Tukipedia

המחבר: דייל ר. תומפסון

תוכי ראש נץ (מאמר מתורגם ע"י ארז)
ידוע בשל מניפת ראשו המהממת, תוכי ראש נץ הוא אחד מהתוכים המדהימים ביותר של כל דרום אמריקה.

הקדמה
מאז הצגתו למערב בפעם הראשונה של תוכי ראש הנץ באנגליה, בשנת 1856, תוכי מרתק זה היה מבוקש מאוד, הן כחיית מחמד והן כציפור נוי. המאפיין המרתק ביותר של תוכי זה הוא נוצות ראשו המוארכות. כאשר נוצות אלו מורמות הן יוצרות מניפה זקופה יפייפיה. בדרום אמריקה ראש הנץ ידוע כתוכי אדום מניפה, ואכן, כל אחת מנוצות המניפה בצבע אדום עמוק נחתמת בקצה בכחול בוהק, נוצות אלו יוצרות מניפה צבעונית כאשר הן מורמות. למרות צבעוניותן הרבה, קיים דמיון מדהים בין נוצות הראש של ראש הנץ, לנוצות הראש של ניצים רבים ומכאן שמם.
נוצות הראש היפייפיות מזכירות לי את כיסויי הנוצות הטקסיים של חלק מהילידים האמריקנים. אפילו שמו המדעי של תוכי זה Deropityus מתייחס לנוצות אלו.

רוב הזמן ראש הנץ אינו זוקף את הנוצות האלו, אלא כאשר הוא מרגיש מאויים. מספר אנשים טוענים שלפני שינוי במזג האוויר, ראש הנץ יזקוף את מניפת הנוצות שלו וישיר. אינני מאמין שראש הנץ יזקוף את מניפת הנוצות במהלך החיזור, למרות שאף אחד לא בטוח בזה (הערת המתרגם: ראש הנץ כן פורס את מניפת הראש בזמן החיזור). מניפת הראש של ראש הנץ אינה דומה לציצית הנוצות של תוכים אחרים כמו קקדו או קוקטיל. היא נראית מרתיעה מאוד כאשר מורמת לפתע, וייתכן שבטבע ראש הנץ זוקף את מניפת הנוצות כדי להרתיע טורפים או מינים יריבים, גודל ראשו מוכפל פי שתיים או שלוש מראה זה יכול להיות מאוד מאיים.

מינים
ישנם שני תתי מינים של ראש נץ.

1. ראש נץ מבהיק ראש (או מבהיק ציצה) הוא הזן הקטן יותר, ויש לו נוצות בהירות יותר על חלקו העליון וצידי ראשו. המצח בצבע לבן מאובק. זהו הזן הנפוץ ביותר בטבע ובשבי ושמו המדעי Dropityus accipitrinus accipitrinus.
2. ראש הנץ הברזילאי Dropityus accipitrinus fusciforns , נוצות כהות יותר על ראשו, וצבעיו בהירים יותר. ראש הנץ הברזילאי נדיר מאוד בשבי, בשל איסור יצוא חיות בר שהטילה ממשלת ברזיל, לא נראה שאיסור זה יבוטל בזמן הקרוב. מעט ראשי נץ ברזילאים יובאו בעבר, אולם, בשל דמיונם הרב לראשי נץ מבהיקי ראש שיובאו על ידי יבואנים רבים בשנות ה-80 פקידי מכס נכשלו להבחין בהבדלים ביניהם.

ראש נץ מבהיק ראש הובא לארצות הברית לפני תחילתו של החוק לשימור ציפורי בר (wild bird conservation act) בשנת 1992, אבל הם מעולם לא הובאו בכמויות גדולות, ולכן נותרו יקרים. בשל היותם נדירים יותר, ראשי נץ ברזילאים יקרים יותר מראשי נץ מבהיקי ראש. עתה בשנות ה-90 המאוחרות תת המין הברזילאי לא מגדיל את מספר הפרטים ומתרבה בשל העובדה שכמעט אין יבוא של ציפורים מהבר או ריבוי של ציפורים בשבי בכדי לשמור על מאגר גנים חזק.

