כדי להגיב לתוכן באתר ולהוסיף תוכן משלך עליך להתחבר או להירשם.

האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים

האכלת-יד, חברות וטיפול בגוזלים

  • החתמת תוכונים -מאת מתן ושגיא
    קודם כל לפני ההתלהבות שמוציאים תגוזל ומתחילים להאכיל חשוב שיש את כל מה שצריך כדי שלא להיתקע בדקה ה-90 שחסר משהו. יש לרכוש דייסה (המלצה שלי קייטי) בכמות שתספיק לתוכי שאתם מחתימים. צריך לזכור שכל תוכי אוכל בכמות שונה ולכן כמות הדיסה שקונים אמורה להיות בהתאם. עדיף להאכיל במזרק אבל אפשר גם בכפית מכופפת בהתאמה להאכלה אבל זה גם תלוי בגיל הגוזל אם הגוזל צעיר מידי הוא לא יכול לאכול מכפית אז עדיף ממזרק ונתון לשיקולו של כל מגדל.
    עדיף להוציא את הגוזלים בגיל 14-20 יום כי אחרי זה ההחתמה לא תצא ממש טובה ולפני זה הם יהיו חייבים אומנת ואתם תצטרכו הרבה זמן פנוי להאכיל כל שעתיים או שלוש שעות ההאכלה בהתאם לסוג התוכי. בגיל שבועיים וחצי בערך מספיק קופסת פלסטיק עם נסורת ומנורה קטנה לחימום. חשוב לשים את הנסורת ולמעלה רשת קטנה למנוע פיסוק הרגליים ועיוותם.
    זהו זה בערך מה שצריך לדעת לפני ההחתמה-עכשיו להחתמה.

שלב א - צריך להוציא את הגוזל מההורים שהזפק שלו לא מלא כי לא מומלץ להאכיל שהזפק עדין מלא מההאכלה של ההורים..
שלב ב - סידור המקום שבו הגוזל נימצא (אומנת, קופסת פלסטיק וכדומה).
שלב ג - הכנסת הדייסה: מומלץ להכין את הדייסה ביחס של 1:3 (חלק אחד אבקת הדייסה ושלושה חלקים מים), שהטמפרטורה שלה תהיה בסביבות ה- 370C. צריך לזכור שכשמאכילים מספר גוזלים הדייסה מתקררת, לא מומלץ לחמם במיקרוגל כי זה עושה לדייסה חלקים חמים מידי ולעלול לשרוף לגוזל את זפק.
שלב ד - מומלץ להשתמש במזרק - ממלאים את המזרק בדייסה, בפעמים הראשונות צריך לתפוס בעדינות את ראשו של הגוזל שיבין שאנחנו באים להאכיל אותו, ולהכניס את המזרק בעדינות מצד שמאל של הגוזל (צד ימין שלכם) ולהתחיל לשפוך לו את הדייסה לפה לאט לאט. אחרי שהגוזל מבין שאנחנו מאכילים אותו הוא יתחיל להזיז את הראש קדימה ואחורה במהירות ולהזיז את הכנפיים (קוראים לזה תגובת ההאכלה).
שלב ה - פה בעצם מסתימת ההאכלה - אחרי שהתוכי אכל את הכמות הרצויה צריך להסתכל על הזפק שלו לראות אם הוא עדין ריק, אפשר גם למשש אותה ולראות אם הוא קצה כזה הוא מלא אם הוא עדין רך צריך להאכיל עוד קצת..
שלב ו - ככל שהגוזל גדל מתחילים להאכיל פחות פעמים ביום כמות יותר גדולות - פה מתחילה תקופת הגמילה.
תקופת הגמילה:
בתקופה זו הגוזל יאכל כמות גדולה של דיסה בבוקר בלבד וצריך להציג לו סוגים שונים של מזון כמו פירות,ירקות,דוחן,גרעינים וכו. שהגוזל יתחיל לגעת באוכל היבש יש להוריד את כמות הדיסה בבוקר ולעלות את האוכל המוצק עד הפסקת הדיסה לגמרי. חשוב לשמור על נקיון הקופסא שבה נמצאים הגוזלים ולהחליף נסורת /נייר כל מספר ימים, בנוסף לכך חשוב לשמור גם על הגיינה של כלי ההאכלה נקיונם וחיטויים לאחר כל האכלה.
לאחר תקופת הגמילה הגוזל ניקרא תוכי האכלת יד/מוחתם וזה סוף ההחתמה..

