כדי להגיב לתוכן באתר ולהוסיף תוכן משלך עליך להתחבר או להירשם.

מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן, נטוש ובסכנת חיים

 לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן, נטוש ובסכנת חיים.jpg
מדריך לטיפול בגוזל שנמצא מחוץ לקן, נטוש ובסכנת חיים / חיים כהן (haim1234)

 

למי מיועד המדריך?

  1. למי שיש כלוב תוכים עם תיבות קינון ואחד הגוזלים ננטש ע״י הוריו או שנזרק מהקן.
  2. למי שרוצה להכיר את נושא הטיפול בגוזלים באופן כללי ומהי הדרך הנכונה לשמור על בריאותם.
  3. טיפול בגוזל של ציפור שננטש מקן בחצר הבית, כמו יונה או ציפור דרור, למרות שמדריך זה מכוון יותר עבור תוכים.

למי לא מיועד המדריך?

  1. המדריך לא מתיימר להיות מדריך להאכלת יד או לחברות, אך בהחלט יש בו דגשים שמי שעושה תהליך זה ימצא כרלוונטים.
  2. מדריך זה לא מיועד להצלה של גוזלים של ציפורי בר, במקרה כזה יש לפנות למוקד של רשות הטבע והגנים לקבלת הדרכה בטלפון *3639
    או לפעול על פי הקישור הזה

מדריך זה יעזור לך לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר לגבי הטיפול בגוזל נטוש, המדריך ארוך ומפורט ומומלץ בחום לקרוא אותו היטב מכוון שכל טעות עלולה לעלות בחיי הגוזל.

פרק ראשון - טיפול ראשוני וקבלת החלטות

  • חלק א - ניסיון החזרה

  1. בדיקת הגוזל, שטוף את הידיים היטב במים וסבון או השתמש בכפפות חד פעמיות והרם את הגוזל בעדינות.
    בדוק
    אם הגוזל נראה תקין ואין לו חבלות גופניות שנראות לעין כמו רגל שבורה, כנף שבורה, כף רגל מעוותת, עין לא תקינה או פצע פתוח, בנוסף  מומלץ להניח אותו במרכז של משטח ישר ולראות אם יש צליעה או שהוא לא מצליח להחזיק את עצמו.
    במידה
    ויש משהו חריג יש לפנות לוטרינר לייעוץ
  2. צלמו כמה תמונות ואולי סירטון וידאו קצר של הגוזל בסלולארי, התמונות יכולות לעזור מאוד במידה ותרצה להתייעץ עם וטרינר מרחוק או לשאול שאלה בפורום ולקבל הדרכה או עזרה בסיווג סוג התוכי וגילו, נתונים החשובים מאוד להתאמת סביבת הגידול והמזון של הגוזל במידה ונצטרך.
    jpg
  3. אם הגוזל נראה תקין ללא חבלות הצעד הראשון הוא לנסות להחזיר אותו לקן שלו, ברוב המקרים הגוזל רק נפל ולא ננטש ע״י הוריו, במידה ומדובר בכלוב עם תיבת קינון אחת העניין לא מסובך אך במידה וזה כלוב עם מספר תיבות קינון או עם מס זני תוכים יש לנסות להחזיר אותו לתא המתאים ביותר לפי הכללים הבאים בסדר יורד:
    1. ברוב במקרים יש כמה גוזלים ביחד בכל תא קינון, אז אם יש לנו גישה ויכולת לפתוח את התא, נעשה זאת בעדינות ונראה אם הגוזלים דומים במראה ובגודל לגוזל שנפל, במידה וכן פשוט נאחד אותו איתם ונהיה ערניים לבדוק שהוא לא נזרק בשנית.
    2. במידה ואנו לא מוצאים תא תואם, או שהגוזל שנפל נראה קטן משמעותית משאר הגוזלים, לא נכניס אותו לתא מחשש שיותקף על ידם, נבדוק אם יש תא נפרד בו ניתן לשכן את הגוזל, אם היה בעבר בתא קן מוכן מצויין אם לא יש לרפד את ריצפת התא בשבבי עץ לגוזלים, שקונים בחנות לחיות מחמד (נראה כמו גלילים קטנים) או נייר גרוס שדחסנו היטב או במספר שכבות של נייר סופג, רוב הסכויים שההורים שלו יאתרו אותו ויחזרו לטפל בו.
    3. מומלץ לעקוב מבחוץ במשך מספר ימים ולבדוק שהגוזל לא ננטש שוב, אם הכנסנו אותו לתא ריק אז נסתכל מרחוק ונראה אם תוכים בוגרים נכנסים לתאבדרך כלל זה סימן טוב לכך שהוא מטופל מחדש ע״י הוריו.
      במידה
      ואחרי כמה ימים אנחנו רואים שהכל בסדר אפשר לחזור לשיגרה.
    4. לא מומלץ לפתוח כל פעם את הכלוב או התיבות שכן כל פתיחה כזאת יוצרת זעזוע בקרב התוכים ומגדילה את סכויי הנטישה, נסו לבחון את הסטואציה מרחוק.
      אם יש לכם חשד שבתא החדש הגוזל לא מקבל טיפול או שאחרי מספר שעות לא הבחנתם באף תוכי בוגר שנכנס לתא עם הגוזל נשקול התערבות.
    5. אין להכניס את הגוזל לתא המכיל רק ביצים. רוב הסיכויים שבעלי הביצים יראו בו פולש וינסו לתקוף את הגוזל.
    6.  קינון.jpgבמידה והוגזל שננטש נראה כבר בשלב בוגר עם נוצות על רוב הגוף (כנפיים וחזה) אין צורך להחזיר אותו לתיבת קינון סגורה מכוון שהוא כבר כמעט בוגר ולא חייב את החימום של הוריו, בצורה כזאת קל לנו יותר לראות אם הוא מקבל אוכל ע״י ההורים מאשר בתוך התאים הסגורים מעץ.
      במידה והכלוב מחוץ לבית חובה להניח אותו בתוך קופסת נעליים מרופדת בנייר סופג בתחתית הכלוב כך שחתולים לא יוכלו למשוך אותו דרך רשת הכלוב.
      אופציה נוספת היא במידה ויש לנו תיבת קינון ריקה , נפתח לו את המכסה ונשכן את הגוזל בפנים וכך נוכל לראות מחוץ לכלוב אם הגזול בסדר ומקבל טיפול.
    7. אם אנחנו רואים שהגוזל לא מאומץ מחדש על ידי הוריו או שנזרק שוב מהקן נעבור לשלב הבא, עד שנחליט מה אנחנו עושים עם הגוזל שננטש בהתאם לכתוב במדריך, נשים אותו בנתיים בתוך קופסת נעליים או קופסת פלסטיק מרופדת במספר שכבות של נייר סופג, אין לשים בקופסה לא מים ולא אוכל.
      את הגוזל נשים במקום חמים בסביבות ה- 300C , זה אומר חדר ללא מזגן בקיץ או שאפשר לשים את הקופסה עם הגוזל בתוך מגירה או ארון שסגור כמעט עד הסוף (להשאיר פתח קטן לאיורור).
      אין להשאיר את הגוזל מחוץ לבית, הוא יפגע מהשמש והרוחות ועלול להיטרף ע״י חתולים.