תפוצה בטבע
ראש הנץ נמצא בקולומביה, אקוודור, פרו, ונצואלה, גינאה וחלקיו הצפוניים של אגן נהר האמזונס הברזילאי. תת המין הנפוץ accipitrinus נמצא בצד הצפוני של נהר האמזונס, בעוד תת המין fusciforns נמצא בצידו הדרומי של נהר האמזונס.

למרות היותו נפוץ בחלק נרחב של דרום אמריקה, ראשי נץ לא חיים בלהקות גדולות, אלא מעדיפים לחיות בזוגות או בלהקות קטנות, בדומה לרובם הגדול של התוכים, ראשי נץ מקננים בנקרות ובחורים בעצים, אולם בניגוד למיני תוכים רבים ראשי הנץ ישנים בהם גם בלילה, בעוד רוב מיני התוכים האחרים ימצאו ענף עץ מוגן לישון עליו במהלך הלילה. בטבע, ראשי נץ יאכלו בעיקר פירות במיוחד את אלו של עצי הדקל, הם ייהנו גם מאגוזים וגרגרים.

תזונת ראשי נץ בשבי
לשכנע ראש נץ לאכול מזון מגוון הינה משימה תובענית וקשה. ראשי נץ שנלכדו בטבע לרוב יאכלו רק פירות וזרעים יבשים, לעיתים אף יצמצמו את בחירתם לסוג מזון אחד בלבד. התנהגות זו תמנע מהם תזונה מאוזנת ומלאה. אולם גם התוכי העקשן ביותר יגיב לסבלנות והתמדה מצידו של המגדל, הצע כמות גדולה ומגוונת של פירות וירקות על מנת לדמות את המגוון הרחב העומד לרשות ראשי הנץ בטבע.
"שכנוע" ראשי נץ שנלכדו בטבע לאכול מזונות ביתיים עלול לארוך זמן רב גם עם פירות וירקות (הערת המתרגם: ניתן להשתמש ברעיון של דויד לשים ענף טבעי ועליו לתלות חתיכות ירקות ופירות). ניתן להאכיל בתערובת זרעים יבשים רק לעת ערב על מנת לאלץ את ראשי הנץ לצרוך את שאר סוגי המזון במהלך היום. לרוב ראשי נץ יעדיפו תפוחים, אגסים, מלונים, בננות, פירות יער, תפוזים, צימוקים, תירס, אפונה, גזר, קטניות מבושלות, אורז מלא, לחם תירס ולחם מחיטה מלאה, בנוסף הם ייהנו מתערובת הנבטה (נבטים).
מומלץ לבחור תערובת זרעים שתכלול זרעים המתאימים לפארקיטים ופינקים , כגון דוחן בוריאה וניגר. יש להמעיט בזרעים שומניים כמו חמניות ולהאכיל בהם מידי פעם בלבד. אם תוצע להם האפשרות, ראשי נץ רבים יאכלו רק זרעים כאלו ויימנעו משאר סוגי המזון. ראשי נץ מרביית שבי קלים יותר להרגלה לסוגי מזון אחרים ולתזונה מאוזנת מאשר ראשי נץ שנלכדו בטבע.

