Tukipedia

• גמילת הגוזל מהדייסה/צבי דגן
  תקופת הגמילה מוגדרת כתקופה שבה הגוזל מתחיל להיגמל מאכילת הדייסה ומתחיל "להתעניין" במזון  מוצק. זוהי תקופה שבה הגוזל מתנסה בתהליכים קשים. פגמים וליקויים שהיו סמויים ועד עכשיו לא גילינו אותם, עלולים להופיע ולהראות בתקופת הגמילה.
  בד"כ, גוזלים שלא סובלים מתת משקל ומשקלם מתאים לגיל הכרונולוגי, לא צפויה איתם בעיה מיוחדת בתהליך הגמילה והגוזל יעבור למזון המוצק שנציע לו באופן הדרגתי, חלק וללא קשיים יוצאי דופן.
  
  
• אסור להניא ולנסות לגמול תוכי לפני שהגיע זמנו ולפני שהוא מוכן לזה מבחינה גופנית משום שבעת הגמילה הגוזל יורד במשקל ואם משקלו כרגע אינו בשיאו הוא עלול לסבול מתת-משקל.
  אבל, אם הבחנת שהגוזל מראה סימנים ומתחיל להתעניין במזון מוצק – יש לאפשר לו לאכול או לפחות לטעום, מהמזון המוצק.
  כאמור תהליך הגמילה צריך להתחיל כאשר גוזל מגיע לגיל מסוים, ולמוכנות גופנית (משקל וניצוי) והתנהגותית (מנקר ומתעניין במזון מוצק).
  אם אתה לא נוהג לשקול את הגוזלים (בהזדמנות זו כדאי להזכיר כי ה"מקצוען" משתמש במאזניים דיגיטליות מדוייקות ועורך שקילות יום יום) ניתן להעריך מוכנות לגמילה על פי הגיל הביולוגי ומצב הניצוי. האזורים האחרונים שמתכסים בנוצות הם מרכז הגב והאזור שמעל הזפק כאשר אזורים אלה מתכסים בנוצות דם (נוצות חדשות וקוצניות) צריך להתחיל ולהציע לגוזלים מזון מוצק.
  בשלב הזה תבחין בהתנהגות משונה של הגוזל – הוא מתחיל לנקר ברגליו ובחפצים אחרים.
• קיימות מספר שיטות גמילה ואחת מהן היא הפסקה של ארוחת דייסה
  מפסיקים את הארוחה של אמצע היום ובמקומה נותנים פירות, ירקות, כפתיות רטובות וכדומה.
  כשהגוזל מתקדם באכילת המוצקים אפשר להוריד ארוחת דייסה נוספת, זו של הבוקר ובהמשך - את ארוחת הערב.
  את הדייסה של ארוחת הערב מותר להפסיק רק כאשר הגוזל אוכל באופן קבוע את מגוון המזונות. בהזדמנות זו אומר שכדאי, במשך כל תהליך הגמילה, להציע לגוזל מגוון רחב של מזונות כדי שיתרגל אליהם. בגיל מבוגר יהיה קשה הרבה יותר לשלב בתפריט סוגי מזון חדשים.

מה נציע לו? ובכן - קלחי תירס טריים, ירקות טריים ומבושלים, תפוחים, אגסים, מלונים, בטטות, קרקרים, פריכיות אורז, פסטה מבושלת ולא מבושלת ודגנים של ארוחת בוקר.

חשוב מאוד לכלול בתפריט גם כופתיות מחברות שונות, אפשרת להכין תערובת של כופתיות.
בבגרותו, יאכל התוכי ברצון, סוגי מזונות שאליהם הורגל בתקופת הגמילה.

בשום אופן אין לגמול גוזל של תוכי ע"י סוג אחד של מזון (בטח – לא חמניות), אם כך תעשה בעצם חרצת את גורלו של התוכי לתוחלת חיים קצרה יותר ואיכות חיים ירודה. תוכי כזה עלול לפתח התנהגויות שאינן רצויות, כולל – מריטת נוצות.

במהלך הגמילה צפויה ירידה של 20%-10% ממשקל הגוזל. אם התוכי מאבד ממשקלו יתר על המידה ואם הוא נראה רזה מאוד יש לבדוק סיבות פתולוגיות כמו נוכחות חיידקים ופטריות במערכת העיכול.
בינתיים עד לשלילת הסיבות הפתולוגיות יש לחזור ולהאכיל בדייסה.