  • החתמת גוזל -מאת ארנון
    לרוב המגדלים היה נסיון כלשהו עם החתמה או רצון להחתים, העניין נותן סיפוק (כמעיין אני האבא) ביטחון, הנאה וגם תמורה נאה למחתים. להלן, אעסוק בהחתמת תוכים קטנים עד בנוניים כאלה שלא צריכים מדגרה, אומנת מקצועית ונסיון רב, אלא ברמת השקעה ורמת סיכון נמוכה. אני מאמין בלקיחת גוזל בגיל ה- 10 ימים עד שבועיים. כך התוכי ערני, חזק יותר, עבר את שלבים הקריטיים הואכל ע"י אימו (ואין כמו הטבע בשלב הראשוני) וקיבל ממנה את הנוגדנים לחיסון מפני מחלות עתידיות. יש לספק  לגוזל אומנת שתיתן חום והגנה שידמה לגופה של אימו.
    להלן טבלת טמפרטורות לפי גיל הגוזל בימים:
  •  היום

     

     הטמפרטורה

     

    1 - 7

     

     370C

     

    87 - 14 

     

     360C

     

    15 - 21 

     

     350C

     

     22 - 28

     

     340C

     

    29 - 35 

     

     330C

     

    36 - 42 

     

    320C 

     

    43 - 49 

     

    310C 

     

    50 - 56 

     

    300C 

     

    57 - 63 

     

    290C 

     

    גוזלים
    מנוצים 

     


    270C-280C  

     

 קיימים כיום בחנויות מגוון דיסות להאכלה קחו את המתאימה למין הציפור. 
קיימות שתי אפשריות האכלה, האחת ע"י כפית מכופפת (אני ממליץ) והשניה ע"י מזרק וזונדה (צינורית). כפית מכופפת אולי יותר מלכלכת אבל ככה נותנים לתוכי לאכול בצורה טיבעית בלי לדוחף לו בכח ע"י מזרק וזונדה, אלא אם תשתמשו במזרק ללא הזונדה. אני מצרף פה טבלאות גיל וזמנים להאכלה על אף שאני מאמין בשיטת ה"זפק מתרוקנת זפק מתמלאת".

טבלת גיל ההאכלה בימים ומספר הפעמים שיש להאכיל בכל יום:

 הגיל בימים

 מספר ההאכלות ביום

 8 - 14

5

 15 - 24

4

25 - 34 

3

 35 - 45

2

46 - גמילה 

 פעם בלילה
ועוד מחצית הכמות ביום

בזמן הגמילה:
- יש להשאיר לו כל יום מזון מוצק פירות גרעינים ועוד מגוון. 
- יש לבדוק כל פעם שבזפק הגוזל יש מזון מוצק בכדי לקבוע אם נגמל.
- הגוזל קצת ירזה הן מפני שכמות המזון שאנו נותנים לו ירדה והן מפני שהוא מכין את עצמו להיות קליל יותר בכדי לעוף.
- כשהגוזל כבר אוכל וזפקו מלא זה הסימן עבורכם שאפשר להפסיק את האכלת הדיסה ורק לגוון במזונות מועשרים.
בהצלחה.
* תוכים קטנים מתפתחים ומגדלים נוצות יותר מהר מגדולים, לכן רצוי להוריד את הטמפרטורה באומנת בפרקי זמן קצרים יותר.