ראש נץ מחוברתים (האכלת יד)
בגלל שראשי נץ רבים אינם הורים נאמנים, לרוב מגדלים מדגירים, את הביצים, באופן מלאכותי או לחלופין מוציאים בשלב מוקדם את הגוזלים ומאכילים אותם בעצמם. ראשי נץ צעירים שהואכלו ידנית מהווים חיות מחמד מרתקות שאישיותם הכובשת משתווה ליופיים. הם אינטלגנטים, מלאי חיבה ואוהבים לשחק, חלקם אפילו מדבר היטב. שמעתי בעלי ראשי נץ מתארים אותם כ"משעשעים", "חברותיים", "שנונים" ו"כל מה שאפשר לייחל לו בחיית מחמד". אחד מהם אפילו זיהה את כל האורחים הקבועים בבית מסויים ואפילו קרא לכל אחד מהם בשמותיהם הנכונים - הישג מרשים לציפור יפה כזו.
אני נזכר בהיותי מוקסם מאישיותו של ראש נץ מחוברת שהיה על מעמד בתצוגת ציפורים אקזוטיות שבה שפטתי. הוא ישב על מעמד והיה קשוב לכל מי שעבר לידו. המניפה היפיפיה שלו הייתה זקופה כמעט ברציפות בגלל שקיבל כל כך הרבה תשומת לב. אני חושב שהוא אהב את האנשים שסביבו כל כך שהוא הרעיף עליהם יותר חיבה משקיבל!.

רביית ראשי נץ
ראשי נץ התרבו באופן מוצלח בכלובים ובכלובי תעופה (וואליר). כאשר רצפת כלוב התעופה נגישה להם יותר ונעשה בה שימוש רב יותר, אולם ראשי נץ לא אוהבים לאכול על הקרקע בניגוד לקקדו ולפארקיטים אוסטרליים ולכן לכלובי התעופה אין יתרון רב אלא אם הם גדולים מאוד (הערת המתרגם: הגודל והיכולת לעוף למרחקים היא היתרון העיקרי של כלובי תעופה מאחר והיא נותנת להם הזדמנות לפעילות גופנית).
ראשי נץ אינם מתרבים בקלות בשבי, אבל כאשר זוג מתחיל לקנן, הם ימשיכו לקנן ברציפות שנה אחר שנה (אלא אם היתה הפרעה רצינית כמו מעבר לכלוב חדש או פציעה). מגדלים רבים נהגו להאמין שמומלץ להרחיק ולהפריד ככל האפשר בין זוגות שונים, כדי שלא יפריעו אחד לשני. זה יכול להיות נכון בחלק מהמקרים, אולם לא בכולם.
לרמון ניאוגל וגרג מוס מספנר, פלורידה, היה זוג מדהים של ראשי נץ שהתרבו בקביעות שנים רבות. כאשר זוג חדש של ראשי נץ מוקם בכלוב לידם, הנקבה של הזוג המתרבה הופרעה כל כך שהתטולה כולה הייתה של ביצים לא פוריות. כאשר המגדלים מיקמו מחדש את הזוג החדש, הזוג המקורי שב להתרבות.
ראיתי שלוש זוגות של ראשי נץ בכלובי תעופה צמודים ובהם רק הזוג האמצעי התרבה ברציפות. העובדה שמחיצה אטומה הפרידה בין הזוגות כנראה תרמה להצלחת הרביה של הזוג הזה. זוגות ראשי נץ שבקעו בשבי יתרבו טוב יותר בקרבה אחד לשני מזוגות שנלכדו בטבע. למרות שאינם שכיחים אני יודע על מספר זוגות שמגדלים את צאצאיהם בעצמם. צאצאים אלו כדאי שישמרו בשביל מאגר הרביה העתידי. ראשי נץ שגודלו על ידי הוריהם אולי לא יהיו מאולפים, אבל הם יתרבו בשבי.
ראשי נץ, שהואכלו בידי האדם, יכולים לשמש לרבייה, במיוחד ראשי נץ האכלת יד שהתעסקו איתם כמה שפחות וגודלו באותה האומנת והכלוב עם ראשי נץ אחרים (או תוכים אחרים) יתרבו גם בשבי. ראשי נץ שהואכלו ידנית וגודלו ונגמלו מבודדים ככל הנראה יהפכו לחיות מחמד ולא יתרבו היטב. אולם הם יהוו חיות מחמד מצוינות. אם הזכר בזוג הוא האכלת יד, ככל הנראה הזוג לא יתרבה היטב זכר האכלת-יד לרוב יעדיף להיקשר אל המטפל שלו מאשר לבת זוגו, דבר שעלול לגרום לביצים לא פוריות. לעומת זאת אם הנקבה היא מהאכלת-יד והזכר נלכד בטבע, לזוג יש סיכוי טוב להתרבות כל עוד יש ביניהם התאמה טובה. המצב האופטימלי הוא ששני ההורים יהיו מהאכלת-יד או שגודלו על ידי ההורים. 