  • חלק ב - קבלת החלטות
    כשאנו
    מבינים שהגוזל ננטש יש לנו מספר אפשרויות וגורמים שעלינו לקחת בחשבון, טיפול בגוזל דורש זמן, מחויבות, ציוד והשקעה כספית.
    את
    הגוזל יש להאכיל בדייסה מיוחדת כל מספר שעות ולדאוג לו לתנאי מחיה מיוחדים עם טמפרטורה ואחוזי לחות מדוייקים.
    במידה
    ואין לך את הזמן או היכולת להתחייב להליך כזה הדבר הנכון ביותר הוא להעביר את הגוזל למגדל מקצועי או חובב שמעוניין לקחת את הגוזל ולגדלו.
    למגדל
    כבר יש את הציוד ואת האוכל היחודי וסביר להניח שהוא מגדל בכל זמן נתון גוזלים נוספים לכן גידול של גוזל נוסף לא יכביד עליו במיוחד וחלקם ישמחו לקבל את הגוזל.
    נסה
    לאתר לפי הרשימה הבאה מגדל באיזור מגורך והתקשר אליו בנסיון להציע לו לקבל את הגוזל או שתפרסם הודעה בפורום לכל המעוניין עם פרטים ליצירת קשר ואיזור מגוריך.
    וודא
     שמי שאתה מוסר לו את הגוזל באמת מבין בגידול גוזלים, שיש לו דייסה לתוכים ואומנת (מעין אינקובטור לגוזלים)
  • במידה ואנו רואים שהגוזל נראה מיובש או חלש באופן קיצוני ואין לנו כרגע מגדל זמין שניתן לקחת אליו יש לבצע קודם האכלה ראשונית ולדאוג למחסה זמני בהתאם להוראות בפרקים הבאים.
    במידה
    ואנו שוקלים לקחת את טיפול הגוזל לידנו ואין לנו נסיון בגידול גוזלים יש לדאוג קודם למחסה זמני ולבצע האכלה ראשונית כפי שיוסבר בהמשך ואז ניתן לקרוא את המדריך כולו בנחת ולהחליט אם אנחנו יכולים לעמוד בכל הדרישות הנגועות לגידולו של הגוזל עד לבגרות וללמוד כיצד לעשות זאת.
    אם
    הגוזל לא נראה תשוש במיוחד ונראה במצב טוב נתחיל קודם לדאוג לו למחסה זמני שכן מחסה בטמפרטורה נכונה חשוב לעיכול תקין של האוכל ויש לעבור לפרק השלישי ולקרוא אותו מתחילתו ועד לסוף חלק ב׳.
    אך אם הגוזל נראה תשוש ומיובש ברמה שנראה שנשקפת סכנה לחייו קודם נצטרך לדאוג לו לנוזלים ומעט אוכל ואז יש לקרוא את הפרק השני מתחילתו עד לסוף חלק ג׳ ולאחר שהגוזל אכל נחזור לטיפול של בניית מחסה לגוזל.
    אנא
    קיראו את פרק האכלה בקפידה לפני שאתם מאכילים או משקים את הגוזל, גם אם הוא נראה תשוש עדיף שתשקיעו עוד 5 דקות של קריאה מאשר תעשו נזק בלתי הפיך לגוזל שעלול להוביל למותו.

פרק שני - האכלה

  • חלק א - ידע בסיסי בהאכלת גוזלים
    במידה
    והגוזל ננטש בשנית אחרי שהחזרנו אותו לקן או שאנו מבינים כי מדובר במצב שעלינו לטפל בגוזל בעצמנו, יש לדאוג לו למזון, האוכל המתאים ביותר להאכלה של גוזלים הוא דייסה מיוחדת לגוזלים אותה ניתן לקנות בחנות חיות או בחוות תוכים.
    אם אנחנו
    רואים שהגוזל מיובש או חלש באופן קיצוני לא נחכה עד שנשיג את המוצר ונציע מס חלופות עד להשגת המוצר היעודי, אך בכל מקרה חשוב לזכור שהחלופות הן זמניות לארוחה או שתיים ועד שנשיג את הפורמלה המקצועית.
    תחילה
    נכיר כמה מושגים בסיסים וכללים בהאכלה של גוזלים:

  1. זפק - זהו איבר בחלקו הקדמי של הגרון שמהווה חלק ממערכת העיכול, תפקידו "לאחסן" מזון בטרם מעבר האוכל לקיבה, כל אוכל שנבלע נכנס תחילה לזפק ומשם משתחרר לאורך זמן ובצורה מבוקרת לקיבה. הזפק הוא מעין כיס מעור המתמלא ומתרחב בעת ההאכלה, כשהזפק מתרוקן אנו יודעים כי הגיע הזמן להאכלה נוספת.
    בגוזלים צעירים קל מאוד לראות את הזפק וקל לדעת אם הזפק מלא או ריק, בגוזלים בוגרים עם נוצות יותר קשה לראות ובעיקר מסתמכים על חוש המישוש והנסיון שנצבר בזמני האכלה.
    לא מאכילים גוזל פעם נוספת אם הזפק לא התרוקן או כמעט והתרוקן לגמרי.
  2. טמפרטורת האוכל - טמפרטורת האוכל חייבת להיות בין 380C  ל- 410C כשהטפרטורה המומלצת ביותר היא 39 - 400C , בטמפרטורה נמוכה מ- 370C  חום-1.jpgהגוזל יתקשה או לא יצליח לעכל את המזון ובטמפרטורה הגבוה מ- 420C אנו נגרום לכוויה לזפק העדין של הגוזל.
    הדרך הפשוטה ביותר לדעת את הטמפרטורה של האוכל זה בשימוש במד-חום מטבח דגטלי (מד טמפרטורה), טווח הטמפרטורה הרחב משרת אותנו בכל תהליך ההכנה, במיוחד בהכנת דייסה יעודית לגוזלים, בנוסף מדחום למטבח מאפשר ניתור ללא הפסקה של הטמפרטורה כל עוד מד-החום בתוך האוכל. 
    מכוון שטמפרטורת האוכל לגוזל בטווח של 390C - 400C ניתן לבצע אימות נוסף בעזרת מדחום דיגטלי ביתי המיועד לבדיקת חום אצל בני אדם, מחירו נמוך והדיוק שלו בעיקר טובים לנו כביקורת או כשאין מדחום מטבח זמין כרגע, חסרונותיו הם טווח הטמפרטורה המאוד מצומצם (320C - 430C), מה שלא מאפשר לנו להשתמש בו בתהליך ההכנה של הדייסה, וצורך לכבות ולהדליק אותו בכל פעם מכוון שברגע המדידה הוא נועל את הטמפרטורה על המסך.
    כשקונים מדחום דיגטלי למטבח יש לשים לב שקונים משהו יחסית אכותי כדי להבטיח מדידה מדוייקת ומהירה, על מנת לקבל מדידה מדוייקת יש להשאיר את המדחום בתוך האוכל עד שרואים שהטמפרטורה בצג כבר לא עולה או יורדת ונשארת יחסית מאוזנת
    את המדחום מומלץ להשאיר בכלי האוכל לכל אורך האכלה ולשים לב שהטמפרטורה לא תרד מתחת ל-370Cאם הטמפרטורה יורדת, יש לחמם שוב  ע״י טבילת הכלי עם האוכל בכלי עם מים חמים ועירבוב נמרץ לפיזור החום באופן שווה.

  3. מרקם - מרקם הדייסה צריך להיות אחיד וחלק כמה שאפשר, במיוחד בגוזלים צעירים מאוד, אוכל שלא טחון היטב או שמכיל יותר מדיי סיבים תוזנתיים (קליפות של זרעים טחונים) עלול לחסום את מעבר האוכל מהזפק לקיבה.
  4. סטרליות - הגוזלים הצעירים רגישים מאוד לחיידקים ווירוסים, לכן לפני כל האכלה הקפידו לשטוף ידיים עם סבון והשתמשו בכלים נקיים או חד פעמיים.
    במידה ומשתמשים בכלים מזכוכית או ממתכת כמו כוסות וסכום מומלץ לעקר אותם בהשריה למספר שניות במים רותחים, אך לכל הפחות לשטוף אותם היטב בנוזל כלים או במדיח בטמפרטורה גבוהה.
    ניתן להשתמש גם בטבליות חיטוי לבקבוקי תינוקות לפי ההוראות המצורפות.
    במידה ומשתמשים בכלים חד פעמי העדיפו שימוש בחבילה חדשה של כוסות וכפיות שהיו סגורים בניילון וגם לאחר הפתיחה לשמור אותם סגורים בניילון על מנת שלא יזדהמו.
  5. שיטות האכלה - קיימות 3 שיטות האכלה עקריות כששתיים מתוכן רלונטיות לנו:
    1. האכלה במזרק (ללא מחט!) או פיפטה (טפטפת חד פעמית)  - האכלה במזרק נוחה יותר ופחות מלכלכת את הגוזל, אך לא תמיד הוא זמין במיוחד במקרה חירום. במידה ומשתמים במזרק יש לנקות אותו בין כל האכלה היטב במים חמים וסבון, ניקיון במים חמים יוצר בלאי מהיר של המזרק לכן הצטיידו בכמות מזרקים גדולה.
       שוקולד.jpgjpg
    2. האכלה בכפית מכופפת - האכלה בכפית טובה יותר לגוזל שכן היא מדמה האכלה של ההורים הטבעיים, אך שיטה זו יותר איטית ומעט מלכלת ולעיתים הגוזל לא אוכל מספיק.
      ניתן לקנות את הכפית המכופפת או ליצור לבד (מכפית תה).
      הכי קל זה לקחת כפית רכה חד פעמית ולכופף אותה כך שתראה כמו משפך.
      1כפית.jpg
    3. האכלה ישירות לזפק - אנחנו לא נשתמש בשיטה זו (לפחות לא להאכלה), מדובר בשיטה יחסית מורכבת שמיועדת בעיקר לשימושם של מגדלים מקצועיים להאכלה או ווטרנרים במהלך הליך רפואי או החדרת תרופות.
  6. תנאים לעיכול תקין של המזון
    1. לגוזל לא חם או קר - הגוזל חייב להיות באומנת או מחסה זמני עם טמפרטרוה ולחות בהתאם לגילו ולצרכיו (פרטים בפרק על אומנת ומחסה) במידה ולגוזל חם או קר העיכול יכול להתעכב או לא להתבצע בכלל ולסכן את חייו של הגוזל.
      גם כשמוציאים את הגוזל מהאומנת על מנת להאכילו מומלץ שהטמפרטורה בסביבת האכלה תהיה חמימה ונעימה.
    2. טמפרטורה של האוכל בין 390C - 400C  - פחות מכך הגוזל יתקשה לעכל את המזון, יותר מכך הזפק עלול לקבל כוויה.
    3. גוזל בריא - גוזל חולה יתקשה לעכל את המזון.
      במידה ואנו רואים קושי בריקון של הזפק או שהגוזל לא עולה במשקל יש לפנות לוטרינר ליעוץ או לדלג לפרק שעוסק בבעיות רפואיות.

