק והוא חוטא בעבירה פלילית של העלמת מס ומרמה.

אבל, כל זאת וכל אשר נאמר הם עדיין לא הסיבה העיקרית שלשמה כתבתי מאמר זה. ברשותכם אחזור לדברי שהזכרתי בראש המאמר שם דנתי בשאלה האם יש לאפשר ממכר חיות כחיות מחמד בכלל? ולהזכירכם, מסקנותיי היו שכן, אולם רק אם מתקיימות מספר התניות ונסיבות:

1. בתנאי שצרכיו של בעל החיים יענו במלאון.
2. בתנאי שהוא לא נחטף מהטבע.
3. בתנאי שגודל כהלכה.
4. בתנאי שהוריו לא גודלו בתת תנאים לשם ריבוי לצןרכי מסחר בלבד.
5. ובתנאי שגידול בעל-החיים לא יגרום או יעודד את הכחדתו בטבע (לכל אוהבי ומצדדי המשך הצייד והתפישה של תוכים בטבע אני שמח לבשר חגיגית שכיום המאגר הגנטי של תוכים בשבי כה גדול שאין שום סיבה ושום הצדקה לשבות ולא ציפור פראית אחת נוספת).

סביבת השוק שבה תוכים וציפורים רבות דחוסים בכלובים קטנים ובכמויות גדולות אינה סביבה בריאה וניתן לומר, ללא ספק, שאלה הם תנאי התעללות. ראו את שני תוכי הז'אקו שבתמונה קשורים למוט בשרשרת ברזל שמחוברת לאחת מרגליהם. במידה ואחד מהם יפול או יבהל וימעד רגלו או אגן הירכיים שלו עלולים להישבר או לצאת ממקומם. קשירה מעין זאת אסורה בהחלט וכל מגדל מתחיל יודע זאת, אם כן מדוע?

כשמבקרים בשוק, ניתן להבחין, שכל הציפורים, כולן ללא יוצא מן הכלל, מבוהלות ומפוחדות. בתמונה רואים במפורש  שהקקדו לבן ציצית (Umbrella) וגם הקקדו צהוב ציצית בינוני (Medium Sulfur Crested Cockatoo) נראה כשהוא קשור ברגלו למוט העמידה.
אני לא טוען, ששוק הציפורים בכפר קאסם הוא המקום היחידי שבו קיימת הזנחה והתעללות, אוכל למנות גם חנויות ומגדלים פרטיים לא פחות גרועים מהשוק, אולם כתבה זאת עניינה בשוק.

ב-300 השנים האחרונות הוכחדו כליל כעשרה מינים של תוכים. הסיבות העיקריות להכחדתם הן חיסול מקומות קינון ומזון עקב כריתת עצים ביערות הגשם, ציד לשם מסחר, השמדת תוכיים שהזיקו לחקלאות, שריפות יער ושימוש בחומרי הדברה. כיום נמצאים בסכנת הכחדה מיידית שני מיני ארות כחולות באמריקה הדרומית, והקאקפו בניו-זילנד. בניסיון לעכב תהליכי הכחדה נחתמה בשנת 1973 אמנה בינלאומית לסחר בבעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה (CITES).
מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1980.

התוכים המופיעים בנספח 1 לאמנה אסורים בסחר בינלאומי (ביניהם: הארה היקינתונית, ארה ארגמנית, קקדו הדקלים השחור, קקדו מולוקי, מספר מיני אמזונות ועשרות תוכים נוספים). מגדלים שברשותם ציפורים המופיעים בנספח 1 לאמנה חייבים לסמנם בשבב אלקטרוני ולדווח לרשות הטבע והגנים.
בנספח 2 מופיעים רוב התוכים (פרט לתוכונים, קוקטיילים וציפורי אהבה - שהסחר בהם חופשי לחלוטין). הסחר בתוכים האלה מותר בכפוף להיתר ייצוא מארץ המוצא.
לעופות המופיעים בנספח 1 שבקעו בשבי ניתן להתייחס כאל עופות מנספח 2 (סעיף 7(4) לאמנה), מתוך כוונה לעודד סחר עופות שבקעו בשבי במקביל להחמרת הצעדים נגד מבריחי עופות שמקורם בטבע. ייבוא ציפורים מחייב רשיון ייבוא. רשיון ייבוא יונפק על-ידי השירותים הווטרינריים. יפורטו בו תנאי הייבוא, והוא יינתן לאחר אישור מרשות הטבע והגנים הלאומיים.
הייבוא יהיה חייב בדרך-כלל בתעודת בריאות וטרינרית מארץ המוצא, שתנוסח בהתאם לדרישות השירותים הווטרינריים בישראל. במידה ומדובר בציפורים מנספח I לאמנת ואשינגטון (CITES), יחייב הדבר אישור של רשות שמירת הטבע בארץ המוצא ובישראל.
מקור הציפור יכול להיות מהבר או מבקיעה בשבי. כאשר הייבוא מהבר הולך ומצטמצם ואיננו מומלץ. במיני תוכיים רבים לא יינתן רשיון לייבוא מהבר.
הייבוא יכול להתבצע ישירות ממשק הגידול בחו"ל או, בעדיפות נמוכה יותר (אך כפי שמתבצע לרוב), מסוחר בחו"ל.
ביבוא תוכיים נדרש הסגר כפול, הסגר בארץ המוצא של כ-45 ימים שבו התוכיים יקבלו טיפול אנטיביוטי נגד דררת (פסיטוקוזיס = כלמידיוזיס), והסגר נוסף בארץ, בתחנת הסגר המאושרת על-ידי השירותים הווטרינריים. בדרך-כלל זו תהיה תחנת הסגר פרטית, שבה התוכים נמצאים לתקופה קצרה יותר לשם בדיקות למחלות העלולות לסכן את ענף הלול בארץ. במידה ולא מתגלה מחלה או חשד סביר למחלה כזאת, משך ההסגר אינו עולה בדרך-כלל על 10 ימים. בתקופה זאת תיערך בדיקת דם למחלת הניו-קסל, ולעיתים גם לסוגי אינפלואנזה (שפעת הציפורים ודבר העופות). בתקופת ההסגר אין להכניס או להוציא ציפורים מתחום ההסגר, ויש למלא בקפדנות אחר ההוראות בכתב שתימסרנה על-ידי השירותים הווטרינרים. בעת בקשת רשיון הייבוא יש להמציא התחייבות של מקום הסגר מאושר שיכול לקלוט את הציפורים, ושל רופא וטרינר שיפקח על ההסגר.

