Tukipedia

מאת עינבל סרטר

גידול גוזלים לגמילה ולבגרות

בשבועות הראשונים הגוזלים מתפתחים והופכים לתוכים - ציפורים של ממש, לכן חשוב מאוד להקפיד על תזונה מתאימה והאכלה נכונה. 

אביזרי ההאכלה אחדים

• האכלה:
  - בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם וטרינר המתמחה בציפורים ותוכים, אך על אחת כמה וכמה אם מצאתם גוזל ואינכם בטוחים של מה הוא בדיוק. אבחון נכון של הסוג יעזור לכם בהאכלה מתאימה.
  מומלץ ורצוי להשתמש באבקה להכנת דייסת גוזלים המתאימה לסוג התוכי או הציפור שיש לכם.
• - שימו לב: אין להשתמש בדייסת גוזלים המיועדת לתוכים גדולים בהאכלת תוכים קטנים ולהפך- דייסת גוזלים של ציפורים קטנות איננה מהווה מזון מתאים לגוזל ארה למשל.
  - אל תקנו אבקה מסוימת רק כי זה מה שהיה בחנות, עדיף לטרוח ולחפש בחנויות נוספות לפני שמתייאשים ונכנעים ללחץ המוכרים בחנות, במקרה הכי גרוע עדיף לקנות דייסת גוזלים שאינה מתאימה ולהשתמש בה יום או יומיים עד שתשיגו דייסה מתאימה, זה לא פתרון אידיאלי אך הוא עדיף על פני הרעבת גוזל.
  - יש ציפורים שעבורן יכול להתאים מזון כלבים או חתולים מרוככים במים ואז תוכלו אפילו לקחת דוגמיות שמחולקות חינם לפעמים בחנויות חיות, אך כמובן שעל מנת לדעת בוודאות האם זה מתאים לגוזל שברשותכם עליכם להתייעץ עם הוטרינר.
  אם אתם קונים דייסת גוזלים אל תקנו את הסוג הכי פשוט והכי זול, זוהי התקופה הקריטית ביותר בחיי התוכי מאחר שזהו זמן הגדילה וההתפתחות שלו - השרירים, העצמות, הנוצות... הכל נבנה ומתפתח לראשונה בתקופה זו ורק תזונה מלאה, מאוזנת ואיכותית תאפשר התפתחות תקינה, תזונה כזו תינתן רק אם תשתמשו באבקה באיכות גבוהה של חברה איכותית. אין זה הזמן המתאים לחסוך בהוצאות.
  - כמו כן אסור באיסור מוחלט להשתמש בתחליפי חלב או דייסת תינוקות רגילה של בני אדם! כמו שלא נאכיל תינוק אדם במזון לגורי חתולים, כך אין להאכיל ציפור משום סוג שהוא בתחליפי מזון המיועדים לבני אדם! (לעומת זאת ניתן להאכיל יונקים במזון תינוקות).
• השיטה:
  - ההאכלה עצמה תתבצע בשעות היום (יש גם מגדלים שמאכילים בלילה) מידי כמה שעות כאשר חשוב לוודא שהזפק מתרוקן בין האכלה להאכלה. כשהגוזלים צעירים מאוד יכולות ההאכלות להגיע אף לפעם בשעתיים או שלוש, אך ככל שיתבגרו הגוזלים תדירות ההאכלות תרד וכמות המזון בכל ארוחה תגדל.
  - קיימות שיטות האכלה שונות, ובד"כ הדבר תלוי במיומנות המגדל ובגודל הגוזל, אפשר להאכיל באמצעות מזרק (כמובן ללא המחט) או באמצעות טפטפת רכה.
  - אפשרות נוספת היא לכופף כפית מטבח רגילה ולעשות ממנה מעין משפך שממנו תישפך הדייסה למקור, בכל מקרה, אין לנסות ולהגיע עם כלי ההאכלה עד לזפק, במקרה כזה עלולים להיווצר קרעים בזפק שיביאו למות הגוזל!
  - הגוזל ידע לבלוע יפה מאוד גם אם רק תטפטפו את הדייסה לפיו או תניחו את פיית המזרק או הכפית בתוך המקור על הלשון.