חלק ב - האכלה ראשונית
אם
הגוזל לא נראה במצב חירום ויש אפשרות לקפוץ לחנות חיות ולקנות פורמולת גוזלים זה תמיד עדיף (קראו את המשך הפרק חלק ג' העוסק באכלה בדייסה של גוזלים כדי לדעת איזה דייסה עלכם לקנות), אך אם הגוזל נראה רעב ותשוש ואין יכולת ברגע הנתון להשיג את הפורמולה או שמדובר בסופ"ש או בשעת לילה נאלתר מזון זמני עד לקניה של הפורמולה

נתחיל במה לא לתת

  1. לא מומלץ לתת לגוזל מים, הגוזל עלול להיחנק, הוא רגיל לקבל את הנוזלים בשילוב עם המזון בצורה של דייסה דלילה.
  2. לא נותנים זרעים או גרעינים המיועדים לתוכים בוגרים.
  3. לא טוחנים זרעים של תוכים ומערבבים עם מים בנסיון ליצר דייסה, לרוב הטחינה עם הקליפות לא מספיק עדינה לגוזל הצעיר והמזון עלול לא להתעכל
  4. לא נותנים מוצרי חלב.

מה כן אפשר לתת (זכרו מדובר במשהו זמני, ויש להשיג דייסה לגוזלים בהקדם האפשרי)

  1. גרבר שלב 1 או 2 של מטרנה, אפשר בטעם תפוחים, תפוחים ובננות, תפוחים בננות ודגנים. אך במידה והגרבר סמיך יש לדלל אותו במעט מים רתוחים ועל המזון להיות בטמפרטורה של 390C, השתמשו במדחום כדי להגיע לטמפרטורה הרצויה.
  2. דייסת דגנים צמחית לתינוקות, גם כאן על הדייסה להיות בטמפרטורה של 390C.
  3. חלמון ביצה מבושל בתוספת מעט קמח ומעט מים רתוחים ולערבב היטב עד לקבלת דייסה רכה בטמפרטורה של 390C
  4. להרתיח בסיר עם מים: גזר, תפוח אדמה, אורז קצת שמן וכשהכל רך לטחון עם מתחנת מוט או במעבד מזון.
    לחכות
    שיתקרר לטמפרטורה של 390C.
  5. דייסת קוואר טחונה עם בלנדר מוט למרקם חלק ונוזלי, לחכות שיתקרר לטמפרטורה של 390C.

כל הדייסות צריכות להיות במרקם משחתי נעים ויחסית דלילות, אלא אם כן הגוזל נראה צעיר מאוד (ללא נוצות ומעט פלומה) אז נעדיף את הדייסה ממש דלילה ונוזלית, כשנעבור להאכיל בפורמולה לגוזלים ההכנה תהיה הרבה יותר מדוייקת.

חלק ג - כיצד מאכילים את הגוזל:

  1. לפני ההאכלה, נבדוק גם ע״י מראה וגם ע״י מישוש שהזפק ריק או כמעט וריק, במידה והזפק לא ריק נחכה שיתרוקן ורק אז נאכיל את הגוזל, אם לאחר מספר שעות אנחנו רואים שהזפק לא מתרוקן או שיש גוש יחסית מוצק של אוכל בזפק כנראה שמדובר בבעיה ויש להתייעץ עם וטרינר או לעבור לפרק הרבעי שעוסק בבעיות רפואיות בגוזלים.
  2. מומלץ להניח את הגוזל בתוך כלי שלא יאפשר לו מרחב תנועה רב כמו קופסת פלסטיק/עץ קטנה, צלוחית מזכוכית וכו׳, העיקר שהגוזל לא יוכל ליפול בטעות מהשולחן או שנצטרך להתחיל לרדוף אחריו, ניתן גם להחזיק את הגוזל בעדינות ביד אחת ולהאכיל עם היד השניה.
  3. את האכלה יש לעשות במקום חמים ונעים, האכלה במקום קר (חדר ממוזג לדוגמה) תקשה על הגוזל בעיכול המזון לאחר מכן.

    -2.jpg
  4. האכלה בכפית מכופפת - יש להחזיק את הגוזל במקום בעדינות ולתת לו בעזרת הכפית את המזון לאט לאט, מומלץ לבוא עם הכפית בזוית שתאלץ את הגוזל להסתכל טיפה מעלה, זה מקל עליו את האכילה ומדמה האכלה של הורה.
    את
    האוכל יש לשפוך בעדינות לתוך פיו תוך שימת לב לתנועת הבליעה של הגוזל ולקצב שלו.



  5. jpgהאכלה במזרק  - כשאנו מחדירים אוכל במזרק ישירות לפיו של הגוזל יש להחדיר את פיית המזרק בצד שמאל של הגוזל (צד ימין שלנו) לכיון צד ימין פנימה של המקור, הסיבה לכך היא שהמעבר לזפק נמצא בצד ימין של הפה של הציפור ובשיטה זו הסיכון לחנק פוחת מאוד.
    גם בהאכלה במזרק יש לעשות את החדרת המזון באופן איטי ומבוקר ולשים לב לקצב הבליעה של הגוזל
  6. האכלה מסתיימת כשאנו רואים שהזפק של הגוזל התמלא ונפוח (לא מדיי), או שהגוזל מפסיק לאכול.
    האכלה הבאה תהיה לאחר מספר שעות בהתאם לגיל הגוזל, או לאחר התרוקנות הזפק, פרטים מדוייקים בהסבר על האכלה בדייסה לגוזלים.
  7. החזרתו למחס-1.jpgה חמים כדי לאפשר עיכול תקין של המזון, במידה ודאגנו כבר למחסה זמני או אומנת נחזיר אותו לשם, אם לא שימו אותו בתוך קופסה מרופדת בנייר ניגוב במקום חמים כמה שניתן כמו חדר ללא מזגן בקיץ ביום חם, ודאגו למחסה זמני או אומנת בהקדם האפשרי.

חלק ד - האכלה קבועה בעזרת דייסה לגוזלים
האכלה
בדייסה - פורמולה מקצועית לגוזלים היא הדרך הטובה ביותר לדאוג למזונו של הגוזל, יש מספר חברות שמשווקות את הדייסות והן שונות במעט זו מזו הן ברכיבים והן במרקם אך ככלל כולן עושות את העבודה.
לכל
יצרן יש מספר גרסאות לדייסות בהתאם לסוג התוכי, שבעיקר נבדלים בנהם בכמות השומן והחלבון שמכילה כל דייסה, אם מצאתם דייסה מותאמת בדיוק לתוכי שלכם מצויין ואם לא לרוב גם דייסה של זנים אחרים תתאים אך לא תהיה אופטמלית באופן מלא לזן הציפור.
לכל
דייסה מצורף דף הוראות ויש לקרוא אותו בקפידה כדי להכין את הדייסה לפי הוראות היצרן.
יצרנים
מוכרים וידועים הםPrettyBird, NutriBird, Kaytee
במדריך
זה נראה כיצד מכינים את הפורמולה של PrettyBird בצורה מדוייקת תוך התחשבות בכל המשתנים השונים, במידה ואתה משתמש בחברה אחרת קרא את ההוראות המצורפות לאריזה שכן יכול להיות שוני קל בדרישות ההכנה.

ל- Pretty Bird יש שלוש גירסאות של דייסה:

  1. 19/8 - מיועדת לקקדו, לורי, אמזונה  
  2. 19/12 - מיועדת לארה, קוניור, פיונוס, קוקטייל, ציפורי אהבה, דררה
  3. 22/10 - ג׳אקו, אקלקטוס, דררה, קוניור , מינים קטנים של קקדו, קנרית, צפורי שיר, תוכון

המספרים של כל גירסה מתארים את אחוז החלבון והשומן בדייסה לדוגמא ב 19/8 יש 19 אחוז חלבון ו 8 אחוז שומן.