סרט: http://www.parrotparrot.com/birdmovies/babies1.mpg

  • בניית אומנת -מאת שגיא
    תודה לצח על העזרה שהגיש לי בתהליך הבנייה.
    קודם כל האביזרים והחומרים העיקריים והחשובים:
    - שלוש לוחות מעץ בגדלים 55X45.
    - שתי לוחות של עץ בגודל של 45X45.
    רצוי שלוחות העץ תהיינה בעובי של סנטימטר וחצי בערך.
    - לוח אחד שקוף מפלסטיק בגדלים של לוחות העץ הגדולות (55X45).
    - בית מנורה (רצוי שמיתחבר עם שקע לחשמל מונע הרבה בלאגן).
    - מד חום.
    - חומר מבודד כמו צמנט (שלא יקרה אסון).
    - שתי נורות, כי ככה אפשר לכבות אחת כשחם מידי, וכשקר - להדליק את שתיהם.
    - קופסת קטנה למים בשביל הלחות.
    - קופסת פלסטיק עבה בשביל הגוזלים.

ההכנה-
קודם כל עושים בפלטות הקטנות (שהם חזית האומנת כלומר שתי הצדדים שלה) חורים: באחת הפלטות שני חורים לא גדולים כל כך לאיורור ולכסות אותם ברשת.
בפלטה השניה לעשות שני חורים קטנים להעברת כבל חשמלי (על האופן יש פירוט בהמשך).
אחרי שעשיתם חורים יש לחבר את כל הפלטות של העץ כדי לקבל מעין קופסה גדולה מעץ בצורת מלבן, עדיין לא לחבר את הדלת השקופה כדי שיהיה יותר נוח לעבוד.
אחרי שכל הפלטות מחוברות צריך לחבר את המנורות, קיימות שתי אפשריות - האחת - (הרגילה והפשוטה): שלוש חורים קטנים להעברת הכבל החשמלי של המנורות לסגור את הכבלים וזהו. והשנייה - מי שמסתבך עם הכבלים יכול לעשות 2 חורים לא גדולים מידי בעובי של כבל מאריך, ולקנות ב- 30 - 40 שקל בית מנורה אם שקע שאפשר לחבר לחשמל וכך אפשר להרכיב עליו מנורה וזהו, במצב כזה צריך לעשות "כיסוי למנורה, הנה הדרך: מכניסים לתוך האומנת פלטה או שתיים דקה של עץ אם חורים עגולים שהחום יעבור (לא להתקמצן על חורים חשוב שיגיע הרבה חום לגוזלים), וככה ה"מדף" הזה מונע מהגוזל להתקרב למנורות. אפשרות אחרת היא - להכין רשת מתכת שתעטוף את הנורה.
חשוב מאוד לזכור שהמדף אמור להיות רחוק לפחות כמה ס"מ מהמנורות למנוע חימום יתר והתלקחות של העץ, באותו תא של המנורות לשים צלוחית מים קטנה בשביל הלחות. רשמתי שני חורים בכוונה כי כמו שאמרתי עדיפות לשתי מנורות לפחות בכדי שיהיה יותר אפשריות חום מה שעוזר בשליטה על הטמפרטורה בפנים.
לאחר מכן, כשמסיימים את חיבור המנורות יש להדביק מד-חום לאומנת, מד חום זה אחד הדברים החשובים באומנת, זה מראה מה הטמפרטורה באומנת ואם צריך להדליק מנורה נוספת או לכבות השניה. לאחר הרכבת המדחום מגיעים לשלבים הסופיים, על ריצפת האומנת יש לשים  2 או 3 לוחות דקים של עץ ולהניח עליהם את קופסת הפלסטיק. קופסת הפלסטיק צריכה להיות עבה ומרופדת בנייר סופג או 2 - 3 ס"מ נסורת גסה. האומנת די גדולה ותספיק למספר קופסאות כאלה.
לאחר מכן הרכבת הדלת - את הדלת אפשר להרכיב מלמעלה או מקדימה. מחברים אותה מצד אחת לאומנת והצד השני נשאר חופשי בכדי לפתוח ולסגור בנוחיות. האומנת הזו עוזרת המון ושימושית להחתמת גוזלים כמעט בכל גיל ולכל סוגי התוכים. ובוודאי - את כל התוכים הבסיסים כמו: לורים, קוניורים, קוואקרים ואפילו קצת יותר גדולים.
היא מצויינת גם לגוזלים קטנים כמו קוקטיילים דררות ודומיהם.