במקרים רבים מתפרצות מחלות קשות בציפורים לאחר רכישת פרטים נוספים. לעיתים ציפורים הנראות בריאות חיצונית תהיינה נשאיות של גורמי מחלה שונים (חיידקים, נגיפים, טפילים חיצוניים או פנימיים). עדיף לרכוש ציפורים ישירות ממגדלים הנמצאים בפיקוח וטרינרי, לדרוש "תעודת בריאות" מהרופא המטפל בציפורים המוכר, להיוועץ בווטרינר המטפל בהם באשר לבדיקות שכדאי לערוך, ולהחזיק את הציפורים מבודדות משאר הלהקה עד לסיום הבדיקות. בדרך-כלל הווטרינר יבצע טיפול להדברת טפילים חיצוניים ופנימיים, וימליץ על בדיקה לדררת (פסיטוקוזיס = כלמידיוזיס) בציפורים שתהיינה ציפורי מחמד ותבואנה במגע ישיר עם בני-אדם, ובדיקה לנוכחות נגיפי תסמונת המקור והנוצות (PBFD) ופוליומה בציפורים המיועדות לרבייה, היות ונגיפים אלה יסכנו את הגוזלים הבוקעים (בנדהיים/גידול ציפורי נוי). והמקור הרביעי והאחרון הוא תוכים שגודלו ברש"פ שוב ללא פיקוח וטרינרי, לרוב בתנאים מחפירים ומטעמי בצע כסף ולא יותר.

אם כן מאיפה מגיעים התוכים אל השוק ובאילו תנאים?
ישנם מספר מקורות:

1. הראשון הוא ממגדלים חובבים שבאים למכור את "עודפי" התוכים שלהם בעיקר תוכונים וקוקטיילים, לפעמים גם זנים יותר גדולים, אצל מגדלים אלו יכול להיות שהתוכים בסדר אולם ברגע שאלו הוכנסו למעגל השוק, איש לא יוכל עוד לערוב לבריאותם ולנו הקונים אין שום דרך לדעת כיצד גודלו.
2. המקור השני הוא תוכים שהוכנסו לרש"פ (הרשות הפלסטינאית) כחוק מירדן והוברחו לישראל דרך הקו הירוק, כמובן שמיותר לציין שתוכים אלו לא עברו בדיקה וטרינרית, הסגר או יובאו בהתאם לאמנת ואשינגטון (CITES). לרוב, מיובאים התוכים האלו בהזמנה או כלהקה ונמכרים בארץ לחנויות חיות המחמד ולחלק מהמגדלים הפרטיים. העודפים שלא נמכרו מגיעים לשוק כפר קאסם ונמכרים שם. תוכים אלו סובלים קשות מטראומת המסע, צפיפות ותנאים קשים, פעמים רבות מדובר בפריטים פראיים שנתפסו בטבע לשם יצירת להקות ריבוי, תוכים אלו נסחרים לרוב כ"חתיכות בשר" ע"י אנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר בבעלי חיים.
3. המקור השלישי הוא תוכים "סוג ב'" תוכים ממגדלים שהוחזקו לשם ריבוי ולא צלחו (מסיבה זאת או אחרת), להקות ריבוי חולות או זקנות ותוכים שלא הצליחו להימכר בחנויות חיות המחמד או ע"י מגדלים פרטיים ונמכרים במטרה "לכסות הפסדים".

איש לא יוכל לשכנע אותי שיש טוב בשוק כפר קאסם ושהמקום והמפגש הם חיוביים. המציאות לצערי עגומה ועצובה ודרכה זועקת צעקתם השקטה של החיות. קשה לי להאמין שאדם שאוהב חיות ותוכים בפרט לא יזדעזע מהשוק כפי שאני הזדעזעתי. שום דבר, אבל שום דבר אינו מצדיק התעללות והפקרות מעין זו. יריד ציפורים יכול להיות דבר חיובי, מקום שבו מתקיימים צד אל צד הצורך שלנו בחיות מחמד, הצורך של מגדלי החיות למצוא את פרנסתם וכל זאת במקביל לשמירה על צרכי הציפורים ועל הפיקוח הוטרינרי הראוי. שוק כפר קאסם הוא הדוגמא הטובה ביותר נוסח ישראל לאיך זה לא צריך להיות. 

משטרת ישראל סגרה את השוק בשנת 2008 אך כצפוי

השוק נפתח במהרה מחדש!

שימו לב לסרטון בקישור הבא, מזעזע!!

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3618248,00.html

נכתב ע"י: אודי בליך.