דגשים:

  1. יש לברר את הזן והגיל של הגוזל כדי להתאים את סוג הדייסה וסמיכות הדייסה ואת מספר הפעמים שיש להאכיל ביום, ניתן להעזר בפורום ולהעלות תמונות כדי לקבל עזרה מאנשים עם יותר נסיון.
    או לחפש ב YouTube את סוג התוכי עם המילים growth progression או growth stage ותוכלו לראות בסרטון איך נראה כל תוכי בכל יום במהלך הגדילה שלו ולהעריך את גילו
    דוגמאות: ציפורי אהבה, תוכונים.
  2. יש להכין את הכמות המדוייקת לאותה האכלה, אין לשמור דייסה להאכלה הבאה.
  3. אנא קיראו בפירוט את כל פרק האכלה מתחילתו, יש דגשים חשובים וקריטים שאותם יש לדעת לפני שמאכילים בכלל ובעזרת דייסה בפרט.

כלים מומלצים:

  • מד חום דיגטלי.
 
 חום-1.jpgjpg
  • מאזניים דיגטליות למטבח או כוסות מדידה אמרקאיות.
 
-1.jpg מדידה.jpg
  •  2 כוסות זכוכית נקיות (עדיף מעוקרות במים רותחים) או כוסות חד פעמי.
fux.jpg
  • כפית עירבוב נקיה.

  • קומקום חשמלי.
  חשמלי.jpg
  • מזרק רגיל (ללא מחטאו כפית האכלה מכופפת.
 
1כפית.jpgjpg

הוראות הכנה

  • לכל גיל בחייו של הגוזל נצטרך להכין את הפורמלה ביחס שונה בין המים לאבקה
  • ככל שהגוזל צעיר יותר הדייסה תהיה נוזלית יותר וככל שהגוזל מתבגר הדייסה תהיה יותר סמיכה ותהיה יותר אבקה ביחס למים.
  • המספר החשוב ביותר שאותנו מעניין זה אחוז המוצקים (אבקת הפורמלה) בדייסה.
  • לדוגמא אם נערבב 25 גרם אבקה עם 75 גרם מים אז סה״כ יש לנו 100 גרם דייסה ואחוז המוצקים בדייסה הוא 25%.
  • דוגמא קצת פחות קלה, אם יש לנו 17 גרם אבקה ו 40 גרם מים אז סה״כ יש לנו 57 גרם דייסה, ואם רוצים לחשב את אחוז המוצקים פשוט נחלק את משקל האבקה (17) במשקל כל הדייסה (57) ונקבל 0.29 שהם 29% מוצקים בדייסה.

עכשיו אחרי שהבנו זאת נציג את אחוז המוצקים בדייסה עבור כל גיל של הגוזל ומספר האכלות שיש להאכיל ביום.

  • 0-3 ימים: 10% ל- 12% מוצקים, כל שעתיים האכלה במשך 20 שעות ביום.
  • 3-6 ימים: 12% ל- 20% מוצקים, בין 6-7 האכלות ביום במשך 18 שעות ביום.
  • 7-10 ימים: 20% ל- 24% מוצקים, 6 האכלות ביום במשך 17 שעות ביום.
  • 10 עד גמילה: 24% ל- 28% מוצקים, 4-5 האכלות ביום במשך 16 שעות ביום.
  • תחילת תקופת הגמילה: דייסה בבוקר ובערב (לפני שמחשיך בחוץ) + אוכל יבש זמין
  • סוף תקופת הגמילה: דייסה בבוקר + מזון יבש זמין
                                                                                                                                                                                                                         

    • יש להעלות את אחוזי המוצקים בהדרגה, לדוגמא ביום השלישי 13%, ברבעי 15%, בחמישי, 17%, בשישי 19%.
      כמות
      האכלות היא כלל אצבע וייתכנו שינויים, הדרך המדוייקת ביותר היא ע״י בדיקה של הזפק.
      אם הגיע זמן האכלה ועדיין יש מזון בזפק יש לחכות עד להתרוקנות שלו עוד שעה או שעתיים ואם אנחנו רואים שהזפק כבר ריק, ניתן להאכיל לפני זמן האכלה .
      כל סוג של ציפור שונה במעט בזמני האכלה שלה, בדרך כלל הסוגים הקטנים זקוקים ליותר האכלות ביום.
      בין
      האכלה להאכלה הזפק צריך להיות ריק או כמעט ריק לחלוטין, ולפחות פעם ב-24 שעות להתרוקן לגמרי, מה שבדרך כלל קורה במנוחת הלילה בה יש הפסקה בין האכלה האחרונה בלילה להאכלה של הבוקר. במידה ובין האכלות הזפק לא מתרוקן מספיק מהר או מהר מדיי או שבין הארוחה האחרונה של הלילה לראשונה של הבוקר נותר עוד מזון בזפק, יש לבדוק:
      • שאחוזי המוצקים בדייסה מותאמים לגיל הגוזל.
      • שהטמפרטורה במחסה או באומנת של הגוזל מתאימה לגילו ולא חם או קר לו.
      • האכלת יתר או חסר בכל האכלה, כמות האוכל שיש לתת לגוזל היא עד להתנפחות יפה אך לא מוגזמת של הזפק, יש לשים לב שאנחנו לא מאכילים יותר מדי שכן פעמים רבות הגוזל ממשיך לדרוש אוכל גם כשכבר אין בכך צורך, ולהפך לשים לב שאנחנו לא מאכילים מעט מדי.
      • במידה וסעיפים 1,2,3 תקינים, יש לעבור לפרק של בעיות רפואיות, או להתייעץ עם וטרינר לגבי אפשרות של בקטריה או פטריה בזפק.
      למי שאין מאזניים דיגטליות, ורוצה לחשב את כמות המוצקים, פחות או יותר, ניתן להשתמש בכוסות מדידה או כל כלי שאפשר למדוד איתו כמו כוס קפה קטנה (לא להשתמש בכפית כי קשה למדוד איתה נוזלים) ולהעזר בטבלה הבאה שמבוססת על נפח ולא משקל:
       מדידה.jpg
    • אחוז המוצקיםנפח האבקה נפח המים
      27% 1 2
      22% 1 2.5
      19% 1 3
      17% 1 3.5
      15% 1 4
      13% 1 2
      11% 1 6
      9% 1 7
      • לדוגמא להכנת דייסה בעלת 22% מוצקים, נשים בקערה כוס אחת של אבקה + שתים וחצי כוסות של מים.

הערה: כוס מים שוקלת יותר מכוס אבקה, לכן עבור 1 יחידת נפח של אבקה ו- 1 יחידות נפח של מים יחס המוצקים הוא בסביבות ה-40% ולא 50% כמו שלפעמים אנשים טועים לחשב.

הכנת הדייסה בשיטה המומלצת ביותר:

  1. נשטוף ידיים היטב במים וסבון, נכין את כל הכלים הדרושים להכנה והאכלה.
    מומלץ מאוד להשתמש בכלים מעוקרים (נקיים עם מים וסבון ושעברו שטיפה במים רותחים או במדיח בטמפרטורה גבוה) או כלים חד פעמיים שהיו אורזים בשקית.
  2. יש להרתיח מים להשמדת החיידקים במים, לאחר מכן ניתן להם להתקרר ל- 500C (מדחום מטבח מאוד עוזר פה) במידה ונערבב את האבקה עם מים בטמפרטורה הגבוה מ- 550C חלק מרכיבי הפורמולה יהרסו.
  3. נשקול את כמות האבקה וכמות המים כדי לקבל את יחס המוצקים הרצוי, או שנשתמש בטבלה של יחס לפי מידת נפח (פחות מדוייק).
    נוח יותר לעשות זאת ישירות על מאזניים דיגטליות, עם כוס נקיה עלהם, נאפס את המאזניים ונתחיל את השקילה ישירות לתוך הכוס של האבקה והמים ונערבב.
    לדוגמא אם אני רוצה 80 גרם דייסה ביחס של 24% מוצקים החישוב הוא ככה:
    80
    כפול 24% (או 0.24) יתן לי 19.2 שזה הכמות בגרמים של אבקה שעליי להוסיף וכמות המים היא 80 פחות 19.2 גרם אבקה = 60.8 גרם מים.
    חישוב פשוט וקל.
  4. במידה ואין מאזניים נשתמש בטבלת הנפח (פחות מדוייק)
  5. נערבב היטב ונראה שאין גושים
  6. נמדוד את טמפרטורת הדייסה עם המדחום הדגטלי, ונחכה שתרד לטווח של 390C-400C ורק אז ניתן להאכיל את הגוזל, בעזרת כפית מכופפת או מזרק (קיראו על שיטות האכלה בתחילת הפרק).
  7. יש להשאיר את המדחום לאורך כל האכלה, במידה והטמפרטורה יורדת מתחת ל- 370C, ניתן לחמם את הכלי עם הדייסה בעזרת אמבט מרים (כלי נוסף גדול יותר מהכלי עם הדייסה המלא במים חמים כשהכלי עם הדייסה בתוכו), נערבב עד שהטמפרטורה תעלה שוב לטווח התקין, לאחר שהגענו לטמפרטורה הרצויה נוציא את הכלי עם הדייסה מאמבט המים, נערבב היטב ונחכה שהטמפרטורה תתייצב ונחזור להאכיל את הגוזל.
  8. לאחר האכלה יש לזרוק את הדייסה הנותרת, ולשטוף את כל הכלים היטב.