  - נסיים להאכיל כשהזפק מנופח ומלאה, אין צורך לחכות עד שהעור על הזפק ממש מתוח לחלוטין, אם תרגילו את עצמכם להאכיל את הגוזל עד קצה הקיבולת שלו, מספיק שפעם אחת תפספסו את הרגע המתאים ותגרמו לקרע בזפק, כלומר פשוטו כמשמעו הגוזל "יתפוצץ" מרוב אוכל.  ניתן למשש בעדינות את הזפק, אסור שתחוש שהיא קשה.
• המתכון:
  את הדייסה יש להכין במים פושרים או רותחים ואז לחכות שתתקרר, לפני שנותנים לגוזל יש לבדוק בגב היד או על השפתיים (כמו שבודקים לפני האכלת תינוק) שהדייסה לא חמה מידי כי אז עלולות להיגרם כוויות בזפק, אך גם לא קרה מידי כי אז ייתכן שיסרבו לאכול. לכל חברה יש טבלת הכנה משלה לגבי היחס בין האבקה לבין מים בד"כ היחס נע בין 1:2 ל- 1:4 בכל מקרה הדייסה צריכה להיות במרקם סמיך-בינוני, לא דלילה מידי אבל גם לא גוש אחד דביק, יש לוודא שאין גושי אבקה מסתתרים (כמו שקורה לפעמים עם אבקת מרק) אלא שהמרקם יהיה אחיד והדייסה בחושה היטב.
  אם נראה לכם שהזפק לא התרוקן או שהוא מתרוקן לאט מידי ייתכן שהדייסה סמיכה מידי ותרצו לנסות לדלל אותה מעט. תוכלו להכין דייסה סמיכה יותר אם תצטרכו לצאת פעם מהבית למספר שעות, אז תכינו דייסה סמיכה במיוחד וכך תוכלו למשוך את ההאכלה הבאה. אלא, שיש לזכור שלמרות שה"טריק" הזה נחמד להצלה חד פעמית ורק במצבים של "אין ברירה", אין להפוך את השיטה להרגל קבוע! אסור להכין דייסות סמיכות מידי בכוונה על מנת להאכיל לעיתים רחוקות יותר, האכלה כזו איננה נכונה לגוזל! הדרך הנכונה היא לחלק את ההאכלות למנות קטנות יותר בהפרשי זמן קצרים יותר ולהאכיל בדייסה סמיכה באופן סביר, לא ב"יציקות בטון בצקיות".
• ניקיון האומנת והגוזלים:
  חשוב מאוד להחליף את שכבת הנייר הסופג בכל פעם שהוא מתלכלך, הגוזלים דורכים בתוך הלשלשת ועלולים לנסות לנקר אותה, דבר שיכול לגרום למחלות ולסכן אותם. אם הגוזלים התלכלכו מלשלשת והיא התקשתה על רגליהם, או אם התלכלכו מהדייסה, ניתן לנקות אותם בעדינות עם צמר גפן או נייר סופג ומעט מים פושרים. אין להשתמש במים קרים או במטליות לחות ויש לזכור לספוג מהם את המים היטב ולייבש אותם לפני שמחזירים לאומנת.
• עצות וטיפים:
  ניתן להכין מראש כוס עם מים רותחים לידכם בכל האכלה, כך אם הדייסה מתקררת (זה קורה בד"כ כשיש כמה גוזלים) ניתן לטבול את המזרק עם הדייסה במים הרותחים למשך מספר שניות וכך לחמם אותה ואז אין צורך להכין כל פעם מחדש דייסה במים פושרים או חמים וגם לא לרוץ למיקרו-גל בין כל גוזל לגוזל. כמו כן ניתן להחזיק את הכלי עם הדייסה בצלוחית עם מים חמים (כ-50 מעלות). אם יש כלב או חתול בבית ובכלל כל דבר שמסתובב חופשי ועלול לעשות נזקים - אפילו תינוק קטן - רצוי לשמור את האומנת מחוץ להישג יד והדרך הפשוטה ביותר לעשות זאת היא לסגור את דלת החדר בו נמצאת האומנת. אם אין לכם אפשרות כזו שימו את האומנת במקום שלא ניתן להגיע אליו.
  בשעת ההאכלה, תפרסו על עצמכם מגבון נייר או מגבת ועדין צפו להתלכלך.
