Tukipedia

יותם דמתי

חברות תוכי/החתמה ראשונה-מארגון האומנת ועד לגמילה

למעשה אין הבדל גדול בין החתמת תוכי קטן לבין "חבריו" הגדולים. החתמת גוזלים אינה תהליך שבשיגרה, היא דורשת מיומנות ולכן יש ללמוד אותה כראוי ולברר את הדרך שבה יש לנקוט, ורק כאשר אתם באמת מרגישים מוכנים, ניתן לגשת למלאכה, מומלץ, לפחות בפעם הראשונה, להיעזר באדם מנוסה.

• החתמת גוזלים
  כשנוציא גוזל מתיבת הקינון, כוונתנו היא להחתים אותו בכדי שיהפוך לתוכי שרגיל לבני אדם ולידיים - "החתמה", ולכן יש להאכיל אותו ב"האכלת-יד" כדי שיכיר ושיקבל את האדם כחלק מהלקה שלו.
  נשים את הגוזל באומנת (לא עכשיו!) ונאכיל אותו בדייסות מספר פעמים ביום ובעקביות תוך כדי שמירה על ניקיון מרבי, ניקוי וחיטוי כלי ההאכלה, אוכל טרי ודאגה לתנאים הולמים.
  
• מושגים
  אומנת - מלשון "שמרטפית" מכל סגור מזכוכית/פלסטיק/עץ שבתוכו חימום ולחות השומרים על הגוזל, שם הוא יבלה את מרבית היום.
  זפק- חלק מורחב בוושט הציפור שמשמש מעין כיס אחסון למזון, לזפק מוזרם המזון מיידית לאחר ההאכלה, והוא מאחסן את האוכל עד כניסתו למערכת העיכול.
  תוכי האכלת יד - תוכי שהואכל בידי האדם הורגל אליו, התוכי רואה באדם כחלק מהלקה שלו ולכן - לא פוחד מהם ומאפשר להחזיק אותו בידיים.
  החתמה - החתמה הוא התהליך שבו צאצא נקשר להוריו והם אליו. ההחתמה מתרחשת מיד לאחר בקיעתו או לידתו של הצאצא. תהליך ההחתמה מתבסס על מנגנון תורשתי, המשתנה ממין למין.
  גמילה - התקופה בה התוכי נגמל מהאכלות בדייסה ולא זקוק יותר לחימום (פירוט בחלק על הגמילה), התוכי גדל ומשתנה מגוזל שתלוי בהוריו (או בבעליו) לציפור עצמאית.
• איך מתחילים?
  תחילה יש לארגן אומנת-אפשר לבנות אומנת בהכנה עצמית ואפשר פשוט לקחת אקווריום (או מכל אחר), לשים בו מנורה (ולדאוג שהיא מחממת מספיק) בהספק של 40w באקווריום שמימדיו הם 40X25X25. חשוב לדאוג ללחות באומנת שאפשר להשיגה בהצבת כלי עם מים מתחת למקור החימום, שעדיף עם שטח פנים גדול. באומנת צריך שיהיה מד חום (למשל של טרריום זוחלים) שימדוד ויבקר את טמפ' האומנת (בד"כ הטמפ' אינה חייבת להיות מדויקת בעשירית המעלה). כאשר הגוזל בן יומו יש להקפיד יותר על הטמפ' שתהיה מדויקת, לאחר כשלושה שבועות הטמפ' צריכה להיות בסביבות 35 מעלות. לאחר שהושגה הטמפ' הרצויה, מספיק להרגיש חום ולחות בהכנסת היד לאומנת. יש לדאוג לכיסוי האומנת שיהיה קבוע עם פתחי אוורור. כדאי לתת למערכת לעבוד מספר שעות בכדי לבדוק ולתקן בעיות, למדוד את הטמפ' ולבדוק שיש לחות באומנת.
• כלי האכלה
  יש להכין מספר מזרקים (5 לפחות) ללא מחט כמובן, ורצוי מאוד עם פיה לא צרה מידי (הסיבה תפורט בהמשך).
• דייסות
  את האבקה ממנה מוכנת הדייסה ניתן לקנות בחנות לחיות מחמד כשאחוזי השומן והחלבונים כדלהלן:
  - שומן-8%-11%
  - חלבונים- 18%-22%
  חשוב שהאחוזים יהיו בהרכב הנ"ל בכדי שהגוזל יוכל להתפתח טוב ובריא. אין להכין לבד את האבקה (ויש כאלה שמכינים בעצמם) משתי סיבות פשוטות:
  א. זה לוקח הרבה זמן ומאמץ ולא כדאי.
  ב. האבקה המוכנת בבית לא מספקת את כמות השומן והחלבונים המסיעים להתפתחות הגוזל.
• ריפוד האומנת
  לאחר שהכנו את כל הציוד הגיע הזמן לרפד את האומנת בנייר סופג (רצוי לארגן הרבה גלילים כאלה) וגם קופסא קטנה שתוצב באומנת כדי שהגוזל יתכרבל וישן בה.
• מתי נכניס את הגוזל לאומנת
  אם ברצוננו לקחת גוזל מסוג קטן (קוקטלים, צפורי אהבה, תוכונים וכדומה) ולהאכילו 3 ארוחות ביום נוכל לקחת אותו בעודו בן 3-4 שבועות בערך. למה בגיל כזה? כשהגוזל קטן הוא זעיר מידי, כל שעתיים מתקיימת האכלה (כולל בלילה) ומסתכנים במות הגוזל.  אם נשאיר את הגוזל אצל ההורים שבועיים לפחות המערכת החיסונית שלו תהיה חזקה יותר. את הגוזל נכניס לאומנת בבוקר לאחר האכלת ההורים, ובערך ב- 2 בצהרים ובשעה 9 בערב נאכיל אותו שוב.  בארוחות הראשונות הגוזל יתנגד מעט ויברח אך נרגיע אותו בליטופים עדינים ונאכיל אותו בלי הכאבה ולחץ.