    הכנת דייסה בשיטה המומלצת ביותר - גלריית תמונות
    להגדלת
    לחץ על התמונה (התמונות ייפתחו בדף חדש)

    1
     לגוזלים.jpg
    2
    jpg
    3
     לגוזלים- 02.jpg
    4
     לגוזלים- 03.jpg
    5
     לגוזלים- 04.jpg
     6
     חום.jpg
    7
    jpg
     
    חימום הדייסה בעזרת אמבט מיים
    1  לגוזלים- 05.jpg2
    jpg
    3
     לגוזלים- 06.jpg
    4
     לגוזלים- 07.jpg

    דרכים
    נוספות להכין:
  1. לא תמיד נוח להרתיח מים ולחכות שיתקררו, בטח עבור מספר פעמים ביום, לכן דרך נוספת היא להרתיח את המים פעם אחת ביום לתת להם להתקרר ל- 550C ולאכסן את המים בתרמוס למשך היום, במידה והמים התקררו מדי תמיד ניתן לחמם עוד כמה שניות במקרוגל, או להוסיף מים רותחים להעלאת הטמפרטורה בחזרה.
  2. להרתיח את המים פעם אחת (חיסול חיידקים) לתת להם להתקרר לגמרי ולאכסן במקרר, כשנרצאה להכין דייסה נחמם את המים במקרוגל או שנוסיף מים רותחים עד שנגיע לטמפרטורה של  500C - 550 , נערבב עם האבקה ליצירת דייסה ונחכה שהטמפרטורה תרד ל 390C-400C.
אזהרה - אין לחמם דייסה מוכנה במקרוגל או לערבב את המים והאבקה מראש ואז לחמם במקרוגל, הצורה שבה עובד מקרוגל והחימום הלא אחיד בו גורם לאיבוד של רכיבי תזונה עדינים וחיוניים בדייסה ולחימום יתר של איזורים מסויימים בדייסה ויצירת נקודות חמות וקרות במקומות שונים בכלי.

חלק ה - עליה במשקל של הגוזל:
על
מנת לבחון אם ההתפתחות של הגוזל תקינה כדאי לבצע שקילה של הגוזל ורישום בכל יום לפחות בשלבים הראשונים שלו.
גוזל
תקין אמור לעלות בין 10%-20% ממשקל גופו בכל יום.
את
השקילה יש לבצע כל יום לפני האכלה הראשונה של הבוקר כדי לשמור על אחידות המדידה.
אי
עליה במשקל או ירידה במשקל מצביעים על האכלה לא נכונה או על בעיה רפואית הדורשת התייעצות עם וטרינר (למעט גוזל בשלב הבוגר שלו שבו המשקל מתייצב ואף יורד מעט בשלב הגמילה מדייסה ומעבר לאוכל מוצק).
אם
הגוזל לא מעלה במשקל ייתכן שזה נגרם מהסיבות הבאות:

  1. יחס המוצקים בדייסה לא תואם לגיל הגוזל ויש לבצע התאמות בהתייעצות עם וטרינר, דייסה דלילה מדי שאינה מתאימה לגיל הגוזל תגרום לתת תזונה ולריקון איטי של הזפק ודייסה סמיכה מדיי תגרום להתייבשות הגוזל ולספיגה של הנוזלים מהזפק ותשאיר גוש קשה שלא יתעכל.
    לכן הקפידו על אחוזי המוצקים בדייסה בהתאם לגיל הגוזל כמה שניתן.
  2. כמות האכלות היומית לא מספיקה, יש לבדוק אם הזפק מתרוקן הרבה לפני זמן האכלה הבא, אם כן יש להעלות את תדירות האכלות בהאכלה 1-2 נוספות ביום.
  3. בעיה התפתחותית או רפואית, במידה והאכלות תקינות ועדיין הגוזל לא עולה או יורד במשקל יש להתייעץ עם וטרינר.

חלק  ו - גמילה ומעבר לאוכל יבש
מגיע
שלב במהלך גדילתו של הגוזל שיש להרגילו במעבר הדרגתי מדייסה לאוכל יבש, נושא זה הוא מעבר לסקופ של מאמר זה אך בהחלט יש להכיר נושא זה במהרה שכן ייתכן שהגוזל שמצאתם כבר נמצא בשלב זה של חייו או שיגיע לשלב זה תוך ימים ספורים
ניתן
ללמוד על נושא זה במאמר המצויין כאן.
סימנים
לכך שהגוזל כבר בסביבות גיל הגמילה:

  1. נוצות על הכנפיים ובית החזה
  2. הגוזל הגיע למשקל המרבי שלו ולא עולה עוד במשקל
  3. הגוזל מתחיל לשחק עם דברים בעזרת הפה
                                                                                                                                                                                                                          

פרק שלישי - מחסה ואומנת

חלק א - תנאים סבבתיים לגידול גוזל
הדבר
השני החשוב ביותר להתפתחות הגוזל פרט למזון זה סביבת המחיה של הגוזל הכוללים את הטמפרטורה, לחות, אויר, נקיון ומצע.
בטבע
ההורים של הגוזלים דואגים לספק להם את התנאים המתאימים ולכן אנו צריכים לחקות את התנאים האלה עד כמה שניתן כדי לאפשר לגוזל להתפתח היטב.
זיכרו,
זו לא המלצה אלה חובה, גוזל שלא יתפתח בטמפרטורה ובאחוזי הלחות המתאימים לו, יגרור בעיות בריאותיות, קושי בעיכול המזון, התייבשות ואף מוות.
מצע
לא נקי ומחסור באויר טרי מעודדים התפתחות חיידקים שעלולים לפגוע בגוזל, לכן עלינו להקפיד על מצע סופג, ניקיון המחסה וכניסה של אויר נקי.
השיטה
הטובה ביותר לספק את התנאים הנדרשים לגוזל היא בעזרת אומנת, סוג של ארגז סגור המכיל גוף חימום, טרמוסטט לשליטה על הטמפרטורה, מאוורר לפיזור החום באופן אחיד, מקור מים ללחות, ומצע נוח לגוזלים.
אומנת
מקצועית היא דבר יקר ויכולה להגיע למחיר של אלפי שקלים, ולרוב יחזיקו אותה רק מי שעוסקים בגידול מקצועי של גוזלים או אצל וטרינר המתמחה בציפורים.
ניתן
לברר בפורום אולי יש מגדלים שמוכנים להשאיל או להשכיר את האומנת שלהם לתקופה של גידול הגוזל.
בנוסף
ניתן לקנות אומנת יד שניה במחיר מוזל בהרבה, רק וודאו לפני שאתם קונים שהיא עובדת כמו שצריך.
אומונות
יד שניה ניתן לחפש באתר יד2 או בפורומים שונים של מגדלי תוכים.
לחובבים
עם מעט חוש טכני וידיים טובות ניתן לבנות אומנת לבד בעלות של כמה מאות שקלים, ישנם היום קיטים מוכנים של טרמוסטט עם גוף חימום ומאוורר שאותם יש להתקין על גג הקופסה בעלות של 500-600 ש״ח וזה מומלץ למי שפחות מבין או לא רוצה להתעסק בחשמל.
עד
שנקנה / נשכיר / נבנה אומנת עלינו לדאוג למחסה זמני שבו נחזיק את הגוזל, המחסה ידמה אומנת חשמלית רק שאת השליטה בטמפרטורה נעשה באופן ידני ופרימיטיבי (הסבר בחלק ב של הפרק)
חשוב
לזכור: אומנת היא תנאי הכרחי לגידולו התקין של הגוזל (במיוחד כשאין עדיין ניצוי מלא בגוזל), ומי שמתכנן לגדל גוזל לבד לאורך זמן יצטרך להתארגן על אחת כזאת.