רוב המגדלים מספקים לראשי הנץ תיבות קינון אנכיות, הסטנדרט הוא 30 ס"מ על 30 ס"מ על 60 ס"מ או 70 ס"מ גובה. מגדלים רבים משתמשים כעת בתיבות קינון צרות יותר של 25 ס"מ על 25 ס"מ עם גובה דומה בהצלחה רבה. מפתיע כמה ראשי נץ הם קטנים, הרבה יותר קטנים מרוב האמזונות. סוג אחר של תיבות קינון הם בצורת L . אני נתתי לאחד מזוגות ראשי הנץ שלי מלכידת טבע גזע טבעי חלול ארוך ונראה שהם נהנים להשתמש בו כמקום קינון. לא משנה אם ראשי הנץ שלך מתרבים או לא, כדאי שתמיד תהיה להם תיבת קינון זמינה, בגלל שהם ישנים בה במשך הלילה.

הטלה ממוצעת של ראשי נץ תהיה שתי ביצים בכל תטולה, אולם לרוב הם יגדלו רק גוזל אחד. ראשי נץ יכולים להטיל פעמיים או שלוש בעונת רבייה אחת. הם יכולים להיות תוקפניים מאוד במהלך עונת הרבייה, ואפילו לתקוף את המטפל, אם הוא נכנס לטריטוריה שלהם. הזכר יפרוש את זנבו ואת מניפת הראש שלו ויתנודד קדימה ואחורה על ענף מושבו בתצוגה התקפית, בנוסף הוא לעיתים ילחש באיום על הפולש, זהו מחזה מרשים מאוד.
היו ברשותי זוג ראשי נץ ששוכנו בצמידות לזוג פיונוס ראש כחול באחת מעונות הרבייה, ראש הנץ הזכר התעניין ברציפות בזוג הפיונוסים והגיע למצב שהיה בקדמת הכלוב הרחק מבת זוגו וניסה אפילו לתקוף את הפיונוס הזכר. זוג זה של ראש נץ היה צמוד לפיונוסים זמן רב והתנהגות זו הייתה בלתי רגילה לחלוטין. ואז הבנתי שלפיונוס ראש כחול היו צבעים דומים מאוד לראש הנץ ויכול להיות שזה גרם לראש הנץ להתעניינות המוגברת ולעוינות כלפי הפיונוס. מיד לאחר שהקמתי מחיצה אטומה, בין זוג הפיונוס ראש כחול לזוג ראש הנץ, התנהגות זו נעלמה לחלוטין וראש הנץ הזכר שב לעמוד ליד בת זוגו.

בגלל שהנקבה עשויה לצאת מתיבת הקינון ולהצטרף לבן זוגה ולעמוד לידו, הימנע מהפרעות לזוג המקנן. האכל והשקה אותם באמצעות כלים שהגישה אליהם מחוץ לכלוב, בעיקר במהלך הדגירה והאכלת הגוזלים. ככל הנראה הריבוי המוצלח הראשון של ראשי נץ היה ב- 1965 בגן החיות ברוקפילד בשיקגו, אילינוי.

ראש נץ הוא בהחלט אחד מהתוכים האקזוטיים ביותר של דרום אמריקה, ואנו חייבים לעשות ככל שביכולתנו לייסד תוכי זה בשבי על מנת שנוודא שגם לדורות הבאים תהיה חיית מחמד נפלאה זו.

הקישור למאמר המקורי: http://www.upatsix.com/fyi/hawkhead.htm