• גמילה:
  לאחר מספר שבועות של האכלה בדייסה, הגוזל מוכן לגמילה ויש בהדרגה לעבור לאכילת מזון מוצק. זה הזמן לחשוף אותו למגוון רחב ככל שניתן של טעמים ומאכלים. כפי שצויין כבר בהזדמנויות רבות, תוכים הם בעלי-חיים של הרגלים בתחומים שונים ובמיוחד - בתחום המזון. קשה להרגיל תוכים לדברים חדשים, תוכי שהורגל לגרעיני חמניות בלבד בזמן הגמילה יהיה קשה מאוד להרגילו למזון כופתאות שהוא איכותי ומאוזן, לכן זה הזמן להרגילם לאכול כופתיות, פירות וירקות בריאים.
  חשוב לזכור שהגמילה היא תהליך ואיננה מתרחשת בבת אחת, יש להרגיל את הגוזל בהדרגתיות למזון המוצק ולפירות ולבצע את התהליך בשלבים. לכל מגדל יש שיטה משלו ו"טריקים" משלו, אך הרעיון הכללי הוא אותו רעיון, מעבר איטי ובשלבים.
  שיטה טובה היא קודם להרגיל אותם לפעולת האכילה עצמה ללא מזרק, כלומר - לקראת הגמילה ניתן לטפטף דייסה על האצבע או על היד ולתת לגוזל לנסות ולאכול את הדייסה מכף היד כך שהוא מתרגל לאכול ע"י שימוש עצמאי במקור שלו ואינו תלוי עוד במזרק שמגישים לו ישירות לתוך המקור. בד"כ הם לומדים מהר מאוד מאחר ואכילה היא מיומנות מולדת, לכן ישנם מגדלים שמעדיפים לדלג על שלב זה ואינם רואים בו הכרח, נכון שגם ללא השלב הנ"ל תתרחש גמילה מוצלחת.
  כעת יש להתחיל בהדרגה להכיר להם מזון חדש, ניתן לפורר כופתיות של תוכים או לרכך אותם במים (לא לרכך יותר מידי כדי שלא יגיעו למרקם של דייסה), לרסק זרעונים, לתת פירות רכים כמו בננות, אפרסק בשל, תפוח עץ חתוך קטן ופירות אחרים רכים וחתוכים לחתיכות קטנות. "מחית גרבר" בטעמי לפתן פירות או מנגו יכולים לשמש למטרה זו. גוזלים של תוכים גדולים כגון ארות, קאקדו וג'אקו ייהנו גם מתערובת הנבטה מונבטת, חומוס, שעועית, אפונה, עדשים וכדומה.
  המטרה היא שהגוזל יתחיל לשחק עם הפירות והמזון החדש המוגש לו ויכיר אותם בהדרגתיות וכאן קיימות שתי אפשרויות, חלק מהמגדלים מגישים את המזון החדש בזמן ההאכלה עצמה במקום דייסה, כלומר כמה דקות ראשונות בכל האכלה הגוזל מקבל כופתיות מפוררות, פירות וכו' ואת הדייסה עצמה הוא מקבל כתוספת משלימה למנה על מנת שלא יישאר רעב, כך בכל האכלה הגוזל לומד לאט לאט לאכול אוכל אחר ובהדרגה כמות האוכל המוצק שהוא אוכל גדלה וכמות הדייסה קטנה עד שבסוף של דבר הארוחה שלו מורכבת כולה רק ממזון מוצק והגוזל גמול.
  ניתן לשלב בזמן ההאכלה בין הדייסה למזון מוצק, כלומר אם הגוזל אוכל שלושה מזרקים בכל ארוחה, ונרצה להגיש לו מהמזון החדש, לאחר זמן מה נאכיל אותו במזרק אחד ולפני המזרק הבא ניתן שוב מזון מוצק או אפילו בזמן האכלה במזרק נעשה הפסקות קטנות מידי פעם ונשלב חתיכת פרי או כופתית... כך ניתן פעם דייסה ופעם מזון מוצק והארוחה תהייה וגוונת ומשולבת משניהם.
• שיטה נוספת היא להניח פשוט באומנת עצמה את המזון המוצק על הנייר הסופג- חתיכות של פירות, כופתיות מרוככות, קצת לחם דגנים וכו'. כשהמזון מונח באופן קבוע בהישג ידם/מקורם, הם ינסו לשחק איתו, יזיזו אותו מצד לצד וינגסו בו מידי פעם וכך, ע"י ניסוי וטעייה "יבינו" שניתן לאכול, וכשיהיו רעבים ולא יהיו יותר תלויים בשעות ההאכלה שאנו קובעים. לכן יש יתרון גדול לכך שהמזון יהיה זמין להם תמיד, עדיין נמשיך להשלים את הארוחות בדייסה אך בהדרגה נראה שבגלל שהם כבר אכלו מהאוכל החדש שלהם, הם יהיו רעבים פחות ופחות וארוחות הדייסה יפחתו, לבסוף נוכל לראות שהם כבר אינם מתרגשים לקראת הדייסה ויעדיפו את המזון המוצק שלהם.