לחות
הלחות
המומלצת באומנת היא בין 50% - 70% לחות, נשיג זאת על ידי כלי פתוח עם מים בתוך האומנת.
הגוזל בימיו הראשונים צריך יותר לחות, ככל שיתבגר נוריד את אחוזי הלחות מעט ע״י הקטנת כלי המים בתוך האומנת. (באומונות מקצועיות קיים מחולל לחות חשמלי, אך תוספת זו לרוב מיותרת באומנת ביתית)

טמפרטורה
הטמפרטורה
הנדרשת לקיום תקין של הגוזל היא בהתאם לטבלה הבאה, גם כאן קיים שוני בין סוגי הצפורים השונים ויש להתאים את הטמפרטורה לכל סוג ולכל גיל (תוכים גדולים מתפתחים לאט יותר מהקטנים ולכן בעוד שלסוגים הקטנים יגדלו הנוצות מהר, לסוגים הגדולים יקח יותר זמן ויש להתייחס לכך בהתאמת הטמפרטורה).
טבלה
כללית להתאמת טמפרטורת המחסה לגיל הגוזל

גיל הגוזל בימים

הטמפרטורה במעלות צלזיוס

 0-2

 36.50C

 2-5

 360C

 5-8

 35.50C

 8-12

 350C

 12-15

 340C

זה בערך השלב שבו מתחיל השוני בין הסוגים השונים בקצב הנצוי של הגוזל, כמה ימים בסוגים הקטנים עד כמה שבועות בסוגים הגדולים. יש לנסות ולמצוא את הטמפרטורה המתאימה לכל סוג של תוכי, ניתן להתייעץ בפורום, או לחפש באינטרנט לפי סוג ספציפי, המשך הטבלה מתאים יותר לתוכים קטנים.

גיל הגוזל בימים

הטמפרטורה במעלות צלזיוס

 15-20

 330C

 20-25

 31.50C

 25-35

 300C

 גוזלים מנוצים

 280C

טבלה כללית נוספת (פחות מתייחסת לגיל הגוזל אלה למידת הניצוי) שיכולה לעזור לנו:

  1. מיום 0 עד ליום ה 13: פעלו לפי הטבלה הקודמת.
  2. מיום ה-13 עד להופעת כיסוי מלא של פלומה בכל הגוף כך שלא יהיו ערומים: 330C-340C
  3. בזמן שרוב הגוף כבר מנוצה: 320C-300C
  4. כשהנוצות כבר מכסות את הראש הכנפיים והחזה באופן כמעט מלא או מלא: 270C-280C 

זיכרו טבלאות לטמפרטורה הם כלליות, במציאות יכול להיות שוני הנובע מסוג הציפור, קצב התפתחות מהיר או איטי וכדומה (במיוחד לאחר עשרת הימים הראשונים) תהיו ערניים לגוזלים והתאימו את הטמפרטורה בהתאם למצבם הגופני.

איך מזהים אם לגוזל חם או קר
כשיש
מספר גוזלים יותר קל לזהות אם חם או קר לגוזלים, גוזלים שקר להם יצמדו אחד לשני כדי לחמם את עצמם בעוד שגוזלים שחם להם יהיו מופרדים וינסו להתרחק כמה שניתן מגוף החימום.
במקרה
של גוזל יחיד קצת יותר קשה לזהות ולכן ננסה להתייחס למאפיינים הבאים:
סימנים
לכך שלגוזל קר:

  1. רעד של הגוזל
  2. כפות רגליים קרות
  3. קצוות כנפיים קרות והצמדתם לגוף
  4. התקרבות לגוף החימום (בשלבים שיכול כבר ללכת)

סימנים לכך שלגוזל חם:

  1. הגוזל פוער פה ונראה מתנשף
  2. הרחקת הכנפיים מהגוף
  3. התרחקות מגוף החימום (בשלבים שיכול כבר ללכת)
  4. ציוץ קולני מהרגיל (לפחות בשלב הראשוני לפני ההתייבשות כדי לאותת על מצוקה)

כשאנו מזהים שלגוזלים/גוזל קר מדיי או חם מדיי, נוריד או נוסיף מעלה וחצי ונבדוק את תגובת הגוזלים לאחר זמן מה.

חלק ב - מחסה זמני
במידה
ואין כרגע אומנת או שאתה צריך לאלתר כרגע מחסה עבור הגוזל עד לקבלת החלטה מה לעשות איתו או עד שתוכל לקחת אותו למגדל ניתן לאלתר מחסה זמני, מחסה זה קשה לאיזון מבחינת טמפרטורה ולחות מכוון שאין בו גוף חימום וטרמוסטט אך בזמן חירום הוא עדיף מכלום.
מחסה
זמני ניתן לאלתר מקופסת עץ עם מכסה, מגירה עם מדף לכיסוי (או ישירות במגירה בארון), צדנית, ארגז קלקר, טוסטר או מיקרוגל ישן שלא בשימוש ואפילו קופסת נעלים גדולה.
ככלל תמיד עדיף שגוף המחסה יהיה בעל בידוד טוב ולא משהו דק כדי למנוע בריחת חום לכן קופסת עץ תהיה עדיפה על קופסת נעליים.
בנוסף
אנחנו צריכים לדאוג לסביבה חמימה ויחסית לחה בתוך המחסה את זה נוכל להשיג באופן זמני ע״י שימוש באחת מהטכניקות הבאות:
על
מנת להוסיף חום למחסה נשתמש באחת מהאפשרויות הנ"ל:

  1. בקבוק מים מנרלים קטן וסגור עם מים חמים עטוף במגבת(לא רותחים, בסביבות ה-600C)
  2. דגן יבש (אורז, חיטה, כוסמת) שחוממו במקרוגל, לשים בתוך קופסה, או שקית סגורה מבד.
  3. שקית חימום צבאית.
  4. בקבוק חימום לתינוקות עם כיסוי בד ממולא במים חמים (לא רותחים!)

על מנת להוסיף לחות למחסה נשתמש באחת מהאפשרויות הנל:

  1. כלי זכוכית פתוח עם מים פושרים, לוודא שאין לגוזלים גישה אליו מחשש לחנק או טביעה.
  2. כיסוי המחסה בבד, שנטבל במים ונסחט, במקום במכסה.
  3. ספוג, גוש של נייר סופג, גוש של בד סחוט ספוגים במים בתוך קערית זכוכית (מקטין את הסיכון של טביעה, אם אי אפשר למנוע גישה לקערת מים)

jpgאת מצע המחסה/אומנת נרפד או במצע לגוזלים (ניתן לקנות בחנות חיות) עדיף מהסוג שנראה בצורת גללים, הוא עדין מאוד ומקטין את הסיכוי לפציעה ומעליו שכבה דקה של נייר סופג.
או
להשתמש במספר שכבות של נייר סופג במידה ואין מצע.
יש
להחליף את השכבה העליונה כשהיא מתלכלכת מצואה כדי למנוע זיהומים.
בנוסף
אנחנו חייבים לאפשר כניסה של אויר טרי, במידה והקופסה נמוכה, מספיק להשאיר פתח קטן במכסה, במידה והקופסה גבוה יש לחורר כמה חורים בצידי הקופסה בתחתית כדי שהאויר בתחתית לא יעמוד.
במידה
והשימוש במחסה הזמני הוא ליותר מיום יומיים, יש להקפיד על נקיונו, שכן חום ולחות הם תנאים אידאלית להתפתחות חיידקים.
לפחות פעם ביום לפני החזרת הגוזל מהאכלה, יש לנקות עם מגבון אלכוהול את דפנות המחסה ולאוורר את הקופסה היטב.
את
הטמפרטורה במחסה נצטרך כל הזמן לנתר בעזרת מד טמפרטורה (דיגטלי או רגיל) הנמצא באופן קבוע במחסה, במידה והחום יורד מדי יש להחליף את מקור החימום או לחממו מחדש, במידה והטמפרטורה גבוה מדיי יש להוציא את מקור החום לזמן מה.
את
מקור הלחות נשאיר באופן קבוע במחסה.
כפי
שאתם מבינים זאת התעסקות מתישה וקשה לניתור לכן השתדלו שזו תהיה אופציה זמנית בלבד עד להשגת אומנת, או העברת הגוזל לאומנת אצל מגדל.