  • אומנת בבניה עצמית  -מאת זלמן
    שלב ראשון, קנית החומרים הדרושים והם:
    1- גוף חימום, יש אפשרות לסוגים שונים של גופי חימום כגון, מנורה רגילה, מנורה ירוקה {היא מקרינה חום}, מנורה כחולה, אך לדעתי הדרך הטובה ביותר לחמם את כל האומנת בחום בפיזור אחיד היא, "פלטה חימום" שעשויה מפח\נירוסטה\אלומניום, (בגודל ע"פ הזמנה) והיא מפיצה חום שווה בכל החלל.
    2- מאורר, מאורר הוא דבר שחובה בכל אומנת לדעתי, תפקידו לפזר את החום בצורה שווה בכל האומנת, אני באופן אישי משתמש במאורר של מחשב {אפילו שתי מאווררים}.
    3- טרמוסטט, רצוי דיגיטלי, בגלל שיש צג עם הטמפ' ושינוי הטמפ' מתבצע ע"י לחיצת כפתור וזה מאוד נוח ואמין, אך גם טרמוסטט שהוא לא דיגיטלי  יהיה טוב, אך חובה שלטרמוסטט תהיה "רגישות"
    של לא יותר מחצי מעלה (בדיגיטלי הוא רגיש עד עשירית מעלה).
    4-  שנאי* מ- 220V ל- 12V, השנאי משמש למאורר (כי המאורר הוא של 12V).
    5- קופסה של עץ\זכוכית\קלקר, אני באופן אישי ממליץ על קלקר כי הוא שומר על החום באופן מעולה וכך זה חיסכון עצום בחשמל. ממליץ על המידות האלה:  גובה: 50 ס"מ, עומק: 40 ס"מ, אורך: 60 ס"מ,

כעת נעבור לשלבי הבניה:
א- את הגוף החימום (אם הוא מנורה) רצוי למקם אותו במרכז האומנת וכך יהיה חום שווה +- באומנת. אם זה פלטה חימום, יש למקם אותה בחלק העליון של האומנת ע"י ברגים... ושזה יהיה כ- 3-4 ס"מ
מהתקרה...
ב- את המאורר יש למקם מתחת לגוף חימום, {בין אם הוא מנורה ובין אם הוא פלטה} כ- 2 ס"מ מהגוף חימום וכך הוא יפזר את החום בצורה הכי טובה.
ג- טרמוסטט, יש לחבר את החיבורים בין הטרמוסטט לבין הגוף חימום ואם הטרמוסטט הוא דיגיטלי אז צריך "לכייל" אותו כי הוא מגיע לא מדויק {טועה} וע"י הכיול מכוונים אותו, את הכיול מבצעים פעם אחת בלבד.
ד- את השנאי מחברים לטרמוסטט\ישיר למאורר אני הייתי ממליץ לחבר דרך הטרמוסטט.
ה- אם הקופסה עשוייה מקלקר אז כדי לשים בתקרה חומר בידוד, לוח עץ יכול להיות טוב למטרה זו. אם היא מעץ אז לא אמור להיות בעיה יש לעשות מס' חורים אם מקדחה כדי שיהיה זרימה של אוויר וחילוף אוויר.
כל מה שנרשם פה נבנה על ידי בעבר, חוץ מזכוכית.
בהצלחה,

את כל החומרים שצינתי, למעונינים, יש לי אותם למכירה, וגם אני ישמח לעזור בשלבי הבניה
הטלפון שלי הוא 0504440646
למי שיש שאלות אפשר לשאול בפורום.