• איך יודעים אם לגוזלים באומנת חם או קר?
  חם- הגוזלים יהיו פעילים וירחיקו את כנפיהם מגופם, ויתרחקו ממקור החום (אם מתאפשר להם). 
  קר- הגוזלים יתכרבלו יחדיו או לבד ואף ירעדו.
• הכנת הדייסה
  לשים את כמות האבקה הרצויה בכוס ולמזוג עליה מים שרתחו והתקררו ל-45 מעלות צלזיוס.  מוזגים לאט ומערבבים עד שמגיעים לרמת סמיכות קצת יותר דלילה משמנת. חשוב לבחוש את כל הגושים עד למרקם אחיד.
• האכלה
  - לאחר שהכנו את הדייסה ניקח איתנו את הדייסה וכוס עם מים רותחים ונתיישב ליד האומנת.
  - נכין על השולחן 2 פיסות נייר סופג - האחת להניח עליה את הגוזל בשעת ההאכלה והשנייה לניגוב הגוזל מהלכלוך שבהאכלה.
  - נתחיל לשאוב את הדייסה מהכלי (אסור שיכנס אויר לדייסה). כאשר מתגלות בועיות בתוך המזרק נשפוך את תכולת המזרק ונשאב מחדש. זו הסיבה שמומלץ פיה רחבה - זה יעזור להכנסת פחות אויר, הפיכת המזרק לא תעזור לכך שהבועות יעלו בגלל סמיכות הנוזל.
  - האוכל צריך להיות חמים לפני ההאכלה ואם הוא מתקרר נכניס את המזרק למים הרותחים עד הגומי השחור (לא כולל הגומי השחור) ונחכה מספר שניות.
  - לאחר החימום נשפוך מעט מהדייסה ליד ונבדוק אם היא חמימה מספיק. אם היא רותחת (יחסית, ובזה צריך לדעת לאמוד, בעזרת מגדל מנוסה) נחכה מעט.
  - עכשיו נוציא את הגוזל מהאומנת לנייר הסופג ונעלה את הראש שלו מעט למעלה ונתחיל להאכיל אותו - נכניס את המזרק מצד ימין אם נעמוד מולו (צד שמאל שלו) ונתחיל להזריק בזהירות ובעדינות. כמובן לא הכול בבת אחת.
  - הערה: מכניסים את המזרק מצד ימין, מכיוון שבצד זה של פה הגוזל נמצא הושט, ומשם קל יותר להגיע.
  - כשהגוזל שבע הוא יתנגד והזפק שלו יתמלא ויהיה עגול. ניתן למשש בעדינות, אסור שהזפק יהיה קשה מידיי, הוא עלול להיקרע.
  - לאחר הארוחה נזרוק את עודפי המזון ועם המזרק נשאב מעט אויר ואז מים רותחים לחיטוי המזרק (אם המים הרותחים יגעו בגומי הוא יימס והמזרק ייהרס) ונחזור על הפעולה מספר פעמים. חשוב לחטא גם את הגומי בנפרד.
• גמילה
  מהי הגמילה? הגמילה היא התקופה בה הגוזל הצעיר מפסיק בהדרגה ליזון מדייסה ומתחיל להתרגל לאכול באופן עצמאי מזונות מוצקים. הוא מתחיל לגלות עניין בדברים חדשים, לשחק וממש לעשות כל מה שתוכי בוגר עושה.  הגוזל מתבגר לא רק מבחינה נפשית, אלא גם מבחינה פיזית: הוא מנסה לעוף, לטפס, לעלות על ענפים ולהשלים את הגדילה.
• מה הם הסימנים להתחלת גמילה?
  - התנהגותיים - התעסקות ונשיכת חפצים קשיחים ופעילות פיזית מוגברת.
  - חיצוניים - השלמת גדילת הנוצות עד לניצוי מלא.
  - ירידה קלה במשקל - בגמילה עצמה הגוזל מוריד ממשקלו.
• כדי לפתח את התוכי ולאתגר אותו שכלית, מומלץ מאוד לשים צעצועים צבעוניים ומושכים ומידיי פעם להחליף אותם באומנת: לפירוק, פעמונים, ענפים ופרחים, משחקים לתוכים, נייר, פלסטיק וכל מה שעולה בראש. חשוב שיהיו בטיחותיים לתוכים, ושיתחלפו לעיתים קרובות. אסור להשתמש בצמר גפן, חוטים, דברים חדים, ושעלולים להיתפס על התוכי ולפצוע אותו.
• העשרה סביבתית באומנת: 

• איך חושפים את התוכי למזונות המוצקים?
  כאשר מופיעים סימנים להתחלת גמילה יש לפזר באומנת מזון רך כמו אוכל (תערובת זירעונים) מושרה, כופתיות מושרות, תערובת השריה ופירות כמו תפוח חתוך חתיכות קטנות בצורה מעניינת בכדי שיגלה בו עניין וינסה אותו. יש לפקח על הגוזל שהוא באמת אוכל מהאוכל באומנת. לאט לאט נוריד את כמות הנוזלים באוכל המושרה והכופתיות ונעביר את הגוזל לכלוב עם ענפים נמוכים...כעת הוא מוכן לדרכו....בהצלחה רבה!

מקור: http://www.snakes.co.il/phpBBHeb/cms_view_article.php?aid=147