חלק ג - בניית אומנת
קיימים
המון מדריכים לבניית אומנת באינטרנט וניתן לחפש הן באתרים המתמחים או בגוגל, רוב המדריכים טובים אך בכל זאת אנסה לתת כאן מס דגשים שעליהם יש לשים לב בבניית האומנת ומהם הקווים המנחים לבנייתה.
מיכוון
שמדריך זה מיועד למי שמצא גוזל נטוש ולא למי שמתכנן בעתיד לגדל גוזלים, יש להשיג את הרכיבים כמה שיותר מהר ועדיף מחנויות מקומיות ולא להסתמך על הזמנה מחו״ל שם החלקים יגיעו אחרי זמן רב.
היום
קיימים קיטים מוכנים שכוללים: גוף החימום, טרמוסטט, מאוורר ביחידה אחת מוכנה שאותה יש להרכיב בגג האומנת.
עלות הקיט היא בסביבבות ה-600 שקלים וזו השיטה הקלה ביותר לבניה אומנת למי שאין זמן להתעסקות וחיפוש חלקים מספקים שונים, פשוט לבנות קופסה מעץ ולהתקין. קיט כזה ניתן להשיג כאן.


אומנת
אמורה להכיל את הרכיבים הבאים:

  1. גוף האומנת - קופסת עץ בציפוי פורמייקה, אקווריום שלא בשימוש ואפילו צדנית שעברה הסבה. עדיף שהחלק הפנימי של האומנת יהיה מחומר חלק שניתן לנקות ולחטא בקלות.
    ניתן לבנות קופסה לפי הזמנה אצל כל נגר, מומלץ לבקש עץ סנדוויץ בציפוי פורמייקה דו צדדדית 17 מ״מ.
  2. מגש לתחתית - מומלץ שיהיה מגש עליו נרכיב את המצע ועליו יהיו הגוזלים ולא ישירות בתחתית האומנת, מגש זה יקל עלינו מאוד במיוחד בשמירה על הניקיון וקלות תיפעול.
    jpg
  3. גוף חימום - פלטת חימום לזוחלים, מנורת חימום, מנורה ליבון רגילה, גוף חימום יעודי לאומנת.
    פלטות חימום ומנורות חימום ניתן להשיג בחנויות חיות, חוות תוכים, חוות לגידול זוחלים, חנויות המתמחות בציוד לזוחלים, חנויות אינטרנט ישראליות (לבקש משלוח מהיר עם שליח). ככלל ככל שהאומנת קטנה יותר ויש קירבה בין הגוזלים לגוף החימום, נעדיף גוף חימום בהספק נמוך יותר בעל טמפרטורה נמוכה למניעת מצב של כוויות.
     חימום קרמית.jpg חימום.jpg חימום קרמית1.jpg
     חימום1.jpg
  4. מקור ללחות - אפשר קערית עם מים הנמצאת בקביעות בחלל האומנת או בקרבת גוף החימום כך שיתאפשר אידוי של מים לחלל האומנת.
  5. מאוורר - מאוורר קטן כמו שנמצא במחשבים וספקי כח לפיזור אחיד של החום בחלל האומנת.
    ניתן להשיג בחנויות אלקטרוניקה, חנויות מחשבים, חנויות לפתרונות קירור, לחפש באינטרנט.
    שימו לב שקיימים מאוורים למתח נמוך 12v ולמתח גבוה 220v עדיף את ה- 220v כדי לחסוך את הצורך בשנאי ולאפשר חיבור ישיר לבקר.
    jpg
  6. טרמוסטט חום - רכיב חשמלי המאפשר הפעלה וכיבוי אוטומטי של גוף החימום בהתאם לטמפרטורה שהוגדרה, חשוב לקנות טרמוסטט איכותי ואמין כדי למנוע סטייה של יותר מחצי מעלה בטמפרטורה.
    טרמוסטט מוכר שנמצא בשימוש נרחב באומנות הוא של  dixell.
    ניתן להשיג בחנויות אלקטרוניקה, חניות שמתעסקות בפתרונות קירור, חניות ישראליות באינטרנט.
    jpg
  7. מד טמפרטורה ולחות - מומלץ מאוד שיהיה באומנת גם מד טמפרטורה ולחות, גם כדי לוודא שהטרמוסטט עובד בצורה תקינה ולא מזייף וגם כדי לבדוק את אחוזי הלחות באומנת.
    ניתן להשיג בחנויות אלקטרוניקה, חניות שמתעסקות בפתרונות קירור, חניות ישראליות באינטרנט.
     חום דגיטלי.jpg לחות.jpg
  8. פתחי איוורור - האומנת היא מצע מושלם לחיידקים ולכן חייבים שתהיה כל הזמן כניסה ויציאה של אוויר נקי, את פתחי האיוור עדיף לעשות משני צידי האומנת (צד ימין וצד שמאל) כך שתהיה צירקולציה (תחלופה) של האוויר. פתחי האיוורור צריכים להיות לא גדולים מדיי בשביל שהטמפרטורה תשאר אחידה.
  9. מצע לגוזלים - בגוזלים קטנים מאוד מומלץ לשכן אותם בקופסאות פלסטיק קטנות המרופדות במספר שכבות של נייר סופג, בגוזלים גדולים יותר שכבר יכולים ללכת נעדיף לרפד קופסה גדולה או את מגש האומנת במצע של שבבי עץ (יעודיים לגוזלים שקונים בחנות חיות) עדיף מהסוג שנראה בצורת גללים, הוא עדין מאוד ומקטין את הסיכוי לפציעה.
    לשמירה על הניקיון ניתן להוסיף שיכבה דקה של נייר סופג מעל.
    כמו כן, כדאי לשים רשת (מתכת או פלסטיק) למניעת פיסוק הרגליים.
    אין להשתמש בנסורת נגרייותשיכולה להיות רעילה מסיבות רבות.
    jpg

בניית האומנת
ישנם
המון דוגמאות לעיצוב של אומנת אך יש כאן מספר המלצות שנכונות לכולן.

  1. הקפידו שגוף החימום יהיה במרחק מספיק גדול מהגוזל כדי לא לגרום לגוזל לכוויות, תפקיד המאוורר הוא לפזר את האויר החם בסביבת האומנת באופן שווה.
  2. בגוזלים קטנים במיוחד שלא יכולים עדיין ללכת, ההקפדה על מרחק סביר מגוף החימום חשובה כפליים, כי אם חם להם אין להם יכולת להתרחק מגוף החימום.
  3. את הרגש/חיישן (סנסור) של מד הטמפרטורה ושל הטרמוסטט תתקינו באיזור שבו יהיו הגוזלים בחלל האומנת כדי לקבל מדידה מדוייקת כמה שניתן.
  4. במידת האפשר עדיף שגוף החימום יותקן כך שבמידה וחם לגוזל הוא יוכל להתרחק ממקור החום ואם קר לו יוכל להתקרב, אך עדיין שיהיה מרחק מספיק גדול כך שלא תיגרם כוויה
  5. ההמלצה הטובה ביותר היא ליצור מחיצה ממש בין גוף החימום לאומנת, ולהוסיף מאוור עם פתח שמאפשר מעבר של האויר החם לאומנת ולא חום ישיר של גוף החימום בקרבת הגוזלים. אפשרות נוספת היא תיקרה יחסית גבוהה ושימוש בפלטת חימום עם מאוור שצמודים לתקרה.
  6. הכלי עם המים שאמור לספק לחות צריך להיות מחוץ להישג ידם של הגוזלים, ניתן ליצור חציצה בתוך האומנת, לכסות ברשת או לתלות את כלי המים על דופן האומנת, העיקר שלגוזלים לא תהיה גישה אל הכלי.
  7. שימו מד לחות באומנת, על אף שפריט זה לא חובה הוא מומלץ מאוד כדי לקבל נתונים מדוייקים, קיימים מדי לחות פשוטים שבאים כיחידה אחת עם המד-חום, אותה יש לשים בתוך החלל של הגוזלים וקיימים מדי לחות עם הרגש/חיישן (סנסור) הדומה בצורתו לטרמוסטט.
  8. דאגו לפתחי איוורור שיצרו סרקולציה (זרימה) של אויר, מומלץ פתח אחד בחלק העליון באחד הצדדים של האומנת ופתח אחד למטה בצד הנגדי על דופן האומנת, יש אפשרות להוסיף מאוורר קטן מוגן רשת  לפתח התחתון שיוציא אויר מהאומנת ויאפשר תחלופה עדינה של אויר בלי רוח לגוזלים.
  9. דאגו לרפד את רצפת האומנת, מגש בתחתית האומנת במצע לגוזלים או בנייר סופג, גוזלים קטנים כדאי לשים בתוך קופסה קטנה מרופדת בנייר סופג בתוך האומנת.
  10. דאגו לסביבה יחסית חשוכה לגוזלים, לכן העדיפו להשתמש במנורת חימום או גוף חימום לעומת מנורת ליבון
  11. שימו את האומנת במקום מאוורר עם אויר נקי, ולא באיזה מחסן מעופש, דרך פתחי האיוורור של האומנת צריך להיכנס אויר טרי ונקי.
  12. דאגו שהאמונת תהיה במקום עם טמפרטורה סבירה (200C-300C), שלא יהיה מצב שהטמפרטורה מחוץ לאומנת תהיה מעל הטמפרטורה המקסימלית שהגוזל צריך, לדוגמה מחסן פח בחצר יכול בקלות להגיע ביום קיץ חם ל- 450C ויותר, מה שיהרוג את הגוזלים.

