אמצעי האכלה-יד

שיטות ההאכלה הנהוגות בקרב המגדלים.

בד"כ קיימות שלוש שיטות האכלה שהן מקובלות, שכיחות, אהודות ונפוצות בקרב המגדלים:

האכלה בכפית, בדומה להאכלת תינוק.
האכלה באמצעות מזרק שבאנצעותו דוחסים לפיו של הגוזל את הדייסה.
החדרת המזון ישירות אל הזפק באמצעות קאנולה.

מבין שלוש השיטות - השתים הראשונות הן מקובלות מאוד וכנראה אין מי שמערער על נוחיותן ומבטיחות הצלחה.
קשה לומר את הדברים האלה על השיטה השלישית - החדרת המזון ישירות אל הזפק.

שיטת ההאכלה הישירה לזפק נתפסת בקרב רוב המגדלים כשיטה פסולה, כנראה בגלל האסוציאציה וסמיכות הזיכרון המוכרת בזיקה לפיטום אווזים, וכדרךההאכלה שנתפסת כחסרת יחס ורגש לגוזל ואפילו - לכדי התעללות (ראוי לציין שבעקבות השיטה הופסק בארץ לחלוטין גידול אווזים לצורך "כבד אווז").

עבודות מחקר שנעשו, ע"י מתמחים בתחום בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם ושמתפרסמות מפעם לפעם, בכתבי-עת שונים, ממליצים דווקא על ההאכלה ישירות לזפק וטוענים לשמירה על בריאותו של הגוזל שניזון בשיטה זו.
האם אכן קיימים יתרונות בשיטה זו, האם אכן בריאותו של הגוזל עומדת בפני המצדדים בשיטה, או שמה נגועה הטענה באינטרסים זרים?

שתי השיטות הראשונות הן שיטות ותיקות וטובות כאשר הן מבוצעות ע"י מגדל מנוסה.
הבחירה בין מזרק לכפית היא במידה רבה עניין של נוחיות והעדפה אישית. יתרונן של שיטות אלה היא בכך שהן משמרות את הפעילות העצבית הטבעית והתקינה של הגוזל חמשך כל ימי האכלתו.
כלומר הגוזל רואה את המאכיל (מדמה אותו ל"אימו"/"אביו"), מתחיל לבקש מזון, בזמן ההאכלה הוא מבצע את התנועות האופיניות וסוגר רפלקסיבית את הפתח אל קנה הנשימה, מפעיל את תנועתיות הוושט והזפק, ואח"כ את תנועתיות מערכת העיכול כולה.
כאשר מאכילים ישירות לזפק בעזרת קאנולה (צינורית מתכת עם קצה עגול, או כפי שנוהגים לכנות אותה - "מחט האכלה") עוקפים חלק ניכר מהמסלול שתואר לעיל, התהליך קצר הרבה יותר ומדמה פחות את המצב הטבעי.
לא ידועים מחקרים רציניים של ממש (כאלה שיש בהם עבודות סטטיסטיות) שמשווים בין השיטות. מה שברור הוא, שיש למגדלים גדולים אינטרס להצדיק שימוש בקנולה, משום שהתהליך מקצר משמעותית את משך ההאכלה של כל גוזל, מה שהופך להיות משמעותי, כשמדובר בעשרות גוזלים רעבים.
לא מצאתי הבדלים משמעותיים במספר ארועי הנזקים שנגרמו עקב השימוש באחת השיטות ומבחינה זו, אין הבדל בניהם. כל שיטה דורשת מיומנות מסויימת וספציפית, אם היא לא נרכשת ע"י המגדל, קיימת סכנה לנזק גופני.
להלן נזקים שעלולים להיגרם לגוזל, עקב שימוש לא נכון באמצעי ההאכלה:

מזרק - חדירת מזון לקנה, פציעת החיך ע"י קצה המזרק.
כפית - חדירת מזון לקנה.
קנולה- הכנסת הקנולה בטעות לקנה (במקרה של הזרקת מזון לקנה, המוות הוא מיידי), פציעה של דופן הוושט או הזפק ועד יצירת חור ממש ודליפת מזון מתחת לעור.
בליעה של הקנולה או חלק ממנה (במיוחד כאשר כשמשתמשים בצינורית גמישה).

וטרינרים נוהגים להשתמש בקנולה לעתים קרובות כטיפול בציפורים חולות, אבל לא מומלץ להשתמש בה להאכלת גוזלים באופן שיגרתי.

אמצעי האכלה מסוגים שונים