   |
קביעת המין ואיתור מחלות בעזרת בדיקת .D.N.A
קביעת המין ואיתור מחלות בעזרת בדיקת .D.N.A
- מהו ה-.D.N.A ?
ה-.D.N.A היא מולקולת ענק של חומצת גרעין המכילה את כל המידע לבנייתם של כל החלבונים בתא. ל-.D.N.A מבנה שמור לאורך כל האורגניזמים מחיידקים דרך חיידקים, פרוטיסטים, צמחים, פטריות, בעלי חיים, ועד לבני אדם.
ה-.D.N.A בעצם אחראי על כל מה שקשור לתורשה וקובע את מראהו, תכונותיו והתנהגותו של היצור, עד לפרטים הקטנים ביותר. תורשה היא העברת עותק של החומר התורשתי מדור לדור.
החומר התורשתי מכיל מידע הדרוש לכל פעילויות הגוף. במקרה הפשוט והשכיח ביותר, המידע התורשתי מצויי בחומר תורשתי מסוג D.N.A, אולם יש גם מידע תורשתי שאינו מצוי בו. "גֶן" הוא שם ליחידת מידע תורשתית בסיסית. המדע החוקר את התורשה נקרא "גנטיקה".
מהי המשמעותה של בדיקת .D.N.A ולמה יש לייחס לה חשיבות עבור המגדל החובב והמקצוען כאחד?
- קיימים מספר גורמי מחלה נפוצים ומשמעותיים בתוכיים, שיש לנו עניין (מגדלים ווטרינרים כאחד) לטפל בהם ואף - להיפטר מהם. אחת הסיבות לכך נובעת מהיכולת והאפשרות שלהם להדביק גם בני-אדם (כלמידופילה) וחלק נובע מהפוטנציאל לגרום תחלואה ותמותה של התוכי הנשא ו\או אלה שבאים איתו במגע.
ראה גם:
http:/article/644
http:/article/622
http:/article/187
ברפואה, מוכרים מספר אסטרטגיות, שיכולות לשמש לצורך ניקוי פרטים ולהקות מגורמי מחלה
- חיסון: אולם, לצערנו אין תרכיבים יעילים כנגד גורמי המחלה הרלוונטיים.
- בדיקה והסגר: שילוב של בדיקה, סילוקם של תוכים נגועים, הסגר ובדיקה של פרטים חדשים, היא בעצם האפשרות המעשית, היעילה ובעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לפתרון הבעיה.
הבדיקה לנוכחות גורמי מחלה יכולה להעשות בשיטות מעבדה שונות. בעבר היו נפוצות בעיקר בדיקות סרולוגיות (סרוֹלוֹגיה (באנגלית: Serology) זהו תחום בביולוגיה ובאימונולוגיה העוסק בחקר נסיוב הדם והתגובות בין נוגדנים ואנטיגנים), אשר מאתרות לא את גורם המחלה עצמו אלא את הנוגדנים שהגוף מייצר כנגדו. אלא, שיש לכך יתרונות וחסרונות. במקרה הזה החסרון העיקרי הוא שהבדיקה רק אומרת לנו שהתוכי נחשף לגורם המחלה בעבר, אבל המצב כיום לא ידוע. למשל, אין אפשרות לדעת אם טיפול נגד כלמידופילה הצליח, אי אפשר לדעת אם תוכי התנקה מנגיף מחלת המקור והנוצות וכדומה.- בדיקות D.N.A מבוססות על שיטה הקרויה PCR, שבה אפשר לגלות מידע רב ברשת. בקצרה, מדובר בשיטה היודעת לזהות מקטע D.N.A ספציפי לגורם המחלה, וליצור כמות אדירה של עותקים המקטע הנ"ל. אפשר להשוות זאת לתוכנה ש"יודעת" למצוא בספר משפט מסוים בתנאי שיודעים לומר לה מה מילת הפתיחה, מילת הסיום ואורך המשפט. למשל אם תחפש בתנ"ך משפט בן 7 מילים הנפתח במילה "בראשית" ומסתיים ב "הארץ", סביר להניח שתמצא רק משפט אחד (בראשית א', א'). קל להבין שזו שיטה בעלת "כח" רב. בדיקות PCR מקובלות מזה כעשור וחצי, כבדיקות המועדפות לגורמי מחלה בציפורים. למרות זאת, גם שיטה זו איננה חסרה לחלוטין בעיות. כל זיהום של הדגימה, בין שבוצעה בשדה ובין - במעבדה, עלול לגרור אחריה תוצאה שגויה בגלל הרגישותה הרבה של השיטה.מתי בודקים ולמה?
- הכל תלוי במצב ובשיקולי עלות\נזק\תועלת.
להלן מספר דוגמאות: - תוכי אפרור יחיד בן שנתיים שגר בבית - הייתי בודק לכלמידופילה (משיקולי בריאות הבעלים והתוכי) ולמחלת המקור והנוצות (שעלולה להיות לה נשאות ארוכת טווח בלי סימנים).
- תוכי קקדו בן 3 חודשים שנרכש ע"י מגדל - הייתי בודק לכל גורמי המחלה האפשריים, מחשש להכניס גורם מחלה לבית הגידול.
- כלוב תעופה עם 30 תוכונים בחצר הבית - לא הייתי ממליץ על בדיקות D.N.A כי המגע עם אנשים מצומצם, והסיכוי להצליח ולנקות את הלהקה מגורמי מחלה נמוך.
נסכם כך: הכל תלוי במצב ובנסיבות, בגיל וסוג הציפור, ובמחלות הצפויות.
אגב, גם בדיקות זוויג מבוצעות כיום באותה שיטה, וגם זה כמובן חשוב.
ראה מאמרים נוספים:
_________________
ד"ר עדי גנץ - המרפאה האקזוטית
תגובות
צבי דגן
צבי דגן