  אם בחרתם להשאיר מזון באומנת יש לזכור להוציא את הירקות והפירות מדי שעתיים שלוש על מנת לשמור על טריותם - פירות מתחילים לתסוס אחריי שעתיים בערך. לעומת זאת ניתן להשאיר מקלות דבש במדגרה ולאפשר להם לנקר אותם בזמנם החופשי.
• מים:
  ניתן לשים כלי מים קטן במדגרה עצמה שיהיה שם באופן קבוע, כמובן שיש להחליף את המים מדי יום ולוודא שיהיו טריים ונקיים תמיד. כמו כן יש לוודא שהכלי יציב והמים לא יכולים להישפך ממנו ולהרטיב אותם, כמו כן לדאוג שהכלי יהיה קטן מספיק ולוודא שהגוזלים לא יוכלו להיכנס אליו ולטבוע בתוכו.
• מספר כללים לגידול נכון של גוזלים לבגרות ולבריאות?
  - יש להעדיף, לקחת גוזל להאכלת-יד, שטופל בתחילה ע"י ההורים (בגיל שבוע/שבועיים לערך). גוזל, בימיו הראשונים, מקבל את הנוגדנים מההורים.
  - שמירה על ניקיון הסביבה ועל ההיגיינה של הגוזל ימנע זיהומים ומחלות.
  - יש להימנע מלהביא גוזלים ממקורות חיצוניים ולהחזיק אותם יחד עם הגוזלים שלך.
  - עליך להשתמש במזון גוזלים איכותי ביותר.
  - יש להאכיל את הגוזל כך שהצינורית של המזרק לא תחדור אל הוושת.
  - יש להרגיל את הגוזל למגוון מזונות.
  - עליך לבקר את הגוזל מדיי יום ומספר פעמים ביום ולא רק בזמן ההאכלה.
  - עליך להרגיל את הגוזלים למגע ידך בכל חלקי גופם.
• אמצעי זהירות שיש לנקוט: כשאתה מגדל תוכי עליך להיות ערני גם לדברים אחרים:
  - דאג שהדלתות תהיינה תמיד סגורות. דלת פתוחה, עלולה להוות סכנה, לתוכי שעלול למצוא את עצמו מאחורי הדלת או מעליו ולהימחץ.
  - דלתות סגורות ימנעו בריחה וגם כניסת חתולים שעלולים לטרוף את התוכי.
  - יש להרחיק מהתוכי את צמחי הבית שעלולים להיות רעילים.
  - שים לב למרחק בין סורגי הכלוב כדי שראשו של התוכי לא יתפס בהם.
  - בדוק אם הצבע שבו צבעו את הכלוב ואת הצעצועים אינו רעיל לתוכי.
  - אל תספק לו צעצועים שעלולים להיכרך סביב ראשו או רגליו, חוטים דקים אינם צעצוע טוב.
  - מעת לעת, בדוק את רגליו, תוכי שמהלך בבית, במיוחד - על השטיח, עלול להיתקל בשערות שנכרכות סביב רגלו ו/או אצבעותיו.
  - הרחק מהתוכי חומר ניקוי ומרססים שונים.
  - הרחק את התוכי מהמטבח, במיוחד בעת הבישול.
  -  הרחק את התוכי ממזונות מסוכנים, כמו - אבוקדו, שוקולד, קפה קוקולה ואחרים.
  -  הרחק את התוכי מחלונות פתוחים ומרוחות פרצים בכל ימות השנה ובעיקר - בחורף.
  - מטבעם של התוכים שהם סקרנים בלתי נלאים, ערמת כביסה עלוללה להוות עבורם "מלכודת מוות".
  - תוכי קטן, עלול לטבוע באסלה.
  - תוכי שעף לעבר חלון שקוף עלול, לספוג חבטה חזקה עד כדי סכנת מוות.
  - הרחק את התוכי ממאווררים שאינם מוגנים ברשת, כמו - מאוורר תיקרה.
  מקור: http://www.petnet.co.il/articles/1209