  • מספר כללים לגידול נכון של גוזלים לבגרות ולבריאות?
    - יש להעדיף, לקחת גוזל להאכלת-יד, שטופל בתחילה ע"י ההורים (בגיל שבוע/שבועיים לערך). גוזל, בימיו הראשונים,
      מקבל את הנוגדנים מההורים.
    - שמירה על ניקיון הסביבה ועל ההיגיינה של הגוזל ימנע זיהומים ומחלות.
    - יש להימנע מלהביא גוזלים ממקורות חיצוניים ולהחזיק אותם יחד עם הגוזלים שלך.
    - עליך להשתמש במזון גוזלים איכותי ביותר.
    - יש להאכיל את הגוזל כך שהצינורית של המזרק לא תחדור אל הוושת.
    - יש להרגיל את הגוזל למגוון מזונות.
    - עליך לבקר את הגוזל מדיי יום ומספר פעמים ביום ולא רק בזמן ההאכלה.
    - עליך להרגיל את הגוזלים למגע ידך בכל חלקי גופם.
  • אמצעי זהירות שיש לנקוט: כשאתה מגדל תוכי עליך להיות ערני גם לדברים אחרים:
    - דאג שהדלתות תהיינה תמיד סגורות. דלת פתוחה, עלולה להוות סכנה, לתוכי שעלול למצוא את עצמו מאחורי הדלת או מעליו ולהימחץ.
    - דלתות סגורות ימנעו בריחה וגם כניסת חתולים שעלולים לטרוף את התוכי.
    - יש להרחיק מהתוכי את צמחי הבית שעלולים להיות רעילים.
    - שים לב למרחק בין סורגי הכלוב כדי שראשו של התוכי לא יתפס בהם.
    - בדוק אם הצבע שבו צבעו את הכלוב ואת הצעצועים אינו רעיל לתוכי.
    - אל תספק לו צעצועים שעלולים להיכרך סביב ראשו או רגליו, חוטים דקים אינם צעצוע טוב.
    - מעת לעת, בדוק את רגליו, תוכי שמהלך בבית, במיוחד - על השטיח, עלול להיתקל בשערות שנכרכות סביב רגלו ו/או אצבעותיו.
    - הרחק מהתוכי חומר ניקוי ומרססים שונים.
    - הרחק את התוכי מהמטבח, במיוחד בעת הבישול.
    -  הרחק את התוכי ממזונות מסוכנים, כמו - אבוקדו, שוקולד, קפה קוקולה ואחרים.
    -  הרחק את התוכי מחלונות פתוחים ומרוחות פרצים בכל ימות השנה ובעיקר - בחורף.
    - מטבעם של התוכים שהם סקרנים בלתי נלאים, ערמת כביסה עלוללה להוות עבורם "מלכודת מוות".
    - תוכי קטן, עלול לטבוע באסלה.
    - תוכי שעף לעבר חלון שקוף עלול, לספוג חבטה חזקה עד כדי סכנת מוות.
    - הרחק את התוכי ממאווררים שאינם מוגנים ברשת, כמו - מאוורר תיקרה.
  • איך להאכיל גוזלי קוקטיל? (הקלק על התמונה)  
     להאכלת גוזלים.jpg

 

תגובות

התמונה של אמיל

מוחתם ומורגל והאכלת יד זה אותו דבר?

מוחתם ומורגל והאכלת יד זה אותו דבר?

התמונה של צבי דגן

האכלת יד", "החתמה", "חִבְרוּת" ו"אילוף"

קיימים הבדלים בין המושגים האלה:
"האכלת-יד": המושג מתייחס לתוכי (או כל בע"ח אחר) שהופרד מהוריו בגיל צעיר מאוד והואכל ע"י בני אדם. תוכי כזה אינו בהכרח תוכי מאולף.
"החתמה": ניצול תכונה מולדת של גוזלים (ובמיוחד - אפרוחים) לראות ביצור הראשון שנגלה לעיניו כ"הורה". זאת ניתן להעשות אך ורק בגיל צעיר מאוד, סמוך לבקיעה (האכלת-יד היא רק האמצעי להחתמה.)
"חִבְרוּת" (מה שנקרא לפעמים "הרגלה"): יצירת קשר אינטימי עם התוכי שמתרגל אל האדם. כדאי לעשות זאת בגיל צעיר ככל האפשר משום שאז קיים סיכוי טוב יותר להצלחה. אבל, ניתן לעשות בכל גיל, עם כי התהליך קשה יותר, צריך סבלנות רבה, ולא תמיד מצליחים בכל התוכים.
ובהקשר להנ"ל, קיים מושג נוסף - "אילוף": נועד כדי לחנך את התוכי ולהרגילו למשמעת, להיררכיה ושיראה בך כ"ראש הלהקה". ניתן לעשות זאת בכל גיל. גם כאן - ככל שיעשה מוקדם יותר - סיכויי ההצלחה טובים יותר.