• מה לעשות כשתוכי מתקשה בגמילה ורוצה להמשיך ליהנות מדייסה חמה?
  במקרים רבים, תוכים לומדים שבקשת מזון מתמדת תספק להם בסופו של דבר דייסה ויש תוכים שנהנים מזה ומאריכים את שלב הגמילה.
  לפעמים גוזל לא נגמל מפני שיש לו בעיה רפואית, כמו דלקת חיידקית או דלקת פטרייתית קלה. זו יכולה להיות סיבה שהגוזל מסרב להיגמל.
  אם יש לך גוזל כזה כדאי מאוד לבקר אצל וטרינר כדי לשלול סיבות פתולוגיות, גם אם גילו, משקלו ומצבו הגופני מתאימים לגמילה.
  אם מסתבר לך שהגוזל בריא ניתן להתחיל בתהליך הגמילה ע"י דילוג על ארוחת דייסה של אמצע היום ובמקומה לתת מזון אחר, כמו כופתיות רטובות, ירוקות, פירות ועוד.
  אם הגוזל אוכל כבר פעם ביום מזון מוצק באופן קבוע, אפשר להתחיל ולהקטין לו את כמות הדייסה של ארוחת הבוקר ולהציע לו מזון מוצק אחר.

צריך לעקוב אחר העלייה במשקל, לשקול אותו לפחות פעם ביום לפני הארוחה, אם הוא מאבד מעל 15% ממשקלו צריך לחזור ולהאכיל בדייסה ולהמשיך בתהליך גמילה מתון יותר.

• אצל גוזל "בעייתי" צריך להמשיך ולשקול אותו במשך שלושה/ארבעה שבועות לאחר הגמילה.
  אם הוא יורד במשקל – לחזור ולהאכיל בדייסה.
  רק אם תראה יציבות במשקל במשך 3-4 שבועות ניתן להפסיק את הדייסה לגמרי ולהתייחס אליו כתוכי גמול.
• גיל ממוצע בימים, לתחילת גמילה וסיומה בתוכים מסוגים שונים
  הטבלה מתארת את גיל הגוזל שבו אפשר להתחיל לדלג על ארוחת דייסה אחת ובמקומה לתת מזון מוצק.  וכן - את הגיל הממוצע שבו התוכי נגמל כליל מהדייסה ואוכל באפן עצמאי כתוכי בוגר לכל דבר.

• הדילמה שקיימת לגבי המועד הטוב ביותר היא: אם נפריד את הגוזל מהוריו מוקדם מידיי, יהיה קשה יותר להאכיל אותו ידנית מפאת קוטנו וחולשתו. אם נפריד מאוחר מידיי, ייתכן שי יסרב לאכול מידינו וגם אם יוכל יהיה קשה יותר לחברת אותו.
  לכן, יש לדייק ולמצוא את העיתוי הנכון ולהוציא את הגוזל מהקן כאשר נוצות התעופה מתחילות לבצבץ ולהגיח.
• בתוכים קטנים הדבר מתרחש בדרך כלל בגיל 15 עד 18 ימים ואצל תוכים גדולים כמו ארות - בגיל 35 ימים.

למרות האמור לעיל, אפשר להוציא גוזלים לפני המועד אבל אין בזה טעם משום שאין בכך יתרון משמעותי מבחינת תהליך החברות.
לעומת זאת, אם תאחר, הגוזל יתקשה לאכול ותידרש סבלנות רבה יותר.

• מהו המועד האידיאלי להוציא גוזלים מהקן?
  כאמור, המשקל המודגש בטבלה הוא המשקל שבו ניתן להתחיל בגמילה.
  עם זאת יש לזכור שהמספרים המובאים בטבלה הם ממוצעים ומשמשים רק כ"מכשיר עזר". אין לדבוק בנתונים באופן "עיוור", אם הגוזל מסרב לאכול מזון מוצק אסור להכריח אותו להיגמל, התאזר בסבלנות עוד יום ועשה זאת בהדרגה.
  זכור שלכל פרט יש קצב התפתחות ייחודית לו, לכל גוזל - קצב גדילה משלו ויש לפעול בתבונה ולהפעיל שיקול דעת.