תחזוקה וניקיון של האומנת

  1. הקפידו לאחר כל האכלה להחליף את המשטח העליון של הנייר סופג הספוג בצואה
  2. השתדלו פעם אחת ביום לרוקן את האומנת, אווררו אותה, נקו את חלקיה הפנמיים במטלית הטבולה במעט אלכהול לחיטוי (קיימים מגבוני אלכוהול חד פעמיים שמצויינים למשימה).
  3. בידקו מספר פעמים ביום שהטמפרטורה נשארת אחידה, ושכל החלקים עובדים, גוף חימום, מאוורר, טרמוסטט.
  4. וודאו שכלי המים ללחות מלא כך שהלחות בחלל האומנת תשאר גבוהה
  5. הרגילו את עצמכם בכל פעם שאתם באים לבצע האכלה לעבור על כל הפרטים האלה.

דוגמא ל- 2 אומנות שעיצבתי בתוכנת  SketchUp מוזמנים לקחת השראה, כל עוד אתם מקפידים על הכללים אין סיבה שלא תוכלו לבנות אומנת מצויינת.

אומנת, דגם בסיסי - גלריית תמונות להגדלת לחץ על התמונה (התמונות ייפתחו בדף חדש)
 - 01.jpg - 02.jpg - 03.jpg - 04.jpg - 05.jpg
     
אומנת, דגם מתקדם - גלריית תמונות
 - 06.jpg - 07.jpg - 08.jpg - 09.jpg - 10.jpg

פרק רביעי  - בעיות רפואיות
במהלך
גידולו של גוזל אנו עלולים להתקל בבעיות רפואיות שיצוצו, חלקם ניתנות לטיפול על ידינו וחלק ידרשו התערבות ווטרינר או לכל הפחות מגדל מנוסה.
הכלל
הוא, תמיד כשיש ספק אז - אין ספק (= אם יש חשד לבעיה רפואית מסכנת חיים, יש להתייחס לחשד זה כאילו הוא וודאי ולטפל בבעיה, גם אם לא בטוח בכלל, שהיא קיימת).
בגוזלים הזמן הוא קריטי, דברים שלנו נראים שוליים עלולים לגרום למותו של הגוזל תוך שעות סופורות.
ישנו
פורום ויטרינרי מצויין באתר תוכיפדיה שם יענו לכם במהרה על כל שאלה.

בעיה: זפק לא מתרוקן, האטה בהתרוקנות הזפק, גוש של מזון בזפק כשהזפק כבר אמור להיות מרוקן.
סיבות
אפשריות

  1. דייסה סמיכה מדיי, בימים הראשונים של הגוזל הדייסה חייבת להיות נוזלית מאוד אחרת הנוזלים נספגים בגוף ונשאר גוש של מזון יבש בזפק שאינו מתעכל.
  2. טמפרטורה נמוכה של סביבת הגידול של הגוזל בהתאם לגילו.
  3. טמפרטורת הדייסה נמוכה מ- 390C.
  4. האכלה נוספת לפני ריקון הזפק מהאכלה הקודמת, המזון הישן עלול לתסוס בזפק ולהרוג את הגוזל.
  5. שימוש באוכל שתסס או שנשאר מהאכלה קודמת.
  6. הכנה לא נכונה של הדייסה.
  7. פטריה בזפק
  8. בקטריה בזפק

טיפול
במקרה
שהבעיות בזפק נגרמו רק מכך שהדייסה הייתה סמיכה או אכלה לא נכונה ולא מנוכחות חיידקים או פטריות בזפק ניתן לטפל כטיפול ראשון בתה קמומיל (בטמפרטורה של 400C), השקיה של 3cc - 4cc  במזרק בעדינות ולעסות את הזפק בתנועה עדינה אם אנחנו רואים שלאחר חצי שעה/שעה אין שיפור והזפק לא מתרוקן כנראה שיש צורך לבצע שאיבת זפק, מדובר בפעולה יחסית מורכבת למי שלא התנסה בה מעולם ודורשת מזרק עם צינורית יעודית שלרוב לא ניתן להשיג במהירות אם אין מראש, לכן מומלץ לפנות לוטרינר או למגדל מנוסה לביצוע ההליך במהירות המרבית.
בפעולת השאיבה
מהזפק נכניס מזרק עם צינורית דקה אל תוך הזפק ונחדיר לזפק מים בטמפרטורה של 400C עם מעט סודה לשתיה (לניטרול חומציות) נעסה מעט את הזפק ונשאב בעדינות את תכולתו מבלי לגעת בדפנות הזפק, על הפעולה הזאת חוזרים 2-3 פעמים עד שהזפק נקי. פעולה זו יחסית טראומטית לגוזל ויש לתת לו להתאושש, אפשר לאחר רבע שעה לתת תה קמומיל או מים אלקטרוליטים (כוס מים עם כמה גרגירים של סוכר וכמה גרגירים של מלח) בטמפרטורה 400C ולראות אם הזפק חוזר לתפקד.
במקרה
שיש הקאות או שהגוזל לא מגיב טוב לאוכל והזפק לא מתפקד כראוי יתכן שמדובר בפטריה בזפק ויש לתת טיפול נגד פטריות, מומלץ גם כאן להתייעץ עם ווטרינר או מגדל מנוסה.
טיפול
ידוע ויעיל לפטריה בזפק הוא שימוש בטיפות ניסטטין, מדובר בתרופה נוגדת פטריות לטיפול בזיהומים פטרייתיים בחלל הפה אצל בני אדם ויעילה מאוד לטיפול אצל תוכים. מדובר בתרופה במרשם לכן תצטרכו להשיג אותה אצל ווטרינר או אצל רופא המשפחה עם הסבר לכך שאתם צריכים אותה  עבור התוכי שלכם, רובם לא יעשו בעיות במתן המרשם.
את
הטיפות מוסיפים לדייסה במינון של 2-3 טיפות להאכלה, עד להחלמה של התוכי והפסקת ההקאות וקשיי העיכול.
במקרים
שאף אחד מהדברים לא עוזר כנראה שמדובר בזיהום חיידקי שיטופל בעזרת אנטביוטיקה בהנחיית וטרינר או בבעיה אחרת שאינה קשורה לתיפקוד הזפק.

בעיה: פיסוק רחב של רגלי הגוזל
סיבות
אפשריות

  1. גנטיות
  2. אמא שדגרה על גוזליה בצורה לא נכונה
  3. תזונה לקויה, או תנאי מחיה לא אופטמלים הפוגעים בהתפתחות הגוזל
  4. משטח חלק (פורמייקה לדוגמה) עליו נמצא הגוזל ללא יכולת אחיזה טובה

טיפול:
במקרה
שכבר נוצר הפיסוק יש לבצע קיבוע של הרגליים בעזרת ספוגיות או תחבושת אלסטית קטנה שמכריחות את הגוזל להיות במנח רגליים נכון, עדיף שיעשה זאת וטרינר אם אתה לא מנוסה בהליך.
ניתן
לראות דוגמאות כאן


פרק חמישי - המשך גידול הגוזל
במהלך מדריך זה ניסתי לתת כמה שיותר מידע על תהליך הגידול של גוזלים  אך כמות המידע בתחום היא גדולה, בטח שלא ניתן להכניס הכל במאמר אחד, אתר "תוכיפדיה" מכיל כמות תוכן ומאמרים עצומה ומומלץ בזמנכם הפנוי לעבור ולחפש נושאים שרלוונטים לגידול התוכי שלכם.

שונות

ציוד שתמיד כדאי שיהיה בבית

  1. נייר מגבת 
  2. מזרקים (עדיף לקנות לפחות 10, הם נהרסים דיי מהר בגלל חום הדייסה)
  3. כפיות חד פעמי
  4. כוסות חד פעמי / כעריות חד פעמי
  5. כפפות חד פעמי
  6. מאזניים דיגטליות למטבח
  7. סט של כוסות מדידה אמרקאיות
  8. מד חום דיגטלי למטבח
  9. דייסת גוזלים
  10. תה קמומיל
  11. ניסטטין (דרוש מרשם רופא)